Latest / לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל / פרק 96 - בחזרה מאתונה

Transcript

פרק 96 - בחזרה מאתונה · לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל

0:00
היי חברים יקרים מה המצב? 96 כבר כאן בפרק הזה סיפרתי על
0:03
תובנות ודברים מדהימים שחוויתי וראיתי ולמדתי באתונה פרק 96
0:10
מתחילים. גדלתי בשומרון קשב וריכוז, המון
0:15
כדורגל מקום ראשון העיקר לא לישון אני בן 10 הלם סבא אעשה קסם איך
0:22
בעצם 12 שלוקים קרים, מכירות של החיים, המצב אנוש, היצע וביקוש
0:28
13. פליירים כל היום בקור, בחום
0:31
קברתי. פוטרתי, למדתי אמון מעל הכל. 16.
0:36
קוסם אמיתי, עסק פגזי 70,000 ש"ח בחודשי השיא קוסם זה.
0:42
לשחק, לשחק, זה לשווק מקל הקסעים מתפרק עורכי.
0:45
דין התחלתי לשווק בפודקאסט שלי, אשתף מניסיוני.
0:49
לשווק ולמנכל ממש כמו עשה. אין סודות שימו אוזניות פרק של
0:55
השמחות. טוב אז פרק 96 בפרק הזה אנחנו
1:03
הולכים לדבר על החזרה שלי מאתונה. חזרתי אתמול מאתונה אחרי 6 ימים
1:08
של חופשה בהפתעה. גם לי, גם לבר שנינו הופתענו כמעט
1:11
באותה מידה. שכמעט אתם נשארים שם ממש היה שם
1:16
באמת הכל מהכל. יחד איתי נמצאת יובל צומבר יובל
1:19
מה שלומך? בסדר גמור, מעניין, בסדר.
1:21
גמור. איך היה השבוע האחרון בלעדיי?
1:24
היה נראה לי שהיה טוב. האמת שכאילו היה את היום הזה
1:27
מהבית מהמלחמה והכל, אבל אנחנו מתורגלים.
1:31
מה שנקרא. גם זה קרה אני לא מאמין גם היה
1:32
השבוע מטורף לגמרי אז בגדול הייתי באתונה באמת 6 ימים 5 לילות יחד
1:39
עם בר. טווה שישרנו אצל ההורים של בר
1:42
וכאילו כמו שאת יודעת אני בסוף טס לחול ומשתתדל להתנק ולעשות דברים
1:46
שאנחנו דברים נחמדים. אבל בסופו של יום אין מה לעשות.
1:50
מה שנקרא בר כבר שמאי ממני כמה פעמים במהלך החופשה.
1:53
את זה צריך לרשום כאילו משהו רציני שקרה שאהבתי שהתחברתי שאפשר
1:58
ללמוד ממנו לטוב לרע. אז ישר אני כזה עוצר ואני רושם
2:01
לעצמי משהו וזה ככה. זו נקודה ראשונה שהייתי רוצה
2:05
להגיד שבסוף החיים חולפים על פנינו ואם אנחנו לא נעצור רגע
2:09
ונרשום את הדברים אנחנו לא נזכור אותם.
2:11
או כמו. שים בן צבי אמר פעם ההפך מנשקוח
2:14
זה לרשום אז באמת אז באמת רשמתי לעצמי את הדברים וזו גם הסיבה.
2:18
שם הייתי מאוד מהר מוכן לפרק כי הכל כבר רשום וזה תמיד נחמד אז
2:24
קודם כל טסנו לאתונה ביום. חמישי האחרון כן, יום חמישי היום
2:30
אנחנו ביום רביעי. זה אומר שעברו 6 ימים מאז ואתמול
2:33
נחתנו בעצם בחזרה. והיו שם כל מיני דברים לאורך
2:37
הטיול שהם באמת באמת היו מעניינים.
2:39
ואם משהו מעניין אותך גם באופן ספציפי תרגישי בנוח לעצור אותי או
2:42
לשאול אותי וכדומה. אבל בכל מקרה נחתנו כזה בשדה של
2:47
הטונה. ואני הייתי ככה רעב וראיתי דוכן
2:52
שמוכר כל מיני טוסטים ביגלה דברים כאלה אז אני בא למוכרת ואני אומר
2:57
לה. אני אשמח כי אולי לבייגלה ואז היא
3:00
אומרת לי. תשמע, אתה תשלם על אחד ותקבל
3:05
שניים. עכשיו זה מצחיק כי בגדול היא עשתה
3:08
את זה במקום של כאילו לפרגן לי זאת אומרת וואלה בוא תשלם אחד אני
3:14
אתן לשניכם את הבייגלה וגם ככה המכירה מאוד נמוך.
3:16
מסתבר שהיוקר המחיה עוד לא הגיע ליוון.
3:21
מדהים. מדהים.
3:23
את זה ואת זה ואת זה והיה 20 ש"ח. ממש יפה שם ממש שהולך אפילו לא 20
3:28
ש"ח. והקטע הוא זה שאיך שהיא אמרה את
3:31
זה באו ואני מסתכלים אחד על השנייה.
3:34
ואנחנו אומרים כזה בטח זה לא טרי עכשיו זה מצחיק כי כי שוב היא
3:39
אמרה את זה במקום כזה של בטח אני אפרגן להם וזה.
3:42
אבל היא יוזילה את המוצר בזה שהיא אמרה בוא תקנה אחד תקבל שניים
3:46
ואפילו אם הבייגלה היה מושלם ברמה שהוא יצר רק עכשיו מהתנור והכל אז
3:52
היינו מנסים לחשוב בר ואני מעש. למה קיבלנו שניים במחיר אחד וזה
3:56
כזה ממש הוריד לנו מזה וזה כאילו בסוף איזה שהוא מסר של איך באמת
4:01
הדברים עובדים. תחשבי שיש אנשים שאין להם הרבה.
4:04
אבל הם עדיין הוציאו נגיד 17 18,000 ש"ח שכר לימוד לאיזה מכללה
4:09
לאיזו מכללה. ובוא נניח שהדברים לא צלחו והם
4:12
באמצע השנה אפילו הפסיקו ללכת. זה לא שהם עכשיו רוב האנשים.
4:16
זה לא שהם ישבו והתייפחו ויגידו איפה הכסף, וחבל, אלא ברגע שאתה
4:20
מוציא כסף אתה כאילו כבר אחרי האירוע של הוצאת הכסף.
4:23
עכשיו אתה מנסה להבין רגע מה קיבלת, ופתאום כשאתה קולט שמה
4:26
שקיבלת זה משהו שהוא זול, זה משהו שהוא בהנחה, זה משהו שסתם אתה
4:30
מקבל שניים ומשלם על אחד פתאום באופן אנרגטי.
4:35
תת מודע יורידו יורד לך מזה. משהו בפסיכולוגיה, אני לא זוכרת
4:38
את המינוח המדוייק אבל כאילו שאתה מצדיק לעצמך דברים מסוימים.
4:42
זאת אומרת אם רכשת גינס באלפיים שקל אתה ככל הנראה בחיים לא.
4:46
תודה שהג'ינס הזה לא היה שווה 2000 ש"ח אתה תתרץ לעצמך שהגינס
4:51
הזה לא ישבה מישהי ותפרה אותו, הרגה אותו ביד.
4:54
אני לא יודעת מה ולא זה צבע טבעי וזה זה.
4:57
נקרא שאנחנו מקבלים את ההחלטות עם הרגש ומצדיקים אותן עם השכל.
5:01
אנחנו נותנים צידוק כאילו איזה שהיא הצדקה ללמה הבחירה שלי הייתה
5:05
כן טובה. אגב, זה גם מזכיר לי אתמול אני
5:08
רואה כאילו הצינור או משהו כזה ואני רואה או זה לא היה הצינור זה
5:12
היה 6 עם עודד בן עמי לא יודע משהו כזה.
5:15
בדיוק חזרתי מהמחול כזה פתרי טלוויזיה קצת אמרתי כמה דקות
5:18
נרגע. ומה שאני רואה מול העיניים שלי זה
5:23
שהוא מראיין בעצם אנשים בכיתה, יוד בית או משהו כזה, בני נוער.
5:28
והוא ומדברות איתו על הפרום על הנשף שהוא התבטל או לא התבטל כי
5:34
דחו להם בגרויות או משהו בסגנון הזה.
5:38
ואז כאילו מגיע לשאלת השאלות הוא אומר לה נו, כמה השמלה שלך עלתה
5:41
לנשף? וכשאת צריכה לראות איך שהוא שואל
5:44
את זה כולם שם מחליפות צבעים יעני לא יודעתי לענות לא לענות עכשיו
5:48
ברור שבסוף אין עונות וככל שהסכום הוא יותר גבוה ככה אתה רואה שהבן
5:53
אדם שאומר את זה מרגיש יותר טוב עם עצמו כאילו יש מישהי אחת
5:56
שאומרת נגיד זה עלה לי 300 ש"ח וזה היה בסדר וכזה אז היא אומרת
6:00
את זה בצניעות אבל. מישהי אחרת שאומרת אני הזמנתי
6:03
מחול ענה לי 600 יורו לא כולל משלוח.
6:06
אתה פתאום רואה איך היא חיכתה רק שישאלו אותו את השאלה הזו.
6:10
מה שנקרא כי אין מה לעשות. בסוף.
6:12
חלק מהחוויה של הרכישה שבן אדם רוצה להרגיש שהוא קנה את הטוב
6:15
ביותר ולא את הזול ביותר וצריך לקחת את זה באיזשהו מקום כזה
6:18
מאחורה של הראש, להבין איך הדברים עובדים.
6:21
זה לא שאם אני תמיד אעשה למישהו 1 + 1 ואני אמכור לו יותר טוב, או
6:25
שהוא יותר מבסוט עליי, לפעמים זה בדיוק מייצר את.
6:28
המשוואה ההפוכה באתונה יש מלא מקומות לאכול, יש מסעדות בכל
6:33
מקום. אנחנו גם הדירה של הקרקע שלקחנו
6:35
לקחנו. היא הייתה ממש ממש על הכיכר
6:38
המרכזית שם והכל, והיה שם איזשהו מדרג כזה של מסעדות ואתה כזה עובר
6:44
במדרכות והכל והיה כזה דבר יפה שאנחנו כאילו עוברים במדרכו והיה
6:49
איזה בחור רואים קודם כל שהאלה שמלקטים את הקהל מהעוברים והשבים
6:52
שהם מכניסים אותם בעצם למסעדות הם מאוד מתורגלים, הם מאוד טובים וזה
6:56
היה כזה יפה לראות שאנחנו עוברים בהלוך ומישהו כזה בא אומר לי אתה
7:00
רוצה להיכנס? ואז כשסיימנו את העלייה והתחלנו
7:03
חזרת הירידה. פשוט חזור, אז.
7:06
שהוא ראה אותנו הוא לא אמר לנו מה נשמע רוצים להיכנס כאילו יפה, אלא
7:11
הוא אמר משהו בסגנון של או אני רואה שחזרתם אולי עכשיו אתם רוצים
7:14
להיכנס ולא רציתי להיכנס אבל אמרתי לו כן אנחנו נכנסים וברביא
7:19
אפילו מה הקטע? אמרתי לה הוא כזה אלוף אנחנו
7:22
נכנסים נשב לקינוח נלך לא יודע מה אבל זה היה פשוט יפה ברמות קשות
7:26
שהוא אשכרה יש לו תשומת לב לאנשים שעוברים והוא ממש מבין שכמו
7:33
שמישהו שעכשיו רוצה להיות מהנדס חשמל אז יש לו 4 שנות לימוד והוא
7:35
צריך לדעת כל מיני דברים כל מיני דברים.
7:37
ולהיות בקיא בכל מיני דברים, הוא מבחינתו מתייחס למקצוע שלו כאל
7:40
מקצוע אמיתי. הוא עומד ברחוב ומבחינתו הוא לא
7:43
מחתים שעון ומחכה שהיום יסתיים, אלא הוא מבחינתו רוצה להכניס כמה
7:47
שיותר אנשים וזה מה שמנחה אותו. ואם צריך עכשיו לזכור כל בן אדם
7:50
שהוא אומר לו היי מה נשמע? רוצים להיכנס?
7:52
אז הוא יעשה את זה וזה היה כזה יפה אני ממש מצאתי את עצמי באמת
7:57
נהנה מאוד מכל. המקצועיות הזאת של היוונים, בקבלת
8:02
פנים באירוח זה היה פשוט באמת יפה.
8:07
עוד דוגמה זה. בעצם.
8:12
כאילו נגיד ישבנו במסעדה ואז הביאו לנו תפריט ואתה רואה
8:16
שהתפריט הזה קודם כל הוא נוצר על ידי מישהו שממש מבין תיירות,
8:21
כאילו כל התפריט קודם כל מלא בתמונות.
8:24
אפילו עשיתי תמונה אם תרצי להקפיץ לזה תמונה ככה בשלב הזה של הפרק
8:28
אז אפשר שבעצם רואים תפריט שהוא תפריט משגע זאת אומרת זה תפריט
8:33
שהוא בנוי אחרת מכל התפריטים שיש שמה בתאונה זה בעצם תפריט שמראה
8:36
לך כל פעם כאילו יש שולחן ערוך. מזום-אין כזה יפה ואז רואים נגיד
8:41
איזה 4 מנות כאילו הם על שולחן והכל בתמונה ויש כאלה מין חציים
8:45
שמסבירים מה אתה רואה בתמונות אבל הכל מאוד ויזואלי לא סתם כאילו את
8:49
המנה באיזה ריבוע אלא שולחן שלם שהם יצרו ואז הם אומרים זה כמו
8:53
איקאה שמראים לך חדר שלם ואז אומרים לך המרה הזאת או לקחת זה
8:56
הולך אז הם עשו את זה בתחום האוכל הם יצרו לך כמו שולחן כזה ערוך עם
9:00
חמוצים ועם כל מיני דברים מעניינים שמשתלבים טוב ואז אומרים
9:03
לך זה עולה ככה זה נקרא ככה זה היה באמת באמת יפה עכשיו.
9:08
יותר מזה, איך זה ישתלב עוד יותר טוב?
9:10
שאנחנו יושבים במקום הזה ואז בר שואלת אותו באנגלית תגיד, ראיתי
9:14
שיש דג היום או משהו כזה איזה דג יש אז הוא אומר לה בחזרה באנגלית
9:20
כמובן, הוא אומר לה יש דג סיבס ויש עוד איזה דג שהוא אמר באנגלית
9:26
ואז אני ובר כזה הוא שומע פתאום אותי ואת בר כזה מתלבטים רגע סיבס
9:31
זה איזה דג זה בעברית וכזה. ואז הוא בא ואומר לנו מאיפה אתם
9:35
קוראים לו מישראל ואז הוא אומר יש לברק ויש דניס.
9:38
זה היה כזה יפה לראות בן אדם במעורבות חברתית שהוא מבין שהוא
9:43
חייב לייצר הבדל בין אם אני אוכל אצלו.
9:45
אני אוכל אצל חבר שלו וההבדל לא יהיה בדג כי הדג הוא פחות או יותר
9:49
כנראה מגיע מאותו ים מאותו מאותו אותה אוניה אותו הכל אז הם
9:54
מייצרים את הבידול הזה באמצעות שירות ובאמצעות הברקות כאלה וברגע
9:58
שהוא דיבר בעברית הוא לא באמת יודע עברית, אבל ברגע שהוא יודע
10:01
להגיד בעברית את הדברים החשובים שהוא צריך לדעת זה פשוט פתר לנו
10:05
את הבעיה בשניה. ואז הזמנו כי כי באותה מידה יכנו
10:07
גם עכשיו להתחרבש על זה ולהגיד טוב אנחנו לא כל כך מבינים בוא
10:10
נלך נמצא מקום אחר. אז ברגע שהוא יודע לפתור את
10:13
ההתנגדויות האלו בזמן אמת. ובכזו מקצועיות כאילו זה נראה
10:17
כאילו מה? מה כבר יש לדעת?
10:18
כולם מלצר במסעדה אז לא. יש מלצר אחד שאתה תצא עם חשבון
10:21
גדול, ואתה אשכרה תסיים כשאתה אכלת במסעדה ויש מלצר אחר שיעשה
10:25
כאלף פאדיחות. או שהוא לא יהיה מספיק מקצועי
10:27
שאתה פשוט או לא תאכל או לא תאכל משהו מאוד מאוד זול אז זה גם כן
10:30
היה מאוד מאוד יפה. יש יש שמה כזה מין או קי?
10:35
לפני כמה חודשים היינו באתונה יחד עם ההורים של בר ועם לדעתי אפילו
10:42
עם אחות של בר ובן הזוג שלה ועשינו שם ממש חופשה באתונה
10:46
ומצאנו שמה מין בית קפה שהוא ממש מזכיר את אליסה בארץ הפלאות הכל
10:50
על בסיס עליסה בארץ הפלאות. יש שמה אגב עשיתי גם מלא צילומים
10:54
עם המשקפיים קניתי את המשקפיים של המטאל, עשיתי שם מלא צילומים וכזה
10:58
כן אבל בכל מקרה אז הבית קפה הזה. דבר ראשון זה בית הקפה היחיד.
11:03
בתכלס שחזרנו אליו זאת אומרת שזכרנו אותו ובאופן אקטיבי חיפשנו
11:08
אותו איפה הוא נמצא וחזרנו אליו זה.
11:12
כי הוא היה שונה מכל האחרים, הוא היה מאוד מאוד מושקע בתפאורה.
11:17
המלצרים הם לבושים כמו נסיכות וכמו מיקי וכמו מיני וכמו הכל שמה
11:23
נוצץ בקטע פסיכי כל המנות קשורות איך שהוא לאלסבר את הפלאות בין אם
11:27
זה זה תפוח ובין אם זה. ובין אם זה זה עכשיו הכל כאילו
11:31
קשור להכל אז אבל ככה בונים עסק טוב.
11:34
הרי איך זה עובד כשאתה עכשיו נגיד פותח בית קפה או חנות?
11:38
לא יודע של משהו או משרד דיגיטל להביא את הלקוחות החדשים עולה
11:42
המון המון כסף. לפעמים אתה תוציא יותר כסף משאתה
11:45
תכניס רק כדי להביא עוד לקוח אחד לעסק.
11:48
אבל מה היופי שאם אתה עושה עבודה טובה אז הלקוח שעכשיו עבדת עליו
11:52
כל כך קשה וששמת המון כסף בהוצאות כאלו ואחרות והכל והבאת אותו כבר
11:57
אם הוא חוזר אליך פעם שנייה זה כבר כביכול לא.
12:00
ולכן תמיד לגרום לריטנשיין שהוא שאנשים יבואו שוב ושוב ושוב זה
12:06
הרבה הרבה יותר זול והרבה יותר חכם והרבה יותר נכון מאשר לכל פעם
12:10
למצוא לקוחות חדשים, והמון חברות נופלות בזה כי הם כל מה לעשות
12:14
מרקטינג לבואו. לקוחות חדשים, לקוחות חדשים.
12:17
אבל את הלקוחות הנוכחיים שלה היא קצת מזניחה.
12:20
זה קורה הרבה, אז הבית קפה הצבעוני הזה זה ממש דוגמה מצויינת
12:25
לאיך בונים עסק, כי כמו שאמרתי בסוף מאוד מאוד יקר להביא לקוח
12:30
חדש. מאוד זול, פשוט נוח, קל.
12:34
מתבקש להביא את הלקוח הקיים בפעם השנייה.
12:37
אז באמת זה בית הקפה היחיד שחזרנו אליו עכשיו בבית הקפה הזה.
12:40
מה היה? אנחנו יושבים ואנחנו רואים איזו
12:43
מישהי עוברת ושואלת אנשים אם הם רוצים פרח כזה ורד עכשיו אנחנו
12:49
מכירים את זה כבר שאחרי שהיא מביאה לך את הוורד אז היא אומרת
12:51
לך זה 5 יורו 10 יורו תשלם לי או לא מספיק כן מספיק, אז אנחנו תמיד
12:56
בא ואני כאילו כבר כזה במקומות שהם יותר מידי תיירותיים אנחנו
12:59
אומרים. ועכשיו מה הדבר הראשון שהיא אומרת
13:03
לי? מיד אחרי שאני אומר לה תודה היא
13:04
אומרת לי טייק איט פרי. ככה היא אומרת לי איקס פרי לא
13:08
נפלתי בזה אמרתי אין סיכוי שזה פרי.
13:11
אני ממקום מאוד תיירותי, אין מצב, אמרתי לה אין צורך, תודה רבה ואז
13:16
אנחנו יושבים. ופתאום אני רואה אחרי חצי דקה
13:22
מישהו מוציא את הארנק שלו, מוציא משמה כמה יור רואים או משהו ומביא
13:26
לה, ואני אומר לבר בואנה, איך היא הוציאה ממנו כסף, הרי זה פרי
13:30
אמרתי, אני חייב להתרכז, אני מסתכל, אני רואה אותה וזה היה
13:33
הישראלים, ואז אני רואה אותה פונה לעוד זוג ישראלים אחר, ואומרת להם
13:37
ניו יורנט פלואו, הם אומרים לה לא, ואז היא אומרת להם אייץ' פרי,
13:41
ואז אומרים לה כן, לא יודע איך, אחרי 10 שניות תקשיבי, אחרי 10
13:45
שניות הם מוציאים לה שטר של 5 יורו או משהו כזה.
13:48
אני מסתכל על הבר, אני אומר לה. מה?
13:49
מה הולך פה? כאילו איך היא עושה את זה?
13:51
אז להגיד לה שפיצחתי איך היא עושה את זה לא הצלחתי זאת אומרת לא
13:54
הייתי מספיק קרוב, לא הייתי מספיק קשוב לא הייתי אבל איך שהוא ממצב
13:58
שהיא מוציאה שני פרחים בחינם עם המילה פרי היא קיבלה פעמיים כסף
14:02
מישראלים. לא הרגישו בנוח לקחת זה באמת
14:05
בחינם. מה את חושבת שקרה שם?
14:06
אני חושבת שפשוט הם לקחו את הפרח והם כאילו אומרים אוקיי זה לא
14:10
באמת חינם או אם הם באמת דייטים האישה שלהם או משהו.
14:14
אולי הם לא רוצים באמת את העניין הזה של פרי.
14:16
כאילו מה? אני לא יכול לתת 5 שיעור?
14:18
ברור שאני יכול לתת 5. יור אל אז כבר.
14:20
לקחתי. אז אם כבר זה אצלך ביד אתה כבר
14:22
כמו שהרבה פעמים אומרים כאילו בוא תן משהו ללקוח שלך בחינם.
14:26
פגישת ייעוץ קורס כל לא יודעת משהו.
14:29
סביר להניח שאחר כך הוא יחזור ויקנה.
14:31
אז פה אין באמת לחזור כי זה לא עכשיו.
14:33
איזה עסק מאוד מתמשך, אבל מרגישים שברגע שכבר הפרח ביד של הלקוח
14:37
זהו, כאילו, בכיס שלנו. זה.
14:39
כמו שיש יש איזה מסעדה אמרת אפילו אם זה בארץ משהו שכאילו הקונספט
14:44
זה שאין מחירים אין זה אתה מגיע ובסוף הארוחה תשלם כמה שנראה לך
14:48
אתה יכול להשאיר 20 ש"ח אתה יכול להשאיר 2000 ש"ח לא יגידו לך כלום
14:51
לפה אז זה מרגיש לי כזה. אותו מודל עסקי כזה.
14:55
גם מסיבות שהיינו מפיקים שהיינו קטנים אז כאילו היה כזה מין כובע
14:59
שכל אחד ישלם כמה שהוא רוצה זה היה פשוט יפה אני חייב להגיד
15:03
כאילו אתה רואה בחורה שהיא כבר כל כך מתורגלת לשורה מקצוענית בזה
15:07
שהיא באה היא דופקת לך את החיוך, מביאה לך את הפרח כזה היא הצרי
15:10
נוורי ואיך שהוא 10 שניות אחרי זה מוציאים ארנק, משלמים לכסף את
15:15
המסתננים ובה מסתכלים אחד על השנייה ואומרים בואנה או שהיא
15:18
קוסמת או שלא ברור מה הלך שם. זה באמת באמת היה יפה.
15:22
אגב חופשה בתור בעל עסק לא צריך בכלל.
15:26
לנסות אפילו שזה לא יהיה ככה כי אני לא רואה שום דרך שזה לא יהיה
15:29
ככה. לפחות לא במצביה הנוכחי.
15:31
חופשה כבעל עסק זה תמיד יהיו. זה יכלול כאילו מחשבות על העסק.
15:35
אני חושב שכל הקטע הוא למצוא את האיזון, למצוא את הדרך שאם עכשיו
15:39
עולה לי מחשבה ממש חיובית כלפי העסק או איזה רעיון או איזה
15:42
עניין, אז לרשום את הדברים ולא לפספס.
15:45
אבל בסוף אני חושב שזה חלק מהחיים של בעלי העסקים ובאיזשהו שלב
15:49
בחיים הפסקתי כבר להתנגד לזה. כאילו אני אומר אוקיי, בסדר, אז
15:52
אז סבבה, אז יעלו לי כל מיני דברים שקשורים לעסק ואני ארשום
15:55
אותם, אני אשתדל כמה שפחות. להתעסק ביישום שלהם כי זה בסוף
15:59
אני בחופשה ואני רוצה לנוח כשנכין ולעבוד כשעובדים אבל אין מה לעשות
16:03
בסוף כבעל עסק בחופשה יוצא לא מעט להתעסק במחשבות בעיקר על עבודה,
16:08
לווא דווקא עבודה אלא בעיקר על המחשבה על עבודה.
16:11
עכשיו בגלל שאנחנו טסנו בסוף שבוע זאת אומרת בחמישית טסנו ואז היה
16:15
שישי ואז היה את שבת. אז כן יצא בסוף של חמישי שישי
16:18
שבת. באמת שלא עבדנו היה פשוט כיף ואז
16:21
הראשון שני אז בראשון עבדנו באמת בזמן משותף כזה ביחד כל 1 5 שעות
16:26
בר ואני. ביום שני עבדנו אולי שעה וחצי
16:28
שעתיים וזהו, זאת הייתה העבודה שעשינו מחול ובאופן כללי זה נחשב
16:34
מאוד מאוד מעט וזו הזדמנות ממש ממש טובה להגיד לך לכל שאר הצוות
16:39
תודה גדולה. בסוף הדברים האלה קורים בזכות זה
16:41
שיש צוות, בזכות זה יש מישהו שמקבל את את נקרא לזה את כל
16:45
הריקושטים ואת כל הבעיות ואת כל האתגרים ואת כל העניינים ומטפל
16:49
בדברים. אז כמובן שגם מחר יש לנו סיכום
16:51
שבוע ואני גם אגיד את זה בסיכום והכל אבל באמת.
16:54
חלק מהעניין זה, לדעת להוקיר תודה, להגיד תודה זה דבר שהוא
16:57
ענק. והילד יצא היא לקרוא ספר שנקרא
17:01
ליצור מציאות ספר של רוקסי רוקסי נפוסי משהו כזה.
17:07
והספר הזה, אני חייב להגיד שהוא ספר מאוד מאוד חלש מאוד מאוד חלש.
17:11
זאת אומרת אני כרגיל שאני יוצא לחול.
17:13
אני הולך בסטימצקי בנתבג ואני קונה ספר כהרגל כזה.
17:15
קניתי שני ספרים אחד, לא הספקתי לפתוח השני סיימתי אותו.
17:19
זה היה ליצור מציאות אז זה ואחרי באמת כמה עמודים בודדים כבר ידעתי
17:23
שאני לא מתחבר לספר. זאת אומרת מה זה לא מתחבר שהדעות
17:27
שלי אני לא הדעות של כותבת הספר. למה?
17:30
כי היא מאוד מאוד מדברת בשיטת הבינוניות.
17:33
כאילו אני אתן לך דוגמה שתמחיש את זה.
17:35
היא מדברת על לוח חזון. את יודעת מה זה לוח חזון?
17:38
יופי אז היא אומרת אל תשים את לוח החזון במקום שאתה רואה, אלא תייצר
17:43
לוח חזון ותחביא אותו. למה?
17:46
לרעיון זה שזה יהיה מול העיניים. שלך היגיון של רוקסי פוקסי לה היא
17:51
אומרת מחשבה מאוד מוזרה אני חייב להגיד אף פעם לא שמעתי.
17:56
היא אומרת שאם זה יהיה מול העיניים שלך, אז אתה כל יום תראה
17:58
כמה אתה רחוק מהחזון שלך וזה יוריד לך או משהו בסגנון הזה.
18:03
ואני אומר מה זה הבינוניות המטורפת הזאת עכשיו זה לאורך כל
18:06
הספר, זאת אומרת, היא ממש, זה הרגיש לי כמו ספר שמיועד לאנשים
18:11
ממש ברמה ממש ממש נמוכה, שצריכים את הקפיצה לשתיים 10 אחד מעשר.
18:15
לא יודע כמה מאפסיע נגיד. רק כניסה, דרגת כניסה לעולם.
18:19
בדיוק אבל כן נהנתי לקרוא אותו כי זה נתן לי את הזווית השנייה.
18:23
זה כמו שאני נגיד מאוד אוהב באותו ערב לראות מה אומרים בערוץ שתיים
18:27
10 ואז לראות מה אומרים בערוץ 13 וארבע 10 זה כאילו ההסלמה כזה 12
18:31
זה יהיה משהו אחד 13 זה יהיה. חצי אל ג'זירה כזה וארבע 10 זה
18:36
כאילו יהיה לצד השני אז יש פה איזה מין לפעמים גם אני פותח את
18:39
כאן לפעמים אני פותח את 15 כאילו יוצא לי כי אני לא בגלל כי בסוף
18:43
אני מתייחס אם אני רוצה באמת לצרוך עכשיו מה קרה אני פותח
18:46
טלגרם בערוצים שבעיניי נותנים רק את מה קרה בלי פרשנויות, אבל
18:51
הערוצים זה יותר בשביל לקבל פרשנות.
18:53
את יודעת, אתמול גם אמרתי לך יצא לי לראות את האודד בן עמי הזה ואת
18:55
הפאנליסטים שם תקשיבי מדברים שטויות ברמה שאתה בכלל לא מבין על
18:59
מה הם. אתה רואה את המציאות כאילו של
19:01
נגיד תראה מה הם אמרו אתמול שלשום ותראה מה קרה.
19:04
היום ואתה אומר לעצמך אז למה הם לא מחזירים אחורה ואומרים תקשיבו,
19:08
טעינו פה וטעינו פה ות כאילו הכל טעויות אבל בסוף אני אני אוהב
19:12
לראות כאילו גם שלא רק את הדברים שאני חושב אלא גם לקבל את הצד
19:15
השני אז היה לי כיף. סיימתי את הספר ההשקעה בחופשה
19:17
אחת, כאילו היה לי כיף לקרוא את הזווית של מישהי שמאמינה במשהו
19:22
אחר. והנה אני תמיד אומר שאם מספיק
19:26
שאתה הולך וקורא ספר והיה שם דבר אחד שלקחת זה היה שווה את זה והיא
19:30
אמרה שהיא כתבה שם. משפט כזה יפה שרשמתי אותו באותה
19:34
שנייה והנה הוא אני יכול להקפיד. אז המשפט אומר את הדבר הבא.
19:40
הוא אומר אם אתם רוצים שמשהו יקרה, תבקשו מאדם עסוק שיעשה
19:45
אותו, שזה דבר אדיר. זה משפט מפוצץ את הראש.
19:48
אתה תמיד אומר לעצמך רגע, מי פה פנוי?
19:50
מי פה? אין לו משימות.
19:51
רגע, אני אתן את זה ליובל לעור, לנעמי, ואז תמיד במוח.
19:57
הדבר הראשון שעובר זה לא יובל המוסיש יש לה מלא משימות לעדי יש
20:01
גם מלא משימות ניתן את זה ואז אתה מתפלא.
20:05
שהדברים לא באמת קורים כמו שאתה רוצה, כי צריך לפעול נגד ההיגיון.
20:08
צריך לתת את המשימות שחשוב שיקרה שיקרו.
20:11
לבן אדם הכי עסוק כי הבן אדם הכי עסוק הוא עסוק בגלל שהוא יודע
20:15
לתקתק משימות והוא יודע לקחת על עצמו והוא כנראה גם יביא לקצה את
20:19
המשימה שאתה רוצה לתת. לעומת זאת בן אדם שעכשיו הוא הוא
20:22
כמעט לא עושה כלום זה לא כי אין לו משימות זה פשוט כי זאת רמת
20:25
המסוגלות שלו. בדרך כלל זה קצת מזכיר את זה שאם
20:27
יש לך חודש להתכונן למבחן אתה להתכונן חודש ואם יש לך שבוע אתה
20:31
תתכונן. שבוע זה לא אומר עכשיו שההכנה של
20:33
השבוע תהיה פחות טובה משל החודש וזה לא אומר שבן אדם שיש לו מלא
20:36
משימות הוא לא יעשה את המשימה הבאה שתיתן לו בצורה מבריקה
20:39
ומצויינת אז צריך לפעמים לשנות את התפיסה קצת.
20:42
הנה זה רעיון שקיבלתי מספר שאני לא מסכים עם מילה שרשומה בו.
20:46
אבל וואלה, נהניתי לקרוא את המשפט הזה.
20:47
באמת באמת היה יפה. עוד משהו יפה שקרה באתונה זה שבה
20:51
רצתה לעשות לק חדש. ונכנסנו לאיזה סופר פארם או משהו.
20:55
ואז היא אומרת לו יש לך לקים? אומר לה כן תסתכלי והיא באמת
20:58
בוחרת את הלאק ואז היא אומרת לו יש לך מה שמוריד את הלק אז הוא
21:02
אומר לה ציטון אז היא אומרת לו אם יש ציטון אז אני אקח ציטון.
21:05
אבל אם יש לך חומר שהוא בלי הציטון שהוא מוריד את הלק אני
21:08
אשמח ואז הוא אומר לה אין כאילו פה ביוון אנחנו מורידים את.
21:13
את האלה כי עם הציטון אז היא אומרת לו לא כאילו יש יש בישראל
21:17
או איפה שאני מכירה מין דברים כמו מכשירים אני לא מבין בזה שהוא בלי
21:22
הציטון בדיוק שהוא בלי הציתון ואז היית צריכה לראות איך המוכר
21:26
התעניין בזה זאת אומרת הוא ממש רצה ללמוד את הנושא כאילו בקטע
21:30
יזמי של בואנה אני אביא את זה ליוון אין את זה פה אף אחד לא
21:32
מכיר את זה ואז היית צריכה להיות איך הוא שאל אותה מלא שאלות ואז
21:36
רגע אז מה יש בזה רגע את יכולה להראות לי בג'מי או בגוגל?
21:39
איך זה נראה אצלכם? רגע, אז יש לך את זה באנגלית ואת
21:42
יכולה לשלוח לי? כאילו ממש לקח את זה ברצינות
21:46
ומאוד מאוד אהבתי את ה, לא לפספס הזדמנויות שוואלה הוא פתאום מזהה
21:49
שיש לו עסק בית מרקחת והוא רוצה להביא משהו חדש.
21:53
אז הוא כאילו לא מתבייש. הוא בא והוא שואל, הוא חוקר, זה
21:56
באמת באמת היה יפה באופן כללי. אגב, באתונה.
22:01
בר ואני לא תמיד מרגישים בנוח. שידעו שאנחנו ישראלים נקרא לזה
22:06
ככה, כאילו אני. חושבת שהרבה ישראלים בחול כאילו.
22:09
באופן כללי זה הזוי. חייב להגיד כי כאילו בארץ פה יש
22:12
לך איזה גאוות יחידה מסויימת וכזה, ואז אתה מגיע לחול ואתה
22:15
אומר לעצמך. בוא הנה, כאילו מה הולך פה?
22:18
למה כל הצרחות שאני שומע זו אותה שפה?
22:21
ולמה כל הברבר כאילו מה הולך פה בכלל?
22:24
אז כאילו סוג של איזה שהיא אם יש לי כבר מיקרופון ויש אולי כמה
22:28
אנשים גם שמאזינים לנו אז יש איזה קריאת קריאת השכמה קלה בקטע של
22:32
בוא נעשה גם גם כאילו בוא נייצ גם את המדינה בצורה הגיונית זאת
22:36
אומרת יצא. לא יצא לברווילי להיות עדים לכל
22:40
מיני סיטואציות של ישראלים שאתה אומר לעצמך למה אחי?
22:43
למה זה? זה נראה רק כאילו למה?
22:47
למה כאילו זה כזה דפוק? למה אתה לא יכול להתאפק שניה?
22:50
למה מה זה נראה לך הגיוני לשים את המסטיק ככה?
22:52
על מה קורה פה כאילו? היינו בכרייטים פעם לפני הרבה
22:57
שנים יחסית, אבל כן נסענו לאיזה פארק מים כזה.
23:01
כל השלטים שם היו בעברית אתה יודע, יש לי בעיה שלו.
23:05
אמרנו שאם של לא לצעוק ולא לעשות ככה ולא ולזרוק לפח ופשוט באמת
23:11
בושות. ממש איזשהי קריאת השקמה.
23:13
כאילו חברה אנחנו מה זה אמורים להיות סבבה אנחנו מה זה כאילו
23:17
אומה סבבה יש לנו מסתבר גם קצת הייטק ויש פה מוחות רציניים וצבא
23:23
ושמונה אחד ושמונה, שתיים וכל מה שרק רוצים.
23:26
לא צריך להגיע לחול ולהפוך את זה לגן חיות.
23:28
זה כאילו ממש מוזר שזה קורה, ואני אפילו עם עצמי לא הצלחתי לפצח למה
23:32
זה קורה, אז נשמח ככה באמת לחוות קצת יותר.
23:37
דברים הגיוניים נקרא לזה ככה בחול כאילו אני לפעמים ממש אני אומר לך
23:40
עם בר ואני הולכים ויש לידנו מי שמדבר עברית.
23:43
אנחנו במופגן אני אגיד לה מלב. כאילו, רק שלא יחשבו שאני קשור
23:48
לקבוצה הזו כי כי למה אתם מתנהגים ככה?
23:51
אני באמת לא מצליח להבין. מידי פעם יש איזה צדיק בסדום,
23:53
פתאום אתה רואה איזה ישראלי, אבל רוב הישראלים שם זה לא יודע אם
23:58
רוב אני, מי אני שאני אגיד מה רוב, אבל החוויה שלנו הייתה קשה,
24:01
כאילו אנחנו אומרים. אותנו בצורה מסויימת גם אם הם
24:05
קבוצה קטנה. הנזק שהם עושים הוא מספיק גדול
24:08
כדי להחתים את הנה. אפילו תאילנד עלינו להם.
24:11
כאילו לא יאומן אין מה להגיד יש עוד קטע של מיינדפולנס שגם מדבר
24:16
שהספר גם מדבר על זה והכל שבעצם מה זה מיינדפולנס בחצי מילה זה
24:20
להיות נוכח ברגע זאת אומרת אם נגיד עכשיו אני ואת עושים פודקאסט
24:23
ואני תוך כדי הפודקאסט מתחיל לחשוב רגע אחרי שאני מסיים את
24:26
הפודקאסט עם יובל יש לי את הפגישה על כך וכך ואז רגע ומה אני אעשה?
24:30
ואולי תוך כדי הפודקאסט אני אשלח איזה הודעה לדן שהיא אכין לנו את
24:33
הפגישה של כך. אז אז על בעצם אני לא בהווה וכל
24:37
הקטע של מיינדפולנס זה לא רק נשימות וכל זה זה הכל טריק איך
24:40
להיות בהווה. אבל כל הקטע הזה פשוט לחוות את
24:43
ההווה שלך ולא משנה מה אתה עושה תהיה בהווה שלך עכשיו.
24:48
באה לילה אחד לפני האחרון, אז פתאום התחילו שניה לפני האחרון
24:51
משהו כזה. אז התחילו בעצם טילים על ישראל
24:54
וכל זה ובר ממש ממש נכנסה לזה כי גם היינו בלי דבש אז אפשר להבין
24:59
אותה. אבל דבש כאילו בר ממש הייתה באיזה
25:01
לופ כזה של בוא ניקח טיסה עכשיו לארץ לפני שסוגרים את נתבג ועכשיו
25:05
אני לא אומר שהיא לא צדקה בסדר, יכול להיות שבאמת היו סוגרים את
25:08
נתבג ואם היינו הולכים באותו רגע אז גם היינו מצליחים להגיע לארץ
25:10
לצורך העניין. אבל.
25:13
יום יומיים אחרי זה זה התברר ככלום ושום דבר.
25:15
והנה אנחנו פה ואלינו על הטיסה הרגילה והכל ומה שאני מנסה להגיד
25:19
זה. די לצרה בשעתה, זאת אומרת, לפעמים
25:23
יש מצבים שאתה פתאום חושש שמשהו שיקרה, וברוב המוחץ של המקרים
25:27
בסוף זה פשוט מתפוגג בלי שעשית שום דבר.
25:31
רק מעצם המציאות שבסוף הפסיקו את הטילים כאילו יצרו איזה שהיא
25:34
הפסקת אש מדומה כזו או אחרת. אבל אז כאילו לנסות להיות יותר
25:38
בהווה, כל הזמן להיות בהווה, לא להתחיל עכשיו חששות 3 ימים לחשוב
25:45
מה יקרה אם הטילים ימשיכו. ויסגר הנתבג ויסגר להיות בהווה זה
25:50
ערך מאוד מאוד חשוב. מאוד מאוד דוגל בו ואני ממליץ גם
25:54
לכולם זה משהו שמאוד מאוד תורם לי לחיים.
25:56
כל מה שקשור למיינדפולנס, נשימות עשיתי מלא מלא מלא מיינדפולנס
26:01
בחופשה. היה שם גם היינו בבית כזה שהיה בו
26:04
ג'קוזי אבל ג'קוזי פנימי והנה עוד דוגמה מעולה למה זה בן אדם שחושב
26:10
מהראש? אוקיי, זאת דירה שבעצם היא מושלמת
26:14
בגדול זאת אומרת, יש בה שני חדרי שינה ומרפסת חיצונית וחדר כזה ממש
26:20
גדול ומגניב שהיה בו גם ג'קוזי. אבל מה היופי?
26:23
החדר הזה הוא בעצם מרפסת תלויה. אוקיי, עכשיו המרפסת התלויה הזאת
26:28
בצד ימין יש בניין ובצד שמאל יש בניין ובעצם אין חלונות שיכולים
26:34
להסתכל עליך אלא זה פשוט בניין אבן תחשבי כאילו יש אבן מימין אבן
26:37
משמאל ויש אותך כאילו אמרו לו פתוח מימין ומשמאל פשוט.
26:40
ואז ראיתי שבעל הדירה, בעל האייר בי אנ בי, הוא בעצם עשה סגירה.
26:46
הרי תחשבי נגיד שמימין ומשמאל יש חומה שיד גובה נגיד הראש שלי אבל
26:50
מהראש שלי ועד התקרה עצמה, אז יש כאילו פתוח.
26:53
עכשיו מה הקטע אף אחד לא יכול להסתכל פנימה כי זה באמת פרטי.
26:59
זאת אומרת יש באמת ימין שמאל, אין חלונות, אין כלום.
27:01
אבל הוא עדיין מבין שזה עדיין לא מייצר את הפרטיות שאנשים מצפים לה
27:06
ולכן הוא פשוט עשה עם צמחייה מלאכותית אשכרה גם את את כל עד
27:11
למעלה. כאילו בקטע שסגר ימין סגר שמאל.
27:13
עכשיו תיאורטית הוא קצת הקטין את החלל הרי היה יש מרווח בין המרפסת
27:18
לבין הבניין מימין והבניין משמאל והוא כאילו הפסיד את המרווח הזה.
27:21
אבל בתכלס? הוא ממש מבין מה הוא עושה כי.
27:25
הוא בסוף מבין שהדירה היא בעיקר מיועדת לזוגות וזוגות רוצים את
27:28
הפרטיות שלהם, וברגע שאתה רק אפילו סוגר את זה אפילו עם משהו
27:32
צמחייה יפה כאות שגם מוסיפה לה מקום בקטע של יופי וגם מייצר את
27:36
הפרטיות שמחפשים שזה מצחיק כי אם אתה תיכנס קרוב לצמחייה ותסתכל
27:40
אתה רואה את זה רק בניין אין שם כלום.
27:42
אי אפשר לראות אותך אי אפשר אבל עדיין זה מאוד מאוד הוסיף להרגשה
27:45
של הפרטיות ואלה הדברים הקטנים שמבדילים בין בנאדם שמעולם לא היה
27:50
האורח של עצמו לבין מישהו שוואלה הגיע עם אשתו לאייר בי אנבי של
27:53
עצמו. ראה שנייה מה המפרי.
27:55
ומה איפה הדברים שיכולים להיות יותר טוב וסיסטם את זה וגרם לזה
28:00
שככה זה יהיה או עוד דוגמה. יש שם את המרפסת במרפסת יש שולחן
28:04
עם שאפשר לאכול בארוחת ערב בוקר כזה.
28:08
אז כשאתה מגיע לאייר בי אנ בי, זה כבר ערוך לארוחה הראשונה שלך.
28:12
כן, דברים שהם קטנים אבל וואלה זה הרבה יותר כיף להגיע למקום שפתאום
28:17
אתה רואה שמישהו כבר ערך את השולחן לארוחה ראשונה.
28:19
מי ישמע מה זה דרש ממנו. כן, במקום שהמנקה רק תנקה אז היא
28:22
גם עשתה שתי צלחות ולא יודע מה אבל זה מייצר את האווירה שאנחנו
28:28
מחפשים אז הדברים הקטנים האלה בסוף הם אלו שגורמים לאייר בי אנד
28:32
בי שאתה תחזור אליו, שאתה תרשים. איזה ביקורת יפה רשמתי לו כאילו
28:36
אלה הדברים המרכזיים. אז זה ככה גם איזה משהו נחמד
28:40
שראיתי. עוד תודה ככה שהייתי רוצה להגיד
28:44
זה באמת לאורים של ברעדיהם זה בטח לא יכל לקרות.
28:47
אני חייב להגיד שאמא של בר זה כאילו זה וואו זאת אומרת אני בא
28:51
אליה כזה באיזה טלפון ביום שלישי אולי או משהו כזה אני אומר לה מה
28:54
המצב תקשיבי חשבתי על לקחת את בר בהפתעה לחופשה באתונהרץ ידעתי אם
28:59
זה בסדר להשאיר את דבש איתכם 5 ימים וכאילו אני כזה אני כזה עף
29:04
על זה שמישהו בא ואומר לך ברור בטח הוא אפילו לא שומע את הסוף של
29:07
כמה ימים כמה זה ברור בטח אין בעיה זה זה באמת היה יפה ואז גם
29:12
את יודעת אבא של באלת. אז הוא בכלל זה יפה?
29:15
למה? כי עליו גם הנחיתו את זה.
29:16
זאת אומרת הוא הרי החלק הוא היה את הימים כאילו שלמים בלי אמא של
29:20
בר, אבל כאילו הוא אפילו הנחיתו עליו את זה.
29:22
אמרו לו שומע ב-5 ימים הקרובים דבש אצלנו, והוא גם זרם עם זה
29:26
ועזר לנו וואו, כאילו באמת אין מילים.
29:29
אז ממש תודה רבה לדודו ולשמחה ההורים של בר באמת, זה לא היה
29:33
יכול לקרות בלעדיכם. אז תודה רבה על זה בזמן החופשה,
29:38
גם כמו שאמרתי, יש הרבה הרבה זמן לחשוב כל מיני מחשבות, אז אחת
29:42
המחשבות שהיו לי זה על הפנסיה שלי.
29:44
ואגב, מה שעכשיו אני אגיד זו לא המלצה, זו בסך הכל זה בסך הכל
29:49
סיפור שלי לטובת השראה הסלאש פתיחת רעיונות, אבל זה בטח לא
29:53
המלצה וכל אחד יעשה מה שהוא רואה לנכון עם הפנסיה שלו.
29:56
אבל כאילו במחשבה שלי הייתה רגע אשכרה יש לי פנסיה, אני לא מאמין
30:01
שאני אצטרך את הפנסיה של עצמי משת סיבות סיבה ראשונה אני מאמין
30:05
שיהיה לי מספיק כסף הרבה לפני הפנסיה.
30:08
סיבה שנייה זה שלאן שהעולם שלנו כרגע הולך, ובמיוחד שעכשיו אני
30:12
חזק על כל מה שקשור לרובוטיקה ולאיי איי.
30:15
המלאכותית וכל זה אני לא רואה איך בכלל כסף יהיה משמעותי עוד כמה
30:20
שנים. זאת אומרת אני לא מדבר על עוד 60
30:22
שנה או הנה. במקרה שלי 34 שנה שנים אני מדבר
30:27
על עוד 5 10 שנים וזה לא אני אומר את זה, זה אילון מאסק אומר את זה,
30:30
זה אנשים שמשפיעים הכי הרבה על העולם.
30:32
אומרים את זה שהם כאילו באים ואומרים חברה עוד כמה שנים פשוט
30:36
יביאו לך איזו קצבה מהמדינה, יגידו לך רק אל תפריע אחי.
30:39
איך הוא אמר? הוא הדגים את זה ככה אילון מאסק,
30:41
הוא אמר, זה כמו לגדל ירקות, אתה יכול לגדל ירקות, אתה יכול לקנות
30:45
אותם בסופר, אתה תבחר מה אתה מעדיף.
30:47
רוצה לעבוד כי כיף לך כי נוח לי לגדל את הירקות שלך בגינה שלך אז
30:52
תגדל אותם או תעבוד כאילו תעבוד, אבל אתה לא חייב.
30:55
אתה יכול ללכת לקחת בסופר את מה שאתה צריך.
30:58
מישהו אחר גידל את זה. זה לא מעניין אותך, אתה מקבל את
31:00
אותם ירקות אז שאני פתאום חושב על זה אני אומר לעצמי רגע, זה קצת
31:05
מזכיר לי את הסיפורים שהם מהצבא שבצבא עשיתי איזה שהיא תאונה
31:08
שהכניסה אותי לבור של 19,000 ש"ח והיה לי ממש היה לי קצת כסף וכל
31:11
הסופ"שים הייתי הולך ועובד ומחזיר 500 ש"ח + 500 ש"ח + 500 ואז
31:15
בחודש הראשון שהשתחררתי בחודש אחד כיסיתי את כל החופש 3.
31:18
ואז אמרתי לעצמי בונה, אם הייתי יודע אז הייתי אשכרה בדיוק הייתי
31:23
חי כמו חייל נורמלי שכשהוא מסיים אחד 10 ימים בצבא יש לו 3 ימים
31:26
בבית אז קצת גם להנות? ועוד יש הקפצות אז בכלל, אבל לא
31:30
עשיתי את זה כי לא ידעתי, ופתאום אני מרגיש אותו דבר גם פה אני
31:32
אומר בואנה, עכשיו כאילו יש פנסיה, אבל יכול להיות שעוד כמה
31:35
שנים כולנו נגלה את בלוק הפנסיה שאין שום קשר למציאות וזה סתם
31:40
סתם, אנחנו הבדיחה כאילו, אז אשכרה הגשתי בקשה למשוך את הפנסיה
31:44
שלי, כי אני לא רואה. אני אגב.
31:47
שמבקשים בקשה למשוך את הפנסיה משלמים 35% אם אני לא טועה מיסים.
31:50
ברור שיש לזה את החלקים הפחות חיוביים, אבל מול עצמי אני היה לי
31:54
זמן לחשוב, אני אומר לעצמי בואנה אבל כאילו היום לדעתי בוא נע היה
31:59
שם איזה 300,000 ש"ח משהו כזה 200 300,000 ש"ח לא יודע כמה 200
32:02
80,000 אולי היום 200 80,000 לכיס הרבה יותר משמעותי מאשר שם 200 80
32:07
האלה יבואו להיות 34 שנה כשכבר אני מניח שיהיה לי מספיק כסף, לי
32:11
וילדי. ומה אני אשים?
32:13
עוד לא יודע אם עוד כמה מאות אלפי שקלים זה לא, זה לא משמעותי
32:16
בשבילי. אשכרה הרגשתי בקשה למשוך את
32:18
הפנסיה וזה מסוג הדברים שאני לא אחשוב עליהם כשאני בלופ של עבודה
32:22
יום יום. זה מסוג הדברים שאתה צריך רגע
32:24
לעשות זום אאוט ולחשוב עליהם ואז לעשות אותם.
32:27
אז גם איזה שהיא נקודה שבסך הכל רציתי ככה בעיקר לשתף, לא המלצה,
32:31
כל אחד יעשה מה שהוא רוצה יש המון המון יתרונות בלהפריש פנסיה
32:34
ולשמור את זה שם, פשוט כל אחד והמצב שלו בחיים זה מאוד משתנה
32:38
מאחד לשני אני נותן את הזווית שלי אבל כל אחד ומה שטוב לו.
32:42
היה לי וואו אחד הדברים שהכי אהבתי בחופשה זה שהיה את יום שני.
32:48
שבעצם יום שני זה היה היום אחד לפני האחרון של החופשה שלמחרת,
32:52
כאילו על הבוקר כבר יצאנו לשדה, שזה בעצם היה יום ההולדת עצמו של
32:56
בר השמיני לשישי, מה שנקרא. ודווקא ביום הזה בר עבדה עבדה לא
33:03
אגיד הכי הרבה אבל עבדה יותר ממני.
33:06
אני עבדתי פחות. ולא ביקרתי את זה ולא שפטתי את זה
33:10
ולא ניסיתי לשנות את זה. למה?
33:12
כי סוף סוף ראיתי קצת את עצמי בסיטואציה.
33:16
זאת אומרת יצא לי. נראה לי כל חופשה עד היום כמעט
33:20
ללא יוצא מן הכלל לעבוד כשאני אומר לעבוד אני מתכוון ללבוד לא
33:23
עולה לענות לשני וואטסאפים אלא לעבוד לפתוח מחשב.
33:26
אני לא יצאתי לחופשה המון זמן בלי מחשב לצורך העניין כי זה זה חלק
33:30
מחיי מה שנקרא וזה כאילו בסוף מחירים שאתה משלם כבעל עסק שרוצה
33:35
להצליח, שמה זה שרוצה שלא יכול שלא להצליח כי כי הסיכון עליו
33:40
כאילו אין אין זה אחריות בסיסית. זה כמו להיות השוער כאילו אתה לא
33:44
יכול לקבל גולים זה אתה תקבל גולים זה אחריות שלך.
33:48
בראש ובראשונה. אז כשפתאום ראיתי את בר מתחילה
33:51
לתעדף את העבודה על פני היום הולדת של הבילויים שלה, לא רוצה
33:56
להגיד שזה דבר טוב או רע. כל אחד יבחר איך שהוא רוצה למנח
33:59
את זה, אבל מאוד אהבתי לראות שסוף סוף אני רואה בעיניים שהיא מתחילה
34:04
להבין למה אני עושה את הדברים האלה.
34:06
זאת אומרת, זאת אומרת, בסוף הכל זה עניין של מה אתה מתעדף בחיים
34:09
שלך. כשאתה עכשיו פותח מחשב ביום יום,
34:12
היום הולדת שלך בחול, אתה עושה את זה כי מאוד מאוד חשוב לך לקבל את
34:16
הבנפיט של מה העבודה נותנת לך. וכולם רוצים להצליח את מכירה את
34:19
מכירה מישהו שאתה בא? אתה אומר אתה רוצה להצליח, אומר
34:21
לא, אני רוצה להישאר כישלון. זה לא קורה הכל שאלה של מי מתעדף
34:26
את החלומות שלו ואת הדברים שהם פחות נעימים לפעמים או שיותר כיף
34:30
ללכת פשוט לשחק לא יודע מה לשחק סנוקר במקום לשבת ולעבוד ביום
34:34
הולדת שלך אבל השאלה היא בסוף מה אתה מתעדף אז אני לא אגיד שזה היה
34:38
טוב או שזה היה רע אני כן אגיד אבל שמאוד מאוד חימם לי את הלב גם
34:42
לראות את זה מהצד וגם להגיד לעצמי בואנה איזה אלופה היא כאילו איזה
34:46
כיף לראות. כאילו שאכפת לה שזה מעניין אותה
34:50
שהיא אשכרה כאילו לא מוכנה לקום ולצאת לבית קפה לפני שהיא סוגרת.
34:54
רגע את 1 2 3. כי עוד שניה העשירי לחודש לכל
34:57
מיני דברים מהסוג הזה. אז בסוף הרבה פעמים אנשים רואים
35:00
רק את המעל הקרחון כי נגיד יש קרחון ואתה רואה אותו מעל הים
35:04
ואתה אומר יש פה הר כזה או אחר. אתה לא קולט שרוב הקרחון הוא בכלל
35:09
מתחת לפני המים שאתה לא רואה את כל זה, אז גם שאנשים מהצד פתאום
35:13
נגיד מסתכלים וחצי כזה כמו אנשים בחיים שלי בעבר שהיו אומרים יש לך
35:16
מזל אז לא אין לי מזל פשוט כנראה שכשאותו אדם יוצא לחופשה.
35:22
גם אם ישרף הבניין שבו הוא עובד, הוא אפילו לא יענה לטלפון.
35:25
זה לא מעניין אותו. כאילו מבחינתו סבבה אז ישרף לי
35:28
המחשב האישי יביאו לי חדש כאילו. מה כבר יכול לקרות, אבל הסיטואציה
35:32
שלנו היא אחרת וכל אחד אגב יכול להתייחס לדברים בצורה זו, לא רק
35:35
כי אני בעל עסק או אלא זה פשוט עניין של מה הניגון שלך, מה, למה
35:39
אתה עושה את מה שאתה עושה? היה לי איזה שיחה כזאתי עם בר
35:42
בנושא הזה שאני אומר לה תראי איזה קטע מטורף זה, בסוף מגיעים כמות
35:46
מסוימת של אנשים לעבודה כל יום. חלק בוחרים להצטיין במה שהם עושים
35:52
וחלק בוחרים פשוט להריץ שעון וזה מטורף לגמרי, כי בסוף הזמן של
35:55
שניהם עובר זה אותו זמן מה שנקרא. אני חושבת שגם מי שבוחר לסצינה
35:59
הזמן עובר לא יותר מהר פתאום לשבת ולא לעשות כלום.
36:03
אתה. דיברתי על זה בפרקים קודמים שבצבא
36:06
תמיד למפקד הזמן עובר הכי מהר המפקד כאילו הכל רץ לו, הכל טס
36:10
לו, אין לו את הקטע הזה של כל 5 דקות לבדוק מה השעה כי הוא מאוד
36:14
מחובר למה שהוא עושה. הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו
36:17
האישיו בצבא כאילו נגיד יש איזה תרגיל גדודי.
36:20
אתה בטוח שעכשיו בוחנים אותך? אתה לא קולט שאתה בכלל לא היה
36:22
אירוע כי אתה חלק? יתה והכיתה היא חלק מצוות והצוות
36:27
הוא חלק ממחלקה והמחלקה הוא חלק מגדוד והגדוד הוא חלק מאוגדה
36:31
ואוגדה הוא חלק והגדוד הוא חלק מחטיבה והחטיבה היא חלק מאוגדה
36:34
והאוגדה היא חלק מ כאילו ככה זה עובד אז בסוף אתה יכול להצטיין
36:40
במה שאתה עושה ואתה יכול גם להשתבל ושאף אחד לא יראה שאתה לא
36:42
עושה כלום אבל בסוף הזמן עובר לשני אנשים כנראה זה אותו זמן
36:47
ולכן אני אישית תמיד חצי לא מצליח להבין את זה חצי.
36:51
על אלה שנאבקים בשעון של רגע עכשיו כבר עברו 9 שעות.
36:56
לא הגעתי היום מאוחר, אני אצא. זה נראה לי הזוי, עדיף פשוט לבוא
37:00
ולהצטיין ולנסות לעשות דברים בצורה הכי טובה.
37:02
מעבר לזה שמתגמל יותר, זה גם מרגיש פשוט יותר טוב, אז מאוד
37:06
מאוד היה לי כיף לראות את בר פתאום באמת יושבת ונותנת בראש
37:09
ומרוכזת ואכפת לה וחשוב לה. לא הופתעתי אבל היה כיף לראות את
37:13
זה בחול זה בהחלט היה נחמד וכשהייתי בחול אז אנחנו נעשה על
37:18
זה כמובן פרק שלם וניתן את זה רק באיזה חצי נקודה.
37:21
המותג שאנחנו מקימים המותג החדש אז גם הוא החנות כאילו ממש רוקמת
37:27
אור וגידים. ראית את הסרטונים האחרונים?
37:29
את. לא אז אחרי הפודקאסט.
37:31
הזה, בוא נראה את זה אני אראה לך נכנסתי אבל.
37:33
ראיתי אתמול אז אני אראה אחרי הפרק אז נראה אני אראה לך תקשיבי
37:37
מטורף כאילו זה ממש רוקם עור וגידים והיה לי כיף לראות את אח
37:40
שלי מאיר מנהל את זה ומביא בעלי מקצוע ובאים והולכים ובאים
37:45
והולכים ובאופן כללי גם פעם ראשונה שאני עושה ריטייל שזה בעצם
37:50
כמו מכירה פיזית של דברים והולך להיות מאוד מאוד מעניין.
37:55
אנחנו נקדיש לנושא הזה פרק בפני עצמו אם מישהו ששומע אותנו באמת
37:59
זה מעניין אותנו והוא לא יכול לחכות.
38:00
ליום שנעשה את הפרק אחרי שהמותג יהיה באוויר והכל יותר ממוזמן
38:04
לדבר איתי בפרטי ואני אשמח לספר ולשתף.
38:07
יובל יש משהו שתרצי לשאול, להוסיף, להגיד דברים שהיו בארץ
38:12
בזמן שהייתי באתונה? שאלות שיש לך כל דבר שאת רק רוצה.
38:17
לא נראה לי. כאילו.
38:18
האמת שפשוט הנקודה היחידה שקצת מעניינת אותי זה בין הנקודות
38:22
הראשונות שאתה שאתה אהבת את המוכר בעצם שהוא זכר אותך ברחוב שהוא
38:27
הכניס אותך, שהוא דיבר את השפה. אני מרגישה שאנחנו בחול באיזשהו
38:31
מקום, קצת נרתעים מזה. נכון שהוא עושה את העבודה שלו
38:34
מדהים אז בתור בעל עסק אני יכולה להבין את את המעלות של הדבר הזה,
38:37
אבל באיזה שהוא מקום אני מרגישה שאנחנו מסתכלים עליו למשל כמו
38:40
שאתה הסתכלת על הבייגל השני בחינם אז אני אומרת לו מיי גאד, זה
38:44
כנראה המקום הכי מתויר בעולם, ועוברים לו שם כמויות והוא כבר.
38:48
כבר לא מתאמץ לעשות את הדבר הזה, נכון שהוא באמת מקצוען, אבל הרבה
38:52
פעמים זה גורם לנו דווקא את ההפך. אבל.
38:55
זה שנייה מי בסוף מנצח? המיעוט תמיד מנצח.
38:58
זאת אומרת שתמיד עדיף לבחור אסטרטגיה וללכת על פיה מאשר לנסות
39:04
לצאת טוב עם כולם. את צודקת במאה אחוז.
39:06
יש אנשים שבדיוק כמו שתיארתי עם הבייגלה זה היה מדוייק, יגידו מה
39:10
זה, אין לו לקוחות שהוא כזה מתחנן שם להיכנס.
39:13
לאו דווקא כשהוא מתחנן אני מבינה את הדבר הזה.
39:16
אני רק אומרת זה מקום מצויר. זה כנראה מקום שגם למשל התפריטים
39:21
שהם מלאים בתמונות שאני אומרת יש להם כנראה פה המון תיירים, לא
39:25
אכפת להם האם הלקוח הזה הולך לחזור פעם שניה רוב הלקוחות שלהם
39:29
הם חד פעמיים כאן כי הם מגיעים, יש להם פה תנועה חולפת, אז הם
39:32
אפילו לא לא טורחים, הם לא יעשו לך עכשיו תפריטים באלף שפות, שמים
39:35
לך תמונה, יאללה, זאת המנה רוצה רוצה, לא רוצה אל תיקח וכאילו.
39:40
כל העסק מושתת על זה שאתה מגיע פעם אחת.
39:43
הולך וזהו. אז מרגיש לי שזה מתוייר.
39:45
יש תפריט ענק עם מיליון. כל המטבחים שאתה רוצה פיצות,
39:48
בשרים טסים זה כאילו ואז אתה אומר איך מקום שמגיש 100 מנות יכול
39:53
להיות טוב? אני מעדיפה ללכת למקום שמגיש 10
39:56
מנות וכנראה שהמנה תהיה וואו ואף אחד שם לא ידע איפה זה ישראל במפה
40:01
ואני ארגיש כאילו יופי אני בחול ואני לא ארגיש שאני כאילו מדברים
40:04
איתי ישראלים וכאילו. מהפנים לגמרי את הזווית והנה תראי
40:08
כמה הסתכלויות יש שבסוף אנחנו אותו דבר כי אנחנו בסוף הולכים
40:11
לחול והם עושים חופשה ורוצים לאכול טוב אבל כל אחד.
40:14
תופס את הדברים בצורה קצת אחרת, קצת ימינה, קצת שמאלה.
40:17
נכון לא, זה מגניב, זה הסתכלות מאוד יפה.
40:20
פגז מה עוד שאלות כל דבר מייצג את המאזינים, את.
40:25
יודעת הרבה. אחריות.
40:29
תשמע, אני חושבת כל טיסה לחול טס אתה חוזר עם נקודות אני חושבת שזה
40:33
מעניין. זה כיף גם שאתה שאתם כן לומדים
40:37
לאזן את הדבר הזה וגם מעניין היה לשמוע כאילו על ההסתכלות שלך על
40:41
בר כי אמרתי בהתחלה. ברור שזה מחמם את הלב.
40:44
אתה בתור מנכל העסק גם וכאילו זה ברור אבל אמרתי מעניין האם אם היא
40:50
הייתה מושכת למשל לא בוא אני צריכה לעבוד עוד ואני צריכה
40:52
לעבוד, אז אני צריכה לעבוד עוד? יכול להיות שכבר היית מזדהה עם בר
40:55
שלפני שנה שנתיים אולי אתה אומר די?
40:58
עזבי כבר את המחשב, בוא נטייל קצת בוא בואי כאילו.
41:01
מה? זהו שזה גם מעניין, כאילו כמו
41:05
שהיא הבינה אותך גם אתה אולי אתה יכול לקבל את הזווית המלאה.
41:09
שכן, זאת אומרת אם זה היה באמת עובר איזה גבול אז הייתי אומר
41:11
תקשיבי, כאילו אנחנו בחופשה וזה, אבל זה לא עבר את הגבול וזה כאילו
41:16
באמת נשאר בגבול הטעם הטוב. אמרתי כבר גם בתחילת הפרק אנחנו
41:19
באמת עבדנו פרקי זמן מאוד מאוד ספציפיים.
41:22
ואגב גם היה קטע שכאילו עבדנו כל אחד נגיד 4 וחצי, 5 שעות באיזה
41:26
יום אחד שעבדנו בו הכי הרבה וזה היה קטע מטורף, כאילו אני אומר לה
41:28
תקשיבי, אני אומנם עבדתי 4 5 שעות אבל זה לא היה פחות פרודוקטיבי
41:31
מיום שלם, כאילו אני ממש מרגיש שסיימתי.
41:33
כל המשימות שלי ואזתי כל מה שצריך אז לפעמים זה לא הכמות, לפעמים זה
41:37
גם האיכות, כמו שאמרנו יכול להיות בן אדם שישב 10 שעות ויחמם.
41:40
כלום כאילו בתכלס אני יכול לעשות את ההספק שלו בחצי שעה וזה סיפור
41:44
אמיתי אני לא אומר את זה סתם במיוחד עם עולמות איי.
41:46
יש שאתה קצת יודע מה אתה עושה ופתאום יש לך איזה אייג'ינג שעושה
41:49
את כל מה שהוא עושה 10 שעות בחצי שעה ויכול להיות גם בן אדם אחר
41:53
שבאמת יישב 4 5 שעות וידפוק עבודה כמו שמישהו אחר לא ידפוק גם ב-20
41:57
שעות אז זה לא הכמות זו האיכות ובמיוחד במיוחד בעידן שאליו אנחנו
42:01
הולכים. יובל תודה רבה שהצטרפת אליי אנחנו
42:04
נתראה בפרק הבא יאללה ביי. גדלתי בשומרון קשב וריכוז, המון
42:11
כדורגל מקום ראשון העיקר לא לישון אני בן 10 הלם סבאס הקסם איך
42:18
בעצם? שתיים 10 שלוקים קרים מכירות של
42:21
החיים המצב אנוש היצע וביקוש 13. פליירים כל היום בקור בחום קברתי
42:28
בחול פוטרתי למדתי אמון מעל הכל. 16.
42:32
קוסם אמיתי, עסק פגזי 70,000 ש"ח בחודשי השיא כוס זה לשחק.
42:38
לשחק זה לשווק מקל הקסעים מתפרק עורכי.
42:40
דין התחלתי לשווק בפודקאסט שלי, אשתף מניסיוני לשווק ולמנכ"ל, ממש
42:46
כמו עשה. בלי פילטרים או עריכות אין סודות
42:49
שימו אוזניות פרק של הסמכות.