Latest / דברי איתי / שום דבר הוא לא הסוף: על הבחירות, הפחד והיום שאחרי

Transcript

שום דבר הוא לא הסוף: על הבחירות, הפחד והיום שאחרי · דברי איתי

• Moran Naor: מה נשמע? ברוכים וברוכות הבאות לפודקאסט שלנו, דברי איתי. טל, את רוצה להציג טל: טל חייקין, דיאטנית קלינית, התואר השני שלי הוא בתזונה וההתנהגות שזה הפסיכולוגיה של אכילה, שזה הנושא שאני הכי אוהבת וחוקרת כבר הרבה זמן. יש לי קליניקה ואני מטפלת בעצם במערכת יחסים עם אוכל ואכילה ואני בעלת הקורס, המותג ואני אגיד גם הקבוצות כי זו האהבה הגדולה שלי, ניומי את והגוף שלך סיפור אהבה, ובעברי הייתי, ניהלתי עמותה מדעית שעסקה סביב מערכת המזון, יחד עם מדענים מובילים בארץ ומהעולם, וזהו, וזאת אני. Moran Naor: כיף. אני מורן נאור, אני בת 43, יש לי שתי בנות, אני COO ויועצת לחברות טכנולוגיה כבר 17 שנה, אבל חוץ מזה אני גם בת של סוחר נשק, אני אקטיביסטית פמיניסטית לשעבר, הקמתי עמותה לשעבר, הובלתי הפגנות והיום אני כותבת את הספר הראשון שלי. עברתי לא מעט התרסקויות בחיים שלי ובכל פעם קמתי מחדש אבל בשנים האחרונות החלטתי שאני לא רוצה רק לשרוד אלא אני רוצה גם לחיות. ולפני כן הגעתי אלייך שעזרת לי להבין שאני רוצה גם לחיות ולא רוצה לשרוד. והייתי מטופלת שלך המון המון שנים עדיין וזה מה שאנחנו עושות פה בפודקאסט הזה בעצם אנחנו עושות טיפול אונליין שכולכם תוכלו להקשיב לו ולשמוע אותו, וזהו. טל: כן, אני חושבת שזה קצת שונה, כאילו יש לנו את החלק שהוא טיפול אונליין, אנחנו בעיקר מביאות נושאים ומדברות עליהם כמו שאנחנו מדברות, שזה נורא מעניין בעיניי, אני נהנית מהשיחות האלה. Moran Naor: אני גם נהנית מהשיחות האלה. אבל זה קצת כזה, כאילו זה קצת, כאילו בגלל אני חושבת אופי מערכת היחסים בינינו, אז זה קצת טיפולי. למרות שזה טל: אהה Moran Naor: באמת לא טיפולי לגמרי, אבל זה קצת בגלל אופי מערכת היחסים בינינו. וזהו, ואני מביאה את הנושאים, והיום הבאתי נושא אקטואלי. חשוב לציין, היום ה-25 באוקטובר, 2026, זה גם ככה יעלה בעצם אחרי ה-27 לאוקטובר, שזה יום הבחירות בישראל, אבל זה גם ככה מה שנקרא למקשיבי העתיד, שיבינו את הקשר השיחה, אנחנו בעצם לפני הבחירות, בחירות שהן סופר משמעותיות במדינת ישראל, בחירות שבאות אחרי ה-7 באוקטובר. שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, שבעצם אנחנו כבר שלוש שנים במלחמה, המדינה שלנו בבלגן, דיברנו כבר על 7 באוקטובר בפרקים קודמים, והיום רציתי לדבר על התוצאה של הבחירות שאנחנו לא יודעות אותה. אנחנו לא יודעות אותה, אבל היא... כאילו, למה אני רוצה לדבר על זה? אני אסביר, אוקיי? יש פה כמה מובנים שחשבתי עליהם המון ורציתי להביא אותם לשולחן. הדבר הראשון זה... אנחנו בעצם בלא נודע. אנחנו בלא נודע הרבה מאוד זמן. אנחנו בלא נודע עד... עד... אפילו יום או יומיים אחרי הבחירות אנחנו עדיין לא נדע בדיוק מה קורה. וזה מקום שהוא מאוד מאוד קשה להיות בו, בלא נודע. אני יודעת שלי וגם אנחנו, זאת אומרת, בטיפול, זה היה אחד הדברים שהכי עבדנו עליהם, זה להסכים להיות בלא נודע, שאנחנו לא יודעות מה הולך לקרות, ואנחנו צריכות בעצם, 1. לחכות, 2. לשחרר מה... הצורך שלנו בשליטה, לדעת מה קורה ולשלוט בחיים שלנו, אין לנו שליטה על הדבר הזה, מלבד ללכת להצביע, אין טל: תודה Moran Naor: לנו מה לעשות. ודבר שני שרציתי להביא פה, לי, לי, יש, לי יש חרדת נטישה, בסדר? כל פעם שמישהו מודיע שהוא עוזב את הארץ, זה, אני לוקחת את זה נורא אישית, זה גומר אותי. וגם אנשים שאני אוהבת עזבו את הארץ ואני לא מסוגלת להיות, כאילו ממש קשה לי להיות איתם בקשר כי אני רואה בזה נטישה, ואני מרגישה נטושה, כי לי יש חרדת נטישה, לי יש פחד מנטישה ואני מרגישה שזה רגע שהוא ככה קצת בכל המדינה, מצד אחד אנשים כל הזמן מאיימים שהם יעזבו אם התוצאות של הבחירות יהיו לא לטעמן, וזה מרגיז אותי. ומצד שני אני אומרת כאילו... שינוי זה לא רק שטוב לנו ומתחשק לנו, זה מאבק ולפעמים צריך להיות שם גם ברגעים הממש ממש קשים, אבל זה לא קל. וזה מה שרציתי, רציתי שנבוא וניתן כלים למקרה שתוצאות הבחירות יהיו קשות, למקרה שגם אם הן לא יהיו קשות אבל לא כולם יהיו מרוצים מהן בוודאות, שניתן רגע, שנדבר שנייה על הדבר הזה, על הקושי ב... בזה שקורים דברים שאין לנו שליטה עליהם. טל: זה מעניין, כי את הבאת פה שני הנושאים שהם קצת שונים, את הבאת קודם כל להיות בלא נודע, ואז היא כבר... Moran Naor: ‫אני חושבת שהם מאוד דומים בעיניי. טל: אני חושבת שיש את הלא נודע, ויש את הנודע, ואת החוסר מרוצות מהנודע, אוקיי? כי ברגע שיש תוצאה מסוימת, 50 % מאוכלוסיית ישראל לא יאהבו את מה שהתוצאה תהיה, יותר אפילו. ואני חושבת שבאמת אנחנו נמצאות באקלים מאוד שונה מפעמים קודמות. זאת התחושה שלי, בגלל שמשהו בשיטה הדמוקרטית, רואים את זה בכל העולם. זאת אומרת, רואים את זה בארצות הברית, רואים את זה באירופה כרגע. יש משהו בשיטה הדמוקרטית שהוא על כרעי תרנגולת, אני יכולה להגיד? אנשים, דמוקרטיה, מה שמאפיין דמוקרטיה זה היכולת לדבר, גם אם אין הסכמה. ונראה שהדבר הזה כבר לא כל כך עובד. ולכן אני חושבת שהשיטה הזאת תיפול לא לעוד הרבה זמן, וזה מוביל אותנו לעוד לא נודע. זאת אומרת, ואיזו שיטה כן, אוקיי? כי אף אחד לא רוצה פה שלטון דיקטטורי, או שלטון מלוכני, או סוציאליסטי, או קומוניסטי. הדברים האלה, כנראה שדמוקרטיה הייתה הכי טובה מכולם, אבל היא כבר לא עובדת. Moran Naor: נכון, אני לא יכולה להתפקח על זה, את יודעת מה? כי אני לא באמת מבינה בפוליטיקה וזה גם לא, אני לא מרגישה שזה גם כאילו הדבר הזה שאנחנו צריכות לדבר עליו, כאילו אנחנו צריכות באמת להיות באיך מתמודדים עם הלא נודע, ואז איך מתמודדים עם המקום הזה שזה נודע, כאילו אנחנו כבר יודעות מה קורה, אבל זה עדיין הפוך מכל מה שרצינו והכל, כאילו הייאוש הזה, את מבינה? כי אני רואה, אני מרגישה, ואני קוראת כאילו ברשתות חברתיות, יש המון אופטימיות בבחירות האלה. המון אופטימיות. גוש השינוי, הקמפיין שלו זה אופטימיות. ואני מסתכלת על זה ואני אומרת האם זה לא יצליח? איפה תהיו מחר? טל: (צחוק) Moran Naor: ואני חייבת להגיד, זה פשוט... כשאבא שלי היה בכלא, היו לי, זאת אומרת, ניסיתי לעשות כל מיני דברים כדי להוציא אותו, להעביר אותו לישראל, ניסינו לעשות כל מיני מהלכים בתחילת הדרך, ומהלכים מורכבים, מהלכים מסובכים מדינית, משפטית, והיה איזשהו מהלך שעשיתי, ביחד עם משרד המשפטים, וביחד, כאילו, משהו מאוד מאוד מורכב. וזה קיבל אישור, ואז פשוט זה לא קיבל אישור, זאת אומרת הם ביטלו את האישור. ותחושת האכזבה והקושי זה היה משהו שהוא גמר אותי. טל: איך התמודדת עם זה? בואי, קחי את הדוגמה הזאת, היא דוגמה מצוינת. איך התמודדת עם זה שחווית אכזב... הייתה לך תקווה, אוקיי? אנחנו עוברות מתקווה, מאופטימיות, לאכזבה ותחושת כישלון. איך התמודדת עם זה? Moran Naor: קודם כל אני חייבת לציין שבכל התקופה בכלל הייתה שיטה שפיתחתי לעצמי שהיא הייתה את רק צריכה לנשום טל: אהה Moran Naor: כאילו ממש קראתי לזה ראש מעל המים את לא צריכה לעשות כלום חוץ מלנשום הזמן יעבור תני שנייה לזמן יעבור והוא יעבור ואת רק צריכה לנשום ולהישאר בחיים ודברים יהיו קצת יותר טובים עוד כמה ימים ועוד כמה ימים ועוד כמה ימים אז ממש הייתי ב... את רק צריכה לנשום שנייה אל ת... בלי מחשבות דרסטיות ובלי מעשים דרסטיים זה דבר אחד. ודבר שני, אני... תשמעי, אני זוכרת את עצמי ברגע השבר הזה, הייתי בטלפון עם איזשהו יועץ משפטי של איזשהו שר שמאוד ניסה לעזור לי, ואמרתי לו: אני לא מדינה. אני בן אדם שנלחם במדינה, ואני לא מדינה. ואמרתי, באמת, אמרתי: אין לי שליטה. וגם עכשיו בבחירות, כאילו, אנחנו אומרים "אנחנו הולכים להצביע", "אנחנו רוצים לשנות", אבל... אנחנו לא שולטים בכל העם. אנחנו לא יכולים לגרום לכולם לעשות את מה שאנחנו, כאילו, יש אנשים עם דעות שונות משלנו, שרוצים דברים אחרים מאיתנו, ואנחנו חייבים לכבד את הדבר הזה. טל: נכון, ופה אבל אני יודעת שאת לא רוצה להביא את זה, אבל זה דבר נורא חשוב, ששידה דמוקרטית שיש בה המון המון כוחות שהם כוחות שהם יצאו מתוך הסיסטם התקין, ואז זה לא רק רצון הרוב, יש פה הרבה מאוד מניפולציות מתחת לשטח שמשפיעות על הבחירות שלך, בעצם אין לך באמת בחירה חופשית כמו שאת חושבת שיש לך, יש פה הרבה מאוד אלמנטים, ואז אני לא יודעת למה אני אומרת את זה, אבל זה המון המון וקטורים של המון המון אנשים שבעצם גורמים לתנועה מסוימת ובחירות מסוימת. גם אלה שלא בוחרים, את יודעת, בתור מטפלת קבוצתית, אנשים שלא משתתפים בקבוצה, הם משתתפים בקבוצה, יש להם אמירה. האמירה שלהם, לא, אני לא משתתפת בדבר הזה, אבל ברור שמי שנגיד לא יבחר, הוא גם חלק מהווקטורים מהלשונה, אני משאיר את התוצאה כמו שהיא, או אני... אני בעצם מאשר שהתוצאה הזאת תהיה כמו שאתם רוצים. אני נותן לכם את השליטה, אבל אני חייב לקבל את התוצאה הזו. אבל זה כן, זה להשאיר את התוצאה, להגיד אני מוכן שהדברים יישארו כמו שהם. לא בהכרח משנה. ובעצם בתוך המקום הזה של... שאין לך באמת הרבה שליטה חוץ מלשים את הוקטור שלך להיות הטיפה בים, שהיא טיפה חשובה, הטיפה שלך בים, כי הים מורכב מהמון המון טיפות, אוקיי? אבל בסופו של דבר, עוד ועוד ועוד זה אכן כוח. דיברנו על זה במפגש הקודם, שתנועה של הרבה מאוד אנשים ביחד עם אותו ערך נותנת כוח. כוח זאת יכולת. יכולת זה יכולת השפעה וזה יכולת של שינוי. ‫אז כן, לאני הקטן יש יכולת של שינוי ‫ויכולת של השתתפות בשיטה הזאת. ‫שהשיטה הזאת כרגע היא בעייתית, ‫אבל זאת השיטה. ‫אז בגלל זה אני משתתפת בה, ‫כי זאת השיטה, אין משהו אחר. ‫אני אתן לך... ‫אני רגע יוצאת כדי להסביר, ‫ואנחנו נחזור על מה שאת רוצה. ‫אם הייתה שיטה אחרת, ‫אז אני אולי לא הייתי משתתפת. נגיד השיטה ביהדות, בארץ ישראל, זה לעשות ברית מילה לילדים בנים. ואני אמרתי, אני לא משתתפת. ואחותי אמרה לי, אני גם לא הייתי עושה, אבל כולם עושים, ואני לא רוצה החגה חברתית. אם היו הרבה אנשים שלא עושים, גם אני לא הייתי עושה. אז אמרתי לה, אז בואי תהיי חלק מהתנועה הזאת, בתנועה אחרת, שמתנגדת לדבר הזה, כי את לא אדם מאמין, או את לא אדם דתי. כאילו, אני אדם מאוד מאמין, אני לא אדם דתי. בסדר? ואני לא חושבת שהדבר הזה הוא נחוץ, ואני לא רוצה לעשות את זה לבן שלי, ואני לא עשיתי לבן שלי ברית מילה, ולקחתי, כאילו אמרתי, אבל, ובחרתי לא להשתתף בשיטה. כי יש משהו אחר, יש דרך אחרת. לא להיות ככה. יש אנשים, זאת אומרת, אנחנו יודעים שיש אנשים שמתפקדים בעולם בלי ברית מילה, והם בסדר, הם לא חולים, הם לא מסכנים. אבל פה באמת אין משהו אחר, אז אנשים שלא בוחרים מבחינתי, הם אנשים שמוכנים, הם משתתפים בשיטה, הם כן משתתפים בשיטה, הם פשוט, הם מוכנים להשאיר את השיטה כמו שהיא, כאילו את מה שקורה כמו שהוא, זאת הנחת המוצא. עכשיו, אני חוזרת למה שאת אמרת, כי אני רציתי רגע להבהיר את הנושא, בסדר? בתוך הנושא הזה, שיש לנו יכולת שליטה מאוד מאוד קטנה, אבל יש לנו יכולת שליטה כי וקטור ועוד וקטור ועוד וקטור מייצרים את התנועה הזאתי. בסופו של דבר תנועה, אנחנו לא יודעות לאן היא תלך ואם נהיה מרוצים מהתנועה הזאת. כי אני כאילו מדברת נורא פילוסופי עכשיו, אבל כאילו המפלגות זה באמת מהמילה פלג, מהמילה פילוג, זה המון המון פילוגים ופלגים שנכנסים, בסופו של דבר כולם צריכים להתכנס לנחל אחד שמוביל אסטרטגיה אחת וניהול מדינה. בתוך הדבר הזה אנחנו צריכות לשוט בנחל איזה בטראסט, כי אין לנו ברירה אחרת. ואני חושבת שלכאן את רוצה להוביל אותי, אם אני... תתקני אותי. Moran Naor: אני רוצה שתסבירי שנייה, אני יודעת כי כבר היה לנו המון שיחות לא על הנושא הזה ספציפית, אבל על הנושא הזה של ה-trust ועל טל: אהה Moran Naor: הנושא הזה של מה שנקרא להסתכל מלמעלה, כי זה מה שאני practicing כאילו בתקופה האחרונה כדי לעבור אותה בשלום, אז אני רוצה שנדבר שנייה על הדברים האלה, כי זה מבחינתי שיטות טל: בואי תדברי את הלוואי Moran Naor: עבודה ללהמשיך לחיות עם עצמנו בשלום בתקופה הזאת. טל: נפלא. אז בתור מטופלת שלמדה לעשות את זה, בואי תסבירי מה עשית. ואז אני אביא את זה לפוליטיקה. אבל בואי תסבירי עלייך איך את התמודדת עם לנסוע בטראסט בעולם או לשו"ת בין כל הפלגים האלה ולהתחבר בסופו של דבר, לנווט את עצמך לאיזשהו מקום שבו את נוסעת באמון בעולם הזה. כי כל צורה אחרת של השו"ת בחיים האלה לא מובילה אותך לשום מקום טוב. Moran Naor: יש כמה דברים שאני עושה. הדבר הראשון זה באמת, אני חושבת, אחד הדברים שהכי קשה בעולם לעשות כשאת מעורבת אישית, אבל אם את מצליחה קצת, קצת לא להיות מעורבת אישית, אז אפשר לעשות את זה, וזה מה שנקרא באמת מעוף הציפור. להסתכל על טל: אהה Moran Naor: דברים מלמעלה. אני זוכרת שבתקופה שהעמותה התמוטטה, לא היה יום שבו לא אמרת לי, תנסי להסתכל על זה ממעוף הציפור. אין לי מספיק קללות בפה כדי לקלל כרגע איזה מעוף ציפור ואיזה... אבל להסתכל ממעוף הציפור זה באמת להסתכל על דברים מלמעלה ולהבין שיש דברים שאנחנו לא רואים ויש דרך ויש... זאת אומרת המדינה שלנו נמצאת בתהליך, הדעות השונות בנויות מכל מיני תהליכים שהמדינה עוברת. ואי אפשר לדעת מה יהיה בסוף, ואי אפשר לדעת לאן יוביל כל דבר. ולזה מצטרף הטראסט שאומר, כאילו להגיד יהיה בסדר זה בקטנה, אבל זה כאילו לחיות באמונה שדברים קורים כמו שהם צריכים לקרות. ולכל דבר יש מטרה ולכל דבר יש סיבה, ולמקום שלנו בתוך הדבר הזה יש סיבה ו... יש סיבה שאנחנו פה ויש סיבה שאנחנו עוברים את הדברים האלה וזה קצת, לא יודעת אם זה בדיוק מה שאת התכוונת אבל זה קצת להאמין בטוב, להאמין שבסוף יהיה טוב ויהיה בסדר אבל החיים עוברים את התהליכים שהם עוברים ואין מה לעשות ואנשים עוברים את השיעורים שהם עוברים ולפעמים אנחנו פשוט צריכים להתבונן בזה ולחיות את זה ולא לכל דבר אנחנו יכולים לעשות משהו שישנה את זה זה מה ש... זה אני אומרת נכון, אני לא... זה מה שאני מנסה להגיד לעצמי. טל: ‫לא, את אומרת... ‫-כן. את אומרת את זה ‫מאוד מאוד נכון. ‫אני חושבת, קודם כול, ‫יש את המשפט הנהדר גם של אלברט איינשטיין, ‫שהוא אמר על איזו מלחינה ‫שהוא דיבר איתה, כאילו, ‫אחד הדברים החשובים בעולם ‫זה איך אתה בוחר להסתכל על העולם. ‫האם העולם הוא מקום ידידותי, ‫או האם העולם הוא מקום עוין? ‫וצריך להאמין שהעולם ‫הוא מקום ידידותי. כי אז אחים הם הרבה יותר טובים. עכשיו, אלברט איינשטיין היה באמת גאון של פיזיקה, אבל הוא היה גם גאון להבין את רוח האדם ואת נפש האדם, ואני חושבת שהמשפט הזה הוא משפט נהדר. אבל זה נכון, מעוף הציפור הזה רגע להתנתק רגשית. זה לא להיות בתוך הסיטואציה, וזה להתרומם ולראות את כל הדינמיקה של דברים שאני לא רואה, אני רואה רק את הריב שלי עם החברה, סתם דוגמה, ואני מתרוממת ואני פתאום יכולה לראות את הדינמיקה שלה עם בעלה, ואת כל הילדות שלה, ולראות כאילו איזשהו משהו שאני לא רואה רק כשאני מסתכלת מולה ורואה את העלבון שלי, אלא יכולה לראות מעבר לדבר הזה, ורגע להגיד, זה בכלל לא קשור אליי. אני לא צריכה... להיות מעורבת בדבר הזה. כאילו, במקרה אני הייתי שם כשהיא הקיאה וזה נשפך עליי. כאילו, זה לא... וזה קורה לנו המון המון פעמים כשאנחנו רגע מתרוממות ומסתכלות על כל התמונה הרחבה, על מי אני, מי היא, מי... להבין שהחיים הם מאוד מאוד מורכבים. ואז... אנחנו פחות סוערות ופחות סובלות, אפילו שקטות, יש לנו איזשהו שקט נפשי כי ההבנה שיש פה באמת הרבה מאוד דינמיקות. עכשיו צריך להבין שהחיים מתקדמים, אנחנו דיברנו על זה שהדבר הכי גרוע שקורה לנו, שאנחנו נשארות אותו דבר, שאנחנו מקובעות, שהדברים לא משתנים. מים שהם עומדים, אמרנו שזה ביצה ויתושים, וזה לא דבר טוב. וכשאת מסתכלת על הילדה שלך בגן, והיא מתפתחת, ואם היא הייתה נשארת בגן, היא הייתה סובלת. וכשהיא עולה לכיתה א' והולכת לבית ספר יסודי, היא תגיד לך, מה, הגן היה גן עדן? היה, מה זה כיף? לא היה שיעורי בית. ולא היה זה, וכשהיא עברה, וכשהבן שלי הגיע לתיכון, הוא אמר, מה, יסודי היה גן עדן. זה היה קצת שיעורי בית, מלא משחקים, עכשיו כאילו, הכל מבחנים וזה, וכשהוא יגיע לצבא, אם הוא יגיע לצבא, הוא יגיד, מה היה עד עכשיו גן עדן? אוקיי? ככה אנחנו מסתכלים על העבר. יש לנו נטייה להסתכל על העבר, אבל אם היינו צריכים להישאר שם, על המקום הזה, זה לא היה טוב לנו, לא היינו רוצים להתעקש שם. יש לנו איזה זיכרון כזה של דברים שאנחנו חווינו, והעולם, איזושהי התבוננות עם המון המון סימפטיה לעבר שלנו ולדברים מקובעים. אבל זה לא באמת נכון שהיינו רוצות להיות שם. והעולם מתקדם ומשתנה, ואנחנו רואות את זה ברמה הגיאופוליטית, לחלוטין אנחנו באמצע מהפכה. אנחנו במהפכת הבינה המלאכותית. אנחנו במהפכה טכנולוגית. אנחנו לא יודעים לאן היא מובילה ואיך היא תשתלב בתוך השלטון. כל עוד בני אדם מנהלים את העולם, יש חרא. והוא צף, ואנחנו, מי שרוצה להיאבק בחרא, ‫הוא התלכלך. ‫ואני אומרת, בואי לא. ‫יש חרא, הוא צף. ‫אפשר כאילו, אפשר מתוך חרא, ‫סליחה על המילים הרעות שאני זה, ‫אבל אפשר... ‫נגיד, יש ספר נהדר ‫של דיק נתן שהוא... הוא סופר מדהים והוא בודהיסט, הוא נזיר בודהיסטי נפאלי, לווייטנאמי, סליחה, לווייטנאמי, שהוא כבר נפטר, אבל הוא כתב את הספר No mud no lotos, כאילו בלי בוץ, בלי הכי, הכי מקום, הכי מג'ויאף, אין פריחה של לוטוס, שזה הפרח הכי רוחני, ענקי, מפותח. Moran Naor: ‫החייל מצוין, אין בריכה של אוגוסט. ‫החייל, הוא רוחני כאופתע. טל: אז אני אומרת בעצם בתוך הדבר הזה, שכשאנחנו מסתכלות על העולם שלנו, אנחנו יכולות להחליט האם אנחנו רוצות לשקוע בבוץ הזה, או להגיד, זה העולם, זה מה שקורה. אני יכולה, כדי שהעולם הזה יהיה טוב, להתחיל את הטוב בתוכי ולהיות בן אדם טוב. ואם אני, אני יודעת, ועוד פעם, אנחנו דיברנו על זה גם בפרק הקודם, על הקלישאות, אבל זה נכון, כשאני רואה אהבה בהכל, ואני מחפשת את האהבה, ואני משחררת את האהבה, אז אנשים רואים את זה, ובאה אליי אהבה. וכשאני בנתינה גבוהה, אני מקבלת חזרה, אבל כשאני כל הזמן במאבקים, ואני מחפשת את החיכוך ואת הרע, ואין דיבור, לא יהיה דיבור. יהיה חיכוך, חיכוך זה מאבק, מאבק זה המון אנרגיה מבוזבזת, זה חום, כשיש חיכוך יש חום, יש גם יצירה של משהו אחר, קורות מהפכות, אוקיי? בחיכוך בין גבר לאישה נולד תינוק, יכול, כן, בתיאוריה, זאת יכול להיות משהו טוב שצומח מתוך חיכוך, אבל בחיכוך יש משהו של הרבה מאוד אנרגיה שמשתחררת שיכולה להוליד תהליכים ואני סומכת על התהליכים. לא בכולם אני בוחרת להשתתף. אני בוחר... בחרתי מראש ואמרתי, אני הפסקתי להשתתף במאבקים. זה לא אומר שאני לא מנהלת את החיים שלי לפי ההגדרות שלי. וזה לא אומר שאין לי דברים שהם מוחלטים בחיים שלי בצורה מאוד מאוד ברורה, יש. אבל כל העולם הזה של הבחירות ושל הפוליטיקה זו שיטה של ניהול שהדבר היחידי שאני עושה, שאני אומרת מה שכרגע היה בשלטון, אני לא רוצה שיהיה שם בשלטון ולכן אני בוחרת בפתק שאני מאמינה שיכול להחליף אותו האם זה יצליח או לא יצליח אני לא יודעת אבל זה מה שאני יכולה לעשות בתור אחת שעבדה עם הפוליטיקה, מורן, עבדת. זאת אומרת, אני כשניהלתי את העמותה אז עבדתי עם חברי כנסת ושרים והייתי במשרדי ממשלה והייתי בוועדות ואמרתי את דברים והייתי לגמרי במאבקים ואני חושבת שכן עשינו שינוי אבל אני חושבת שהעולם השתנה והיום המחיר של זה הוא לא משהו שאני באופן אישי יכולה לו. זאת אומרת, אני גם יודעת שזה לא מקדם אותי ואת מה שאני באתי להביא לעולם. המאבק, אני לא אומרת שיש, אני חושבת שיש אנשים שזה כן מאוד מתאים להם. יש אנשים שזה מאוד מתאים להם, שהיו במאבק, וזה גם חלק שאין משהו שהוא נכון או לא נכון. זה שאני לא במאבק, ואת לא במאבק, ויש אנשים, ומאבק זה באמת משהו שיש בו אלימות, זה לא אומר שאין בעולם אנשים שזה התפקיד שלהם. בסדר? אני חושבת ש... Moran Naor: כמו שזה היה, זה היה התפקיד שלי בשנים מסוימות. והתפקיד שלך בשנים מסוימות במאבק הטבעוני. אנחנו בחרנו, בחורות לא לקחת חלק היום בדבר הזה, אבל היינו שם. טל: נכון, למרות שאני הכי טבעונית שיש. אני לא במה. Moran Naor: נכון, אבל את לא לוקחת חלק יותר במאבק הטבעוני, את לא לוקחת חלק יותר בדבר הזה. אבל אני באמת רוצה כאילו לדבר לאנשים של היום של אחרי. ולתת להם כאילו לתת להם תקווה, מבינה? כי טל: כן. Moran Naor: אני לא יודעת מה יהיו התוצאות, יכול להיות שהתוצאות יהיו נהדרות, למרות שבעיניי לא משנה מה התוצאות, זאת אומרת לא, לא יהיו טובות, אבל כאילו גם אם מחנה השינוי ינצח, אז כאילו לא יהיה פה שום ניצחון חד משמעי, מבינה? יש פה עוד המון, מבינה מה היא מכוונת? טל: כן, בתחושה שלי, באמת אני אומרת, בתחושה שלי, לא משנה מי ינצח, זה לא יהיה טוב. כי יש שיטה גרועה. כרגע. בגלל שאין. יכולת של עבודה משותפת, בגלל שיש המון המון ניסיון לשלוט ואלימות שלא הייתה בכמויות כאלה בעבר, תמיד הייתה אבל לא בכמויות כאלה, ובעצם עדי נפרץ, גבולות נפרצו, ולכן זה יהיה מאוד, הרבה מאוד אנרגיה להוציא כדי לנסות להחזיר לפעם, אבל פעם כבר, כאילו זה, כמו שאלית עכשיו הוציאו סדרה של כל ממתקי העבר שלהם, שאני כל כך נגד זה, כאילו, למה אתם עושים מרעילים את בני האדם, אבל בסדר. אבל יש איזה רצון לחזור לנוסטלגיה, ואנחנו רואים את זה נורא חזק. אין מה לחזור לעבר, אנחנו באמת במהפכה, ולכן התחושה שלי שכולם יהיו לא מרוצים, ויצטרכו להיות בטראסט, ויצטרכו לעשות את הכי טוב שלהם, להיות אנשים טובים ולעבוד בשיתוף פעולה, כדי לשנות את השיטה בעתיד. לא תהיה ברירה. לא תהיה ברירה. זאת התחושה שלי. מה אני מציעה לאנשים שייכנסו לדיכאון? זאת השאלה המרכזית שלך? Moran Naor: אני אגיד לך משהו בסדר אנחנו דיברנו אני ואת באיזושהי שיחה אישית לפני לא זוכרת כמה שבועות ודיברנו על כל מיני אנשים שמצביעים על כל מיני לכל מיני דברים שאנחנו מאוד לא מסכימות איתם כמו לדוגמה מישהו שמצביע לפייקלין בסדר זהות אני חושבת אני לא יודעת מה זה שהוא עכשיו מתנגד חיסונים והוא כזה מביא את כל מתנגדי החיסונים ואני זוכרת שאמרתי לך על זה משהו ואת אמרת לי ישר הצעת לי את החמלה, את החמלה כלפי אנשים, אני מאוד בעד חיסונים, מאוד קשה לי עם אנשים שהם מתנגדי חיסונים, אבל ישר הצעת לי את החמלה הזאת של בעצם השבר שנוצר עבור אנשים שרצו להתנגד לחיסונים בקורונה, נוצר להם איזשהו שבר באמון מול המדינה מאוד מאוד גדול. שהם לא מצליחים להתגבר עליו. וזה הבחירה בזהות, שהיא אולי, כאילו, זאת אומרת, זו בחירה שאני לא מסכימה איתה ואני לא מבינה אותה, אבל אם אני בוחרת להסתכל שזה מגיע מתוך איזשהו שבר וכאב מאוד מאוד גדול, וואלה, גם אם אני לא מסכימה, אני יכולה להראות חמלה לדבר הזה. לא, חמלה, אני חושבת חמלה במובן, אוקיי, חמלה באמת נשמע מתנשא, אבל חמלה טל: לא, זה לא, חמלה זה לא מתנשא, אבל מה שאת אומרת זה נשמע מתנשא, לכן מה שאת אומרת זה לא חמלה. את יכולה אולי סימפטיה, בסדר? כי חמלה בהגדרה זה לא מתנשא, אלא סימפטיה זה כן. זאת אומרת, יש היררכיה, אני רואה אתכם, אני יכולה להבין מאיזה מקום אתם באים, אבל... אז יש לך איזה סימפטיה, בואי נגדיר את זה ככה, בסדר? Moran Naor: ‫טוב. טל: חחחח Moran Naor: טוב, נו מה אני אעשה? זה לא, אני יכולה אבל להבין, אני יכולה להבין שזה, כאילו אני יכולה להבין את השבר טל: כן, יש שם, אני חושבת שאני הבאת דוגמה מצוינת. אנשים שבתקופה של התו הירוק הרגישו רדופים, הרגישו, אנשים הרגישו באמת שמשטרה רדפה אחריהם על שני מטר ושהם לא שמו מסכה כי הם לא מאמינים בזה והם הלכו באיזשהו אזור ועצרו אותם ודברים משוגעים שהם הרגישו כאילו הם בעצם איבדו אמון, הם איבדו אמון. במערכת. זה אחד השברים, הקורונה זה אחד השברים הראשונים שבעצם יצרו פילוג אדיר בין ה... בתוך הקהילות. ויצרו מחנות מאוד מאוד חזקים של צד שאומר, אתם מטומטמים שאתם לא מתחסנים. כי אני בעצם, אני וגם את, אנחנו נשות מערכת, אני נורא סומכת על המערכת, איך שהיה חיסוני קורונה, הלכתי והתחסנתי, אני רק מחכה כבר שיגיעו חיסונים של השפעת כדי להתחסן והם לא מגיעים, אז זאת אני. מצד שני, אני טיפלתי ועדיין מטפלת במטופלים ומטופלות שהם בטראומה איומה מהתו הירוק של בנט, שעשה פה שמות ועם כמה שאני בעד חיסונים, הדבר הזה היה רע נורא, וחבריי וקולגות כמו איגוד רופאי בריאות הציבור, שהם אנשים כל כך חכמים, אני זוכרת שהם היו בעד הדבר הזה, ואני באמת לא הבנתי. אז הטב הירוק היה באמת אחד השברים הרציניים שהובילו פה לפילוג מאוד מאוד גדול וחוסר אמון במערכת. וזה בכל העולם. זאת אומרת, זה לא רק בישראל, זה בעוד מקומות. ואני חושבת שזה לא חמלה, אלא זה הבנה של המורכבות. אוקיי? זה להבין שאנשים הם לא מטומטמים. שכמו שאני אמרתי לך, שיש אנשים שבעד נגיד טרנספר. אותי זה מזעזע, בסדר? כאדם עם מערכת ערכים שלי. זה כאילו אומר לי, זה לא הגיוני לי אפילו. אבל בשיחות עם חברים שהם לא חושבים כמוני, הם אומרים, תקשיבי. כאילו, אין ברירה, יש לנו רק מדינה יהודית אחת. וכל הסיפור, הם מתחילים לספר לי את הסיפור, והם אומרים, אין בעיה, מי שרוצה לגור פה שיגור פה, אבל שיחתום על זה שהוא פועל, שהוא חלק, ושהוא משתתף, ושהוא ככה וככה וככה. וכאילו חוסר סובלנות מאוד מאוד גדול, כי מבחינ... כי מה שבמשקפיים שלהם הם רואים פה עולם שחור משחור, ושכל ה... כל ערבי או כל מוסלמי הוא פוטנציאל לפצצה מתקתקת, אוקיי? Moran Naor: אבל שוב, זה משהו שנגרם מפחד עמוק. ואני שוב, אני לא מבינה את זה ואני לא מקבלת את זה, אבל אני יכולה, כאילו, לא מסכימה עם זה. טל: את יכולה להבין את זה, את יכולה להבין את זה כמו שיש בתוך הקבוצה של המוסלמים אנשים קיצוניים, כמו שיש בתוך היהודים אנשים קיצוניים. תמיד יש אנשים קיצוניים ותמיד הם יעשו בלאגן. הם חלק, זה העולם. ברגע שאנחנו מבינים שזה העולם ובתקופות קשות הקיצוניות עולה, אוקיי? כי אנחנו, כשיש כל כך הרבה פילוג את רוצה להרגיש גם שייכת, זה קצת מתחבר לפרק הקודם שלנו. שהוא פרק מאוד מוצלח, היו לנו הרבה מאוד צפיות. תעשו לנו לייק ותעשו לנו ססקרייב. אז אני חושבת שמה שבעצם אנחנו צריכות להבין... שהעולם הוא מאוד מאוד מורכב, ויש אנשים שחושבים אחרת מאיתנו, ויש ערכים שהם שונים מאיתנו, ואני לא יכולה לשנות את העולם, ולא כולם יהיו כמוני, וזה נורא שכולם יהיו כמונו, ומבחינתי ממשלה שהיא כולה ימנית על מלא, זה היה אחד הדברים הכי גרועים למדינת ישראל, כי אנחנו צריכים את הגיוון הזה. אנחנו צריכים את הגיוון הזה, אנחנו צריכים את האקלקטיות הזאת של מלא מערכות ערכים. זה בריא לנו. וזה כמו לאכול כל הזמן את אותו אוכל, איפה שהוויטמינים, כאילו יהיה מחסור, יהיה משהו לא מאוזן, לייצא מאיזון. אנחנו רוצות... אני חושבת, קודם כל בתור אחת שעבדה עם ממשלת השינוי שהייתה אז עם בנט, כאילו הממשלה של בנט, זאת הייתה ממשלה מעולה. היא עבדה בטירוף. היא עבדה בטירוף. פשוט הכוחות דפקו אותה, אבל היא עבדה בטירוף והייתה מצוינת. דווקא בגלל שהייתה מאוד מאוד מורכבת. אבל צריך לכבד את כולם. קבוצה שלא מכובדת היא, אני רוצה להגיד כאילו משהו על המקום הזה של קבוצות מועדפות. קבוצה שהיא מועדפת היא קבוצה שמרגישה, שהיא נורא כיף לה. אבל הקבוצה שבעצם לא מועדפת היא קבוצה שתפעל באלימות. תסתכלי על קין והבל. בחרו את המנחה של הבל וקין פעל באלימות זה לא שאלוהים אמר קין אני לא אוהב אותך אני פשוט מעדיף את זה אוקיי? פעל באלימות אלוהים אמר היהודים אומרים אתם עם סגולה אתכם בחרתי מכל העמים תראי מה קורה כאילו כל הזמן יש את ה... אנחנו לא מוכנים לדבר הזה של היהודים היהודים הם מוקצים זה חלק מהדבר הזה של כאילו את מי מעדיפים? אני רואה את זה גם, את יודעת, בתוך המושבים יש כל הזמן, שיש נחלה, ואפשר להעביר את הנחלה רק לילד אחד, ורוצים שהנחלה תהיה על שם של לא למכור אותה, כי מאבדים מלא כסף, ואז את מי בוחרים, ואז האחים מפסיקים לדבר אחד עם השני, יש המון המון אלימות בתוך מיהו הנבחר? היהודים שעלו מאירופה הקימו את מדינת ישראל ואמרו אנחנו הנבחרים, אתם הגעתם מהמזרח, אתם לא, יש לכם תרבות כזאת לא מפותחת, אז כאילו אנחנו לא בוחרים בכם, המוזיקה שלכם לא תתנגן. מלא אלימות סביב הדבר הזה, אוקיי? אנחנו רואים את ה... וזה לא חייב להיות אלימות פיזית, אבל זה הרבה מאוד אנרגיה שהיא... כאובה, יש שם המון כאב במקום הזה. אז לכן כשכל, כשאנחנו נבוא, פחד אמרנו את זה באחד, אני חושבת במפגש הראשון שלנו, בפרק הראשון שלנו, שפחד זה ההפך מאהבה, והאחזות זה ההפך באהבה. ולכן אנחנו צריכים לבוא באהבה, לאהוב, לראות אחד את השני, להסתכל בעיניים. אני לא יותר טובה מאף אחד אחר. אני לא יותר חכמה מאף אחד אחר. אני לא יותר ראויה מאף אחד אחר, אני ראויה מעצם היותי וגם את. יכול להיות, בסדר, שאני יודעת לבטא מאוד מאוד טוב את הרעיונות שלי, ויש לי יכולת אמפתית מאוד מאוד גבוהה, ולכן אני מטפלת מצוינת, ואת פחות מטפלת מצוינת, אבל לך יש יכולת ניסוח ממש ממש טובה, ויכולת סיפוריות ממש טובה, ולכן את הוציאי ספר ואני לא. ויכול להיות שהחבר Moran Naor: ‫תודה טל: הטוב שלך הוא מקעקע נפלא, והוא יכול להביא רעיונות ממש ממש טובים, למרות שהוא לא יודע לספר סיפור, והוא ממש לא אמפתי. אבל יש לו גאונות, לכל אחד יש איזור גאונות וכל אדם יש לו משאב מיוחד שהוא מביא לעולם הזה וברגע שאנחנו נתאחד ונייצר ואני יודעת שזה נשמע נורא שמאלני בגישה, וזה שמאלני, ברור לי יש, השמאלניות היא היכולת באמת לבוא ולהגיד צריך להתפזר ולשתף ולראות גם המוחלש. זה אחד הערכים של השמאל. אחד הערכים של הימין זה נאמנות, שאין את זה לשמאל. וזה גם הכוח של הימין על השמאל, אוקיי? הנאמנות. אבל אני באמת מחזיקה באמת בערכים יותר שמאליים של לראות את האחר. אני חושבת שברגע שאנחנו נוכל לעשות את זה, ופחות לפחד אחד מהשני, אלא להיות במקום הרבה יותר באהבה ולהסתכל, אני אוהבת ביביסטים. אני חושבת שכאילו ביביסטים, כן? זה מילת קללה אצלי במשפחה. אבל אני חושבת שהם אנשים מקסימים. אני פשוט, יש להם הסתכלות מאוד אחרת משלי, ואני מקבלת אותה. אני לא רבה איתם. אני יכולה להבין, זה אפילו לא סימפטי, אני יכולה להבין. מאיפה זה מגיע? הם במשקפיים האלה רואים שביבי הצליח להביא את החיסונים של הקורונה לפני כולם, וביבי עשה, וביבי הוא גאון, אין מה לומר, הוא פשוט, ביבי הוא יצור על, בעיניי, באמת, יצור על, רק שהוא בוחר להביא את הגאונות שלו מהמקום הכי נמוך. זאת אומרת, כשאמרנו שלכל אדם יש תכונה, שיש לה את הצד ה... גבוה שלו ואת הצד הנוחות שלו, אז מבחינתי הוא בא עם הצד הנוחות שלו, של השגשוג, השליטה והכוח והחרדה שלו מנהלת אותו, במקום השיתוף פעולה שהוא יכול להשתמש בו. אז מבחינתי אני לא מרוויחה בו, אבל אני יכולה לראות למה אנשים אוהבים אותו, ואת הכוח שלו ואת הסיפור שהוא מספר, בהחלט. אז כשאני מסתכלת על כל האנשים שאני רואה ואני אומרת כאילו אני לא מסתכלת עליו כערס בבון, אלא אני מסתכלת אחורה ואומרת איזה בן אדם מהמם, תראי איזה יכולת שירה יש לו, איך הוא משפחתי, איך הוא ככה, וגם כשחותכים אותי בכביש ואני אומרת עבריין תנועה, אני תמיד מזכירה לעצמי שאולי הוא עוזר לקשישים. כאילו את לא יודעת מי הבן אדם. יש אנשים שאין להם אותה מערכת ערכים שלי, שאין להם אותה מערכת ערכים שלי בכביש, הם חותכים אותי, הם אנשים שאני מקללת אותם באותו רגע שאני עוד עכשיו עשר דקות ברמזור כי אין להם מערכת ערכים כמו שלי. אבל אני לא אומרת שהם חארות והם אנשים רעים כי יכול להיות שיש להם מערכת ערכים מאוד טובה בדברים אחרים. ו... באותו רגע הם חארות. Moran Naor: אבל באותו רגע ימחרות, טל. באותו רגע ימחרות. טל: אבל אני לא חושבת שכל האנשים, אני לא מסמנת אותם. החלטתי. אוקיי? לבוא בסבלנות לעולם, זה ערך שנורא נורא חסר, זה איכות שנורא נורא חסרה. סבלנות וראיית הנשק Moran Naor: אני רציתי שנהיה אופטימיות בשיחה הזאתי, אני לא בטוחה שזה קרה. טל: אני לא חושבת שלא, שהיינו פסימיות בשיחה הזאת. Moran Naor: טוב, את תמיד אופטימית. אני לא יודעת, אני לא יודעת אם עודדת אותי. אני לא יודעת. טל: אני חושבת שכל בני האדם הם נהדרים. הם נהדרים. תחשבי עלייך שאת גרמת לאיזה גבר מסכן, כן? שאולי רצה להגיד לאיזה אישה, תקשיבי, את נראית פצצה. כן? הלוואי והיו אומרים לי את זה. אז שהוא כאילו ישר להאשים אותו ב... לא יודעת מה, תני לי... שהוא מחפיץ או כל מיני כאלה, ולגרום לו לרדוף אותו, בסדר? עשית דברים כאלה? Moran Naor: בערך, נגיד, כן. טל: בערך, אוקיי? זה לא, ויכול להיות שהוא אמר, היא בת זונה, היא חרא. אבל את לא בן אדם חרא. זה מה שאני רוצה להגיד. אנחנו עושים, אנחנו בני אדם, אנחנו עושים טעויות, יש לנו, אנחנו מורכבים, אבל ברגע שנדע לאהוב אחד את השני ולראות אחד את השני, כשאותו אדם שחותך אותי בכביש ילמד לראות אותי, ושכשהוא עושה את זה הוא פוגע בי, וכשיהיה הרבה יותר סבלנות אצל כולם, אז אנחנו נהיה הרבה יותר טובים אחד לשני, ובטח לעצ... אבל זה צריך להתחיל בעצמנו. זה חייב להתחיל בעצמנו. אז אנחנו צריכות לתרגל, כשאני בכביש, לתרגל איכות של סבלנות. Moran Naor: בדיוק ראיתי פוסט איפשהו, נראה לי זה היה פוסט ממש שמאלני אבל שהם ראיינו חיילים או משהו כזה של למי הם מצביעים והייתה שם איזו חיילת חמודה שאמרה שהיא מצביעה לבן גביר שבעיניי טל: אהה Moran Naor: אין אדם יותר אלים מזה כרגע במערכת הבחירות אבל זו רק טל: ‫אהה Moran Naor: דעתי, פעם חשבתי שגם בנט סופר אלים אבל הנה דברים השתנו שזה גם מדהים אותי, באמת, כאילו, את יודעת, פעם חשבתי שבנט וליברמן זה הדבר הכי גזעני ואלים שיש. או איך עולם מסתובב. אבל כשקראתי כאילו מה היא אומרת, שוב היה לי, הבנתי אותה. זאת אומרת, היא אומרת, בן גביר מאוד חזק בביטחון, אני כמובן לא מסכימה עם זה, אבל זה מה שהיא מרגישה, היא אומרת, וצריך ביטחון, ואני לא מוכנה שדברים יהיו ככה וככה וככה, אבל אני מפחדת, וזה, אני מרגישה שזו הבחירה הכי נכונה והכי בטוחה שלי. טל: אין ספק, בן גביר הוא בחירה מצוינת למי שמונע מפחד. כי הוא ההפך מאהבה. הוא בא להביא אנרגיה של פחד ופילוג ומהפכות. הוא בא לפרק. ומי שמונע מפחד הוא בחירה מאוד מתאימה לו. Moran Naor: ופשוט אמרתי כזה אין מה אין לי שום דרך לשכנע אותה. זאת אומרת אין לי שום, חוץ מלהגיד לעצמי זאת ילדה בת עשרים, זה המקום שהיא נמצאת בו בגיל עשרים, זה המקום שבן גביר נמצא בו כרגע גם, אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד, כמו שאמרתי קודם. גם בנט היה סופר אלים וגזעני בעיניי לפני עשר שנים, והיום הוא מתנהג אחרת לגמרי, אני כבר לא יודעת מה הדעות שלו, אבל זה כבר לא אותו בן אדם, ואני גם לא יודעת איפה היא תהיה עוד עשר שנים, שאולי תהיה אימא, שאולי היא תהיה בן אדם אחר, שאולי יהיו לה ערכים שונים, ובגלל זה חשוב לי להגיד שהבחירות טל: ‫הצעה Moran Naor: האלה, כמה שהן קריטיות וכמה שהן חשובות, הן לעולם לא הסוף. שום דבר הוא לא הסוף. טל: ‫הנה את מביאה את האופטימיות, מורן. Moran Naor: נכון, כי שום דבר הוא לא הסוף, שום דבר הוא לא נגמר, בטח לא ביום שלישי, בטח לא ביום רביעי. גם אחרי זה יהיו עוד... טל: מורן לא רוצה שתעזבו את הארץ בגלל הדבר הזה, והיא צודקת, Moran Naor: ‫הההה טל: אין מקום יותר טוב מישראל לישראלים. אין, אין, לא יעזור, כמה שמופרע פה, זה מקום שבו אנחנו, יש לנו איזה בית, זה הבית שלנו, אני מסכימה איתך. אבל זה מה שאת רצית, כל השיחה הזאת, רוצים... Moran Naor: אל טל: הרי כשיש פחד מנטישן, הכל בעצם מסתובב סביב זה, וכל הדברים, הסיבה שאת הבאת את זה זה הפחד הזה. Moran Naor: אני מרגישה שאת רוצה לסיים את השיחה. טל: לא, לא, אני דווקא רוצה לסיים את השיחה ואני רוצה להגיד עוד משהו אחד קטן. לא משנה מה יהיה, אתם בארבע הקירות שלכם, הכל בסדר. אז נכון, יכול להיות שהמיסים יהיו גבוהים, לא משנה איזה ממשלה תהיה. נכון, יכול להיות שתהיו מלחמות, לא משנה איזה ממשלה תהיה. אתם צריכים לעשות פשוט יותר כסף. זה מה שזה אומר. ולא לבזבז כסף על מותגים ודברים כאלה, כי אפשר לחיות טוב. חברים, אפשר, אפשר, אני כאילו אופטימית, אני באמת אופטימית. אני אומרת שצריך לחיות, צריך לשגשג בתוך העולם שקיים. זה לא אומר שהחיים קלים, הם לא קלים, אבל בתוך זה יש לנו את הבחירה איך אנחנו רוצים לחיות. האם המקום הוא ידידותי, או האם המקום הוא עוין, וזה תלוי אך ורק במשקפיים שלנו. זה הסיום. איך שאני בוחרת להסתכל על זה. Moran Naor: אז אנחנו אופטימיות, אני מקווה. נקשיב לזה אחר כך. טל: בטח. לא משנה מה יצא, לא משנה מה יצא, אני בסדר. Moran Naor: טוב, אז אל תהיו עצובים, אנחנו מחבקות אתכם. טל: מישהו יהיה עצוב. לא משנה את הקבוצה של המפה, מישהו יהיה עצוב. Moran Naor: מישהו יהיה עצוב? מי שעצוב, אנחנו מחבקות אתכם. טל: אני אתן לכם ספוילר, לדעתי, כולם יהיו מתוסכלים. כי זה לא יהיה לפה ולא יהיה לפה, כולם יהיו מתוסכלים. וזה המצב. Moran Naor: כן, זה נכון. ויהיה להם הרבה מאוד עבודה ככה או ככה. לבנות ממשלה, לא ל... כאילו הכל יהיה הרבה מאוד עבודה. אוקיי, אז בהצלחה לנו, וזהו, יאללה, תודה טל, ביי. טל: תודה לך מורן.