Latest / תעירו אותי בשמינית / פרק 22 - פרק סיום המונדיאל
Transcript
- Yaniv: תהירו אותי בשמינית, פרק 22, פרק סיום המונדיאל. הגענו לסוף ואיזה מונדיאל פגז היה, אולי הגמר קצת פחות, נדבר על זה היום. לילה טוב, אורי בושם, מה המצב? Ory: ... לילה טוב, מה נשמע יניב? Yaniv: וואלה, היה קצת עצוב, כי נגמר, אבל מה אני אגיד לך, היה מונדיאל פשוט נהדר. נהניתי מכל רגע. Ory: זה באמת עצוב, תחושת ריקנות כזאת, אתמול עוד היה את היום הזה שאחרי הגמר, אז עוד חיים בתוך זה, והודעות, וניתוחים. היום מתחילה הספירה למונדיאל הבא, נשאר לנו כמה? לא נשאר עוד הרבה. Yaniv: 1416, 1416 יום, ואז נתחיל לחכות לשמינית שיעירו אותנו. Ory: כן, ובמונדיאל הבא נתבשר לנו היום כנראה שיהיו 64 קבוצות. Yaniv: אל תהיה שלילי, בוא נאמין בזה. בוא נאמין בזה הפעם, בכנות. אולי, אולי זה יקרה. Ory: מה אני אגיד לך, הלוואי, הלוואי, הלוואי, אבל לא הייתי בונה על זה, או חלב, אבל באמת שלא הייתי בונה על זה. טוב, בואו, איך מסכמים, איך מסכמים את המונדיאל, או שבוא ננסה לסכם את המשחק ונצא ממנו החוצה לטורניר עצמו, אולי אני אתקיל אותך בכמה שאלות, ו... Yaniv: אוכלה, אוכלה Ory: ותתקיל אותי. אוקיי, אז הגמר עצמו, איך נגיד, לא יודע, אני תמיד כשאני חושב על משחק, אם הוא היה טוב או לא טוב, אני כאילו שואל את עצמי בכנות, כמה פעמים קפצתי מהספה, כמה פעמים תפסתי את הראש, כמה פעמים התרגשתי, אתה יודע, וזה גמר מונדיאל, והיה מעט מאוד מזה במשחק הזה. ושוב פעם אנחנו חוזרים לקטע הזה, זה משהו שאמרנו אותו המון במהלך כל הפודקאסט וכל הפרקים, זה המשחקים האלה הקשים, כשהמזג אוויר קשה ביום, וראית שזה השפיע, זה השפיע כבר דקה 12-13, כדור עף החוצה, וכל השחקנים של ארגנטינה רצו לשתות מים. אז אני חושב שאם המשחק היה באיצטדיון מקורה וממוזר כמו בדאלאס נגיד, היינו מקבלים גם קצב אחר ואולי היינו מקבלים משחק בסגנון אחר, אבל השורה התחתונה היא שהקבוצה בסוף ניצחה, מונדיאל של כוכבים ובסוף השיטה, הקבוצתיות, זה מה שניצח את המשחק. Yaniv: או, אז בואו... המשחק היה נורא, אבל בואו נדבר על האלופה הראויה, על האלופה שהגיע לה, האלופה הנהדרת, נבחרת ספרד, לרוחה, זוכה בגביע העולם משער של פראן תורס בהערכה, ואתה יודע, אמרנו בתחילת המונדיאל שנתבאס, אנחנו מתבאסים קצת על ספרד בגלל כל המצב הפוליטי, אבל מעבר לזה, אתה יודע. מונדיאל מושלם מבחינתם, שיעממו אותנו למוות קצת לפרקים, אבל מעבר לזה, דומיננטי, דומיננטי ביותר. אתה רצית שהם ינצחו בסוף לדעתי. Ory: אמרנו, אתה יודע, כשיש את השריקה והכדור מתחיל להתגלגל, אז קשה שלא לאהוב אותם, כי אנחנו מחוברים לשיטה ולקבוצה כבר הרבה שנים, אבל כן, לגמרי, כשאתה חושב על זה לעומק, אתה לא זוכר איזה רגעים ענקיים של ספרד במונדיאל הזה, או איזשהו... מהלכים שתפסת את הראש ואמרת וואו איזה יופי, לא המון, היו אבל לא המון אבל זו האלופה אולי הכי ראויה שאני זוכר, זו האלופה שניצחה בחצי גמר ובגמר את שתי הפינליסטיות של השנה הקודמת אי אפשר להגיד עליה שהייתה לא שריקות לטובתה, אי אפשר להגיד עליה שהיא קיבלה דרך קלה הכל היה קשה, פורטוגל בשמינית, בלגיה ברבע צרפת בחצי גמר, ארגנטינה בגמר, כל זה עם לספוג שער אחד וכמעט, לא בעטו נגדם בכלל השער, זה היה פשוט מדהים, עולי סימון, אני לא חושב שהוא הזיע בכלל במודיעל הזה. אז באמת הם עשו, שיחקו כמו קבוצה, ממש, בעיקר הם נטרלו את הקבוצות השנייה על ידי שיטת המשחק שלהם, המהירות שבה הם זוכים בכדור חזרה אחרי שמאבדים אותו, היא מטורפת והגמר לא היה שונה, הגמר לא היה שונה, ארגנטינה באמת פגשה פעם ראשונה במודיעל קבוצה שגדולה עליה, באיזשהו שלב הם הבינו את זה, הם ניסו בכוח ובמה שהם יודעים, לקחת את הגביע, סקלונים, כל מיני חילופים מוקדמים מדי חלק, חלק מוזרים גם Yaniv: אז רגע, אנחנו נגיע לארגנטינה, ניגע בצד המפסיד והארגנטינאי עוד שנייה, כי משחק באמת באמת גרוע שלהם. אבל כמה דברים לגבי ספרד. קודם כול, יפה היה לראות, עוד פעם, אני לא איזה פרשן גדול, אבל אני כן בן אדם נוסטלגי שאוהב כדורגל. יפה היה מאוד לראות את הגיבורים של 2010 ביציע. צ'אבי, נייסטה, סרכיאורמוס, קסיה, ספויול. היה כאילו passing of the torch כזה, זה היה מאוד יפה לראות אותם שמחים וחוגגים בגול ומחבקים אחד את השני, זו הייתה תמונה יפה. Ory: כן, לגמרי, וזה היה דור המייסדים, כן, אלה שהביאו את בעצם גביע העולם הראשון לספרד, מבחינת הספרדים זה כמו פלה לברזיל וזה כמו מרדונה לארגנטינה בערך, זאת אומרת, זה ברמה כזו, זה הנבחרת הדריאים טים, שהיא כנראה כנבחרת אגב יותר טובה, בטח כאינדיבידואלית מהנבחרת הנוכחית, אבל בעצם זה אותו סוג של כדורגל היה. אתה לא... נכון. Yaniv: מאוד דומה. מונדיאל בלי הרבה גולים, בלי הרבה הצגות של, אתה יודע, הרבה 1-0 עד הגמר, כולל, וכמו שהיה כאן, אותו דבר, מאוד דומה, מאוד אותו דנ"א, להחזיק בכדור, קישור מטורף, שלא נותן לקבוצה השנייה סיכוי לשלוט במרכז שדה. וזה היה הסיפור של המונדיאל. Ory: כן, וגם כל משחק יש גיבור אחר, זה גם קטע, אתה לא יכול להגיד עכשיו מי היה הכוכב של ספרד, אז כן, אומרים רודריב, הוא קיבל את שחקן הטורניר, אבל הוא באמת היה מאוד מאוד יציב, הוא ודני אולמור, אבל כל משחק יש גיבור אחר, ופעם זה אורי אסבל, ופעם זה מיקל מרינו, ופעם זה פרן תורס, כמו אז, דוד זיה, פברגס, דוד סילבה, איניאסטה, אז באמת מה שמאפיין אותם, זה הקבוצתיות, ויש להם שיטה, ויש להם דרך, וכמעט לא משנה מי בהרכב, הם עלו על זה, הם עלו על זה, זה כאילו... Yaniv: אונאי סימון כל כך שייאמם לו שבמהלך הראשון של המשחק, איזה דקה ראשונה או שנייה, הוא יצא לאמצע כמעט ונתן לארגנטינה הזדמנות. זה היה... פשוט היה לו משעמם. משעמם לדעתי רוב הטורניר הזה. Ory: כן, לגמרי, היו לו כמה יציאות טובות מהשאר, אבל מעבר לזה באמת הוא לא עמד כמעט באף מבחן משמעותי. זהו, מה עוד יש להגיד עליהם? קבוצה מושלמת. Yaniv: להוריד את הכובע תוריד את הכובע, קבוצה ראויה, אלופה ראויה. ונעבור לצד המפסיד, הצד הכואב יותר, והצד ה... אני אפילו יכול להשתמש במילה. קצת הזוי ההופעה של ארגנטינה בגמר הזה, הייתה הזויה, כי ב-120 דקות, אפס בעיטות למסגרת. אפילו הטיל הזה שמסי נתן בראש לדעתי, מי זה היה? מיקל מרינו חטף אותו בראש? או מישהו חטף בהערכה ממסי איזה טיל? אפילו זה לא הלך למסגרת, לדעתי. לא הגיעו לגמר, לא הגיעו לדקה מהגמר מקליסטר בקישור הקשר שלהם שאמור עוד לעזור קצת לשחרר לחץ עם משחק פשוט חושך. מסי גם היה מאוד רדום, היה לו מאוד קשה להיכנס למשחק, לא ניסה יותר מדי, בדרך כלל אתה רואה אותו מנסה. סקלוני עושה כל מיני חילופים מוזרים, כמו למשל לא להכניס את לאוטרו מרטירי, אז אני מבין ש... הם היו עם כרטיס אדום, וסיימו את החילופים, וחשבו הגנה, אבל הוא לא משחק שהוא ירצה אחרי זה להסתכל אחורה ולחשוב, אתה יודע, יותר מדי עליו, כי באמת הוא לא עשה שם יותר מדי החלטות נכונות. וארגנטינה פשוט מסיימת טורניר מאוד מרגש, מאוד סוחף, מאוד לוחמני, במשחק שבו כל מה שזוכרים זה את הפאולים, ואת המשחק הקצת מלוכלך, אתה יודע. לא משהו שאני חושב שהם ירצו לשים, אתה יודע, על הגמר ההוא שהם הפסידו לגרמניה היו מלא הזדמנויות, והיגואין כמעט שם, ומסי כמעט שם, אני מדבר על הגמר ב-2014. הגמר של שלשום, כלום. פשוט כלום, ממש מוזר. זה היה מבחינתי הופעה כל כך חלשה, שלא זכור לי מנבחרת, הופעה כל כך חלשה בגמר מונדיאל. אני באמת, אני לא זוכר. Ory: כן, תראה, עוד פעם נשאלת פה השאלה, קודם כל, הייתה פה הנחת רווחה גדולה מאוד של הברזילאים, וכל המחנה האנטי-מסי, וכל מי שאמר שארגנטינה, היה להם דרך הגרלה קלה, ופיפ"א עזרו להם, ווואר, וזה, אז כל החבר'ה, כל הצד הזה, היה פה הנחת רווחה, והיו לא מעט אנשים שאחרי המשחק השתחרר אצלם קיטור, ו... ורכבו כאילו על המשחק הזה. אז קודם כל אני רוצה להגיד שארגנטינה עשתה טורניר גדול, ויש להם הרבה במה להיות גאים בנבחרת שלהם, לאוהדים שלהם, לשחקנים מסי, שזו באמת תופעה שאי אפשר להסביר אותה, זה שחקן שדווקא בשנים הפחות טובות של הקריירה שלו, שהוא כאילו כבר שחקן אחר, הגענו ממה שהוא היה בפריים, עשה הצלחות מטורפות עם הנבחרת, אי אפשר לשנות. Yaniv: מסי שחקן הטורניר, בלי שום צא של ספק. זה שרודרי קיבל את זה, זה כי בזמנו מסי קיבל את זה ב-2014, כשהוא לא היה שחקן הטורניר וכולם הרימו גבה, ולדעתי תיקנו פה איזשהו משהו ואמרו ניתן לשחקן מהאלופה, going forward. Ory: תודה יכול להיות, יכול להיות. אז אני רוצה רגע להפריד שנייה. נכון, הייתה לארגנטינה דרך קלה יחסית, אבל עדיין הם היו צריכים לעבור כמעט 40 יום ולחיות ביחד ולנצח ביחד ולעשות קאמפקים. ונכון, הרבה החלטות 50-50 הלכו לתורתם, בסוף הם הגיעו לגביע בזכות. That said, ארגנטינה היא לא הקבוצה השנייה הטובה בעולם היום. אוקיי, הם כן נהנו פה מדרך קלה, גלה יחסית קלה, והגיעו בסופו של דבר לגמר, זה גביע, אבל הגמר הזה, הם סיימו את ה... הוא נתן טעם קצת מר לטורניר, וגם בגלל הפרובוקציות שלהם, שנראו לא טוב, גם בגלל הסיום, דחיפות, לפנות הגב בהנפת גביע, וגם בגלל באמת שאתה אומר לעצמך באיזשהו שלב, האם הגביע או הניצחון מצדיק את דרך, שבוא נקרא לטעימה, דרך מגעילה. אם בסופו של דבר ארגנטינה כן היו מנצחים, מגיעים לפנדלים ולוקחים בצורה שהם שיחקו, אז אין שנייה צדק בכדורגל או לא צדק. האם זה היה, חוץ מהארגנטינאים עצמם, מקבל איזושהי הערכה, אתה יודע, ספורטיבית, מקצועית. אני חושב שכשאתה מגיע כבר לגמר, אתה צריך להיות אמיץ. אני לא שופט אותם, עוד פעם, כי הם שיחקו נגד קבוצה ספרדית שיודעת באמת להוציא ממך עובדה, תראה מה הם עשו לצרפת, אבל הייתה תחושה שארגנטינה באיזשהו שלב אמרו, אנחנו פשוט חוזרים להיות מהשכונות ולעשות פרובוקציות כדי להגיע לפנדלים. זה לא כיף לערוץ הניטרלי, זה לא היה כיף, זה לא היה נחמד לצפייה, אבל זה שהם האמינו שיביא להם את התואר. ובסוף זה לא קרה. טעם קצת מר לטורניר באמת באמת גדול, אבל זה היה הגמר שער, אתה יודע, אין יותר מדי, אדום מצרוב שני בסופו של דבר לעינסו פרננדס, ואז הלחץ של ספרד התגבר, הגול בא, של פרנט אורס, כמו שאמרת, וזהו, סוף פחות מנהיב לטורניר ענק. Yaniv: כן, טורניר ממש ענק עם טעם קצת מרק על הגמר, אבל אתה יודע, כשדירגנו את המונדיאלים ואמרנו מונדיאל הגדול ביותר, גם שם הגמר היה גרוע מאוד ודווקא כן הגיע לפנדלים. אני אגיד משהו אחרון על מסי מבחינתי. מסי נתן טורניר שמוכיח שוב פעם שהוא בטופ העולמי ככדורגלן. יש לו מקום בטופ העולמי, הוא לא... מטייל ב-MLS ולא רלוונטי נגד הגדולים ביותר. הוא עשה כמה רגעים פה, במיוחד נגד אנגליה, שמזכירים למה הוא הגאוט ולמה הוא הכדורגלן הכי טוב בכל הזמנים. אני לא אוהב את האנשים האלה שעכשיו יוצאים מאחורי ומדברים, הנה הם מסי, הוא לוזר, הוא לא לוקח גמרי, כל השטויות האלה. לא לשכוח שארגנטינה הזאת, הנוכחית, זה אולי נבחרת ארגנטינה הכי מוצלחת בהיסטוריה, עם שתי קופה אמריקה ומונדיאל. הם באמת, אתה יודע, החזירו אחרי 93, בפעם הראשונה, תואר לארגנטינה, מסי עשה את זה, הביא אותם לגמרים, וכל הכבוד להם, והם היו אלופה באמת באמת ראויה ומכובדת, ועכשיו, passing of the torch, הם יצטרכו לבנות את זה מחדש. Ory: כן, זה אבולוציה של זה, באמת זו נבחרת מדהימה של ארגנטינה, עם ריצה מדהימה. היה חסר להם את הדימריה, שהוא הקינג של הגמרים. אבל באמת, אם אתה חושב שהגמר הזה לעומת הגמר הקודם, עם ה-3-3, ומה שקרה שם, ואיך המשחק התפתח, ואיזה משחק פתוח, שמיים וארץ. אבל... זה לא גורם מהטורניר, זה לא גורם מהטורניר ואם כבר דיברת על דירוג, איפה היית שם את הטורניר הזה? דאגנו את המודיאלים הגדולים בכל הזמנים. איפה הוא נכנס אצלך? Yaniv: תראה, עד הגמר, מבחינתי, זה המונדיאל הכי גדול בכל הזמנים. כל האיצטדיונים מפוצצים באווירה משוגעת של כדורגל, שנראה כאילו משוחק בתוך אולם, עם אין ספור שינויים טובים לכדורגל, שממהרים את המשחק עם ההפסקות שתייה. ששינה את כל הצורה של הכדורגל ולהפסיק הפסקת בזבוזי הזמן בהוצאות חוץ ובכדור חמש. ואני נהניתי מכל כך הרבה משחקים, ואני חושב שזה היה מונדיאל ברמת ההפקה שלו הכי גדול שהיה. זכורים לי אין ספור סיפורים ממקסיקו וקו ורדה, ואתה יודע, המשחק של מצרים וארגנטינה, ואני חושב ש... זה היה מונדיאל פשוט אדיר. הדבר היחיד שקצת ביאס זה משחק הגמר. האלופה לא נוצצת ואין איזה סיפור מרגש מאחוריה, אבל אלופה מאוד ראויה. אני שם אותו גבוה מאוד, ראשון, אולי שני, אבל לאורך ההיסטוריה, לדעתי זה ייזכר כאחד המונדיאלים הכי טובים. Ory: כן, לגמרי, קודם כל צריך להגיד שאפו לפיפא, אוקיי, אוהבים לרד וזה, חוץ מהמחירים של הכרטיסים, שבאמת זה היה חוסר שפיות מוחלט, כל השינויים החדשים, כולל ה-Idation Breaks שהכניס משהו מגניב לדעתי, וזה שהמשחק רץ כל הזמן, וזה שקבוצות לא מקבלות קיינן שלא הגיע אליהם, וזה שאי אפשר יותר למרוח זמור. זה הוכיח את עצמו בענק, קיבלנו המון שערים, קיבלנו משחק חי הרבה יותר, זה מה שאנחנו רוצים לראות, המון כוכבים שנצצו, באמת מונדיאל, מה שלי חסר כדי לשים אותו נגיד בטופ ממש, במודל הכי טוב בכל הזמנים או השני, זה זה ש... לא היה פה לראות איזה סיפור סינדרלה. לא הייתה ממש הפתעה, קודם כל, אתה יודע, שלוש המארחות, שזה היה, כל שלוש המארחות בשמינית, וגם הקבוצות הקטנות שכאילו המשיכו, מצרים כמעט הפתיעו את ארגנטינה, ונורווגיה כמעט עברו את אנגליה, שאגב נורווגיה, אני חושב, קבוצה ששווה טופ ארבע מינימום. אבל בסוף, בניגוד למודל תשעים וארבע, ששם הייתה איכה את שוודיה בחצי גמר, ושם הייתה את בולגריה שהעיפה את גרמניה בחצי גמר, כאילו בסוף לפרוטו פיניש הגיעו קבוצות שהיו אמורות להגיע, אז זה כאילו, היה חסר לי את ההפתעה הזאת, הסיפור הזה ש... גם קולומביה שכאילו בלינו עליה, כל מיני, בסוף הם לא הגיעו, אז בגלל זה וגם כגמר הייתי אומר אולי, לא יודע, נכנס לטופ שלוש, אבל לא המודיאל הכי טוב בכל הזמנים. אבל וואו, באמת, אתה צודק לגמרי מבחינת ההפקה והצבע והמוזיקה והקארט, זה היה כיף גם לצפייה ממש. Yaniv: איזה... תראה לי, תראה לי עוד מונדיאל אחד בהיסטוריה שאנחנו עושים בו פודקאסט. יש או אין? תענה, פשוט, כן או לא? Ory: אין, אין, Yaniv: בבקשה, בבקשה, זהו, זה נאמבר 1 עד שנגיע לטורניר הבא שום דבר לא יעבור את זה Ory: בקטע הזה לגמרי, לגמרי, ולא יודע, בואו ננסה לבחור רגע אחד מהמודל הזה, אני מתקיל אותך. Yaniv: אני יכול שניים? אני יכול שניים? אוקיי. טוב, אז הרגע הראשון שאני בוחר... Ory: תבחר את האנגל שלכם. יאללה, שניים. אמרת את זה מהר מדי, כאילו עכשיו זה נשמע כאילו התכוננו. Yaniv: חחחח Ory: תעשו לי מופתע, יאללה תבחשתי Yaniv: אני אגיד לך מה זה, זה טרי משיחה שהייתה לי היום אחר הצהריים פשוט. הרגע הראשון זה הקלטות השופטים, במיוחד השופט הברזילאי, מהמשחק של דרום אפריקה נגד מקסיקו, שאמר, after review, number 11, זה עם ה... Ory: אחרי שאתה קוראים לדבר, דירקטי דפייס Yaniv: שחקנים של דרום אפריקה, תקשיב, אני עוד פעם אמרתי את זה אז שעשינו את הפרק, הבמאי צריך לקבל אוסקר על הרגע הזה, לא צריך בכלל לעשות סרט. על זה שהוא דפק את הזום הזה על השחקן של דרום אפריקה, שהיה לו סימני שאלה מעל הראש, אך כשהוא מקשיב למה שהוא אומר, מבחינתי, זה רגע אחד הגדולים, וזה קרה ביום השני, הראשון, הראשון, סליחה, הראשון לדעתי. Ory: נהנה אלא לרגע לא, במשחק פתיחה, מה זה? Yaniv: כן, כן, משחק אשכרה. איזה רגע, רגע ענק. פיפ"א יפיקו לקחים ושלחו את כולם לקורס באנגלית לדעתי. זה היה אדיר, זה היה פשוט אדיר. אבל הרגע מבחינת כדורגל, זה קאפ ורדה נגד ארגנטינה. זה ווזיניו השוער שלהם, הוא הבין שכל מצלמות העולם עליו ושכולם רואים אותו, והוא עשה שם דריבל על אוטארו מרטינז, והוא פשוט צחק עליהם ברחבה. הגול שהם ישבו והחגיגות שלהם, קודם כל זה הגול, גול המונדיאל, ופשוט אדיר, אדיר. זה כמעט נגמר בניצחון, זה לא היה, זה היה כאילו, אתה יודע, האנדרדוג המושלם, כמו רוקי שלא מנצח והמחמאות נשארות איתו, אבל זה היה רגע פשוט אדיר של מונדיאל, שנזכור אותו עוד הרבה הרבה הרבה שנים. Ory: ענק, אני מסכים איתך. לא, אז אני, לקחת לי, אבל הקטע שאני בחרתי באמת זה השופט. ואני כל כך אהבתי את זה, שהוא לא הצליח לדבר באנגלית, ושהיה שם מין קטע כזה, שלא עבד בדיוק כמו שצריך. זה כדורגל. כשאתה הולך לשחק בשכונה, בסוף, ועף לך הכדור החוצה, ואתה מתעצבן, וזה לא הולך, וכן, זה הכדורגל. Yaniv: מה איתך? Ory: לא שהכל מושלם והכל דופק ומיקרופונים ורחפונים, זה אתה יודע, היה בזה משהו ממש גם מצחיק, גם מגניב, אהבתי את זה מאוד. זה הרגע שלי של הטורניר, ביג טיים. אם אני צריך לבחור את הרגע הדרמטי, אז אני חושב שהלנד עם הגול השני נגד ברזיל. עדיין זה כאילו, אחרי המשחק ובדיעבד, כולם היו חכמים ואמרו כן, ואיזו אכזבה ברזיל, אבל ברזיל הגיעו למשחק הזה פיבוריטים אחרי שניצחו את יפן, וזו הייתה הפתעה, זו הייתה הפתעה, וכשקבוצה כמו ברזיל עפה זה תמיד דרמטי, והגול השני הזה של אלנד, שהוא בועט כזה טיל והולך בנונשלנט, ברגע שקופץ לי. זה מבחינתי. עכשיו אני אתקין אותך עוד התקלה, נגיד שהיית מוכן להתקלה קודמת, אני אומר לך עכשיו, נבחון את החזרת הטורניר. אתה יודע להגיד לי בשליף? Yaniv: קודם כל, האובייס זה אורוגוואי. האובייס זה אורוגוואי, כי הם לא עברו את הבית, אבל אני כן חושב שברזיל זו אכזבת הטורניר, בגלל שהיה איזשהו הייפ עם אנשלוטי. הייתה איזושהי תקווה שהם יצליחו לנצח יריבה אירופאית כבר, מה קורה? מה קורה? זה כבר 24 שנה, אנחנו מדברים פה על... מונדיאלים מ-2006, 10, 14, 18, 22, אתה פשוט, אוקיי, יאללה, הנה, תשברו תנ"ך, עשו לכם אפילו עוד שלב כדי שתנצחו איזה נבחרת מאירופה, וברזיל הגיעה כל כך רכה וויתרה על המשחק הזה, והייתה פחות טובה מנורבגיה משמעותית. זה מבחינתי אם אכזבת הטורניר, אני חושב שאולי חוץ מאורוגוואי שהייתה ציפייה. קולומביה אולי קצת, אבל ברזיל לדעתי האכזבה הכי גדולה. Ory: כן, קולומביה, גרמניה והולנד מאוד אכזבות. אבל כן, אני מסכים איתך שזו באמת, אתה יודע, כמו הרבה דברים בחיים, זה עניין של תיאום ציפיות, וכשיש לך ציפיות קבועה כל כך, אפשר גם לדבר על צרפת כאכזבה, כי כולם ציפו שהם יקרו, אבל קבוצה שמגיעה לחצי גמר, המשחק כל כך טוב, היא מפסידה משחק אחד, אז אוקיי, היא לא אכזבה את הטורניר. אני מסכים שברזיל, בגלל ההייפ שהם בנו, בגלל הנאמר, וזה הצגת שחקנים, והחגיגות שהיו, ואנצ'לוטי שר, וכולם הרגישו שזהו, אם הם חוזרים, זה באמת היה מאוד מאוד מאכזב. אז אני מסכים איתך. עכשיו, משהו אחרון. בואו ננסה רגע, במהר כזה, לבנות את ה-11 של הטורניר. אוקיי? כן. אני ראיתי שפורסמו בכמה אתרים, וכל סיפת ה-11 של הטורניר, לא הסתכלתי בכוונה. חשבתי על זה במקלחת. אוקיי? על ה-11 שלי. כן. ו... אז אני... ברור. Yaniv: שם הכל קורה, כל המחשבות, כל הרעיונות הכי טובות זה במקלחת. את הפודקאסט הזה הקמנו במקלחת. Ory: כל זה ואני בכלל שיער לחפוף, אבל לא משנה, סקו Yaniv: רגע, לא אמרת שאתה יכול להתקלח אפילו באדריישן ברייק בשלוש דקות? בואנה. אה, נכון. Ory: זה ידוע מה, אבל אפילו, תראה כמה המונדיאל הזה ארוך, שאני כאילו חושב על זה, שאני דומה למאמן של סקוטלנד, בכלל שכחנו מסקוטלנד, הם בכלל היו במונדיאל הזה, זיכרון רחוק. Yaniv: ניצחו את האיטי, ניצחו את האיטי Ory: 1-0 על האיטי מחצי גול גם, אז אני אגיד לך מה ה-11 שאני בניתי, ואתה פשוט, אם אני, תגיד לי מה אתה חושב, ותגיד לי אם יש לך השגות או רעיונות מי להחליף. קודם כל שואל, אני בוחר את רוזניה, השואל של קייט וורדה. אולי סימול קיבל את כפפת, איך זה נקרא, גולדן גלאו, אבל הוא פשוט לא עלתה לעבודה בכלל. Yaniv: עזוב, עזוב, תשים אותי בשער שם ואני אפילו עושה הופעה יותר טובה Ory: אז אבוזיליה באמת, נכון, היה סיפור טוב, היה שם קטע מגניב, אז זו רביעייה אחורית, שמתי את כל הרביעייה של ספרד. זו הסיבה שאולי סימון בכלל לא עמד בזה, לא חושב שיש בלמים או מגינים יותר טובים מהם במונדיאל הזה. אז כולם, פדור פה בצד ימין, לפורט, קוברסיק וקוריאה. זה הרביעייה האחורית שלי, ממש הם... Yaniv: קוקוריאה, דרך אגב, קוקוריאה, הוא לא הבטיח שהוא עושה איזה קעקוע עם מנצחים של המאמן? היה איזה סיפור? אז הוא עושה. Ory: כן, כן, נבטיח, נבטיח והוא יעשה, הוא יעשה מקרקעו של דלפונטי, כן? הוא עוד לא החליט אם זה גוטל ואיפה, הוא הולך לעשות קרקעו של דלפונטי. קורקורקורקוריה. בכל מקרה... Yaniv: אני רק אגיד, אני רק אגיד שאולי ארגנטינה לא מקום שני בעולם, אבל רומרו עם טורניר מפחיד בהגנה. Ory: נכון, אז רומאו התלבחות, אולי במקום להפות, ליסנדרו מרטינס גם היה לא רע, גם היה לא רע, אבל אולי תנפיקו קצת, לא יודע, חשבתי על אנגליה, כן, חשבתי על אנגליה, אבל גם סטונס, גיי, סקונס, לא יודע, לא האשימו אותי יותר מדי. Yaniv: תגלי, הפיקו היחיד שהופיע בגמר לדעתי, סגר את למין ימל מצוין, אבל טוב, בסדר. Ory: ואתה יודע, קבוצה בסוף חוליית הגנה שחטפה שער אחד וכמעט לא בעטו על השער, אין מה לעשות, וגם תרמו כל כך הרבה להתקפה, מגיעה לכולם. מגיעה לכולם. Yaniv: על הקישור. בוא נדבר על הקישור. Ory: אז בקישור אני שמתי את רודרי, אני שמתי את דני אולמו ואני שמתי את בבינגהם. Yaniv: יפה, יפה, אין לי ויכוח, אין לי ויכוח, מסכים איתך Ory: מי, לא יודע אם יש עוד מישהו שיכל להיכנס לשם, לא יודע, לא נראה לי פשוט. אולי, אני לא יודע, אבל זה מה שאני חושב, ובהתקפה, Yaniv: טילמאז של בלגיה היה טוב, אבל לא מספיק להיכנס. Ory: טינדמאנס היה טוב, נכון, טרוסרד היה לא רע. בהתקפה מצד שמאל לוקאקו, מצד ימין לוקאקו וחלוץ לוקאקו. אצלי בהתקפה זה מסי, אמבפה והלנד. Yaniv: חחח סופר סאונד Ory: זהו, זה ה... זה ה-11 שלי. אהבתי מאוד גם את מוסה של נורבגיה, מצוין, מצוין, כי זה בצד שמאל, אבל זה... אילצתי את עצמי לבחור 11, ו... בהיילד אתה יכול להגיד אולי הארי קיין במקומו. זהו, זה ה-11 שלי. Yaniv: לא, זה בסדר, כי תקשיב, אתה בסופו של דבר, יש הרבה שחקנים שנתנו הופעות טובות, אבל אתה לא יכול לקחת אותם אם הם לא הגיעו רחוק. לדוגמה, ויניסיוס הגיע בברזיל, והיה מצוין. אבל הוא לא הגיע רחוק, הוא פשוט, הוא נעצר, ואתה לא יכול לקחת שחקן ולהגיד, טוב, בגלל הכישרון או הפוטנציאל. פה אנחנו מסתכלים על קבלות. אז אתה חייב לקחת מאנגליה ומצרפת ומארגנטינה ומספרד, אתה חייב לקחת כאלה שהגיעו רחוק ולסוף. אלא אם כן זה הלנד שהיה מאוד דומיננטי, אני עדיין הולך על קיין שם. אני חושב שמה שהוא עשה לא מבחינה התקפית, אלא יותר מבחינה הגנתית בטורניר הזה, זה היה מאוד יוצא דופן, ומגיע לו להיות ב-11, הוא ב-11 שלי שם, והלנד כמה שהוא גדול, נשאר בחוץ בשבילי. Ory: תודה אחלה, מקובל. אגב, היה אחד שכן לקחנו אותו אפילו שזה, וזה השריר של קייפ ורדה, אבל מותר לו. רוזיניה הוא יוצא מן הכלל, אנחנו מאשרים לו. Yaniv: אה, נכון. Ory: כן, זה מה שאומרים. החתמה טובה בכל מקרה, גם אם הוא לא ישחק דקה. זהו, מה רוצים שיש לי להגיד? שצריך למצוא עכשיו משהו לעשות ארבע שנים, לא בשלוש דקות של ה-Ibration Brick, ארבע שנים. מה עושים? Yaniv: תן לנו, תן לנו רעיונות, תן לנו רעיונות, מה עושים בארבע שנים? Ory: לא יודע, לומדים את החוקים של קריקט? אין לי מושג. Yaniv: ארבע שנים זה מלא זמן. מכירים בן או בת זוג ומתחתנים. מה זאת אומרת? ארבע שנים אתה יכול ללמוד לצייר ולהרים תערוכה. זה הרבה, הרבה זמן. לרדת במשקל, זה קלאסי. להיכנס לכושר, לרוץ מרתון. יש מלא דברים שאפשר לעשות בארבע שנים. נחשוב על זה, נחשוב על זה לפרקים הבאים. Ory: כן, אז ההקשר הזה, קודם כל יש לנו עוד שנתיים יורו ואולימפיאדה באותו קיץ, וחשבנו הרבה לגבי הפודקאסט ואמרנו, מה, זהו, נסגור את זה עכשיו? לא. אני לא יודע לבנות מתח, אה? ישר אני את התשובה. נסגור את זה עכשיו? לא. אנחנו נמשיך, אנחנו נמשיך, אנחנו נדבר, יהיה מעניין לראות את כל השחקנים שהיו במודיען מבחינת החתמות. ניקח טיפה סקונת, אבל נחזור לקראת העונה החדשה, במיוחד כדורגל, בליגות הגדולות, ויהיו כבר נושאים שיגרמו, ונחזור לפה. היה רעיון לעשות איזה פודקאסט על פוטבול אמריקאי, שתעזור לנו לנרמל את הדבר הזה ולהסביר טיפה למי שכמוני, שאין לו שמץ של מושג במשחק הזה וכן רוצה בכל זאת להתעניין, ולא כיף לי שיש ענף ספורט כזה פופולרי ואני אפילו לא יודע מה החוקים שלו, אז אנחנו נעשה את זה. נעשה את זה, בעיקר בגללכם, בגלל בקשות חוזרות ונשנות גם לפרק סיום וגם שנמשיך. מעריכים את זה מאוד, את כל המאזינים שלנו, את כל מי שאוהב לשמוע אותנו, והיה לנו כיף, הפודקאסט עוד עשה, הרבה אנשים נהנו, אבל לנו, אני חושב, כיף יותר מהכול. Yaniv: כיף. שמע, היה קיץ אדיר, היה ממש כיף, אני נהניתי מכל רגע. אהבתי את הפידבקים, אהבתי מה שאנשים אומרים. אהבתי שזה התחיל בזה שבפרק הראשון-שני, יואו, איזה טובים אתם, תמשיכו, ומאז התחילו טינופים. אני פה בשביל זה, אני חי בשביל זה. אני רק רוצה שיגידו לי, אתה טועה, אין לך מושג, מה אמרת, ידעתי, לא פגעת. אין, זה, בשביל זה אני קיים, אני נהנה מזה. Ory: חחח Yaniv: ואני מחכה לעוד פידבקים, ואני, יאללה, אני רוצה להמשיך, ואני רוצה שנדבר עוד. אני גם רוצה להיאחז בעניין הזה של המונדיאל, אז נראה לי ככה, נעלה מתישהו איזה פרק שאולי נתכונן אליו יותר לגבי דירוגים ורגעים, ונסתכל קצת אחורה ונעכל את כל מה שעברנו. אז יש, יש עוד הרבה, יש עוד הרבה מה לדבר, ואתה יודע, כמו שאמרנו בתחילת הפודקאסט הזה, אנחנו לא איזה מהתחום, ואנחנו לא איזה פרשנים גדולים, אנחנו פה כדי להעביר את החוויה כמו שאנחנו רואים אותה. מבחינתנו החוויה ממשיכה, והיא תמשיך פה גם. Ory: כן, אתה יודע, אני ניסיתי לחשוב כל הזמן, מה כל כך גורם לאנשים להיות מטורפים על הדבר הזה? מעבר לזה שזה כבר יצר אופנה, אתה יודע, אתה הולך ברחוב, אתה לא כל כך הרבה אנשים רוצים לדורגל, זה פשוט כמו ללכת לסרט, ואף אחד לא יודע לא מה ההתחלה, לא מה האמצע ולא מה הסוף, וזה לא הבמה, ולא אמצע היום ולא אף אחד. זה יוצר מין ריגוש וגם תחושת הזדהות מסוימת ומוציא אמוציות ומתח. לא יודע, מי שהציל לספורט הזה גאון. לפני שסוגרים, לפני שזה, רציתי לציין, אתמול נפטר קווין קיגן בגיל 75. מי שלא מכיר, אגדה, אגדה אנגלית, היה שחקן ענק, היה מאמן של ניוקאסל. והתחבאנו אליו במיוחד בעונה 96, שהציבו שם כדורגל מושלם, התקפי, הובילו על Manchester United 12 נקודות, בסוף הפסידו את האליפות. הגענו אז בסקוטלנד. זהו, אגדה, אגדה ראוי מאוד מאוד לציון, עוד אגדה שהולכת לעולמה. אבל עוד אחד מהפיגורות האלה שבגללם או בזכותם, אנחנו כל כך אוהבים את ה... זהו, מה אני אגיד לך? כן, תגיד, 64 קבוצות, מה אתה אומר על זה במונדיאל הבא? קודם כל, זה עושה, סליחה, זה עושה את הבתים הרבה יותר מסודרים, זאת אומרת, יש עכשיו שתיים עולות מכל בית ומתחילים בשלב 32, אבל מעבר לזה... Yaniv: תעיר אותי בטרום שמינית, מה אני אגיד. באנו למונדיאל הזה סקפטיים. באנו למונדיאל הזה שאנחנו לא אוהבים את הפורמט. אמרנו אפילו, אנחנו לא אוהבים את זה וזה, ואכלנו את הכובע, ואנחנו נהנינו מכל רגע ומכל נבחרת. אולי, לא, אתה יודע, טוניסיה וירדן נכזבו, אבל חוץ מזה, אני אוהב סקוטלנד הייתי, אני אוהב משחקים כאלה. כל משחק במונדיאל הזה היה עם תחושה של להיות או לחדול. ויאללה, אני בעד, אני בעד. תגדילו ל-100. כל מה שיעשה עכשיו יכניס לנו קצת יותר צבע ומדינות אחרות, ואולי בתקווה, בעזרת השם, יביא לנו את נבחרת ישראל למונדיאל, יאללה, למה לא? אני כל כך. Ory: שמע, אני איתך, אבל אני כבר רואה את השיחות שלנו במונדיאל הבא. תראו, ככה זה התחיל. אם תנגד בטובאגו, מסיימים בתיקו. Yaniv: תעירו אותי בשמינית. Ory: עם אתיופיה, יוש מצליח. Yaniv: יש מצב שהם בהצטלבות, כבר פוגשים את קורסאו. זה יכול להיות בסצנריו כזה, אני רואה את זה, כן. Ory: תחשוב שקבוצות כמו קורסר והאיטי, הם כאילו הסתכלו, זה כמו שאתה מתגייס לצבא ואחרי ארבעה חודשים אתה רואה את הטירונים, אז קורסר והאיטי הסתכלו על מתגזקר והגידו, הם בטח מתרגשים, זו פעם ראשונה שלהם. והרבה עם ישראל היו שם. אבל נקווה שכן, נקווה שכן, וזהו. מה עוד יש להגיד? Yaniv: כן בואו חוץ מזה שתודה לכל המאזינים על הקיץ, ומאזינים ומאזינות, אוהבים את כולכם, אוהב אותך, היה לי כיף, ויאללה, סגרנו.