Latest / לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל / פרק 85 - למה עדיין לא חזרנו למשרדים

Transcript

פרק 85 - למה עדיין לא חזרנו למשרדים · לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל

0:00
הי חברים יקרים מה המצב ב-85 כבר כאן בפרק הזה אירחתי את יובל ויחד
0:04
פירקנו וניתחנו למה אנחנו עדיין לא חזרנו לעבוד מהמשרדים.
0:09
אז פרק 85 מתחילים. גדלתי בשומרון קשב וריכוז, המון
0:17
כדורגל מקום ראשון העיקר לא לישון אני בן 10 הלם סבא אעשה קסם איך
0:24
בעצם 12 שלוקים קרים, מכירות של החיים, המצב אנוש, היצע וביקוש.
0:30
13. פליירים כל היום בקור, בחום קברתי
0:34
בחול פוטרתי, למדתי אמון מעל הכול 16.
0:38
קוסם אמיתי, עסק פגזים 70,000 ש"ח.
0:41
בחודשי השיא קוסם זה לשחק, לשחק זה לשווק מקל הקסעים מתפרק עורכי
0:46
דין התחלתי לשווק בפודקאסט שלי, אשתף מניסיוני לשווק ולמנכ"ל, ממש
0:52
כמו עשה, בלי פילטרים או עריכות. אין סודות שימו אוזניות פרק של
0:56
השמחות. טוב הספרי 85 יחד איתי יובל יובל
1:08
מה שלומך? וואלה.
1:09
מצוין תודה רבה שבאת מהבית במיוחד להקליט את הפרק איך את מרגישה
1:13
במשרד? אחלה כאילו תמיד כזה ריק פה.
1:17
אבל אותם פרצופים שמגיעים אז זה כיף לראות אותם.
1:22
ציפיתי ל מרגישה בבית אבל בסדר. הכל טוב אחלה אז אני שואל פשוט
1:28
בגלל שאנחנו עדיין בתקופת מלחמה למי ששומע את הפרק ככה באיחור או
1:32
משהו שלא יבין רגע על מה אנחנו מדברים.
1:35
אז ככה אנחנו בזמן מלחמה עדיין. משהו כזה?
1:39
כן, באמת משהו כזה. אנחנו כרגע ב-24 לשלישי.
1:42
אגב, מחר יש לי יום הולדת רק אומר כן, אז ככה באמת זה התאריך וזו
1:48
התקופה ועל הפרק הזה אנחנו בעצם בפרק הזה אנחנו נרצה לדבר על למה
1:52
עדיין לא חזרנו למשרדים. זאת אומרת, למה אנחנו כהנהלה
1:56
עדיין החלטנו שאנחנו לא מחזירים את העובדים למשרד, לפחות לא
2:00
מכריחים. או זאת אומרת באמת מאפשרים את זה
2:02
בקטע אבל של כאילו כל אחד בוחר באמת מה שהוא רוצה ואין טוב ואין
2:06
רע אלא באמת נותנים לכל אחד מהעובדים להחליט אם הוא מרגיש
2:10
בנוח ואם הוא לא. יש כאן עוד שני עובדים יחד איתי,
2:12
שאני גם מגיע כל יום למשרד כי זה יותר נוח לי, יותר נחמד לי וגם
2:16
להם כנראה, אבל רוב. העובדים 90% מהעובדים עובדים
2:21
מהבתים והיום אנחנו רוצים לדבר בעצם על למה החלטנו את ההחלטה
2:24
הזאת. ברמה של זאת אומרת, מבחינת תועלת
2:28
מבחינת מה מטרת ההחלטה, מה ההיגיון שלה וכל זה.
2:31
אז קודם כל בוא נתחיל רגע מהסוף אנחנו כמשרד כאן עומדים בכל
2:36
הנחיות פיקוד העורף כדי לחזור לעבודה.
2:39
זאת אומרת שיש פה מרחב מוגן קרוב, המרחב המוגן.
2:42
אני חייב להגיד שהוא כנראה טוב יותר מהמרחב בבית שלי, בבית שלך
2:45
או בבית של אחרים שרובנו זה ממש מקלט.
2:49
זה לא ממש, זה כאילו, וזה גם במינוס אחד אז כאילו זה ממש נחשב
2:53
מאוד מאוד מוגן. וכאילו אז ברמה החוקית אין שום
2:58
בעיה אבל לא תמיד כאילו הכל מתחיל ונגמר בחוק.
3:02
לפעמים גם יש קצת יותר עניין של מציאות עכשיו.
3:06
המון פעמים נגיד היום. סתם פתחתי את הפייסבוק שלי ואני
3:09
רואה באמת שיש אצל קולגות שלי שהם כאילו כולם כבר חזרו מזמן לפני
3:13
אפילו שבועיים לפני 3 כאילו ממש אתה רואה אנשים שממש מתחילת
3:16
המלחמה איך שהוא שבוע אחרי כבר חזרו למשרדים והרבה פעמים זה נותן
3:20
איזה מין תחושה כזאת של היי, אנחנו עדיין מאחורה ואפילו גם כמה
3:24
חברה זרקו לי על איזה מילה לא מהחברה אלא חברים כזה מהחיים אמרו
3:27
לי כזה נו, חזרתם כבר לעבודה ואני כזה לא והם כזה למה לא תחזיר
3:31
אותם? ועכשיו חשוב לי רגע להגיד שבסוף.
3:35
זה שחברה חזרה לעבוד מהמשרדים. זה לא מעיד שום דבר בתכלס על
3:39
הפרודקטיביות שלהם, כי בפייסבוק, באינסטגרם, בלינקדאין הכל נראה
3:43
נוצץ, הכל נראה כאילו רק אנחנו עוד לא חזרנו.
3:45
וואו כולם כבר חזרו ואיך זה יכול להיות אבל לפעמים יופי אז הם חזרו
3:50
תאורטית אבל לא בטוח שבאמת הפרודקטיביות שלהם במקום שהם היו
3:55
רוצים שהפרודוקטיביות תהיה זאת אומרת יכול להיות שזה רק נראה
3:57
מהצד, כאילו מאוד פרודוקטיביים ומאוד כזה כבר חזרו והכל קורה אבל
4:02
יכול להיות שבתכלס, אם נמדוד רגע את ההספקים אז נראה שפתאום הם
4:06
באמת לא בכיוון ואנחנו נדבר על זה גם בעוד כמה נקודות.
4:09
בהמשך הפרק אז בוא נדבר רגע על הקטע עם החוקי או מול הקטע של
4:14
המציאות. אז תאורטית כן.
4:16
על הנייר יש לנו כאן מרחב מוגן חוקי והכל סבבה והכל טוב.
4:21
אממה? זה לא מתחיל ונגמר.
4:23
רק כשהעובד מגיע למשרד זה מתחיל בכלל בזה שהוא מתעורר בבוקר ועד
4:28
שהוא מגיע למשרד וגם אחרי שהוא מסיים את יום העבודה אז מהמשרד
4:31
הביתה כי לא משנה איזה מרחב מוגן יש לי, בוא נגיד שאין לי דרך לתת
4:36
לו מרחב מוגן בדרך לפה. זאת אומרת, אם בן אדם עכשיו עולה
4:39
על רכבת, ובאמצע הרכבת יש אזעקה ואני אני אפילו לא בטוח מה הרכבת
4:42
עושה, אני מניח שהיא יוצרת ופותחת את הקרונות או משהו וכולם לא יודע
4:46
הולכים לאיזה מקום, אולי חוזרים. אני אפילו לא יודע איך זה עובד
4:49
אבל. אבל בנקודות הזמן האלו.
4:52
אין לי איך לספק לעובד שלי מרחב מוגן, ובסוף כשעובד מגיע אחרי
4:56
שבוא נניח רגע, שפעמיים אפילו תפסה אותו אזעקה בדרך, ואז הוא
4:59
מגיע גם למשרד, אני לא יודע כמה בראש סדר העדיפויות שלו עכשיו
5:04
להצליח להתרכז ולתת עבודה בצורה פרודוקטיבית.
5:08
כאילו זה הופך להיות מעין אסקפיזם פתאום להגיע, אולי לעבודה אני אני
5:12
לא יודעת. אני מנחשת שגם אחרי לילה שלפעמים
5:15
אנחנו מתעוררים, יש חברה אצלנו, מן הסתם לא לכולם יש ממדים.
5:18
חלק יורדים למקלטים. אתה קם עד שאתה חוזר לישון עד
5:21
שאתה עד שאתה פה אתה שם אז יש פה פריווילגיה.
5:24
מבחינת פרודוקטיביות מהבית שאין כשמגיעים למשרד.
5:29
מאוד בתקופה הזו. ואגב גם מה בן אדם אמור לעשות עם
5:33
זה שלילדים אין מסגרות? כאילו יאללה סבבה, יש מרחב מוגן
5:37
בעבודה בסדר, אבל הילד שלי בכיתה 1000 ועוד ילד בכיתה גימל ועוד
5:41
כיתה היי, לצורך העניין הם לא חזרו ללימודים, הם לא חזרו
5:44
למסגרת. אז מי בדיוק עומד להיות איתם?
5:46
אז כאילו בסוף כשמשקללים את כל הדברים האלה אתה אומר לעצמך זה לא
5:51
עניין של מה חוקי, זה עניין של מה נכון ברמת המציאות וברמת המציאות,
5:55
למרות שכבר וואלה אנחנו כבר עוד מעט מסיימים חודש שלם של לחימה
5:59
ואנחנו כבר מאבתים במשך. עדיין, אני חייב להגיד שאנחנו
6:03
כמנהלי הארגון אני במיוחד אני לא מרגיש את שזה זמן טוב לחזור.
6:09
זאת אומרת זה לא מרגיש לי כמו משהו שהוא דווקא להפך.
6:12
אני מרגיש שזה דווקא הזמן לצאת גדול עם העובדים ולתת להם שני את
6:16
הביטחון ואת היציבות הזו כדי שכשאני אצטרך אותם יותר קרובים
6:20
פתאום ושאני בהמשך אצטרך גם דברים אחרים.
6:22
אז אני בטוח שהדבר הזה הוא בסוף יחס גורר יחס.
6:26
עוד דבר זה שאם את זוכרת בתקופה האחרונה דיברנו גם בפודקאסט על זה
6:32
שאנחנו בעצם הקטנו את החדרים פה ועשינו דלתות.
6:35
יצרנו מרחבי עבודה יותר שקטים עכשיו בסוף הכל זה במטרה שיהיה
6:40
הרבה יותר קל לייצר סיישן של ריכוז כאילו גם אני מול עצמי יודע
6:46
שברגע שאתה יושב ואתה מרוכז ואתה נותן שעתיים של עבודה בלי שפותחים
6:51
לך את הדלת בלי שיש לך שיחות טלפון בלי הפרעות זה לפעמים יכול
6:54
להיות שווה יותר מתשע שעות שאתה לא מרוכז.
6:56
ולהגיד לך עכשיו שבאמת אפשר להישאר מרוכז אחרי שבוי.
7:01
אני נמצא פה במשרד, אני אומר לך, יש פה ימים גם ששלוש 4 אזעקות
7:04
ביום, אז להגיד לך עכשיו. שאני לא רואה איך זה מפריע לה
7:08
לחברה שמגיעים לפה שפתאום יורדים ופתאום עולים אז כן יש בזה משהו
7:12
יפה. יש איזה סוג של מדיטציה והכל אבל
7:14
מצד שני בסוף נופלים טילים. לא יודע מה את עשית היום בבוקר
7:17
אני בשבע וחצי בבוקר שמעתי כזה בום שכנראה נפל ליד הבית שלי לא,
7:21
או נפילה או רסיס, אני כבר לא יודע מה נפל תקשיבי שמעתי בום של
7:25
בע עוד שניה כאילו חיינו בטוחים זה נפל על הבניין כבר ברמה של
7:29
הבום אז אני לא יודע כמה באמת אפשר לקבל בום ברמה שאתה מרגיש
7:32
שזה נפל על הבניין שלך ואז לחזור לעבודה ולהגיד עמוס זאת אומרת,
7:35
ממשיכים לעבוד הנה. בוא, בוא נקדם את זה זה כן מפריע
7:38
וכשבן אדם לפחות נמצא במקום הבטוח שלו לפחות יש לו סוג של איזה מגן
7:43
פסיכולוגי. איזה כאילו שהיציאה מהממד והכניסה
7:46
היא לא עכשיו ברמה של עוד מלא אנשים יחד איתך וכאלה.
7:50
אני חושב שגם בעניין הזה זה מאוד מאוד יכול לעזור.
7:54
מה את חושבת על זה? אני בגדול אני מסכימה כאילו.
8:00
בסוף 6 4 3 אזעקות ביום זה באמת משיח את הדעת, אבל אני חושבת שגם
8:05
בסוף. כאילו עצוב להגיד אבל כבר השתפשנו
8:08
בזה כבר הפכנו להיות. אני אישית מרגישה שלמשל בהתחלה לא
8:13
התחברתי כל בכלל לקונספט הזה כל כך של עבודה מהבית אני חייבת
8:16
להגיד אני הרגשתי כאילו די אני בבית בא לי ל בבית לא בא לי לעבוד
8:20
לא בא לי להיות במרחב של הבית שלי ולעבוד בו, אבל בתוך המסגרת הזאת
8:24
כאילו ממש למדתי להנות מזה, לסגור רגע את הדלת אני ממש מרגישה שאני
8:29
סופר פרודוקטיבית. גם סיכום.
8:31
שאני מרגישה שאני ממש כאילו וממש למדתי להנות מהשקט הזה ולמצוא
8:36
שנייה רגע את הלהתרכז ולא פה. פותחים לך את הדלת ושם בוא נעשה
8:40
קפה ובוא נעשה יפה כאילו אפילו שיגרה שהייתה לנו פה של ארוחת
8:45
בוקר בשעה הזאת וזה אני מוצאת את עצמי לפעמים עד 12 בכלל לא שתי את
8:48
הקפה שלה בבוקר כי אני כבר נשבת אחרי הזום של אז כאילו זה מעין
8:52
שגרה חדשה כזאת שאני מרגישה שאימצנו.
8:56
ואני מאמינה שהרבה הרבה חברה מרגישים גם שהם למדו לעבוד מהבית
8:59
ולהיות הרבה יותר פרודוקטיבים במיוחד.
9:02
בתקופת טרללת הזאת. ובדיוק כמו שאמרת בהמשך למה שאמרת
9:06
אז גם חשוב כאילו להבין שצריך למסגר את הדבר הזה זאת אומרת בסוף
9:10
את יודעת, יש אנשים גם בין אם זה חלק מהמצב, בין אם זה פשוט האופי
9:14
שלהם או לא משנה מה שהם לא קמים בבוקר כשאם אין להם משרד זאת
9:17
אומרת יש דברים כאלה, אני כאן כדי להגיד אני חווה את זה אז כאילו
9:21
ברגע שממסגרים את זה גם ואומרים רגע יש דיסקט בבוקר ועובדים
9:25
בדיסקורד ויש גם בסוף יום כזה מין סיכום יומי.
9:29
ושלושת הגדולים. בדיוק בדיוק אז כאילו כן זה בסוף
9:32
מעוגן וכן זה הגיוני והכל וגם בכללי אני זוכר שלפני כמה פרקים
9:37
ככה דיברנו על זה שלפעמים אנחנו אפילו עושים איזה יום יומיים
9:40
מהבית באופן יזום, בין אם זה כולם בין אם זה בן אדם ספציפי כי המטרה
9:43
בסוף לתרגל את השריר הזה שאנחנו יכולים לעבוד מהבית.
9:47
עכשיו חשוב להגיד שאפשר להסתכל על התקופה הזאתי כי על משהו שלילי של
9:51
וואו והלקוחות כאילו לא בדיוק מצטרפים בתקופה הזו וחלק גם
9:55
מקפיאים וחלק אפשר להסתכל על זה כמשהו שלילי והעובדים מרחוק ופחות
9:59
שליטה ופחות ארגון ופחות. וכל זה.
10:01
אפשר גם להסתכל על זה כעל היי, אנחנו ממש מפתחים פה את השריר
10:05
שלה, לעבוד מרחוק. עכשיו, ברגע שיודעים לעבוד מרחוק
10:08
עם תהליכי עבודה מסודרים, אז קל וחומר שכשנחזור להיות קרובים.
10:11
וגם שיש את הכלים הנכונים למשל הדיסקורד כמו שהזכרתי זה סופר אני
10:15
אתמול הייתי באיזה 3 4 פגישות נכנסת שניה לחדר דן אתה שומע
10:20
אותי? טהן את פה כאילו ליאור תוך שנייה
10:23
עולים הכל מרגישים במרכאות כאילו אתה במשרד כאילו אתה מוקף באנשים
10:27
כי זה מאוד מאוד זמין. בדיוק נקודה נוספת.
10:31
זה הקטע של היחס גורר יחס שזרקתי עליו בחצי מילה בסוף המון המון
10:38
מקומות באים ואומרים לך תקשיב פה זה כמו משפחה אל תדאג זה ארגון,
10:43
חבל לך על הזמן כמו משפחה. כמו ביטויים כאלה מפוצצים ואז
10:47
פתאום נקלעים לאיזה רגע שבו צריך להתנהג קצת יותר כמו משפחה ופחות
10:51
כמו מקום שהוא מאוד מאוד קפיטליסטי וכאילו.
10:54
ואז אתה נמדד באיזשהו מקום עכשיו. אני תמיד מאוד אוהב את הלימדד כי
10:58
אני מאמין שאני כן אצליח לעמוד במבחי.
11:00
התוצאה ברוב הדברים שאני יכול לעמוד.
11:03
שיכול לתת ויכול לבוא לקראת והכל ואני גם מכין את עצמי לא להתבאס
11:09
מידי בחלק מהסיטואציות שבהן זה לא יהיה יחס גורר יחס כי אני מכיר את
11:13
המציאות וחלק מהעובדים הם לא רואים את הדברים כמערכת יחסים.
11:17
הם רואים את זה, את יודעת, כמקום עבודה שבאים ומחתימים כרטיס
11:20
וכאילו כמובן שאנחנו נרצה כמה שפחות עובדים כאלה וכמה שיותר
11:24
עובדים שמחוברים והכל. אבל אני גם מכין את עצמי בסוף
11:27
בקטע של מה הציפיות שלי מהחיים כדי שאני לא אתאכזב יותר מידי כי
11:31
בסוף שוב המטרה של העסק זה להפוך את החיים שלנו לטובים.
11:34
למועקות ולא, כמובן שזה עובר דרך מאמץ ודרך לחצים, אבל זו המטרה.
11:40
היא אמורה להיות שזה מיטיב עם החיים שלנו, ואם אני מצפה פתאום
11:44
בגלל שהתנהלנו בצורה מסוימת במלחמה שאחרי שנחזור מהמלחמה אז
11:47
כולם יהיו נקרא לזה. לא יודע.
11:50
חיילי חייל זה לא יקרה בסדר, אבל עם חלק מהעובדים זה כן יקרה.
11:53
אני מאמין בזה בלב שלם ולכן מאוד מאוד חשוב לי לראות שבאמת.
11:59
אנחנו מגיעים עם ציפיות הגיוניות, ואני גם אמדוד את זה.
12:05
אני יודע להסתכל היום על העובדים ולהגיד אני זוכר את התקופה הזו,
12:07
אני יודע איך אני התנהלתי ובוא נראה עכשיו כל אחד איך הוא מתנהל
12:11
וכן, חלק מהעובדים גם שולחים סיכום יום, שולחים את 3 הגדולים
12:14
בבוקר ועושים את הכל כמו שצריך. ואני ככה אמרתי את זה גם בסיכום
12:17
שבוע האחרון. בסוף זוכרים הכל.
12:19
בסוף, אחרי שמסתיימת התקופה וכל תקופה בסוף מגיעה לסיומה.
12:23
זוכרים איך כל אחד התנהל אז אגב, גם יש קטע כזה.
12:29
בזמן המלחמה לפעמים אז אין מה לעשות כאילו יש.
12:34
יש סיטואציה נגיד שאתה עם הילדים בבית ואתה אומר וואלה כאילו זה לא
12:37
יעזור שעכשיו בשתיים בצהריים אני יעני אהיה בעבודה כי אני לא מצליח
12:41
לעבוד כי הילדים על הראש שלי. אז ברגע שעובדים מהבית זה גם
12:44
מייצר את האפשרות לעבוד פתאום באחת, 10 בלילה, ב-10 בלילה,
12:48
דברים שראיתי אתמול שכמה וכמה חברה פתחו מחשבים בתשע וחצי ראיתי
12:51
מאין נשלחים 10 וחצי אחד 10 ראיתי מלא נשלחים בלילה אז כאילו גם
12:55
הקטע הזה של פתאום לתת לבן אדם רגע את החופש הזה של שעות היום
12:59
של. שאתה תעבוד מתשע עד 5, אלא יכול
13:02
להיות שאתה פתאום גם תעשה איזה הפסקה באמצע שעתיים ותחזור לזה
13:05
בערב. זה גם דבר שלדעתי הוא מאוד מאוד
13:08
מבורך וזה עדיף מאשר לחרטט את עצמנו כאילו הכל טוב, כאילו כולם
13:12
מסוגלים לעבוד 9 עד 6 ואין הפרעות כשהמציאות היא שזה לא בדיוק ככה
13:17
אז בסוף גם הארגון מרוויח מזה שוואלה העובדים באמת מצליחים
13:20
להביא תפוקה ולא רק לסמן וי כאילו, הנה תסתכל, הייתי בעבודה
13:24
מתשע עד 6 כביכול. ותודה רבה.
13:28
עוד איזה משהו ככה? באמת שלפעמים אני מדבר עם חברה
13:31
ושומע זה שאחד החברים שלי לאחרונה אמר לי משהו בסגנון של תקשיב אבל
13:35
אתה כבר משלם כאילו שכירות על המקום.
13:37
אז יעני לא חבל? עכשיו אני בסוף מצד אחד לא רוצה
13:43
לצלם סתם על שום דבר מצד שני. הפתרון של אוקיי, אז בוא נחזיר את
13:49
העובדים למשרד כי אני משלם את השכירות.
13:50
זה מטומטם, זה קצת כמויד. כסף מהדבר הזה פשוט לא באופן מאוד
13:54
ישיר ונראה לעין. זה קצת כמו לא לצאת לחופשה כי אני
13:59
משלם שכירות בזמן החופשה, אז בוא לא נצא לחופשה כאילו אי אפשר בסוף
14:03
להתנהל בצורה הזו של אני אפסיד משהו.
14:06
אנחנו לא עובדים בסוף, כל אחד נותן את החלק שלו בגלל אף אחד לא
14:10
שמח מהמלחמה הכי טוב זה שהיה שלא היה מלחמה שהיה שלום עולמי, שהכל
14:13
היה סבבה ולא היינו צריכים לעזוב את המשרד אבל בסוף כן המשרד עדיין
14:17
קצת. אני לא חושב שהתסמונת הזו של ההיי
14:21
המשרד משלמים עליו, אז בוא נחזור היא נכונה.
14:24
לפעמים צריך להיות קצת יותר בוגרים מזה וקצת יותר להבין רגע
14:27
את הסיטואציה ולמצוא את הדרך הבאמת נכונה, גם אם משלמים כמה
14:31
שקלים יותר ממה שהיינו צריכים כי בסוף בטווח הארוך, כמו שאמרת, הכל
14:37
אנחנו רואים הכל. אנחנו יודעים והיחס גור הזה כן
14:41
אמור להיות חיובי. עוד נקודה שחשבתי עליה.
14:45
בזמן מלחמה תשמעי בן אדם מגיע עכשיו למטבחון למשל.
14:50
פוגש את יובל, פוגש אותך מה? מה כאילו נגיד שכבר עלינו וירדנו
14:54
3 פעמים באזעקות, והיו פה ימים גם של 4 פעמים כבר היו אני הייתי פה,
14:58
ירדתי עליתי 4 פעמים ביום עבודה אחד על מה נדבר בדיוק?
15:02
על החרדות, על האזעקות, על איפה היו נפילות.
15:05
ראית שבנעלה לא היית נפילה? מ ראית?
15:08
שפה ונפל עליי נפל עליה ואצל מיכל ואצל כאילו זה סתם שיח כזה שרק
15:14
מורידים אחד את השני אז אז למה זה טוב הדבר הזה?
15:17
אני לא אומר שעכשיו לא צריך לפרוק רגשות ולא צריך לשתף אבל כאילו
15:20
לכל אחד יש. את הבית שלו ואת הזוג שלו ונראה
15:24
לי שזה יותר יותר הגיוני, יותר אמפתי, יותר מרגיש בנוח על כאלו
15:27
דברים ועל כזו בכזו אווירה לפרוק עם המשפחה שלך מאשר באמת לפרוק פה
15:32
במטבח וכאילו בגדול נתבאס על המצב.
15:35
כי המצב באמת מבאס. אני אפילו לא יכול לבוא בטענות
15:37
לאף אחד. במרכאות 30 פעמים כאילו אם אתה
15:41
מגיע לפה בשאתה עם הבן זוג שלך בבית ואתם מתבאסים פעם פעמיים
15:46
אוקיי, לעסנו את זה דיברנו על זה די כמה אפשר לדבר.
15:49
על זה עוד פעם. עכשיו הוא מגיע אז מהתחלה ותשמעי
15:52
את הסיפור שסיפרתי. בדיוק אז זה גם מאוד מאוד חיובי,
15:56
מאוד נכון ומאוד חיובי לתת בעצם לעובדים להיות בבתים בתקופה הזו
16:01
ובאמת לתקשר את מה שהם צריכים, אבל לא מעבר לזה כי בסוף יש פה 30
16:05
אנשים. וואלה?
16:06
אני יכול לעשות את אותה שיחה עם 30 אנשים פה זה רק יבייס ויבאס
16:10
ויבאס ובטח אני אשמע מיובל משהו מעניין על המלחמה ועל מה שקרה
16:13
בארצות הברית או בסעודיה. ועכשיו אני גם רוצה לספר את זה
16:16
לדודי ודודי רוצה לספר על זה, אין לזה סוף.
16:18
וזה כאילו סתם להיכנס ולהתחפר בתוך השטויות של עצמנו, לכן אני
16:22
כן חושב שבאמת כדאי. גם מהזווית הזו, לתת לאנשים להיות
16:26
בבתים במקומות הבטוחים שלהם. חוץ מזה, בסוף אנחנו נותנים
16:30
שירותים שהם דיגיטליים. זאת אומרת אנחנו לא עכשיו הולכים
16:34
ומעבירים דירות פיזית, ואם אנשים עובדים מהבית, אז איך הם יעבירו
16:37
את הדירה? אלא בסוף אחד היתרונות הכי
16:40
מרכזיים בתחום שלנו, שאנחנו בסוף עובדים מרחוק.
16:43
אנחנו לא עובדים בבית של הלקוח, אנחנו לא עובדים בבית, לא יודע
16:47
בפיזית באיזה מקום אלא בסוף זה מהמחשב.
16:50
תיאורטית, אם הבן אדם עושה את העבודה מספיק טוב, אז מה זה משנה
16:52
מאיפה הוא עובד? זה לא כמו במקצועות אחרים וצריך
16:55
לדעת גם לחבק את הדבר הזה. מדברים פה על תקופה שהיא לנצח, אז
17:01
אני חושבת שעוד יותר להצדיק את העניין הזה שאנחנו בסוף חברה
17:04
דיגיטלית וכשמנו. אז.
17:07
בדיוק. יש המון אנשים שהם מאוד מאוד
17:10
מוכשרים אבל הם לא יבואו לעבוד במשרד.
17:13
בכללי אני מדבר, יש מלא טאלנטים כאלה שחיים בחיים מסוימים והם לא
17:17
רוצים לבוא במשרד, וברגע שיש תקופה כזו שכל כך מאמנת אותנו
17:21
ומלמדת אותנו באיך לעבוד מרחוק זה פותח לנו דלתות להתחיל לעבוד גם
17:25
עם אנשים, אפילו יותר משמעותית ממה שאנחנו עובדים היום מרחוק.
17:29
כי פתאום יש מתודות, פתאום יש שיטות, פתאום יש דיסקו, פתאום
17:32
יודעים כבר לנהל את הדברים, פתאום יש סיכום יום.
17:34
פתאום השליטה והבקרה של העבודה מרחוק, שמתפתחת ומשתכללת פה, היא
17:39
גם כן דבר מאוד מאוד חיובי, וזה יכול לפתוח את הדלת.
17:43
לעבודה מול אנשים טאלנטים חבל על הזמן שהם פשוט לא יעבדו מהמשרד,
17:48
כי כי מה לעשות, הוא פרילנסר, והוא לא יעשה את זה.
17:50
זה חלק מהשיקולים שהוא שלו. יכול להיות שהוא כבר עשה את הכסף
17:53
שלו, יכול להיות שהוא כבר, כל אחד והסיבות שלו, אז גם האימון הזה
17:57
בלדעת לעבוד מרחוק הוא מאוד מאוד מאוד.
17:59
חיובי. אגב, זו גם תקופה שוואלה, אנחנו
18:03
כמנהלים בארגון אנחנו נמדדים. אנחנו נמדדים בדוגמה האישית
18:07
שאנחנו נותנים. אני כבר מזמן הבנתי, גם בזכות
18:11
מערכת היחסים שלי עם דבש, שזה רק מראה לי כל יום שהחינוך האמיתי
18:16
שאתה יכול לעשות הוא רק על בסיס דוגמה אישית.
18:18
לך עכשיו תנסה להגיד לה שעדיף ליין.
18:22
זה קרה אתמול שעדיף לה לאכול עוגת שוקולד ב-10 בתשע בלילה, כי אז
18:28
היא לא תירדם. יאללה אחי, בוא אני רוצה לראות.
18:30
את ה את הגיבור שבא ומסביר לילדה שלו ואתה עוד לא שנתיים שמה זאת
18:34
אומרת כדאי לך לא לאכול את העוגה זה לא יעבוד.
18:38
זה לא זה פשוט לא יעבוד. יש דברים שרק על בסיס דוגמה אישית
18:43
אפשר באמת להסביר. נגיד אתמול אז ממש בערב ב-8 וחצי
18:48
בערב, דבש ביקשה טיול נוסף אחרי שאני כבר חזרתי מטיול איתה אז בר
18:52
אמרה יאללה אני אוציא אותה לטיול, אבל היא ראתה שהיא בלי מכנסיים אז
18:55
היא אומרת לה דבש, תלבשי מכנסיים ונצא לטיול ודבש אומרת אני לא
18:58
לובש מכנסיים, אני רוצה לציול עם טיטול אנחנו אומרים.
19:03
דבש תשימי איתי תשימי מכנס כי צריך לשים מכנס מאחורי זה לא עובד
19:08
ואז מה בר אמרה לה הבר אמרה לה תקשיבי את רואה שאבא נכנס את רואה
19:12
שאני נכנס אז גם את צריכה להיות עם נכנס ואז היא שם את המכנס
19:16
כאילו זה לא עוזר כל הפקודות כל המ מותר מה אסור?
19:19
זה לא באמת מבחינתי אפקטיבי האפקטיבי זה לתת את הדוגמה האישית
19:23
עכשיו. אני לא אשקר לך, בסוף אני מגיע
19:27
למשרד. אחת הסיבות המרכזיות זה בשביל
19:30
הדוגמה האישית. אני מבחינתי רוצה להראות לארגון
19:33
שזה דבר טוב לעבוד מהמשרד של כאילו בוא נשאף לחזור לעבוד
19:37
מהמשרד ולאו דווקא שזה הכי נוח לי ולאו דווקא שזה הכי טוב לי, לאו
19:40
דווקא שאפילו אין איזה יום אחד שהייתי שמח לעשות את זה מהבית,
19:43
אבל אבל אני עדיין מגיע למשרד כל יום ולא היה אפילו יום אחד שעבדתי
19:47
מהבית כי אני רוצה להראות לדוגמה האישית והתקופה הזאתי תדעי לך,
19:50
היא מאוד מאוד מאוד שמה את הזרקורים על המנהלים ועל המובילים
19:53
של הארגון ואנשים מסתכלים. אנשים רואים רגע איך הוא מתנהל,
19:58
רגע, מה הוא עושה רגע. בקיצור, אז זו תקופה מאוד מאוד
20:01
טובה, גם לנו לתת את הדוגמה האישית.
20:06
עכשיו נגענו כבר בנקודה הזו, אבל בוא ניגע בו שוב.
20:11
בתקופות כאלה אין מה לעשות, סדר היום משתנה.
20:14
אם אני יש לי ילדים עכשיו שהולכים לישון בשעה 7 וחצי 8 בערב, אז
20:18
לפעמים גם באמת יהיה יותר נוח לי לפתוח את המחשב ב-8 בערב אחרי
20:21
בשתיים בצהריים סגרתי אותו כי זה פשוט לא מסתדר לי.
20:25
דווקא העבודה הזו, על בסיס זמנים שהם יותר ניתנים לשליטה על בסיס
20:29
כל אחד מהעובדים, זה דבר שהוא מאוד מאוד תואם את הסיטואציה.
20:33
יצא לך כבר בחודש האחרון להגיד אוקיי, אז היום אני בשלוש עד 4 או
20:38
לא יודע באיזשהו תקופה באיזשהי כמה שעות מהלך היום להגיד אוקיי,
20:41
אני צריכה לעשות משהו אחר כי המציאות דופקת לי על הדלת ולפתוח
20:44
את המחשב בזמן אחר. האמת שאני ספציפית אין לי כל כך
20:48
אילוצים כאלה. אין לי ילדים ואין לי חיות מחמד
20:51
וכזה. אז אני בסך הכל גם כמו שאמרתי.
20:56
אני אני מאוד בן אדם של בית אז אני כן אוהבת לשמור על המסגרת של
20:59
עצמי של 9. אני קמה בבוקר עושה את הזום פתיחת
21:02
יום ומשתדלת לרוץ על הדברים כאילו מהנקודה הזאת והלאה.
21:07
אבל כן, לפעמים יש אזעקות שפתאום אנחנו הולכים למקלט השכונתי.
21:12
ברוב המקרים מקלט יותר רציני מהמקלט של הבניין שלנו, ועד שאתה
21:17
חוזר ועד שאתה מתאושש, ואם יש פתאום עוד אחת וזה, אז אתה, אתה
21:21
לא בראש לחזור שניה לעבודה, אז אין מה לעשות.
21:23
אז אם אני צריכה איזה שעה שהיא לא בגדר הפסקת הצהריים שלי, אז אני
21:26
אקה אשלים. אחר כך אין מה לעשות אני בסוף גם
21:30
כמו שנותנים לי וטובים איתי אני לא הולכת לקחת מאף אחד את השעה
21:33
הזו אבל בגדול אני אני. אני משתדלת לשמור כמה שיותר על
21:37
סדר היום שלי. מה שכן אני יודעת שיש כן חברה שכן
21:42
עושים את זה וגם אני רואה מיילים ושיחות וגם רק אתמול דיברתי עם
21:46
ליאור והוא אמר אין אני אשיקה זה הורג אותי אני לא יכול.
21:49
אני אחרי 4 מתעורר אני יכול לעבוד עד 9 עד 10 על זה אני, אני בשוונג
21:53
שלי אני כאילו ממש פורח וזאת. הסביבה שלי.
21:56
לי מאוד זה בלילה. בדיוק זה ממש השעות שלו אז אני כן
22:00
יודעת שיש חברה שזה עושה להם שזה עושה להם טוב או כאלה שיש להם
22:03
פתאום רופא או זה או דברים כאלה. כן לגמרי.
22:06
וגם אני אגב, המון פעמים עובד בשעות מסוימות אחרי שעות העבודה
22:11
ואז אני רוצה פשוט תזמון למיילים ב-8 בבוקר, ואז יוצא שבשמונה
22:14
פתאום אני שולח איזה 30 מיילים כזה וזה גם נותן אפקט לא רע בכלל.
22:19
יש גם עניין שאני אישית יש לי אמונה כזאתי ורצון.
22:23
שהחזרה למשרד תהיה אורגנית, לא בכפייה, לא עכשיו להתחיל לריב פה
22:27
עם אנשים. רגע, אבל בוא נחזור.
22:29
אמרנו שחוזרים ולמה לא? כל שבוע אני כאילו מסתכל על המשרד
22:34
ואומר יאללה עוד אחד חזר יאללה הנה פתאום עכשיו גם יאריק מגיע
22:37
יאללה הנה פתאום עכשיו יובל מגיע יאללה, הנה עכשיו פתאום כאילו אני
22:41
כזה מנסה שזה הדבר הזה גם יקרה באופן אורגני ושאנשים פשוט יפעילו
22:44
את השכל ויגידו היי אוקיי, עכשיו המצב כבר יותר סביר.
22:47
אני רוצה לחזור למשרד, לא כי אני חייב, אלא כי אני רוצה ואני חושב
22:51
שאם אני אצליח להשיג את העניין הזה של החזרה אורגנית אני חושב
22:54
שיהיה לזה אפקט מבחינה פרודוקטיביות, שהוא הרבה הרבה
22:57
הרבה יותר חזק זה קצת כמו בכללי כשאתה מנהל אז יש שתי גישות, יש
23:02
את הגישה של סיס. צהל שאומרת אתה לא רוצה להקשיב
23:06
לי? יאללה יש לך 28.
23:08
אתה עדיין לא רוצה להקשיב לי? יש לך 35.
23:10
אתה עדיין לא רוצה להקשיב לי? יש לך משפט אצל המח ט ביום מחר
23:14
בשתיים 10 בצהריים. שיהיה לך בהצלחה והינה הודחת
23:17
מהיחידה והנה בהצלחה והלכת לכלא כאילו זה השיטה של צהל שאין.
23:21
כאילו חזרה אורגנית נקרא לזה לאש היה הגדרה.
23:24
היי כולם חוזרים בשתים 10 בצהריים ביום ראשון מי שלא חוזר יש לו
23:28
שימוע לצורך העניין. זה גישה מנהלית מאוד מסוימת
23:31
שמתאימה לרמה מאוד מסוימת. אני לא כזה אני לא.
23:35
אני חייב להגיד שאני תמיד אעדיף את השיטה השנייה.
23:37
השיטה השניה באה ואומרת בוא נעשה את זה במקום של דוגמה אישית של
23:41
הובלה של מנהיגות, של כריזמה. זאת אומרת שאני בא ואני אומר אני
23:45
רוצה שהצד השני הוא בעצמו יבין את הרציונל והוא בעצמו ירצה לחזור
23:49
למשרד. אז כן, כבר קרוב לחודש הדבר הזה
23:52
מתמשך ואני עדיין מאמין ורוצה שהחזרה תבוא מהאנשים שכאילו
23:57
וואלה. אני מאמינה שזה יקרה כאילו בסוף
24:00
קצת יותר מתייצב. היו לנו פה איזה הלילה הזה, לא
24:03
היה שקט אבל. בסופה שקט אני לא יודעת למה.
24:08
להיות חרוד של עלייך אבל בסדר לדעתי אחת סוף שבוע הזה וואו וואו
24:13
וואו הולך להיות משגע מה שנקרא אבל סבבה בוא בוא נחייה ונראה מה
24:18
שנקרא. מעולה התקופה הזאת היא גם מאוד
24:23
מאוד מאוד מלמדת להמשך. אני ממש כותב לעצמי דברים כאילו
24:26
בתקופה הזו של איך כל אחד תפקד חברה למשל שאני רואה שוואלה באמת
24:31
כאילו בתכלס, ביני לבינך אני רואה בן אדם עכשיו שהוא יותר אפקטיבי
24:34
מהבית שהוא באמת עולה לדיסקט בזמן שהוא עונה לכל השאלות שלי שהוא
24:37
זמין במהלך יום העבודה שהדברים דופקים, שהלקוחות מרוצים, שכולם
24:41
מרגישים תעשייה שלו באמת בצורה טובה ופרודוקטיבית אז גם אחרי
24:45
שהמצב יסתיים. כשהוא ירצה לעבוד מהבית, אני אגיד
24:48
לו אחלה, יאללה, תעבוד מהבית בכיף וכנל להפך, חברה שאני מרגיש שזה
24:52
סתם היה מטומטם לאפשר להם בכלל. עדיף או להוציא אותם לחלת או
24:56
להגיד להם לא עובדים מהבית, חוזרים למשרד ואין זאת ההגדרה
24:59
כאילו יש חברה שגם אני מרגיש כלפיהם ככה ויש חברה שאני ממש ממש
25:03
אוהב את הבגרות ואוהב את ומעריך מאוד את ההתנהלות והכל ואין
25:07
שוויון. זאת אומרת כל אחד בסוף מביא על
25:09
עצמו את מה שהוא מבשל וגם בסוף התקופה הזאתי היא מאוד מלמדת.
25:13
לקולגות או מתחרים וכזה שחזרו לעבוד וכל מיני לא יודעת פוסטים
25:18
וכזה. אתה שמעת על מישהו שהוציא לך את
25:22
מישהו? שחילק כן.
25:23
בכמויות ברור בטח בטח. אגב אנחנו אנחנו לא מוציאים לחלת,
25:28
לא הוצאנו לחלת אף אחד כי המטרה שלנו בסוף זה גם שוב לצאת גדולים
25:34
בתקופה הקשה, דווקא זאת אומרת מה לעשות, הכי קל זה להוציא לחלת, גם
25:39
בתוך מוציא לחלת, אתה גם חוסך מלא כסף ופתאום יש, את יודעת, הלקוחות
25:42
ממשיכים לשלם ואתה חוסך על 50% מההוצאות שכר שלך, כי נגיד שחיללת
25:46
חצי מהאנשים, אבל אני אומר לעצמי בלב בוא, אם אני הייתי בצד השני.
25:51
חלק מהעניין ששכיר לא מרוויח עכשיו 100,000 שקר בחודש, אלא הוא
25:54
מרוויח סכום כזה או אחר. זה לא זה כי.
25:56
כאילו שכיר מישהו דואג לו כאילו לא צריך עכשיו לעשות שיווק לעצמו,
25:59
הוא לא צריך כמו שהוא. לא צריך להביא את הלקוחות של עצמו
26:01
כל חודש, אז הוא גם אמור להגיד לעצמו בוא כמו שיש לי ימי מחלה,
26:05
ימי חופשה אז כאילו גם יש ימי מלחמה וזה אמור כאילו לבוא על
26:07
בסיס הארגון או כאילו ככה אני רואה את הדברים.
26:10
ושוב בסוף המטרה היא להקיף את עצמי את עצמנו כמנהלים, באנשים
26:14
שרואים את הדברים עין בעין. יכול להיות שיש ארגונים שבכלל לא
26:17
מחפשים את מערכת היחסים הזאת עם העובדים שלהם.
26:19
יכול להיות שהם אומרים מה אכפת לי, אני רוצה לשלם את המינימום,
26:21
לקבל את המקסימום בכל מקום שאני יכול לחלט יכול לחסוך, יכול לעשות
26:25
משהו שירוויח לי יותר. אני רוצה לעשות את זה.
26:27
אני פחות שם אני חייב להגיד שגם תרבות הארגונית שלנו היא פחות שם.
26:30
אנחנו כן מנסים לייצר איזה שהוא איזה שהיא סינרגיה יחד עם העובדים
26:34
של להבין רגע שכשעובדים עובדים וכשנכים נחים, ולכן אנחנו גם לא
26:38
באמת מוציאים פה אנשים לחלת. יובל הייתי שמח באמת לשמוע את
26:42
הזווית שלך, האם את באמת חושבת שכל הנקודות שאמרנו בפודקאסט,
26:47
שרובן באמת רלוונטיות כלפי העובדים, האם באמת הדברים האלה
26:51
עוברים בראש של העובד, או שזה הכל דמיונות בראש שלי?
26:55
מה זה עושה לך באופן אישי? שהארגון עדיין מאפשר לך כמעט חודש
26:59
אחרי תחילת המלחמה. מה זה תחילת מלחמה?
27:02
אנחנו כבר שנתיים וחצי מלחמה, אני מדבר על הזירה של.
27:06
הזירה האחרונה. המרכזית עם כל הטילים מאיראן וכל
27:08
זה. האם באמת זה באופן אישי עובר לך
27:12
בראש בכלל? וכאילו מה זה עושה לך שיש את
27:14
האפשרות הזאתי לעבוד מהבית? האם יש לזה ערך אמיתי מהזווית
27:18
שלך, כעובדת בארגון כמישהי שמדברים איתה כמישהי שמעורבת איך
27:22
את רואה את הדברים. אז אני חושבת שהנקודות פה היו
27:26
מאוד מאוד מדוייקות. אני חושבת שמעבר לכל העניינים
27:30
שהזכרנו, שיש נוחות מסויימת ושמבחינה רגשית, זה נוח.
27:35
לעובדים מסוימים או מבחינה עם הילדים או עם הבעל חיים או מה שלא
27:40
יהיה מהבחינות האלה מאבר לדבר הזה ומעניין הבטיחותי.
27:43
איזה שהוא ערך מוסף כמו שאמרת של יחס גורר יחס.
27:49
וגם זה איזה שהוא משהו שמרגישים אותו.
27:52
לדעתי העובדים השכירים יותר מהסביבה.
27:55
זאת אומרת שאם אמא שלי או דודה שלי אומרת לי ליאור, מה קורה איתך
27:59
לעבוד? אני מפחדת, אל תלכי, כן תלכי ואני
28:02
אומרת לה לא הכל טוב, אנחנו מהבית אז היא אומרת וואו, איזה יופי
28:05
כאילו, איזה כיף שמאפשרים את הדבר הזה ושאתם כרגע בבית.
28:09
וכאילו ובסוף שאתה גם מספר בחוץ שאתה לא אנחנו עדיין מהבית ולנו
28:14
עדיין מאפשרים ואנחנו. אף אחד לא הכריח אותנו, וגם המרחב
28:17
הפתוח הזה שאין פה איזה שהוא פס ייב אגרסיב, אנחנו לא אומרים
28:22
לאנשים המשרד פתוח, אתם יכולים להישאר בבית, ואם אתם לא מגיעים
28:26
אז אנחנו מתבאסים עליכם ורושמים אותכם באיזה מחברת שחורה.
28:28
זה לא המצב. זה גם גורם בסוף לאנשים פה להרגיש
28:32
בנוח. אני יודעת שיש פה איזה עובד, נגיד
28:34
ששבוע שעבר קפץ כאילו כן אנשים בטפטופים.
28:37
אם יש פה איזה יום שאפשר לקפוץ, עדי הייתה על זה פעמיים, שבוע
28:40
שעבר, ודנה ואני בימי שלישי והוא. אז גם העניין הזה שאין איזה שהיא
28:45
הרגשה של. וואי וואי וואי אם אני מגיעה זהו
28:48
אז אין לי דרך חזרה או שכאילו הכל באמת באוירה משפחתית אבל לא
28:51
כסלוגן אלא אמיתי והדאגה הזאת מורגשת וזה משהו שגם פנימית זה
28:57
מוערך וגם חיצונית כשמספרים את זה לסביבה יש לזה לדעתי המון המון
29:01
ערך מוסף. זה חזק הקטע עם הסביבה אני לא, לא
29:03
חשבתי אני פשוט לא חשוף לזווית הזאת כי אני אף אחד לא אומר לי
29:07
בסביבה שום דבר כי כאילו מה אתה רוצה תחליט מה שאתה רוצה ותשחרר
29:11
אותנו. אבל כן זה ממש מעניין הקטע עם.
29:14
הסביבה לא, לא חשבתי על זה, אני מודה.
29:15
אגב, כשאת מדברת קצת עם חברות לא יודע חברים וזה עניינים משהו.
29:20
האמת שרוב החברים שלי הם בהייטק והכל אז הם באמת לא.
29:25
אף אחד לא חזר וגם אצל אורון בכל המערכות שהיו לצורך העניין תמיד
29:30
גם כששולחים איזה שהיא הודעה זו הודעה נורא, כזאת עדינה של חברה
29:34
מה שאתם מרגישים או מה שנורא כפפות של אנשים.
29:36
אבל לצורך העניין יש לי בן דוד שהתחיל עבודה חדשה לא מזמן גם
29:39
בתחום הסייבר והכל וזו חברה שמאוד מאמינה יש הרבה תחומים, הרבה כמו
29:44
שאנחנו יודעים, הרבה חברות כן נותנות עבודה היברידית או ימים
29:47
מהבית והכל ופה דווקא הם מאוד מאוד מאמינים בעבודה מהמשרד ולא
29:51
כל כך. מפרגנים על ימי בית ודברים כאלה
29:54
והוא נורא חשש מהדבר הזה וכאילו כן אמר לא.
29:56
אז אם ככה אז אני אעזוב. אז אני פה אז אני זה אמרתי ואמרתי
29:59
לו הכל בסדר. רגע תקשורת דבר איתם תעשה וזה.
30:03
אז כן, אני יודעת שיש מקומות גם גם אם זה הייטק וגם אם זה לא
30:07
שכנראה הדברים לא פחות חופשיים מאצלנו אבל בסביבה שלי אישית בגלל
30:14
שבדיוק גם כן לא מזמן ואני דיברנו על זה הוא אמר אני לא קצת מוזר,
30:18
כל החברים שלנו הם בהייטק לצורך העניין אז זה בסדר אם היית רופא
30:21
אז כל החברים שלך היו רופאים. לא הגיוני.
30:25
אז בסביבה שלי אני כן הרבה חברים עובדים מהבית, אבל אני בטוחה שזה
30:28
לא לא ככה בכל המקומות. בכבישים בגדול מאוד פנויים זה
30:33
אומר שאנשים פחות נוסעים לעבודה. עובדתית.
30:35
אני מגיעה לפה בשתים 10 דקות עכשיו.
30:37
מטורף וואו זה הדבר היחיד שהייתי משמר מהמלחמה הזו של די.
30:41
תפסיקו לעלות על הכביש, כולם ביחד כל היום.
30:44
יובל אני רוצה להודות לך שהצטרף לפרק הזה ואנחנו נתראה בפרק הבא
30:48
יאללה ביי. גדלתי בשומרון קשב וריכוז, המון
30:55
כדורגל מקום ראשון העיקר לא לישון אני בן 10 הלם סבא אעשה קסם איך
31:01
בעצם 12 שלוקים קרים, מכירות של החיים, המצב אנוש, היצע וביקוש
31:08
13. פליירים כל היום בקור, בחום קברתי
31:11
בחול פוטרתי למדתי אמון מעל הכל 16 קוסם אמיתי עסק פגזי 70,000
31:18
ש"ח בחודשי. קוסם זה לשחק, לשחק זה לשווק מקל
31:23
הקסעים מתפרק עורכי דין התחלתי לשווק בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני
31:28
לשווק ולמנכל ממש כמו עשאל, בלי פילטרים או עריכות.
31:32
אין סודות שימו אוזניות פרק של הסמכות.