Latest / נקודות חיבור / תעלומת התכלת | הרב צדוק אליאב | נקודות חיבור #9
Transcript
- 0:00[SPEAKER_01]: יש חיל הזון שכרונו פופור וממנום אפיקים מטותחלת אבל מי אמר שזכ הכיל הזון שראתורה מי הייתה הייתה לי שאלה אחת שהיא קורא להשתם יש אישנה על לא מטנת ילפיתור זה מתפשת יותר ויותר ממש כמו הגאולה גולזן שישראל נתפשת את כמעט כמעט אז גם התחלת מתפשת כמעט כמעט כמעט ממש החמורים בעתיד לבוא אני אולי עשתי להתיל תחלת פציצית אני למרות שהייתי בתוך החלוטין שזה התחלת כך לי קורא ולחמש יש אישנה שנה אז ביש לי איש
- 0:29[SPEAKER_00]: על לפה על שאנחנו מסתכלים עצד, אחגרם רואים שערוב בפלוס הממצחלת.
- 0:33[SPEAKER_00]: ארגרם גדולי עדו, בכרודם בעצמם לא אמרו לסמצחלת.
- 0:36[SPEAKER_00]: בספר שאלה כאילו מה קוראים.
- 0:40[SPEAKER_00]: שלום בוקרטוב, בורחים הבאיים לאות פרק של הפות כשאנו נקודות חיבור, פות כשמבית הישיבה גרוע ומצפר איכו.
- 0:48[SPEAKER_00]: זהו אנחנו זוכים לדבר עם הרעות סדוקליה, בוקרטוב הרעב.
- 0:53[SPEAKER_00]: בוקרטוב, חודשתוב, חודשתוב, חודשתוב, חודשתוב, חודשתוב, חודשת המרעב, וסדם, נציהם ברוכשם.
- 0:58[SPEAKER_00]: או חשם מצויה, נזו, ירעות סדוק.
- 1:01[SPEAKER_00]: מנמד בי שיבר מזה כבר כמה שנים, כבר וסלושים שנה, כבר ושתושים שנה ורזוכה ללמד יום ופחשת שבוע ועותקר מנינוסים, הרבה מחרן קיום קרם שורגים אל, ובעוח השב הכמזוכים משמע מדיו יום את השורים ונפליים של הרבה לסוגיות ביון,
- 1:20[SPEAKER_00]: וכחלק מהפלטפור מהדות של הפות קסט, אנחנו רצינו לדבר עם מגב, אבל נושאים מעניינים, לחתיים, ובר נושא רבות בנושא של התחילת, התחילת בצצית, ורצינו לה לדבר עם מגב בנושא הזה.
- 1:38[SPEAKER_00]: זה היה רבול אתם קצת הקדמה, אחר הרגיעה ראשי ועכר הרגיעה לנושא.
- 1:43[SPEAKER_01]: כן, טוב, אז הטבר התחיל לפני קרוב לא ירבאים שנה, אני למעתי בשיבה תשעה לא בים, שבת עשדר, מישהו חשב השנים, אחרי זוות היא שבת מרחזריו, למעתי בית הרמדה אחר כך ידענות, ואחרי זו התחיל להשיבה כבר, אז כבר עוד בישיבה את הסדר,
- 2:11[SPEAKER_01]: נגע של הירב השלזינגר ראש השבעה, בזמנו, ויציע לילי שתתף בצבעת עוכרים של ספר שדיקר הסמאק סתם צבד גדול ושבעה יש מכון נוצע צפרים, אני כמה חון שלום העומן, עכשיו יש למה עומן איכון רולי וחשא, הוא נראה כמה מלחמה ויש למה גליל, עובד של לפרופס עומן,
- 2:39[SPEAKER_01]: ואישיבה פתראה מכון נצע צפרים שסליף של מכון ירושלים ומאז עד היום מוצאי שמספרים חשובים מאוד, מוצאה מדעית, מי הרות קדוע אישהו ממשחות וערב שלה זה נגר בקשומני שאלים אני רוצה להצטרף לעצב את שובדים, ואני אשקמתי בסמחה הייתי אגב הצעיל בחברה שמה
- 3:06[SPEAKER_01]: וחלקו שאמרת המצבות, כאי שבים מצבות גדול בנועל מצבות, שערב מושכוץי, מושכוץי, חדמי גדולי הראשונים, עם בלי התוספות, הוא כתב ספר כל המצבות, עם פירות, ילכתי, עם מתוך הגמרות ועראשונים.
- 3:24[SPEAKER_01]: מליקי בעדית מצבות הציצית, ושמה עשמנג נכנס גם לנים של התחלץ,
- 3:37[SPEAKER_01]: בתוך הדברים, אז היא חסי גם מסוגייה של הזו יטחלת.
- 3:42[SPEAKER_01]: וניחה של הדבר, ויש תכנתי מה לכל סופק שעזירוי שית פרסם ובותם זה ימין, של ארגימון כעקוצים הוא עזירוי הנכון מאוד של התחלת,
- 4:00[SPEAKER_01]: אגב, אותו זמן אולי עשתי אלתיל תחלת בצצית, אלא מרות שעיתי בתוך לחלוטין שזה התחלת, נגך לי קורא ולכמשת השנה, על כשיגת היא גם לשיבות והמצפל איכו, ועזמי שיש לו עברחת היא שאני לא יכול להמשיך כך או שזה אמיתי, אז אני חייב לסימצ.
- 4:22[SPEAKER_01]: ואתה מסמונים לו הדבר הלוית פשוט, היה נחלת יחידים גלבד, אני ממלותוי הייתה יחיד בוי שיבה, בטוזמן שהתחלתי להניח תחלת, בטחלה זה היה בבשטר, תליטקתן, להתלת זה יתפסם את המדים ראו, זה אושא יש לתחלת ושעלו על הדבר, ואני טבעזק, חכך, זו על התליטגדול,
- 4:47[SPEAKER_01]: במשך הזמן גם מראה ומורינו הרבה שבתי סבטו הוא גם אתחילת התחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת ת
- 5:04[SPEAKER_01]: שגמרתי את העלימודים בצפריכון חשב השנים, הגעתי לשבתי מרכזריו, שמה השלמתת הרבנות ושם פגשתי את ערב מלכם בוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
- 5:34[SPEAKER_00]: הוא לא יכולת את דוגמה לזה הראש הרב קטע בלרסף?
- 5:37[SPEAKER_01]: רווה דוגמאו, רובן היהרות שמה, היו שמה בנושאים איונים של קשרת התחלת נתוח שיועת כמרם, אבל יש אולי דוגמה אחת שכן אלא שכת אינאנינו, שקשורה לי יש לזיוע התחלת.
- 5:51[SPEAKER_01]: בסת לא מובי שמה מחקרים של פרופסור ידין שאו ערך
- 5:59[SPEAKER_01]: חפר במערות בקוחבה במדבר יהודה, ושם הוגילה מחדמארות גיזה של תחילת וחותי תחילת, כן חותי מסוים את חילת והם עורבים עם חותי פשטן
- 6:16[SPEAKER_01]: באי פרופסו ידין קטעו, הקנה אוג, בטחל, בצצית, יש שעתנז, וכמו לבחר ככה הוא קטעו, תוב פרופס ידין הם לא תמיד חחם היה בישיבה, הוא שמה שיש לי יש שעתנז, אבל באמת זה לא מדויק, והקח עיר עליו ארבור שתן, שלא הדולנו שמטילים תחלט שבסמצמר צבוע מתחלט, היה חדים חוטי פשטן,
- 6:44[SPEAKER_01]: השעת נסיה תורם מטירה, בציצית, הכיוון האלה בגד שעשו מפשתן, שצחים מטיל בותחלת, והתחילת אוכייו להיות מצמר, אז כך יש לנו שעת נס.
- 6:55[SPEAKER_01]: אבל חותב פשתן וחותי צמר ביחד, לא שמהנו בלתי היום הזה, ככה חוקותב, ואז אני רצת עבר, וכתבתי, לא שבאמת, יש שיטת רשונים כזאתי, שמטילה, שצח לטיל חותי,
- 7:11[SPEAKER_01]: פשטל וחותי צמר, רק הבנה לדבריה הגות ממוניות, שאווי בשם רבום, אמרה מאוד תנבורג, בשיטת העת רב בגמרה, שאוסובר, רב הסביב בגמרה, שאימש נמנום, בגד שעשוי לא מצמר ופשטל, אלא משארמינים אוכייו, בציצית מדוריתה, ומה שפתורתו זה דווקא החותי צמר ופשטים ביחד.
- 7:36[SPEAKER_01]: השיתה זו לא נפסיק על הערכה עומנם, אבל יכול להיות שהתלמידי בו הכוכבה באמרות במדבר יהודה, ככה סבור, וכשהו יחד חותי סמר, אינטנות תחלט, יחד עם חותי פשטן, לתי אל בצלית שהשויה אימש ארמינים.
- 7:56[SPEAKER_00]: אז לפני שבאמת נצלו להחקירה ולהעמיק בנושא רצינו של תרב קודם כל מה מקורות, מה מקורות מהתורה, המזמידור הייתה בכלל
- 8:06[SPEAKER_01]: כן, אז כמובן כולם יודעים שעתרם בצבע על התחיית, עשור למתיצית, על כאן פלבגידי המדורותם ונתנותיצית הקנף פתיל תחלת.
- 8:16[SPEAKER_01]: זה התחלת שאנחנו מתילים קריום שהיא מצוות עשה מדוריתה, כן, בזמן שבתם ידע שנקיים, אליה גם תחלת בביגיטקרונה, בביגיטקרונה, בביגיטקרון גדול, כדי גומת המיל שעקולו קליל תחלת.
- 8:30[SPEAKER_00]: אוקיי, אז אוקיי, במשדמי דור הייתה.
- 8:35[SPEAKER_00]: חשב, ערב דיבר על המבקדמה על הרגמון כאה קוצים.
- 8:39[SPEAKER_00]: אז איך בכל הכנועדים שזה התחיות הנכון?
- 8:42[SPEAKER_00]: חרב הגיע למשכנזות.
- 8:44[SPEAKER_01]: אוקיי, אז היום הרבה טוענים לזיוע הזה שהתחיל לפני דור, שני גרות.
- 8:53[SPEAKER_01]: של הרגמון כאה קוצים, שאומרים, יש להכחים סימנים כאלה וחרים.
- 8:57[SPEAKER_01]: אבל אנחנו רוצים מסורת.
- 9:00[SPEAKER_01]: מסורת שזה באמת החילה זון אנחנו, ואני חושב שיש לנו דבר שקרוב למסורת או פלמו האנשני דים או קרוב לשני דים שמיידים על הדבר זה ואי דראשון שמייד על הדבר
- 9:17[SPEAKER_01]: הוא ארץ ישראל אבמרה ומסכת שבאת בדף היא כבר ומוד עלף ויפסוק בספר מלכים הוא קצת שום קטוב ומידלת הארץ ישיר נבוזרדן סרט הבחים לקורמים ולא הגובים
- 9:42[SPEAKER_01]: ואין יבוזר דן, איש עיר מקצת, מיושבי הארץ דלת הארץ, לקורמים ולאגבים, ומי מקורמים ואגבים, אז אומרת את המעשמה, שהקורמים אלה מגדולה יפעש סמון, מי בין גד-י, אני מקום שנקרא רמתה, ואאגבים אלץ האדךי לזון,
- 10:08[SPEAKER_01]: שהם מיסו למה של צור ועטחייפה, שזה כל הזורי המתלחון.
- 10:13[SPEAKER_01]: כן, זה הזור, הצפוני שדרת ישראל, חופי המתפוני שדרת ישראל, ששמה אומרת הגמרה שהיו צעדך היא לזון.
- 10:24[SPEAKER_01]: ראש יגב במקום, אומר להומי, עד שהחילה זון שמדובר שמקמה, זה החילה זון שהטורציבתה להם.
- 10:32[SPEAKER_01]: המות שנבוזרדה נעצריך את התחלז הזה לבידי המלחות,
- 10:36[SPEAKER_01]: אבל ראש אומר שזאת חלת שאל של המשקן, ושלח אותנו מותו עדף לדף אין-הי אמות אהלף, שמה דמדברת על צדת החילה זון, שהייתה למשקן.
- 10:51[SPEAKER_01]: זאת אומרת, צייתה החילה זון שהיו שמר, על חוף היום, אצפוני של ארץ ישראל, מי חיפה, עד סולמה של צור.
- 11:07[SPEAKER_01]: וזה חילה זו נשתדו שלנו.
- 11:10[SPEAKER_01]: אז במשך השנים, חפירות, אחיולוגיות, מוצאו שלמה, כאילו פרות חתית רסר מקומות, שצבווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
- 11:39[SPEAKER_01]: שבווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
- 12:07[SPEAKER_01]: כן, מה שיש למכן, זה לא תחרים, כן, אם אתה שואל, תשאלה, זאתי, אפשר לפתום על ידי שאלה אחרת, שאני שעדית עצמי, כן, אתה הליחה, הגדול הזה, שאני גם אלה בליבי החלטה, שזה האחינה החילזון על מתי.
- 12:24[SPEAKER_01]: ואל, הייתה, אני שאלה, אחת שעיקור לשתם ישראל, שלנו, לא מצאתי לפתום.
- 12:30[SPEAKER_01]: ועכשיו המתחסת לגמרה גם במסכת שבת בדף העניין דלת דמוד בית.
- 12:34[SPEAKER_01]: שמדברת על מלחות שבת שני קדוע נלמדות מי המשכן.
- 12:39[SPEAKER_01]: ועמרה שלמה שלום דים קושר הוא מתיר שייב המשכן מצעדה אחר הזון.
- 12:46[SPEAKER_01]: ורשתי במקום הזביר שצעדי הכי לזון היו קושלים מתרישתות כדי לצעולי את הכי לזון.
- 12:57[SPEAKER_01]: היים לזה דג זה חילזון ממש, אולי זה לא חילזון כמו שאנחנו קרונו חילזון, אימצדים אותו בראשותות, איך את החינש הזה חילזון, החילזון נמצא בקר קר קריהם, בקר קר קריהם, כן ספונת מוניכול, הוא דבוק לחול בקר קר קריהם, וליכורה לא אמורים מצוד אותו עם ראשותות, הוא לא דג,
- 13:20[SPEAKER_01]: שלה זו, נשארל בראש אמון עומן שנים, עד שפעם חליזדמנטים משתילה, לחופדו, חופדו ראש המאה המוזאוניומי.
- 13:31[SPEAKER_01]: ושאמא הזבירו איך צדות החילה זון, חילה זון התחלת במקדם, ודברי על הפתעתי שעכן צדותו עם רשתות,
- 13:41[SPEAKER_01]: ואיך הדבר היא דבציה, אז היו ידוע להם על עמיר בצאית החילה זון, כזה, הגמונו כעקוצים, ושמה היו פורסים רשתות עם פיטיונות, ורשתות צריכו לקרק הריים, ועליה מפיטיונות והחזונות היו זוכלים לאטלת אלא אירפיטיונות, וחק אישבועיים היום הרבים את היו רשתות, יחד עם חזונות שהיו בפנים,
- 14:10[SPEAKER_01]: כמובן, שמתב הדברים, שגם חלזונות אחרים, כן, שאלה אוכלזונות התחלט, על חול הפיטיונות, אבל כל פנים רוב העמוכלת של חזונות שהמצאו שאמר חזונות, כאה קוצים, איזה אחד הרעיות, אפשר על מר, על פלטות, אפשר על מרדות של ארץ ישראל,
- 14:30[SPEAKER_01]: כן זה ממש אחר לכל כמו שכתוב בגמרה כן אפשר לכל זה כן ספונה התמונה כל בדייך מליצית כן המקום אתה לא יוספונים בכל עלפי שנה מוכוסים וארץ ישראל גלטה אסתיר את הסות שלה כן במשך אלפי שנה לפחמש מות שנה עלפחות עד שידגולו הדברים
- 14:52[SPEAKER_01]: אגב, יש עוד דבר מאוד מאוד מאוד מעניין, שגם נפתה לנו דרך הבמרה שמה במסך את שבת בידף עייניים מודלפ.
- 15:00[SPEAKER_01]: כי חזנות האלה שמוצאותם, כן, מוצאותם ברובה, השלימים הולדבר, אים חור, מול בעלותת עצבה של הכי לזורם.
- 15:11[SPEAKER_01]: לכי לזור נשב בעלותת עצבה, והם עשו מקמן ניתוח קטן בהכי לזורם בקום חייה, מול בעלותת עצבה, ומי שם עוציאות עצבה.
- 15:22[SPEAKER_01]: מה שנשאלת אלמה באמת כל כך להתאמת, לעשות חור, מול הפתך שבלותת הציבה ולא פשוט לףפוצה צדחי לזון, לא צדחי לזון ונקחת מלות הציבה.
- 15:36[SPEAKER_01]: אז הגמרה שאמר, כמו שאמרתי עוסקת באמללחות השבת, ויומרת את הדין המבק.
- 15:44[SPEAKER_01]: עצד חי לזון בשבת, כדי לזון של תחייבת, מי שצדות בשבת, על מהוחייו.
- 15:50[SPEAKER_01]: דת חכמים מוכייו אחת על צדם.
- 15:55[SPEAKER_01]: ואילו דת רביעודיו חייב שתיים על צדה וגם על דש.
- 16:00[SPEAKER_01]: כבר שהוא מוציא את בלותת עצבר המטוך גרזון, זה בכלל מלחדש, או כרת דבר המקום גדולו, זה בכלל דש.
- 16:10[SPEAKER_01]: עולם חכמים שהחק מותן סוברים שאין דש אלה בגדולי קרקה, וזה לא כלל בעל החיים ולכן אין איסטור דש.
- 16:20[SPEAKER_01]: וגמו השם השאולת השאלה, למה רק שתיים על חות הללו מהים נתילת נשמה, ואני גם מסתרו דורית.
- 16:29[SPEAKER_01]: וגמו אומרת, שהוא מתעסקו אצל נתילת נשמה.
- 16:32[SPEAKER_01]: ואני היינו אמנם זה פסיק רשב ולא אמות, כן, פה משקם פסיק רשב, החילזון מת, אבל לצעדה חילזון לא ניחק להל, בקר שחילזון ימות, בן להשאים הוא ימות,
- 16:48[SPEAKER_01]: עצב השטע לא, שנוצים מנו אחרי שהוא מת לא יצלול.
- 16:54[SPEAKER_01]: וכן מנסים כמה שיותר, לא תית עצב המכילה זון, בלי להרוג אותו.
- 17:00[SPEAKER_01]: וכן גם הוא מת, אז סיקר שטע לא נכון לבין כניסרות דורית הברונויקה,
- 17:06[SPEAKER_01]: זה מאוד מזבין לנו יפה מאוד, למה צעדי הכי לסון, אז הוא מי נכון.
- 17:12[SPEAKER_01]: כן, לעשות פתח, בלי שכי לסון נמות, אישלוף מנות הצבע באודוך היי.
- 17:19[SPEAKER_01]: אז אולי עוד רעיין עושב את מניניינת, שעושב את המזעות את הארגמון כי הקוצים, אם אם כי לסון שהיא דבר על הבגמה.
- 17:28[SPEAKER_00]: מהו, יפה מאוד הזה בעצם היה רעייה הראשונה עד הראשון שרו דיברה לעברת ישראל ועזמא את השני, שרו וערצה להגיד.
- 17:36[SPEAKER_01]: עד השני הוא יוסף בן מטיציהו.
- 17:40[SPEAKER_01]: יוסף בן מטיציהו היה בזמן חובן בטמגדש השני הוא היה קוין בעצמו ועבד בבית המקדש הוא כתב ספרים,
- 18:00[SPEAKER_01]: והשאמוק אתם מפרש שחור על גבל אבן שעכילה זון, שבו אנחנו משתמשים לתחל את לתיצית ולבגדק הונה, הוא הכי לזון, אני קרע בעיבנים מווקס בקצרה, מווקס זכילה זון, שאומר שממינו אנחנו מפקים את זה ועתחלת לתיצית ולבגדק הונה
- 18:24[SPEAKER_01]: אחילה זו נוזאים מורקס נמצא בקצברי ונים.
- 18:29[SPEAKER_01]: אין מי שאו רבה ספרים ספרי טבע.
- 18:31[SPEAKER_01]: בשם המופיעה אחילה זו אמרקס אם כל הסימנים שאיש לו כולל גם יהיו איך הוא נראה.
- 18:41[SPEAKER_01]: והבלי שום ספרק הקוונל אחילה זו, שאנחנו קוראים היום ארגימון כעקוצים.
- 18:49[SPEAKER_01]: והיא נהשתנו עד שמעיד מפורש,
- 18:52[SPEAKER_01]: מבקור ראשון שזה הכי לזון שישתמשו בו בבית המקדש כן אבל השאלה עם באמת אפשר ליסמר חליה עושה ונמתיתיה וכמו עם שקרולי עוסף עוספל אביות עושה ולכרוסף עם הרומהיים כן ישו פנמתיתיה הוא רק למחרי הרומהיים במרדה כדול עוסף ואוקי בלת השבא זה יוסף עוספל אביות אבל אם נסתכל על דברים שלום פחינה היא לחצית
- 19:21[SPEAKER_01]: גם אם הוא נחשב גאי גמור, הוא יהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיה
- 19:44[SPEAKER_01]: הוא מיד על הדבר, הוא כמה נחשב על זה, כן?
- 19:47[SPEAKER_01]: היא מוקותב ספר ספרים, מוקותב שהתחלת, שוקולם שם היום משתמשים בה.
- 19:54[SPEAKER_01]: כולם היו צופעים עם התחלת הזאת היא את התיציציה להם, מוקותב שזה מחילזון כזה או אחר, אין שום הגיון, שייך טוב, משהו לא נכון, היא כולם מוקרויים ומקירים מתחילזון הזה, יהודים מזה נכון גלו.
- 20:09[SPEAKER_01]: זאת אומרת, איזה לא פחות מי גאים שיח לפתומו,
- 20:12[SPEAKER_01]: בטברים האלה, שיש בנגולו מילתם, אבל נגיד חדבר המספט.
- 20:17[SPEAKER_01]: באמת, בטקתי, שבאה שבאמת, המתחתי יותר משלושים מקומות, שגדולר השונים והכרונים מסקרים את עושה ונמתיציהו, והמסקרים מביא אותו בתוך פירושהם לתנח ולתלמוד.
- 20:38[SPEAKER_01]: וזה כולל לתרשי גם מפרושאו, על המקרה וגם מפרושאו על התלמוד, כולל הרמבן בשתם הוא כומד גם על התורה וגם על התלמוד, דרית והמירי, רשמישאנס, בלטוספות, ועוד ראשונים שהמשקרים וגם גדולה האחונים,
- 21:01[SPEAKER_01]: למה את הסמחו עליו בתברים האלה, כן, בכל הסמחים זה גילוי מילתה, זה לא דיבר כאן להחיע בסוגות של עבייות הבאי ורבה, כמובן, אבל דברים שגילוי מילתה, הם סמחו עליו וביא אותו בספרים.
- 21:14[SPEAKER_00]: מה וראות את זה דוגמה לזקורים מספרות של הראשונים, שהביא עוד דבר הספרות באנמד איתיום.
- 21:19[SPEAKER_01]: אני הייתי חדוגמה, דווקא ממש קשורה אילינו, דווקא, דווקא, סקרתי את הפסוק, יש להגמורה ביותר במסכת שבאת בדווקא יקאפה ומות עלף, מידלת הארצי, יש עיר נבוזרדן רבת הבחים לקרומים ולא יגובים.
- 21:35[SPEAKER_01]: עזקת היא שהקורמים אלה מגדלי הפרסמון מנגדי, אז מה הוא עצה פרסמון, כן, נקרוון בפרסמון שלנו, תמדבר על הפרסמון, שעושים אין לו מפיקים אין לו שמין מאוד רכני, מאוד יקר, אגב מוגע מאוד דניק, מושאים הכיר, מושלגמרה באמסך את שבת מסכירה, מול איקן רכנים מאוד, מושא משקיבוסם לנשים, מה הוא עצה זה?
- 22:02[SPEAKER_01]: אז העשי, בכמה מקומות מצאתת לנו את יושב בן גרון מספר יוסיפון.
- 22:09[SPEAKER_01]: אז אגב, ספר יוסיפון הוא ספר שנכתב במהב אין שוקיצו של הספרים של יושב בנמטית יעו.
- 22:18[SPEAKER_01]: הוא נקרא יוסיפון, הוא שם הוא נקרא יוסיפ בן גוריון הכוין.
- 22:24[SPEAKER_01]: ושמה הוא מביא כן כמה שקוטוק הממקורות כמובן בספרים שלו, שאושא בנהבתי תיעו, שעץ הזה נקרא פאנג, פאנגבו מצוי אומר בירחו, מצוי בירחו, אז היא נקן יש לנו כאן איסקור של יושבין מטי תיעו, מביא כן בבפסוק שמסקיר את העקורמים, ובייחדים היו קווים, אז יש לנו שני עדים שמדים כאה אחד, אחד מיד על העקורמים,
- 22:53[SPEAKER_01]: וחד מיד הלאוגבים וכן כמו שאמרתי ישראל את מתייר ומראיתי גם כן על התחלט שזה בעצם ארגימון אוקי הקוצים.
- 23:02[SPEAKER_01]: בשטח האנסכי עוד עבר, היא שקרתי איתף לכן שבשוני וגם אחרונים יביאו את ספר משפון וסבי למתי תיירו.
- 23:13[SPEAKER_01]: התקוונטי לשך ולמגן אברם, שרגע ומסקרים את ספר סיפון בנושאים אלחטים ומשת המשימים מספר הזה ולצורך דברים אלחטים השך נמצא ביורדיה בסמן רצע דיגדלת לגבי השיעור של מעקספ
- 23:38[SPEAKER_01]: מה השבו של מהקסף, בדיוק, הוא מסכיר שמה את הדברים של ישפן מטיתיהו, אז יש תמשבו, גם להלכה, לא תליטורשים על הפסוקים ולגמרה, גם לנים חצאים.
- 23:54[SPEAKER_01]: גם מגנברה המדעורחיים, ביסצימן ראש כפחית.
- 24:00[SPEAKER_01]: בין יען, הברחה שחמת תקנון נו, לבעריך שהסת ים הגדול על ים, על ים הגדול, שהסת ים הגדול.
- 24:08[SPEAKER_01]: מהו ים הגדול, שינסקנה הברחה הזאת היא עליו.
- 24:12[SPEAKER_01]: אם הקמנה על ים התיכון, או הקמנה על האוקיינוס.
- 24:16[SPEAKER_01]: מה שאלה זו נחליקו הראשונים.
- 24:19[SPEAKER_01]: והמגן עברה המחריאה, שערמתו מקום, שהקמנה על ים האוקיינוס, לא לא ים התיכון.
- 24:26[SPEAKER_01]: לא היה בשביל חופרת ישראל, אלא היה משנים צעה וחוק יותר, היה דנגליה האקשה מוקטפ שלה, ומובן שם מי יוסיפון, כן, עושה לבעת את הגנגלוי מילטה,
- 24:38[SPEAKER_01]: אלא ים הגדול, כן?
- 24:40[SPEAKER_01]: וכבודאי יום הכיונוס שהוא נמצל ידאנגליה שם עומסקר את הדבר, הנה, עוד פעם איסקו של אישבל מטיסיהו, שמי שתמשים אתו לדברים אלכתים.
- 24:52[SPEAKER_01]: וכן, נראה שגם נוכל, אנחנו מסבוח עליו בנושאים האלה, שהגילו מילתה, שמת העזירוי, אנחנו נכון של התחלט הוא ארגימון הכי הקוצים.
- 25:04[SPEAKER_00]: ויש גם ראיות מתוך דירי חזל,
- 25:08[SPEAKER_01]: נוכל למצוא איריות גם איתו רדוי חזלם, דבר פעול איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה
- 25:27[SPEAKER_01]: הפופירה כן, אני ולא יקקה כמה דוגמת והמתוך המדרה של הפופירה, אנחנו לפני התישה בעב, המגרתי חנקרא את הפסוק, עשה שרזמם ביצאים רתו, ב�יצאים רתו המפושב, ביצאים רתו, במדרה של רבה הלכה, כתוב קרה פופירה דילי.
- 25:52[SPEAKER_01]: זה היינו, הפרופיר אז זה בגן אמרחות, זה היא כאילו משל כמובן ביחס את הקדוש פרחום, שהוא ביטל את המלחות שלו, כי וחול את גילויה מלחות שלו, בגן, כי וחוש על הקדוש פרחום, של התחלת שמביאה את המלחותו, כן, האפ, מן פגם בתברזק שנחב את המגדש ואיסטלך המלחות נישראל,
- 26:17[SPEAKER_01]: אז היה כאן כיויכול מין עקט שאל קראת בגדמלכות של הכלש בחו שהוא נקרא פרופירה.
- 26:27[SPEAKER_01]: פרופירה הזאת היא גם מוסקר את גם כן למשל גם במדרש במקום אחר.
- 26:33[SPEAKER_01]: שקשה הכובבינו אומר להסב יעבור נעדוני לפני עבדו.
- 26:37[SPEAKER_01]: כאילו רומז לא על פי דבר איך חמים, תיקח את התמלכות ראשונה.
- 26:44[SPEAKER_01]: אני יבוא בסוף.
- 26:46[SPEAKER_01]: אני אגיד הבסוף, השם המדרה שומר, שוזרק את הפופירה לפניו, והנוזרק את בגדמאלחות, תיקח את ההדבגדמאלחות.
- 26:55[SPEAKER_01]: פופירה בגתחלת ששיח למאלחות, שב, איך זה קשור לחיל הזון?
- 27:02[SPEAKER_01]: אז באמת, החיל הזון, אז זה, כעקוצים נקרא עד היום ביבן, פופו, נקרא פופו,
- 27:13[SPEAKER_01]: כן, יש אנש מגבירנו ובין הפוך פירה התחלת, מפוך פוך רילזון כעקוצים נקרא ככה, ולא אגזות, יש מביפוש הרבה יעל מסכת מרחות, כן, על המשהו רחמים על הזמן של תחלת, מטה הזמן של ציצית, אחד המדה השגיע הזמן ציצית,
- 27:41[SPEAKER_01]: והאנו שהיא כך את התחלת שבציצית וישים אותה מול קרתי סציבא ירוק ויראי, היינו מזאי כן, יש מספיק אולי זאת את המטחלת ומקרתי אם הוא מציד לזהות ששימן שגיע זמנציצית ומזאי, התחלת מוכן מביש המעערב היה על פיגרסתו בירושל מי כותיו התחלת פרופיר
- 28:09[SPEAKER_01]: פרפיר, זאת אומרת, אין התחליטת סציץ גם כן, קוראו נפרפיר ופרפיר הזה כמה שאנחנו ארתי, הוא עשם אייבני שלה גמון כעקוצים.
- 28:21[SPEAKER_00]: עדים, כשב ראשבהנו שהחרחות ועיות שהרגמון זה נכון,
- 28:30[SPEAKER_00]: שתשאלה של מתי גילות האלגמון, כיוזינירה של דבר שתפס סרק בעס או שלים האחרונות, בדעו אחרון.
- 28:38[SPEAKER_00]: שאלהם זה באמת זה מעדור שלנו, שזה דבר והיותר קדמון.
- 28:43[SPEAKER_01]: כמו שמועתו באמת, זה לא מעדור שלנו, זה כבר היה לפנים.
- 28:49[SPEAKER_01]: אלף אני מראשון שיידוע להנשי סקיר את הדבר הזה זה רבה עברה מרופש חי ביטליה יפני קרוב לך משמות שלה, רבה מות חמישי וחמישמות שלה ושם הוא כתב שאי היש לו ספר השני קשתה גיבורים שזה לא השתה גיבורים שלנו, אני כמראה
- 29:06[SPEAKER_01]: וישה בו כותב התחלת שהתורה סיבתה הלאה, זה הוא הנקרא פרופו.
- 29:17[SPEAKER_01]: אז הנה הוא סיאת הפרופו עם התחלת של התורה.
- 29:21[SPEAKER_01]: גם פוסקים אחרף פרסמים כמו החבות יעיר והיה הביצ.
- 29:26[SPEAKER_01]: כתבו גם כאים שהתחלת של התורה הוא הנקרא פרופו.
- 29:33[SPEAKER_01]: וזה הכי כמו שאמרנו, הגמול כאה קוצים, בזמןם לא הייתה יכולת בכלל להפיק את חלת מהחיד זונות האלה, כאה כאן שנים מרקות, כאן מאוד שנים שלא צדות החילה זונ הזה, כאן כמובן היציכו לסיג את התחלת, בצורה היא הרבה טריילה המקום התחרים, ולא הייתה היפשרות בזמןם כמובן להפיק את התחלת, אבל הכל שכוש זה קעותנו, בתרות האלה, שנגלת את זה לזדור שלה, בטברים האלה,
- 30:03[SPEAKER_01]: אגב, אני רוצה להביא עוד רעיים בדברה חומים על העניין של התחלץ.
- 30:09[SPEAKER_01]: של הכי לזון.
- 30:10[SPEAKER_01]: כי השעורוצים התעון, בסנה אז אולי באמת יש חי לזון שקרונו פופור וממנו משפיקים את התחלט.
- 30:17[SPEAKER_01]: כן, אבל מי המעשזכ הכי לזון של התורה?
- 30:22[SPEAKER_01]: בפרט שכתוב של הכי לזון של התורה אולי חלישי וממשנה.
- 30:26[SPEAKER_01]: אז אולי זה חי לזון הכי בכלל?
- 30:29[SPEAKER_01]: הדבר הזה.
- 30:30[SPEAKER_01]: ונראה את זה לא מערכה מזברים כאן מהבים, בסכת מהנחות, פריקת חלס, כן, לא מסקירה משום מקום שני סוגים שחיל זונות, אם מסקירה, חיל הזון שמרגיע ממה קורצים חיס איזה קלה ילן או חיל הזון,
- 30:46[SPEAKER_01]: שעושה התחלת שמגיע מחיל הזון, וכדוגמה עם אגמרה במסכת אהובי נומד מי שמוצא לשנות של תחלת, שכוונת תחלת עצמר צבוע בצב התחלת עשוי בצורה של השון, צורה רוכה, וכי בצורה של השון של להישה פרה המשהו כזה, זה ניקח לשנות של תחלת,
- 31:09[SPEAKER_01]: ומי שמוצא אותם, לא יכול להשתמש בהם לטיצית, מדוע?
- 31:16[SPEAKER_01]: כי יש חשש שצב עוד לא להשמע.
- 31:20[SPEAKER_01]: אין, לא מוזקר, זו מקום חשש, שתחלת שנמצאת, שחיל לזון אחר.
- 31:29[SPEAKER_01]: כי לא אין חיל לזון אחר, רק חיל לזון אחר.
- 31:31[SPEAKER_01]: ולא רק את זה, בעצם זה קטוב אפשר למה שחורת בבלוון בתוספתה במלחות פריקטט, כשמה קטוב כך.
- 31:39[SPEAKER_01]: התחלת הבא מי לחילה זון כשרה, הבא שלא מי נחילה זון, פסולה ואימש תחלת שבא מי חילה זון, שי פסולה החילה זון אחר התוספת על לא יכולה לומר הבא מי חילה זון כשרה כן, כי יש חילה זון התחרים, תלוי זכילה זון, אז זה באמת מוכח כאן בצורה ברר, שאינם שתמה תשתפנים,
- 32:03[SPEAKER_01]: שיש חילזון אחת של תחילת ואת חילת שמגיע מחילזון מנחילזון הוא כשהו.
- 32:16[SPEAKER_00]: פעם לא ואמר שכאילו ככה איבן הוא הדרשר שהגמון זה בתוך חילזון וכאה מחקרים ועדויות אבל בתוך יש איזה הסגות נגד הרגמון.
- 32:25[SPEAKER_01]: כן, ודאי שהיו הרבה הסגות על הדבר הזה חנו, אין פוראים את המקצרה, בין אומר, מה נוכל להתריצ.
- 32:34[SPEAKER_01]: אז הגמאה באמסך את מלחות בדף למיצת על יפה מרת, על החילה זון, שגופו דומו אליהם, או בו יתודומה לדג.
- 32:44[SPEAKER_01]: איך הדבר הזה אולך עם חילה זון?
- 32:48[SPEAKER_01]: אבל הפשתוצר, גופו דומו אליהם, היהם הקוונאה, קרק העיהם.
- 32:55[SPEAKER_01]: כן, גם קרק הייתה ים נקראת במקרה ים, כדי גונת הפסוק, כמהים ליהם מחסים, כמהים ליהם מחסים, עמהים, עמחדק מה ים, מה פה כמהים ליהם מחסים, כמהים שמחסים את קרק מה ים, אז קרק מה ים גם נקרה ים, אז גופו דומה ליהם ממש,
- 33:17[SPEAKER_01]: הצבר הכי לחילזון כשומנך בקרק העם, נראה לחלוטין כמו כרק העם, נכן מאוד קשה לזעות אותו, קשה מאוד להגיד את אחריו כאן נוצא בהחברו מקשה לחמש השמטר ולזעות אותו, הוא דומה לחלוטין לחדע האבנים שהיא בקרק העית קרקית העם, בריאה אותו דומה לדג כבנה שאוניראה, זרוד דג ממש כמובן, אבל כמו שהכית ואולי שנים ממש כבנה, הוא נראה כמו תולאהת,
- 33:46[SPEAKER_01]: זה הקוונה, דומה לדג, ונכון, על גוף שלה שלכי לזון, לא קונחיה עדומה לטולת שמין המפקים את העצבר התחלת.
- 33:59[SPEAKER_01]: דבר הנוסף ששואלים, זה ביארר אמדם, שאם המקותב, שדמו שלכי לזון שחוק הדיום.
- 34:09[SPEAKER_01]: בלוטה את עצבר שלכי לזון כעקוצים, כן?
- 34:17[SPEAKER_01]: אבל, עצב הזה מתחמצן בעבי או במאיים כהובה ממרה עם חמצן ואופך במירה להיות כהיה מאוד מאוד.
- 34:29[SPEAKER_01]: עצב הזה שלא עופך להיות סגול חזק מאוד, אבל כשמרי סינסטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט
- 34:46[SPEAKER_01]: אז כמו שאמרתי, רואים את זה גם כן בשיריות של התחלץ, וכמו שגילו את המבחיולוגיה, היא כמו שמתגמרה, וזה צבע, הצבע כה ביותר, מזאה כבנה את זה מושחרוק כדיו.
- 35:03[SPEAKER_01]: שלא נוספת שואלים שלא פשוטה, כן, הקמרר אומרת, אחי לזון, אולי אחד אישיבים שלה.
- 35:14[SPEAKER_01]: זה היינו מאוד קשה לוציאותו, מי היום.
- 35:20[SPEAKER_01]: מטאי הוא אולי ממש בקל אצד אותו, זה חלשוים שנה, שאולי לחופייה, ואז כמובן קל אצד אותו, שאולי על חופייהם.
- 35:29[SPEAKER_01]: אבל משאר כל הזמנים הוא נוצאה מוקבייהם.
- 35:33[SPEAKER_01]: הכי לסל הזה לא ידוע עלנו, שאולי ומתפס על חופייהם, הנראה לנו שאלה.
- 35:41[SPEAKER_01]: עד שווה שפה לא רוצה זה כאה דבר הארדפס.
- 35:46[SPEAKER_01]: ארדווה זה בפשובות מתייחס לגמרה הזאתי, ואומר כך, בזמן שבתם לגדה שהיה קיים, הכי לזון הזה היה אולי לחופיים, אחדי שבים שנה.
- 36:00[SPEAKER_01]: דענו, זה מנסיאזד השמועיה, לעזור, לשבת זבולון שפה נסתו הייתה מן הכי לזון,
- 36:08[SPEAKER_01]: שכולם מצטחום, לחילה זון הזה, ככה אומר, הקדש בכל לשבת זו ולון, כולם מצטחום לך, וגם אני נסתנתי עד שלי, לעזור לך, וכן, ומעלה תחילה זון הזה, בזמן שבת המגדש קיום, זאת אומרת, זה מה שהוא לא טבעי רגיל, שקורה לעזור, לשבת זו ולוון, להתפרנס מן החילה זון.
- 36:36[SPEAKER_01]: אז כאלה, אז אולי כשבני בצמגידה שאולי נראה גם את התופע הזאת היא קוראית לנגד אינינו?
- 36:40[SPEAKER_00]: זאת השם, יש גם את השבדקתי לפני ראיתי שחד הקושת החזקות זה מאזור, שעזור קותב שבחר לחילזון הזה ומצא בקינרית.
- 36:50[SPEAKER_01]: נכון, זה החדשאלות, המספות היא שואלים, על ההזוי שחילזון ומררזור החילזון ניצא בייה המקינרית.
- 37:00[SPEAKER_01]: אבל בואו נעיר, הגמרה בעצמה, אומרת שחילה זונים צה, עזנים צה בי המתיכון, זה גם ניצה בספרי, מתרשת הנאים בפוראה שחילה זון עזנים צה בי המתיכון, כן, לצעדה חילה זון, מחיפה ועצור המשלצור, כתוב שמה גם בספרי, אי מזמן עזור, שנכתב על ידי, ראש ביותר כמידי ראש בי,
- 37:28[SPEAKER_01]: שעיה בזמנם תחדת, תחלת נגנה הזכן, חילה זאת אומרת נגנה זכן, חילה זאת אומרת נגנה הזכן בליקת סוף תקוות המורים פחות או יצאו.
- 37:39[SPEAKER_01]: בזמנה זו היה כבר חילה זו.
- 37:42[SPEAKER_01]: היהים יש כאן מחלוקת במציאות, איפה חילה זו נמציאה.
- 37:45[SPEAKER_01]: כול אני יודעים איפה נמציאה, באמת איכון, או באמקינרית.
- 37:50[SPEAKER_01]: זה נראה שזה לא מוכלו את במציאות ועזוע לא מתקרוון כפשוטו.
- 37:56[SPEAKER_01]: ככה תראה שאתה דברים את יחפי סביר אותם, לך זמן ראיתי שאו בנו בחייקדים אותי בכמה מאות שנה וכתבת את דברים ופוראה שאלו זוע, שמה שאתה מרזוע, החילזון נמצא בי המקינרת אין הקוונה כפשוטו הוא נוצא בי המתיכון.
- 38:14[SPEAKER_01]: מה כבנת הזו המקבנה למדעת דוויד המלך, לקינור של דוויד המלך, אז זה אומר שהקינרת נקראת כך על שם קינורא של דוויד המלך, מדעת המלחות, זה הקינור של דוויד המלך, מה כבנה, מידעת המלחות זה קינורא של דוויד המלך, אקמה אומרת, על הפסוק אורא כבודי אורא הנבל וכינורא,
- 38:43[SPEAKER_01]: דווי דמלך היה כמה חצת הלילה ועושה כבשירות ידיש ברות הקולוש ברורום.
- 38:49[SPEAKER_01]: ואיך היה כמה חצת הלילה?
- 38:50[SPEAKER_01]: כנור היה מונח מעל מרש ותאפ של דווי דמלך.
- 38:56[SPEAKER_01]: בחצת הלילה רוח צפונית נושבת ועקינום מנגן ודווי דמלך מתעורר לעסוק בשירות ותיש ברות.
- 39:07[SPEAKER_01]: הים, בחצת הלילה, יש לנו רוח צפונית שמגיעה נשמגיעה מצפון,
- 39:13[SPEAKER_01]: כן, נקרשב שכולם רואים שאין זה לא משהו מהסי, זה לא, זה משהו רוח הנה.
- 39:22[SPEAKER_01]: אין רוח שמגיעה מהצפון בחצות על האלה, דוי דמלך לא ישן כל ימיו אם חלון פתוח מהלרוש וקינור, הקינור שמדבר עליו, כן, מהזקינור, זו אני שמר.
- 39:38[SPEAKER_01]: הוא רק יבודי, הוא ענבל וכינור, כבודי, הקוונה, הנשמה, דוי את המלך אומר, לנשמה שלו, שתית עורר, מרוח עצפונית, כן, מה זה הוא עצפונית, מה זה כינור בחתת הלל לעזור אומר, שבחתות הלל הקרוש בוחון נכנס למטיב את הדרקייה.
- 40:05[SPEAKER_01]: ואו, שאיג על כנסת ישראל, גם הגמר המסקיג הזה, על הפסטוך שאוג יש עק על נביאו, הוא נסקר שכנסת ישראל נצאת בגלות.
- 40:18[SPEAKER_01]: כן, אבל לא רק איזה בגללו ציפדה יחרין חומן בטמגדש, כן, אבל לא רק איזה, הוא תמין נזכר בגניסטי סל, בחצת הללו, כי לפי חצת הללו נדע את זה נשאולי את עצ, בחצת הללו כאה דוון, הכי נותי מסלחות, אז אמידה מתפחת לרחמים.
- 40:38[SPEAKER_01]: ועז, רוח תפונית רומז את בעצם לקנסט ישראל, הכי נורזה הוא הנפש שדווי דנשמה שלו, שיכוללת את כל ישראל כמו שמרריזל, אישמעטוק כלל את כל ישראל, והשעגש על כנש ברחוב בחציות הלילה, מירא אותו, את דווי דמלך.
- 40:59[SPEAKER_01]: ועקינור שלום מנגן, אני שמה מנגנת, ותביל המחמת עורר מה אני שמה שלו, בחצת על הילה ולוקח תקינור, המעשי, כן.
- 41:10[SPEAKER_01]: שהוא איתו מנגל, בשר שירות ואת השירות הקלש בחור.
- 41:15[SPEAKER_01]: זה האבנה שאלה עזוע, כמו שאמרתי, הבן מחייה, אמרתי את דברים בכצרה.
- 41:21[SPEAKER_00]: באצם קורא לדבר עזוע וזה בשטניין קבלירתן.
- 41:25[SPEAKER_01]: נכון, ינקבלי, איני שאל מלחות ששכת להר, כמו שאמרתי, את חלק שאל מלחות.
- 41:30[SPEAKER_01]: משך למלחות השאל מלחות.
- 41:32[SPEAKER_00]: וואו, זה יופי, כשהו, מדי שראינו שבסוף בפועל כמה שיתות של התחלת, אם ששתי השתה של אדמום מנזי, אם תראה ורצוג, אבל יכול להציגם את השיתות השנונות.
- 41:47[SPEAKER_01]: כן, אין של תשמעט האלה שלות יקיימות, אין סכירות המקצרה, העירה בירזין הוא איזה היית התחלת חיזון התחלת כדג על יהיו נון, נביד יהיו נון, כן, הוא דעה כול אוכל הזון, יש לנו למה זה חלק קשר, רק קשר לכל הוא קונחייה, הוא לא קונחייה, הגמרה, המועם פרש, הטוספטה, תנכון, החיל הזון הזה ביתו גדל עםו, אז חיל הזון הוא קולם,
- 42:13[SPEAKER_01]: כמו כל מה שידוע היום, זה חיילה זון ממש, הרמם כללות סדף, סדף, זה לא דג, כן, הדיונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון אונאון א
- 42:35[SPEAKER_01]: לבטבה, צבע קרול חזק, ואני קרול פוסי, כן.
- 42:42[SPEAKER_01]: איזה לא הצבע של הדיוע, זה פשוט פירוק של הצבע, זה שנמצא גם בדיוע וגם כמות אחרים.
- 42:49[SPEAKER_01]: איך אני רוב ככל חמי ישראל, לא קיבלו, את האיבחון הזה של רבה מרדזין,
- 42:59[SPEAKER_01]: יש איזו אחר שהדכמו שאמרת השלחבר צוק שזה אחרזון שנקרא אינטינה אינטינה הוא איש לו גם חצבר שהיא מוציא סיגל גל נוציאה אבל אחרזון הזה הם חייגון קצנים יותר שם צפין על היום
- 43:17[SPEAKER_01]: אינצינת, אבל הוא גם הוא נראה חילזון, כמו שאנחנו תפל איזה ממש כן, אבל הוא לא נמצא בקרק העיהם, הוא צף על העיהם, נצף על העיהם, כן.
- 43:28[SPEAKER_01]: אז קודם כל, אירו כזה אנחנו עד עכשיו כדולי, כפי שדולי לא יצליחו לצבו הייתו.
- 43:36[SPEAKER_01]: כנראה שזה בעיה חימית, בין מושא הזה, של לא יצליחו לצבו הייתו.
- 43:41[SPEAKER_01]: אבל הבעי קריצ, הבעי בזיוז זה, זה חנולום חפסים חילזון שבו אפשר לצבו הצבטחיל את זה, אנחנו רוצים זיעוי על פי המקורות, ואין שום הכור, כן, שהם עיד על כך שהיינטינה זה היה חילזון של פעם, שלא כמו החילזון כבר קוצים שישקרתי, שהוא כן מוסקר ב, מקמו שאמרתי יש עליו עדויות חזקות מאוד, שוב באמת החילזון שאי, עליו צבטת רואה.
- 44:11[SPEAKER_00]: אז זה הרי אפשר התחמק מזה, כי לא הרגע מון זה החילה זו.
- 44:14[SPEAKER_01]: אחל, כן.
- 44:16[SPEAKER_01]: אם אנחנו רוצים להיות באמתים, מצאו אפשרות ראה?
- 44:19[SPEAKER_01]: אז אפשר אינטות ימינו סמול.
- 44:23[SPEAKER_00]: וארה רק בקצרה, אולי נגע בנקודה של איך קושרים את התחלט.
- 44:28[SPEAKER_00]: סוג קשירות, אני אסתם מה שבענתי, שזה שיתה שלמה, את שגם נספרדים, שקושרים תחל לדצר קשוק מוערם, במה לא כמו שלכה נרוך.
- 44:36[SPEAKER_00]: אני יכול לסדר את הנושא הזה.
- 44:38[SPEAKER_01]: כן, הצורת לצחלת יש לנו כאן שתי נקודות, אני קודם כול כמה חוטים יש בטחלת יש הלו שיטות פוסמות שיטת הרמבם זה חוט אחד משמונה, זו שמונה, לנו החוטים עם הרבה כפולים, זו מרמבם שעוץו והחצי חוץ, חצי לבן חתית חלת, אוכל, אוכל את הגדול שיטה קורחים את העציץיות, קודם גדול, אני מטחילים בלבן, מוסמים בלבן בין שהשתקחות של התחלת,
- 45:07[SPEAKER_01]: השיטת הערב את שזה חות שאלים, דנו שני חותים, איתו חשמון לה, זה תחלץ.
- 45:13[SPEAKER_01]: שיטת בעלי תוספות שזה חצי, אנו ארבע לבן, ארבע תחלט.
- 45:19[SPEAKER_01]: כן, על פיחדה כבלה, גם ישנה בזוע, המקום את רבים,
- 45:24[SPEAKER_01]: וגם המדרשים מוכך שהשיתה של הרמממ היא יותר נחומה, ככה, גם גם רמודיכה ליעו שגם למרות שהוא לא אמר לתית חלט לצית חלט, אבל אני שאל אותו איך לצים משמתיל, כן, אז זה לא נמנה מילומה, אני שמי שוצר לציל שהתיל כמו שיתה את הרמממ, ככה ונעבי המספר חוטים,
- 45:49[SPEAKER_01]: השלילה בקשירה יש שערבה שיטות, משלובים, אני עזקי לשדש שיטות יקריות.
- 45:55[SPEAKER_01]: הגמרה במסכת מלחות, אומרת הפוחת לאיפחות, ומשבע, שבע, ועמוסי פולוסי פשלא שצו.
- 46:08[SPEAKER_01]: שבע כנגד שבארקים, שלא שבארק כנגד שבארקים, ושישה וירים שבאנתי.
- 46:16[SPEAKER_01]: כן לא נכנס כמה משהו של הדברים האלה?
- 46:19[SPEAKER_01]: אבל ככה כתוב במורה, מה פה שברה ממש של עושה, שברה המשלוס רב שמה?
- 46:25[SPEAKER_01]: יש מרלגד בין הראשונים, היא מקוונה לקחות או לחוליות.
- 46:29[SPEAKER_01]: חוליות הקוונה שלוש קלחות.
- 46:32[SPEAKER_01]: כתוב במורה שעושים חוליות, שזה קולה שלוש קלחות.
- 46:36[SPEAKER_01]: של עושה שזה זה מה, כחות או חוליות.
- 46:40[SPEAKER_01]: מחלוק את ראשונים גדולה, בדבר הזה.
- 46:46[SPEAKER_01]: גם בשוחה נרוך שעקב הנה לקריחות.
- 46:50[SPEAKER_01]: ואז הוא כותב בשוחה נרוך שעמינה גלעשות שבע תשעה חליסר ושלושת.
- 46:58[SPEAKER_01]: אף פקבל רק קצת שינו קצת ממה שכתוב השוחה נרוחות.
- 47:02[SPEAKER_01]: שבע שמונה, שבע שמונה, שבע שמונה זה יותקי.
- 47:04[SPEAKER_01]: ובערך החליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי, זה חליסרי,
- 47:16[SPEAKER_01]: כן, איש לי כנגיד ששתתרם מהם שהכוונקן לכוליות.
- 47:19[SPEAKER_01]: וזהרנו אומר, שאני עשות חוליות, או שווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
- 47:34[SPEAKER_01]: אנחנו נורגים, אתם ולפי השוכנו חליחה, לעשות חמשק שרים, אתם מי שכתובה, והמדרשים בתחוםה, חמשק שרים, שזה בעצם הרם יש לזה ציצית, גמעט יש שמות, שמולחותיים, חמשק שרים, שחקות את הריארג מצבות.
- 47:47[SPEAKER_01]: הוא גיטם אותו, הוא זכרתיים, את זה כל מצבות השם.
- 47:50[SPEAKER_01]: ככה, נורגים, אז יוצא בכל ספשת דבר שהמשכתובה בשוכן הורח, נעשות את השב התשעו, שב השמון איך אנחנו נורגים, וכולי זה על פים השג מרם רע.
- 48:03[SPEAKER_01]: סתמנת הגמרה, דיברה, בזמן שהיה תחלת, שיתת הראשונים שהכוונה להקריכות, ממאלה, המשכתוב השוכן הורח, או נכון, גם בזמן שיש תחלת.
- 48:14[SPEAKER_01]: גם ספרדי שרוצה היא כשעותחלת, יש ספרדים שביהם כי בלילים את השוכן הורח, אז את צריך למיוק כמו שכתוב היא בשוכן הורח, אמי שינוי גחלת, איך זאת כמו הרמבם, לגבי צועת הקשירה, שנמנת היא בין שבר, יש לא ששרי חוליות.
- 48:30[SPEAKER_00]: מבנתי.
- 48:32[SPEAKER_00]: חשב יש לי שאלה קצת חזקה, אנחנו עד עכשיו ועוסקים ביד השאלה, שאנחנו שהרגע מון זה התחלת ותחלת נמצב התחלת קה המצח לסיים.
- 48:41[SPEAKER_00]: אבל בפועל שאנחנו מסתכלים הצידה, אנחנו גם רואים שערוב בסופלוס הממצחלת.
- 48:46[SPEAKER_00]: וגם גדולה עדו בכרודם ואת מהם לא אמרו לסמתחלת.
- 48:49[SPEAKER_00]: זה בסוף השאלה כאילו מה קורא פה אנחנו בעצם מבינים שהתחיל את זה הנכרון ימתן את התחיד אבל בסוף הגדולים שאנחנו לא סמים וגם לא מורים נשים וגם אנשים שמסבין הוא הרוב לא עושה מבחילת
- 49:03[SPEAKER_01]: כן, לשאלה החשיבה מאוד, אורבה, נראה מתרוון אנשים מתלסים מתחד הביגה על הפסקים, וב הפסקים, דולים, לאום רולסים תחלת, אולם הבנים דולים, אום כן שמתחלת, אבל רול הפסקים, הם פורסומים, לא, אום רולסים תחלת, לאום האם לא, אום רולסים תחלת, שכון נתענות, כן חלקם סקרתי לפני חם, יש אומרים, כן, שכתוב באריזיה עליו,
- 49:31[SPEAKER_01]: שהתחלת נוהג בזמן שבתם מגידה השקעיום.
- 49:34[SPEAKER_01]: אבל צריך נאבין שהעמירה הזאת היא לא עמירה שקנאי דחתי.
- 49:39[SPEAKER_01]: כן?
- 49:40[SPEAKER_01]: היה אגמרה, היא מביאה לנו את הגדרה הלכה והרמם, ושם אין כזה תנאי, לא בטרש הבחת העבלות רשב על פר, שצריך שיעה בזמן שבתם מגידה השקעיום.
- 49:51[SPEAKER_01]: אז האריזם אתם פשוט סימן.
- 49:54[SPEAKER_01]: שהתחיל לצזה היה בזמן שבת המגידה שכייהם והכם לראה גאולה, ולכנו גם כן, זהים ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7 ב-7
- 50:21[SPEAKER_01]: יש תהנה שאומרת, שיש מחלוקת בין הראשונים, איפה סמית הסמנים, מה קוון, אגמרה אומרת, שאיך צריכה להת מביטחלת הסמנים, וסמנים, וסמנים היו על הביגל על הפתילים עצמם, ושומרים שזה בתוך היור, אז אולי שבכלוק את איך נולדים להכי הבנת דברים,
- 50:48[SPEAKER_01]: אבל לחורה אין כאן מחלוקת בהלחה, זה מחלוקת בתכניקה שצוויאת התחילת.
- 50:55[SPEAKER_01]: עשם אני מנים עליו מי נמנם, כאן אם עדם, היא כך פתיל והתבור אותם, התפתילים עליו, בצב התחילת, בה, כן, ובעלונות התחילה של ארגמון, היא צריך להוצב התחילת, כאן, אבל זה שתפלו במים.
- 51:16[SPEAKER_01]: כל לצביעה של אריג, מחייו את שיחום הבסיסי שמחבר בין הצבע לבין אריג.
- 51:24[SPEAKER_01]: אז היה יודע לכולם, וגם מראה במסקריטה לבע הזה.
- 51:27[SPEAKER_01]: אם רואה מסימונים, אין לסמנים שמחברים את עצב על העריג.
- 51:31[SPEAKER_01]: האם את הסמנים הלסמים ביורה או על הביגד עצמו.
- 51:35[SPEAKER_01]: זה לא שאלה ילכתית, שאלה מציאותית.
- 51:38[SPEAKER_01]: אגב, היום סמנים זה גם פה וגם פה.
- 51:40[SPEAKER_01]: כן, יש לי את החוות כולם, אבל כך לא שאלה ילכתית, שצחמחייה בבע עלך, אלה שאלה משהו פרקתי שעוזר פשוט להתפוס את התחילת, בביגד.
- 51:52[SPEAKER_00]: רואה מגצה גם בשלש לגיעולה, כציתי שאולי חרבו את התקש בנתחד לגיעולה.
- 51:59[SPEAKER_00]: האם גם גם גם זה קשו לגיעולה וגם עם בסוף רבו, ומצאות שכולם מסוירות חלת.
- 52:04[SPEAKER_01]: כן, כן, אנחנו אולי מצפים להזמן הזה.
- 52:10[SPEAKER_01]: בממת גם הפוסקים אני חושב, שישה לא פסקו לתיית חלת.
- 52:17[SPEAKER_01]: איך שנראה מתוך דבר הפסקים, הם לא רוצו להכניס את עצמם לעניין הזה של התחלת, כן?
- 52:29[SPEAKER_01]: לכניסטצון למיין הזה, החשי ונגנז אלפח המשמות שנה לפחות מאמיסרל.
- 52:35[SPEAKER_01]: התחיל את זה זאתי מצפת עשי מדוריתה.
- 52:38[SPEAKER_01]: הביש יחת לגיולה, אפוסקים, די שתמצום העניין לא לכניסטצון ואמרו, אנחנו לא נזכקים למיין הזה, בצורה אישירה ממש, ולא אותו לפסתות ככה זה נראה.
- 52:55[SPEAKER_01]: אבל אנשים כן וגם הרבה בדולה ישראל, המנדולה ישראל, שעיקן אותם מתי במצחלת בגדים וכל אנשים יראה שהם הרבה שמטילים מחלת, ואיתן מקבילת הדבר הזה, להגיעויה של המשחל ובילרת ישראל.
- 53:15[SPEAKER_01]: כאהדוע כן בדורות לפנקום המדינה עוד,
- 53:24[SPEAKER_01]: להלות ללרתי ישראל, והיו רבנים שישה לא, היו בעד עליה ללרתי ישראל.
- 53:31[SPEAKER_01]: ומקרא להם ישראל?
- 53:32[SPEAKER_01]: הם ישראל עליה.
- 53:34[SPEAKER_01]: מספש של המישראל עליה ללרתי ישראל, אזבו, בטים ורחוש, ממטוך סקנת חיים, בעוב הלו ללרתי ישראל.
- 53:44[SPEAKER_01]: ולמהם ישראל עליה ללרתי ישראל?
- 53:48[SPEAKER_01]: אפשר לומר, זה כתוב, בספר, זה חייה בנבוע, זה חייה,
- 53:53[SPEAKER_01]: על הגיולה שתרח שלה אינינו בדבר הזה אישקה להם ועקפצים.
- 54:02[SPEAKER_01]: הקלוש פחומה אני שרוק למישראל שהם פוזר בכל קצוי טבעל ואני כבד שאתה מלאר את ישראל.
- 54:11[SPEAKER_01]: השיקה מה זה השיקה שיקה זה לא כל ששמים אותו בו זניים.
- 54:15[SPEAKER_01]: יש שיקה זה כל שאלב היהודי קולט אותו.
- 54:20[SPEAKER_01]: את השיקאי נוקית, אני קבט אותם אומר, הכדוש ברחוב, אני שוקלים ויקבט אותם, וכך אני סלפתם רגישו בתוך הלב של אין, שאין, מו עשים בגלות ורוצים, לבואו, ל-רצישראל.
- 54:36[SPEAKER_01]: כך אני טוענות עובאר, יש את השיקאי של התחרת.
- 54:42[SPEAKER_01]: אז זה לא מגיעה להפוסקים אבל אנשים פקולטים את השריקה הזאתי של התחלצי אחד נסים מנה גאולה של התחלצ ולאטלת סמי יותר ויותר ויותר אנשים סמים את התחלצ זה לא קשור אקציבור את הטילומי כבר אולי אפלר בשנים יש רב עירה בניים בעידח הרדית שם מצילים תחלצ
- 55:05[SPEAKER_01]: ולהכונה ראיתי גם בציבור חרדי הליטאי בשיבות איטאיות שם מטילים את התחדת של הגמון כעקותים.
- 55:17[SPEAKER_01]: ראיתי גם כן להכונה, גם...
- 55:21[SPEAKER_01]: ספרדים, תרונים, כן, שהם מתילים תחיל להתסתנו בהבשכונה, יש כל אל חרדי, תרונים, שלום דקבלה, נשיא מווקרים, שהם חלקם, אישחילו, בתקופה האחרונה, התיל תחילת.
- 55:37[SPEAKER_01]: שככה תלת מתפשת את זה לא ניצר, זה מתפשת יותר ויותר.
- 55:43[SPEAKER_01]: ממש, כמו,
- 55:45[SPEAKER_01]: הכי הוא לא היה לצשחר, גולזן שישראל נתפשט את הכימה הכימה, אז גם הטחלית מתפשט כימה הכימה.
- 55:52[SPEAKER_00]: זאת אומרת שכמו באטיד לבוא, אפשר להגיד.
- 55:54[SPEAKER_01]: נכרוודאי כאין בקלט בזבונים שהגיעולה הולכת ומתקדמת ואני עושה למה עוד עבר מניני הזה שלה הגיעולה.
- 56:05[SPEAKER_01]: הטחלית הזאת היא כמו שאמרתי, היא מביאה את מלכות השם.
- 56:11[SPEAKER_01]: מלכות מגיעה מילמטה.
- 56:15[SPEAKER_01]: האם מקבל עליהם את המלך.
- 56:20[SPEAKER_01]: גם התחלט, מבטטיית את מלחות השם, מגיעה מילמטה, אולי זה גם מזבלנו למה, הפוסקים על גדולים, לא נזכקו לתחלט, וכלכם הוא גדול לא יתנגדו ממש, רק לא מולת התחלט.
- 56:37[SPEAKER_01]: בדבר הזה ונתנו לאנשים מצמם, כן?
- 56:45[SPEAKER_01]: שהם ארגישים ובאמת ואם הולך ומתחבר על העניין הזה כאן אחד הרבלים מגדולים מטיבוד הטילומי שישהלו זה על התחלץ, אני אשלמתחלץ, just again, פה כזה מי אמר דבר.
- 57:03[SPEAKER_01]: תסתכל על אנגים ותילים חלץ.
- 57:05[SPEAKER_01]: אז גם אתה אקלתי את חלץ, ככה הוא אמר.
- 57:08[SPEAKER_01]: אבל החלמוגים לעקלת לזמן הזה שעדם שייבית ימין המסמולה, כן?
- 57:14[SPEAKER_01]: ראי רשיפיתום אנשים מטילים.
- 57:16[SPEAKER_01]: חלץ, כן, אגב, סבור מעניין, כן, לפני כמה איכודשים, פגשתי, יהודי חתחרידי, ערב ספרדי, כן, ערב ספרדי, תורני, לא מציבורי שלנו.
- 57:31[SPEAKER_01]: שאו אחד שאו נכת שלכה נפוסקה הדור, הספרדים, שאו העותי עם התחלט והמר לי עתם אנשאר גאולה, לא אימנתי למעשה נשאומיה, כן?
- 57:48[SPEAKER_01]: עתם אנשאר גאולה, אתם מטיבים תחלט, עתם מושכים הכיוון של הגאולה, ככה הוא אמר
- 57:56[SPEAKER_01]: והאחקה הזמן ראיתי שוב ואת ועצבו הייתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי לתי ל�
- 58:24[SPEAKER_01]: לא רק זה כשיאלון בטמקדש ונוכל הכיו קובנות ונוכל איזה פלאה לשם כן אלה ביקר כדי שקדש בחוי גלט מלחותו עלינו כאולם נברה על איזה הקדש בחו כדי שיטיגלם על חותו בארץ בטחתונים וזה תחידי זה בליאת העולם והתחיל את הזאת היא מסמלת את מלחות השם
- 58:51[SPEAKER_01]: והתחלה שמתפשט את והולכת זה אומרת שמחות השם מתקדמת והולכת ולכנוצוע דים נקראת המסב הזה שכל העולם כולו עירר שהקדול שוכו הוא מלכולם
- 59:05[SPEAKER_00]: ותקעים על פסטוק שרחום בצפים שהיא בימינו ביום הוייה שמחד שמו אחד, בימירה בימינו בימינו בימינו בימינו אמין, ממש מתים לבזכנו יוצאים האחר, ממש ארבתי שעבר זה, ממש מחזק לשמוע שאיך נורגן בדור הגיעולה, וגם בוייש נעשים תחלת אולי הזה, קרב תגיעולה, ממש
- 59:24[SPEAKER_01]: כן, כן, ככה, באמת למות שאנחנו מתנים, ותישבי הרזוכים וחובן, אבל אנחנו גם כן זוכרים במצפים, בגבולה שלמה, במברה בימינו.
- 59:34[SPEAKER_00]: אפם, אולי תסיכום, אפשר להסיק תמשכנות שהראו לסינטחל את כל אחד של הוונתו, אבל אפייארה, וצריך, לחב לסינטחלת, את הארגמון שראינו.
- 59:46[SPEAKER_01]: מחלת מי שמע את הדברים, וער, את הדברים, אני לא אוכי ישת ידברים, כולם פתובים, פחות יותר, מספרים.
- 59:56[SPEAKER_01]: אז מה את מי שראות את הדברים, מזאים את הדברים, ודאי מוזמנת התלטחלת, כמו שעשם צבעות ונבדו.
- 1:00:04[SPEAKER_00]: אז רבות האלה יכולה סמתחלת, אז זה תודה רב על הרב, על הפריקה איפה זה, תודה רב על קולצה ותעורכים, תצה ותעמדיה, וזה הזמן למשרוקיה וכרינו להקוב אחרינו ולהשיר תגובות, והתודה רב על הרב, התודה רב על הקולמי שהיה, שהיא חודשתו, וזה רב השם, גיא אולה שלמה.
- 1:00:25[SPEAKER_00]: -פי, מראו בימינו?
- 1:00:26[SPEAKER_00]: -מה, תודה רב.