Latest / שכר לימוד / שכר לימוד | פרק 1 | האם בכלל משתלם להיות מורה
Transcript
- שי: אהלן כולם, ברוכים הבאים לפודקאסט שכר לימוד. הפודקאסט שעושה לכם סדר בשכר, בזכויות ובקריירה של עובדי ההוראה. אני שי ואיתי דן, ובכל פרק נפתח את התלוש שורה אחר שורה, נפרק את מה שמסתתר מאחוריה, ונעזור לכם להבין מה באמת מגיע לכם. הפודקאסט בחסות פייגריד, שירות חינמי לבדיקת תלוש השכר שלכם. כנסו לפייגריד.co.il. בואו נתחיל. אהלן דן, ערב טוב, מה שלומך? דן: ערב טוב שי, מעניינים שי: בסדר גמור, אז אנחנו בפרק ראשון בפודקאסט החדש שלנו, שכר לימוד, על מה נדבר. דן: נדבר, קודם כל כל הסדרה הזאת אולי אנחנו נדבר על שכר מורים וספציפית היום נבין איזה יתרונות ואיזה חסרונות יש לכלכליים ספציפית, יש למורים שי: מצוין. אני אתן קצת רקע, זה בעצם הפרק הראשון, קצת מי עלינו ואיך הגענו להתעסק בנושא, אז אני אספר שאשתי סתיו ודן מלמדים באותו בית ספר, והיא באה אליי יום אחד עם איזו אמירה כזאת, אתה לא מבין, ישבתי עם דן מהבית הספר שלי, והוא מומחה לקריאת תלושים, תלושים של מורים, וגילינו שחסר לנו איזה משהו. לא משנה לונג סטורי שורט, פניתי לדן ואמרנו שנקים את הדבר הזה. אז דן הוא מומחה לכל מה שקשור לדבר הזה, ולספר עוד מעט בהרחבה, והרקע שלי בסוף שעה היא מפתח תוכנה, עוברת על כל מיני פרויקטים מגניבים במקביל. מאוד מתעסק עם העניין הזה של לשלב יכולות חדשות וניתוח בעולם הפיננסי. יש לי גם את GRI PCOIL, שזה לניתוח מחזור משכנתאות אוטומטי. בכל מקרה, אנחנו צוללים לדבר הזה. אפשר להיכנס לאתר שלנו, pay grade, עוד נשים קישור בלינק, להעלות את המסמכים שלכם, נסביר איך, ואתם מקבלים בעצם בדיקה חינמית לחלוטין של התלוש שכר שלכם, אולי חסר לכם משהו ואתם לא יודעים. דן. ספר לנו איך הגעת לדבר הזה בכלל, למומחיות הזאת. דן: כן, אז אתה אומר מומחה, בעצם אני אפילו לא הייתי מגדיר את זה כך, אפילו אולי... ההפך ממומחה, התחלתי את דרכי בתור מורה. קודם כול, אני מורה כבר שנה תשיעית, בתיכון, במחוז חיפה, ממש לא הייתי מורה החציוני, כאילו, אנחנו... כשנצלול אולי לתוך המשכורות וזה, אז ניקח אותי כדוגמה כמורה החציוני, וברגע שנולדה לי בתי הראשונה, הבנתי שאני לא יכול לקיים את המשפחה ברמת שכר הזאת שהייתי בה. זאת ממש שי: אהה דן: משכורות ראשונות של כאילו מעליבות, אני מתפדח להגיד, משכורת ראשונה 1,534 שקלים. כלומר, ל-80 % משרה. עכשיו, כל מיני טעויות שהיו שם, והחזרים, וממוצע של שלוש שנים הראשונות. ארבעת אלפים שקל, ארבעת אלפים חמש מאות שקל של שמונים אחוז משרה, שבעים ותשעה אחוזי משרה. נכנסתי, אני קיבוצניק, נכנסתי לזה בתור, שמחתי על אנשים שאני עובד, ואני עובד במקצוע שהוא, שאני מאמין בו וסוג של שליחות והכסף שיסתדר, ואז פתאום אני מבין שאף אחד לא יטפל בכסף שלי אם אני לא אבדוק אותו ולא אסתכל, למרות שאנשים יסתכלו על השכר ורואים ויודעים, אם אני לא אקח את זה בידיים זה לא ילך לשום מקום. ואז באיזושהי חופשת פסח החלטתי שאני נכנס לתוך הדבר הזה, עד כמה זה יכול להיות מסובך שי: לפני כמה שנים? דן: חשבתי? שי: לפני כמה שנים? דן: נטו בשביל ללמוד את ה... כאילו, מה התלוש הזה, מה אני רואה פה. כל השנים, בכלל, בחדרי מורים אולי גם האמירה הזאת תשמע מוכרת. לא מבין שום דבר בתלוש הזה, אין לי למה לפתוח אותו, אני מסתכל על השורה התחתונה, ומבחינתי זה בסדר. אז צללתי לעומק, ו... שי: הבנתי, ואז התחלת בעצם לחקור את הנושא. דן: כן, ממש התיישרתי, התעוררתי בבוקר, שמתי את הילדה בגן, ופתחתי הסכמי שכר מ-2011 ומשם והלאה, וקראתי בכל מיני פורומים, ושלחתי הודעות לארגוני מורים על דברים שלא הבנתי, ובסופו של דבר הגעתי למצב שאני יודע, אגב, לא הכול, כאילו, כל פעם משהו חדש בדברים שמשתנים. וזה באמת עולם סבוך, אבל ממש אפשרי לדעת אותו, וכדאי, ומה זה כדאי? זה כסף שאף אחד לא יביא לכם אם לא... כן, כן, כסף על הרצפה. אמרתי לך באחת השיחות שלנו, באמת שכאילו על משכורות ספטמבר, מאה אחוזים מבין המורים בתיכון שאני מלמד בו, היו בו טעויות. אז כאילו זה... יכול להיות שמקבלים את זה מתישהו, יכול להיות שלא, אבל עדיף לקבל מאשר לא. שי: הבנתי. טוב, אז בעצם במהלך הפרקים לאט לאט נפרק כל מיני אלמנטים בכל הנושא הזה, שנקרא השכר מורים, ואיפה הטעויות הנפוצות, ויש לנו ממש המון תוכן מוכן להמון ידע. בפרק הראשון הזה אנחנו מתחילים משאלה שהיא יותר מקרו, הייתי אומר, ולפני שאנחנו צוללים, אתה יודע, לממש הדברים הטכניים והסעיפים, אז הכותרת של הפרק היא... היא בעצם מבוא פיננסי למורה, האם משתלם בכלל להיות מורה? שזו שאלה, שגם דיברנו על זה בהתחלה, שזו שאלה קצת טריקית לשאול אותה, כי ברור מאליו שזה לא משתלם להיות מורה, כן? מה הכוונה? שזה לא, בוא נגיד, בצורה חציונית, כמו שאתה אומר, לא התמורה הכי טובה לזמן שלך, בוודאות, אתה מבין? זאת אומרת, אין אפילו התלבטות. אבל אני מנתח יותר את המשפט הזה ואת בעצם הבירור של הפרק הזה, זה בהינתן אני שם שנייה את הערכים בצד, מה הכוונה? אפשר לתמחר ערכים כחלק ממכלול שיקולים ואפשר לשים אותם בצד וכשעושים את זה שנייה אז בעצם מבינים רגע מה זה אומר להיות מורה אם זה משתלם, מה זה אומר הקריירה הזאת, זאת אומרת שאלות בה הלאה ולא כן או לא, כי כן או לא זו שאלה שלא נעים עליה עם כסף, זה בעיקר החלטה, אני יכול לספר לך גם ברמה האישית שהיא חבר מאוד טוב מהצוות בצבא, בן אדם תותח ברמה חברה ויכול לעשות כל מה שהוא רוצה והוא בחר בחינוך, אז יש תחושת שליחות ואין ספק שאין פה את האלמנט הכלכלי שמקבלים את הבחירה הזאתי, ולמרות זאת אני אומר שכרגע נתעסק ב... זאת אומרת, הייתי אומר אפילו יותר משכר מורה, מורה כקריירה, ואיך אפשר להסתכל על זה, זה הייתי אומר פתיחה יותר נכונה. ומה זה אומר בעצם, גם לאנשים שהם מורים, ואולי בתחילת דרכם עכשיו, וגם שמי ששומע את הפרק הזה ואולי מתלבט, לא מבין מה זה אומר להיות מורה, מה זה אומר להיות מנהל, מה זה אומר להיות מחנך, ואיך נראה היומיום שלך. יש דברים כנראה שמאוד טובים והם לא על השולחן, ומצד שני, יש דברים שאולי obvious במקומות אחרים, לא יודע, כמו קפה, ואתה יודע שבחדר מורים אין אותם, אז זה... על זה נדבר. דן: כן, אז אולי רגע כדי להוריד את הערכים מהשולחן, אז באמת אני קודם כל חושב שזאת עבודה מאוד מתגמלת, גם אם לא תמיד כלכלית, למרות שגם לפעמים כלכלית, אבל גם אם אנחנו מורידים את הכלכלה מהשולחן, היא מאוד מתגמלת, ובעיניי זה כאילו חינוך בכלל וגם הוראה העבודה הכי טובה שיש בעיניי, ואתה מפסיד שאתה לא חלק מזה, אבל אולי תבוא מתישהו בהמשך. שי: one day, בסדר גמור. אוקיי, אז מה, איך אתה רוצה להתחיל? יתרונות? חסרונות? דן: בואו נתחיל אולי מהיתרונות כאילו שהם לאו דווקא כלכליים אבל הם שווים כסף כאילו והדבר הראשון שאם אני שואל שי: אני אעשה שנייה צעד אחורה, צעד אחורה, סליחה שקטעתי, קודם כל, הבנה, כדי להיות מורה בישראל, מה אני צריך לעשות, ולא מורה מחליף או משהו זמני, כדי להתחיל בקריירה הזאת, איזה תואר, איזה זה, סתם דברים בסיסיים. דן: אז האמת שעכשיו אתה לא חייב איזושהי תעודה כלשהי, איזה סרטיפיקט גדול, אבל בעיקרון כדי להיות עובד הוראה מן המניין ומשרד החינוך ישלם לך, אז תעודת הוראה, באחת מהמכללות בארץ, וברוב מוחלט של עובדי ההוראה כיום יש להם גם תואר ראשון לפחות. כן, כן, או היו אקדמאים ועשו הסבה, או לכתחילה עשו כאילו תואר ראשון עם תעודת הוראה. וזה גם משפיע על השכר, אבל כאילו זה עוד חזון למועד, נגיע לזה. אבל בעיקרון יש לי גם בצוות... אני ספציפית מורה למתמטיקה, עוד לא אמרתי, אבל יש בצוות גם כאלה שאין להם תעודת הוראה והם מלמדים מתמטיקה. אפשר להגיע לזה, אבל הדרך הקלאסית זה להוציא תעודת הוראה באחת המכללות ומשם להתקדם. יש מחסור מורים אז אין עם זה בעיה. אז נדבר קודם אולי על דברים שהם שווי כסף, לא בהכרח הכסף, והדבר הראשון אולי שכאילו כל אדם ברחוב תשאל אותו מה טוב בלהיות מורה, הוא יגיד החופשים. ואני ממש בזה, זו פריבילגיה מטורפת, שחודשיים בשנה, לפעמים אפילו שבעים ימים בשנה, תלוי אם אתה עובד בתיכון או חטיבה, שאתה מפסיק באיזושהי רמה, אבל אתה ממש... חופש גדול כמו שהיינו ילדים שזה מהמם ושווה וכמובן שאר החופשות שאם יש לך ילדים כמובן אז קודם כל אתה יכול לחסוך ככה קייטנות אתה יכול לחסוך הרבה דברים חוץ מזה גם נגיד שהיום הוא מסתיים יחסית מוקדם זאת אומרת אני אוסף את הבנות שלי כל יום מהגן שי: באיזה שעה? דן: בארבע אני כבר בבית, רבע לארבע אני כבר בבית עם ה... כאילו בגנים שי: אוקיי, אז בעצם הדבר הראשון שאתה אומר, אם אני מפרש את זה, אחד, זה שלמורה יש איקס ימים, יותר ימי חופש, מה שכולם יודעים, מעל עובד, עובד, בוא נגיד כל עבודה אחרת. כל עבודה אחרת, נגיד, 15 יום, הבסיס זה 12, בדרך כלל קצת יותר, 15 יום, למורים 70 כולל החופשות, כולל ה... דן: לא, שבעים זה החופש הגדול מה שנקרא, יצאתי לבדוק את זה קצת, ימי עבודה במשק יש באזור ה-255, מה שנקרא שי: אהה דן: ימי עסקים, כאילו אם אנחנו מגלחים את שישי שבת וחגים, חגים שהם שבתון, וימי הוראה יש לפי חמישה ימים, יש בין 170 ל-190, תלוי שנה, תלוי אם אתה ביסודי או ב... שי: הבנתי, אז 160 בממוצע, זאת אומרת יש פה 90 יום. דן: יש בין 255 ימי עבודה, תוריד מזה נגיד 15 ימי חופש, אתה אומר, נגיד בין 240 ל-180 פלוס מינוס. זה 60, כן. שי: כן, הרבה. 80 יום. הבנתי, למעלה 80. 60 יום, אוקיי. אוקיי, אז כלומר, זה הדבר דן: אהההה שי: הראשון. יש ימי חופש, 60 יום, מעל עבודה, אבל ברגע, בעבודה רגילה, גם בחגים אני בחופש, בראש השנה, בזה. דן: כן, כאילו זה 255 מהעסקים, כאילו אני מדבר אז כאילו שי: הבנתי. זאת אומרת, אחרי שהורדת את כל הדברים, שגם מורים בחופש, נשאר פער של 60 יום בממוצע, בהקשר לתיכון או זה. דן: כן, אם זה חנוכה, חול המועד, פסח, וכמובן חופש הגדול. שי: אוקיי, אוקיי, זה זה לגבי הימים מה שנקרא שהם ריקים ממש, תגיד ובימים האלה לא נדרש לעשות משהו? לא, זאת אומרת אתה ממש חופשי ומאושר? דן: תראה, עכשיו זה באמת נכנס על כמה אני מחויב לעבודה ורוב המורים שאני מכיר, אם לא כולם, עובדים באיזושהי רמה בחופשים, אוקיי? אם זה להכין חומרים, אם זה לשמור על קשר עם חניכים, תלמידים, אם זה לבנות תכנים או אפילו אם זה לסדר את הכיתה. כי בהסכם השכר, בהסכם המסגרת של השכר, אתה מחויב ל... יום אחד בחופש הגדול לבוא ולעבוד. אני לא מכיר מישהו שעושה רק את זה וזהו, ולא זז מפה, כאילו, ולא נכנס לתוכו. יכול להיות שיש כאלה. כאילו, הגיוני שמתוך 150 אלף מורים יש כמה כאלה שעושים את זה, אבל זה לא משהו רווח. אבל גם אז, אז העבודה היא כאילו... היא הרבה יותר רגועה ואתה מנהל אותה ואתה גם לא חייב אליה, זה משהו שאתה עושה כדי להגיע יותר מוכן לשנה או לחלק הבא של השנה, אם זה בחופשים או צווים. שי: הבנתי, אוקיי אז יש את הרכיב של מה שנקרא הימים אבסולטיים, דיברת גם על גמישות בזמנים, אמרת שאתה אוסף את הבת שלך כל יום דן: כן, אז גם ביום יום, לצורך העניין, רוב האנשים שאני מכיר והלו"ז שלהם שהם לא מורים, לא מצליחים גם לפזר את הילדים וגם לקחת אותם בחזרה, כשבתוך המסגרת של עבודה של מורה, זה משהו שהוא על פי רוב מצליח להתבצע. זאת אומרת, העבודה היא תחומה שי: זאת דן: בזמן של שמונה בבוקר או שמונה וחצי, תלוי בבית ספר, ומסתיים לפני שלוש וחצי. שוב עם חריגים, יש... שי: הבנתי, וזה כלל ה... כן, אולי מישהו עושה יום ארוך ואחרי זה יום קצר, אבל ככלל, מה שעות עבודה ממוצעות ביום הוראה שכיח? דן: נגיד שמונה עד שלוש פלוס מינוס, כאילו לכאן ולכאן. שי: הבנתי. אוקיי. אז שזה בעצם, אם אנחנו נתרגם את זה... טוב, תשמע, העולם היום גם הרבה יותר מורכב משעות... אתה יודע, משעות נוכחות. גם, בוא נגיד, גם במשרות אחרות, לפעמים אתה נשאר הרבה, אבל לפעמים אתה גם עושה פחות, ויש בזה מורכבות. זאת אומרת, שעות עבודה זה לא בהכרח מה שנספר, הרבה פעמים זה גם האחריות. ויכולת... אתה מבין מה אני מתכוון? יכול להיות שאתה... זאת אומרת, לא, אי אפשר להשוות את זה כל כך. אם הייתי רוצה לבוא דן: התקדם שי: ולהגיד, אתה יודע, כמו שפעם היה מפעל, מישהו בא ב-8 והולך ב-8, ב-5, היום המציאות הזאת היא קצת אחרת, אולי, וגם אופי העבודה עצמה הוא, אולי נגיע לזה, אבל יש אופי עבודה שהוא מלחיץ, אופי עבודה שהוא רגוע, ואני חושב שמורים, לפחות מה שאני חווה בבית, זה לא, יש פה לחץ, זאת אומרת, יש... לא מספיקים לאכול, זאת אומרת, יש פה איזה שהוא אלמנט כזה של... טוב, נגיע לזה, אבל... דן: כן, לא, אם ניקח את זה, אז באמת בוא ניקח את זה לחיסרון, שזאת באמת עבודה של מ-0 ל-100. כאילו, ברגע שאתה סוגר את הדלת של האוטו ועולה לבית ספר, אתה כאילו בתפקיד. יש ימים שאתה אומר לא מספיק לאכול, יש ימים גם שפתאום ב-3.5 נזכר שלא שתיתי כל היום ולא עשיתי פיפי, כאילו, ממש קריסת מערכות, כאילו, ממש מ-0 ל-100. ואני אגיד גם, אבל שעם הניסיון זה אתה גם לומד, לומד לארגן את זה גם. שי: כי מה דרך אגב, כי מאיפה זה מגיע? מתוך לחץ יומיומי עליך לבקשות שאתה לא מצליח שנייה לעצור ולפנות? זאת אומרת, ריבוי של אנשים באים אליך עם בקשות וטענות? דן: גם תדמיין שאתה בא לעבוד במשרד, אבל משרד שיש בו 600 אנשים, כאילו על קובייה של... בבלוק, כאילו. יש שי: אהה דן: המון, כאילו המון התרחשויות קורות, וזה ילדים, נערים, שהם כאילו... אתה צריך להגיב לדברים גם שקורים לידך, שהם לא, כאילו, לאו דווקא קשורים אליך. אתה רואה ש... לא יודע, ילד משחק בכדור במסדרון למרות שאתה לא מכיר אותו. אתה צריך לפעול, כאילו, לעשות דברים. וגם כמות הצוות ושיחות ודברים. וחוץ מזה, שעת הוראה היא שעה שהיא, כאילו, אתה צריך לבוא להופיע. כאילו, זה 45 דקות שצריכים להיות מאוד בנויים אצלך בראש, ואתה צריך לדעת מה קורה בכל דקה. וגם שם, כאילו, אתה לא לבד, זה לא שאתה... קמתי לא טוב היום ואני... כאילו, ואני היום שם את הראש על השולחן איזה עשרים דקות, הולך לשותה קפה בתחילת היום. אז... שי: כן, אין לך את הנשימה הזאתי. אוקיי, אז זה חיסרון בהקשר של... זאת אומרת, אמרנו שאולי יש פחות שעות מצד אחד, אבל מצד שני השעות הן מ-0 ל-100. זאת אומרת, זה או לינק כזה על ה... דן: כן, שזה לאו דווקא משהו כלכלי, אבל זה כאילו... שי: לא, זה כן, קצת יותר רחב, כן. דן: כן. משהו שהוא מאוד, אפשר לקחת אותו לכאן או לכאן, זה עניין של היציבות, זאת אומרת, אני כשקורית קורונה, אז אני יודע שיהיה מי שישלם לי, כאילו, אני עובד מדינה, אני אומנם גם צריך כאילו להמשיך לתפקד, ובתור מחנך יותר מאשר נגיד מורה מקצועי, אבל אני יודע שגם כשיש דברים כאלה ומעסיקים אחרים מפסיקים לשלם או מפחיתים תשלומים, אז בתור מורה, אתה יודע שהמשכורת תיכנס ותיכנס בזמן, שזה שווה ערך גדול מאוד. זה חלק שי: אהה דן: מהעניין להיות בתוך מישהו שמייצג אותך, אם זה ארגון המורים או הסתדרות המורים, שכאילו הם... בסדר, יש להם תפקיד מאוד מורכב בחברה בעיניי, אם זה לטוב או לרע כלכלית, אבל בתור מורה שיש מישהו שמייצג אותך, גם אגב במשא ומתן, שלא אתה זה שצריך לשאת ולתת, יש לזה גם כן יתרונות וחסרונות, אבל בסוף הכללי זה משהו שהוא מאוד חזק, זה שווה כסף מאוד חזק, שאתה לא צריך להתעסק עם ה... עם הביטחון התעסוקתי. שי: כן, חד משמעית. זאת אומרת, גם אם אתה אומר שזה יתרון חיסרון, אנחנו נציג את זה כיתרון, ואת ה... בוא נגיד את השכר הנמוך כחיסרון, אבל זה שתי דברים שונים. אתה מבין מה אני מתכוון? שכר הנמוך כשם קוד, לא בטוח שזה נכון, נפרק את זה אחרי זה, אבל אני אומר, זאת אומרת, יציבות זה 100 % יתרון, כי בעצם כולם היו מעדיפים יציבות. אז אין לך יתרון, כאילו... דן: כן, זה שיש לך קביעות, כן, אתה כאילו אדון לעצמך, אתה כאילו הכדור בידיים שלך שי: אתה בוחר מתי לתת. אוקיי, זה עוד יתרון בעצם היציבות. אמרת קביעות, מה זה אומר קביעות? יש עדיין מנגנון כזה? דן: יש מנגנון קביעות, בדרך כלל אחרי שנתיים או שלוש המנהל שלך מציע שתקבל קביעות, צריך למלא כמה טפסים, הוא צריך למלא חוות דעת, אתה ממלא גם וזה קורה, זה משהו שכאילו, שכל מורה שהוא מעל שלוש, ארבע, חמש שנים הוא כבר בקביעות ואי אפשר להזיז אותו, במקרים מסוימים כן, כאילו, תלוי. והיתרון של זה, עוד אחד מהיתרונות של זה, זה גם שזה לא תלוי מקום. זאת אומרת, אני שאני מלמד יחסית במרכז הארץ אל מול מישהו שמלמד ברמת הגולן או במקומות אחרים, בעבודות אחרות אולי היה שכר שונה, אז פה זה אותו שכר. כאילו זה לא... אין משחקים עם זה, כאילו יש את ההסכם ולפיו הולכים, לא משנה איפה אתה גר, לא משנה את זה. אגב, יש לפעמים אפילו עדיפות למי שיגור בפריפריה. בכל מיני מבצעים למיניהם. שי: זאת אומרת, אה נכון, יש לנו חברה שעברה לאילת בשביל ללמד, והיה מענק עידוד. דן: כן, לצורך העניין אם זוג מורים עובר לגור עכשיו באילת לשלוש שנים הוא יקבל מעבר למשכורת שלו עוד כמעט קרוב לחצי מיליון שקל מענק על שלוש שנים של עבודה לזוג שי: לא יודע אם זה שווה, זה לא יודע מתי היית פעם אחרונה באילת. סתם, סתם. כן, דן: חצי מיליון שקל, זה סכום משנה חיים שי: נכון, זה נותן אחלה ספתח לחיים, או איזושהי כרית ביטחון בהמשך. אוקיי, זאת אומרת בעצם, אם אני מתרגם את מה שאתה אומר, אתה אומר, בעולם תעסוקה רגיל, כביכול, אז... כן, משרות בתל אביב, או מה שנקרא מרכז הישראל בין חדרה לגדרה, מתפרנסים יותר במשכורות גבוהות. לעומת זה, אותה עבודה בקריית שמונה, מן הסתם זה פחות, או בחיפה, או בכל פריפריה כזאת או אחרת. אצל מורים זה שונה. מורה ברמת הגולן, מורה באילת, מורה בתל אביב, מורה בפתח תקווה, מקבל אותו שכר. לא רק מקבל אותו שכר, יש מקומות שהם כל כך רחוקים שיש אפילו הטבה כלכלית לעבור לשם על מנת לעודד איזשהו, בטח יוצר שם איזה חוסר ורוצים להשלים אותו על ידי עידוד כלכלי ולהביא מורים טובים למקום הזה. מעניין, מעניין, ממש. דן: כן, אבל זה גם בא לטוב ולרע, אני הצגתי את זה, אולי את היתרונות של זה, אבל לצורך העניין יש גם חיסרון, כי מורה בתל אביב, הוא לא יכול לקלקל את ה... עם משכורת של מורה, קשה לו לקלקל את החיים בתל אביב. זאת אומרת, זה... השוק החופשי הפסיק לעבוד, ואז מורה בתל אביב ומורה בקצרין מקבל את אותה משכורת, אבל ההוצאות שלו הן לא אותו דבר, ואז גם בתל אביב ספציפית... יש מחסור גדול במורים, ואז גם הם, תל אביב כעירייה, נותנת כל מיני תמריצים למורים כדי להגיע לשם. שי: כן, הבנתי. כן, כי זה כבר, היוקר המכרה שם כל כך גבוה, שאפילו, בוא נגיד אפילו נלך על ההנחה הבינונית, שלא זוג מורים, שבוא נגיד מורה ומקצוע אחר, הייטק, פיננסי, לא משנה, אפילו זה בתל אביב כבר לא מספיק בשביל להחזיק משפחה או איזה כלכלה, וצריכים בעצם לבוא ולתת איזשהו מענק עידוד בשביל העיר. אוקיי, אז אני רואה את זה בעיקר כיתרון, כי יש פה, כי התל אביב הזה, זאת אומרת, זה נקודתי, ויש פה יתרון על אנשים, זאת אומרת, אנשים שהם יכולים לדמיין את עצמם ולחיות חיים שהם טיפה מחוץ, בוא נגיד, למרכז הארץ, ויש אנשים שגם רוצים את זה. אז אני אומר, אם אתה רוצה את זה, ויש איזושהי הטבה, אז זה יכול להיות מאוד מתאים. דן: וגם העבר תוך כדי, כאילו תוך כדי החיים, אתה מחליט שאתה רוצה לעבור מיקום, אתה לא בלחץ האם תהיה לי עבודה או לא. כאילו ברגע שיש לך קביעות ואתה עובר דירה, אז כאילו מחויבים למצוא לך מקום עבודה. זה היתרונות של זה. שי: מצוין, מה עוד? דן: אתה מצליח לחשוב על עוד משהו שהוא שווה כסף ולא נאמר כי על הכסף יש לי הרבה מה להגיד שי: אז יש פה משהו שגם הכנו קצת לפני, אז אמרנו חיסרון ובעצם הדבר הזה, אני גם מכיר את זה מסתם, אשתי אוהבת, דרך אגב זה לא רק למורים, זה גם לאחיות, אבל מה שנקרא הדברים האלמנטריים של בן אדם שמגיע לעבודה, שיכול להכין כוס קפה, שיש לו בעצם דברים בסיסיים. שאין אותם בחדר מורים, ספר לנו על זה. דן: אז אוקיי, זה כבר בעיניי, זה ממש כסף, כאילו זה אפילו לא שווה כסף, זאת אומרת אני בעבודה שלי, במשכורת שלי, לא מקבל לצורך העניין אוכל בסדר, אני עזוב שאני צריך לדאוג לעצמי והכל, אבל גם את ההחזרים על האוכל אני לא מקבל, שלא לומר פינת קפה, יש כן בתי ספר היום שכן הבית ספר לוקח על עצמם ועושה פינת קפה, אבל במרבית בתי הספר המורים אוספים קופה קטנה וקונים נס קפה של עלית וחלב פעם בשבוע כדי שיהיה, כאילו, אוספים כסף בשביל פינת קפה. וזה דברים ש... כאילו, זה עוד שי: אני אגיד לך למה... כן. סליחה, תמשיך. דן: הוצאה, זאת אומרת, זה... סביב 200-300 שקל על קיום בחודש שי: כן, אתה רואה את זה ככסף, אבל אולי אני מהצד, או מן הסתם הרבה אנשים, אני לא רואה את זה ככסף, כי בעצם פה, למה אני לא רואה את זה ככסף? כי בעצם להחזיק את זה, אין איזה עלות כלכלית גדולה. להחזיק טסטר שוייס וקרטון חלב ביום, מבחינת התקציב של משרד החינוך, זה בטל ב-60 מיליון, כן? אפילו בכל בית ספר בארץ, אם אתה עושה את יש בזה משהו מזלזל. וזה נראה לי היותר, זאת אומרת בגלל זה אני לא מכניס את זה לתחת כסף, אני מבין כאילו לא מתייחסים לרגע לבן אדם, שיש לו, כמו שיש תנאי בסיסי לדברים, שיהיה מים, שיהיה קפה, שיהיה חלב, היום זה בסיסי בכל מקום עוגייה משהו, בכל מקום עבודה נורמטיבי, כן, לא מדבר איתך על דברים, וכאילו זה לא מתקשר לי לכסף, זה מתקשר לי ל... ליחס לעובדים, זה גם, אני מכיר את זה מהאחיות גם, שגם כאילו עובדים קשה וזה, והן צריכות להביא את הקפה מהבית, זה כאילו פוגע. אתה מבין מה אני מתכוון? דן: כן, כן, תראה, אני מניח שאם היו מכניסים את זה להסכמי השכר, אז כאילו, ודנים על זה, אז היה אפשר להשיג את זה, בטח בתוך משא ומתן, זה משהו שהוא פחות חשוב בעיני ארגון המורים, או משרד האוצר, או משרד החינוך, אני לא יודע להגיד, בעיניי זה כאילו... אתה יודע מה, מיילה קפה ודברים כאלה, כאילו מקומות עבודה, אין מספיק, כמעט באף בית ספר אין כמות יחידות מחשב כמספר המורים. אז מורים חולקים, שלושה מורים חולקים מחשב ושמים את הקלסרים פה ואת הדברים שם, או פינה לשבת בה, כאילו אין, פינות עבודה וזה. כן? שי: ב... ב... ב... ב... למורה, כן. אוקיי. דן: כן, ואז בתוך זה, כש... זה משלים את הזה, ואז אם כבר יש לך חמש דקות פנויות ביום, ואתה צריך גם לחמם את האוכל שלך במיקרוגל, ואז זה, ואז לשבת לאכול אותו באיזה ספסל, ואז פתאום איזה ילד רץ שם, ואתה צריך לטפל במשהו, אז כאילו זה... אז אתה אומר לך, אז לא משנה, אז אני אחכה לבית ואני אעשה את זה, אוקיי? זה כאילו... שי: כן, כן, כן, זה לא פשוט. אוקיי, אז אתה רוצה עכשיו לצלול, בוא נגיד, סיימנו עכשיו, בוא נגיד, חצי ראשון, דיברנו יותר ב-i-level, על יתרונות חסרונות. בוא נצלול יותר טיפה למספרים. דן: אחלה. אז שאלת אותי כמה מורה מרוויח לי שעה באיזשהו שלב, אז ניגשתי לעשות, קודם כל, אין, לא יודע, אני לא חושב שמורים כל כך עובדים ככה, אבל הרבה פעמים ראיתי לפני כמה שבועות מישהו העלה, אפילו לא זוכר באיזה רשת חברתית, את התלוש שלו כמורה, ואז היה שם דיון כזה, אם אתם עובדים... רק תשעה חודשים, ושעה זה רק ארבעים וחמש דקות, אז צריך לחשב את זה ככה או אחרת. אז באמת הלכתי על חישוב, בוא נגיד מחמיר, לכאילו לרעת המורה רגע, כמה זה בנטו. ואחד... שי: הכוונה לרעת המורה? דן: מה שכתוב, לצורך העניין אם אני ממלא עכשיו, עושה שעת מילואי מקום, כמה כסף אני מקבל על השעה הזאת? ונגיד שאני בתור המורה החציוני, קצת פחות מ-70 שקל לשעה, שאם אני נכנס עכשיו למלא מקום כאילו להעביר שיעור של מורה שחולה. שי: רגע, רגע, רגע. אתה מדבר עכשיו על שעה ספציפית, אבל השאלה האמיתית היא בכמה מורה מרוויח לשעה, היא שאלה שנתית בעיניי. צריך להגיד, מורה בשנה מכניס איקס, חלקי סך השעות שהוא עובד בהן במהלך השנה הזאת, שאמרנו שהן בהכרח פחות מבן אדם ממוצע, והשעות היומיות שלו, שלמרות שהן הרבה יותר עצימות, הן עדיין פחות מבן אדם ממוצע. כמה יוצא הסכום הזה, חלקי זה, לשעה. דן: אז את זה עשיתי, זה כאילו המחמיר לצד השני לצורך העניין אם נלך על מורה שכאילו בזמן שהוא בכיתה הוא בכיתה, בזמן שיש לו שעת שהייה הוא שוהה, בודק מבחנים, מבחין שיעורים ומעבר לזה לא עושה כלום, כאילו יש צלצול, אל דברו איתי אני הולך לשתות קפה, אין כאלה, לא יודע, לא מכיר אף אחד שהצביע לסודק, אבל שי: לא, עזוב ולשתות קפה. בוא נגיד מה שאמרת, שמונה עד שלוש הוא שם. גם אם הוא שותה קפה הוא מחויב למקום. זה. דן: כן, אז אני אומר, גם שמונה עד שלוש, יש מורים שיום בשבוע יוצאים באחת, זה תלוי בבעלות שלהם וזה. אז אני אומר, שבוע העבודה של מורה הוא איפשהו בין 36 שעות ל-40 שעות שבועיות. אז בואו נלך על 38 שעות שבועיות. שוב פעם, בן אדם, לא יודע, שכיר רגיל, אני מניח שעובד קצת יותר מזה. נגיד שמונה כפול חמש טיפה יותר, נכון? את אלה הכפלתי בשלושת רבעי שעה, זאת אומרת, בגלל כזה שלושת רבעי שעה, ואת זה לקפתי את המשכורת שנתית, אני בתור מורח ציוני, שכר ברוטו נגיד חמש עשרה, חמש עשרה אלף שקל, פלוס מינוס, תלוי בחודש, הכפלתי בשניים עשרה חודשים וחילקתי בתשע, זאת אומרת, כאילו עוד פעם אנחנו, כאילו להגדיל זה מגדיל את המשכורת של ימי עבודה וזה יוצא, יצא לי על החישובים שלי סביב קצת פחות מ-160 שקל לשעה כן. כן. כן, גם ה-70 הקודם, הכמעט 70 הקודם, זה גם כן ברור. שי: אוקיי, ומה אתה חושב על זה? זה משקף משהו? זה אומר משהו? דן: אני לא מכיר מורים שעובדים ככה. מה זה? שי: זה משקף משהו? זה אומר משהו? זה המספר, זה... דן: זה המספר, זה לא מספר שהוא, אתה יודע, לא סופרים בזה את השעות שאתה בדרך לבית ספר, לא סופרים בזה את ההפסקות שאתה... או בתורנות בהפסקה, או שאתה... בתוך ההפסקה. אין הפסקות, כאילו, זה לא... שי: אין הפסקות. אה, הורדת הפסקות? דן: אני אומר לפי הסכמי השכר, השבוע הוא שלושים ושש... שי: הבנתי, לא. לא, אז אתה צריך להוסיף הפסקות ולהוסיף... בוא נגיד, אם אתה מוסיף הפסקות, ואם אתה מוסיף 10 % יותר, בוא נגיד, שעות בחודש, כי יש את השיחות בערב, וכי יש הכנת תוכן, ויש דברים, אתה עדיין נמצא באיזשהו אזור שהוא, בוא נגיד... דן: זה יוצא כן, בסביב 110-120 פלוס מי שי: 110-120. אוקיי, זה לא... ואוקיי, משווים את זה לשוק, בעצם בוא נגיד לשכר מינימום, לא צריך להשוות את זה למינימום, כי זה לא עבודה של מינימום, אבל רק בשביל ההשוואה, נראה לי שזה פי שלוש וחצי. נכון? שכר מינימום? כן. דן: כן, משכר המינים, כן בוא נגיד פי שלוש, לא, שי: פי שלוש דן: כן שלוש וחצי שי: סבבה, אוקיי, זה עובדה, אי אפשר להגיד אם זה טוב או רע, זה המציאות של הדבר הזה. דן: כן, למורה עם תואר שני, כאילו מורה עם תואר שני, מקצוע, זה כן, בסדר. שי: אוקיי? סבבה. מה עוד? דן: התנאים שהמורים מקבלים הם טובים יותר, זאת אומרת זה שכירים שמקבלים קרן השתלמות שבהרבה מקומות או לא יקבלו או זה חלק מהמשא ומתן שאתה מנהל ויכול להיות שזה בא על חשבון דברים וגם בקרן ההשתלמות יש בחירה בחירה גדולה יותר גם למורים, שאולי כשנדבר מתישהו על קרן השתלמות לעומק, אז גם נדבר על זה, אם גם. שי: תן לנו במשפט על קרן השתלמות, מה זה? דן: קרן השתלמות זה משהו שיכולים לבקש את זה כל השכירים במשק, לא בטוח שהמעסיק ייתן להם את זה, בעיקרון זה מכשיר חיסכון לטווח בינוני, אתה בתור עובד אתה מפקיד שניים וחצי אחוז מהשכר והמעביד על פי רוב יפקיד לך שבעה וחצי אחוזים המעביד יכול גם לבחור פחות ואז זה נחסך לך באיזה בית השקעות שלבחירתך ואחרי שש שנים הקרן הזאת הופכת לנזילה ואתה יכול להשתמש בה, כראו את עיניך, נקייה ממס, פטורה ממס גם בהפקדה וגם במשיכה שי: הבנתי, ומה הפער בין ממוצע למורה? דן: אז במורים קודם כל באופן גורף המורים מקבלים את זה, זאת אומרת שאם אני הייתי עכשיו הולך בעבודות קודמות שעבדתי לפני שהייתי מורה, לא קיבלתי את זה בשום מקום, א', גם לא ידעתי לדרוש את זה, אבל גם אם נניח והייתי יודע לדרוש את זה, לא בטוח שהמקום המעסיק שלי היה מסכים לדבר הזה, כי הוא צריך להפקיד עוד כסף, מבחינתו יש לזה עלות גדולה יותר, ספציפית המורים גם מקבלים אפשרות להפקיד 4.8 אחוז בעוד שי: אהה דן: המעסיק מפקיד 8.4 זאת אומרת עוד קצת סליחה 4.2 שי: הבנתי. זאת אומרת, יש פה... דן: ו-8.4 אמרתי 4.8 אז זה 4.2 ו-8.4 שי: בסדר, טוב. וה-8.4 הזה זה כאילו must, זה קורה. דן: כן, יש בזה עוד הרבה מורכבויות שאנחנו נגיע לזה כשנדבר על קרן השתלמות של המורים, כדי לא להיכנס לתוך העניין הזה, האם זה כדאי או לא כדאי, כי יש לזה עוד כל מיני הגבלות אחרות. וזה בסופו של דבר גם מה שמייצר לך את השנת שבתון. שנת שבתון של המורים, זה רק אם אתה מפקיד 4.2 והמעסיק מפקיד 8.4. שי: הבנתי, טוב, בסדר, אז ניכנס לזה באמת כשנגיע לפרק הזה. רק רציתי להגיד על מה שאמרת, על זה שלא ידעת שקרן השתלמות וזה, אני אגיד שאני חושב שאם משווים תפוחים לתפוחים, אני לא חושב שיש היום משרה של בן אדם עם תואר שני שלא מקבלים קרן השתלמות. אתה מבין אתכם? זה לא, זאת אומרת, זה, זה, א', יש ידע היום, אני חושב, הרבה יותר על מה מגיע לי, גם בזכות כל הקדמה והיה, וגם יש איזשהו... אני חושב שרמת השכלה שכבר, אתה יודע, המשרות הם בדיפולט, מקבלים קרן השתלמות. אולי אני טועה, המאזינים שלי, המאזינים שלנו יכולים לרשום לנו ב-comment, אולי אני טועה, אבל אני חושב שרוב האנשים שהם באיזושהי פוזיציה עם תואר שני, יש להם את הרכיב הזה בשכר. דן: נכון, אבל אני אגיד גם שאוכלוסיית המורים היא מאוד הטרוגנית, ויש אנשים שאם במקום להיות מורים היו עובדים בחינוך במשהו אחר, הם לא היו מקבלים את זה. כאילו זה, לצורך העניין, עכשיו יש כל מיני דיונים על זה, על, לא רק עכשיו, כל כמה זמן עולה, האם לבטל את ההטבת מס על קרנות השתלמות. כי זה בעיקר לאחוזונים הגבוהים. במורים יש גם אחוזונים, כאילו, יש עשירונים שלוש וארבע, כאילו, מבין שי: אהה דן: עובדי ההוראה, והם זכאים לקבל את זה, שזה בעיניי... זה שווה. הם כנראה לא היו מקבלים את זה בכל מקום. שי: זאת אומרת, עובד הוראה גם היום הראשון, כמו שאמרת לי בהתחלה, אפילו שלא במצב הנתון עכשיו, שאין לו תעודת הוראה ובגלל החוסר מקבלים היום, הוא מקבל מ-day one קרן השתלמות. דן: כן, היום הוא צריך, כאילו מה זה מידי, הוא צריך להיות טיפה אקטיבי כלפי זה, אבל הוא מקבל מכתב מהמעביד שהוא צריך לחתום עליו שהוא יודע שאין לו קרן השתנות שי: אוקיי, אז הוא לא מקבל. דן: הוא צריך להיות, כאילו, בין אם הוא, אם הוא לא, אם הוא לא פותח קרן השתלמות, הוא צריך לחתום שהוא מודע לזה שהוא לא פתח קרן השתלמות. שי: הבנתי, אבל פותחים לאנשים. דן: כן, זה אתה צריך לפתוח, כאילו כמורה, אבל זה... שי: הבנתי, אתה צריך לפעול, כן, כן. אבל לא, הכוונה שלי לא הפעולה, הכוונה שלי שגם מישהו שנכנס ביום הראשון שלו בגיל 23 אחרי תואר או תעודת הוראה או כל משהו, מהיום הראשון יש לו קרן השתלמות. סבבה, זה מה שהתכוונתי. אוקיי, מעולה. כן, כן, כן, אמרתי, הוא זכאי ל... זכאי לה הכוונה, אולי יותר נכון. בסדר גמור, אז דיברנו על קרן השתלמות כעוד איזשהו רכיב, יתרון, חיסרון, נרחיב עליו באיזה פרק, מה עוד? דן: כנ"ל הפקדות לפנסיה, גם ההפקדות לפנסיה של המורים הן מוגדלות, זאת אומרת כעובד אני מפריש או שישה או שבעה אחוזים לבחירתי, אבל המעסיק מפקיד שבעה וחצי אחוזים תגמולים ועוד שמונה אחוזים ושליש פיצויים, שזה בין שניים לשלושה ושליש אחוזים, כאילו זה זה תוספת אומנם לא נשמעת משמעותית, אבל בלונגרנד זה לא מעט כסף. שי: הבנתי שזה בעצם מעל הממוצע ב... זאת אומרת... כן, סבבה. כן, כאילו לא משחקים, זאת אומרת גם עם הקרן השתלמות, גם עם הפנסיה, אולי הרכיב של השכר, אולי הרכיב של הזה נמוך, אבל עם המסביב, ההסכמי שכר האלה הצליחו למקסם ואפילו להשיג עודף על הבן אדם בשוק החופשי. מאמן. ואז ניכנס לזה בפרק של הפנסיה ונדבר על כל הדברים האלה. אוקיי, זה יתרון, אז בעצם כל המעטפת הזאת של מעבר לשכר. מה עוד? דן: אני חושב הטבות להורים, או יותר נכון אפילו לאימהות ספציפית, שלא בהכרח יש במקומות אחרים. שוב פעם, אם נלך, כנראה אם את עובדת בגוגל, אז יכול להיות שייתנו לה חצי שנה חופש חופשת לידה ודברים כאלה, אבל רגע, כעבודה רגילה, אז גם אימהות לילדים עד גיל 14 מקבלות מקבלות תוספת משרת אם, תוספת של שבעה אחוז. אגב, זה אל מול אם אני המורה החציוני והמורה החציונית שיש לה את אותם נתונים כמוני, תקבל שבעה אחוזים יותר ממני, שזה גם כן איזה משהו שבעיניי הוא יפה, איזשהו תיקון כזה של חוסר שי: אהה דן: שוויון אולי, בין המינים. וגם... אמא לילד מתחת לגיל חמש זכאית גם לתוספת מעונו. שי: כמה מה מה שווי הצבא דן: 370 פלוס מינוס לילד אחד ו-610 שקלים פלוס מינוס לילד נוסף עד גיל חמש, כאילו לשני ילדים ומעלה, בחודש. שי: בחודש, כן. אבל מעונות אוהדים היום מ-4,000. דן: נכון, אבל המעביד לא משתתף בזה כך או כך, אבל משרד החינוך והרשויות כן נותנים על זה איזושהי תוספת, גם אבות יכולים לקבל את זה, אבל יש כל מיני תנאים וצריך להיות אקטיביים כלפי זה, וגם על זה אולי נדבר בהמשך. שי: הבנתי, אוקיי, אולי גם באתר נעלה איזשהו עמוד כזה או איזה בלוג שמסדר את ההטבות, אתה יודע, באיזו טבלה כזאת מסודרת, סתם שיהיה כזה בעין, זה יהיה נחמד. דן: אוקיי, יאללה, נעבוד על זה. קרוב. שי: אוקיי אז דיברנו על השכר, יש עוד משהו להגיד על שכר או שנעבור לחלק הבא? אוקיי, מבחינתי החלק הבא, וזה משהו שגם אמרתי לך לפני הפודקאסט, זה זאת אומרת, כשמדברים על מורה, אז אומרים מורה, אוקיי? ושזה התפקיד. אבל זה לא מספר את הסיפור הכללי. זה כמו להגיד, בוא נגיד הייטק, אז לא יודע, בודק תוכנה. זה לא מספר את הסיפור. אתה מספר שאתה נכנס לאיזשהו עולם שממנו אתה מגשים את עצמך. יכול להיות כל מיני דברים, אתה יכול להיות מהנדס, מנהל מוצר, מנהל חברה, זאת אומרת יש המון המון דברים. אז גם בעולם הזה של החינוך, בוא נגיד את זה כעולם רחב, אז הייתי רוצה להסתכל על זה ביותר של כקריירה. לאיזה עולם אני נכנס ומה האפשרויות שלי, כי אם אני באופי שלי, בן אדם שהוא יותר, יש לו נטייה מסוימת ללא יודע. ליזמות או להתקדמות או לא משנה מה אז אני לא נכנס רק לתפקיד אני נכנס למערכת אז הייתי שמח שתספר לנו קצת על המערכת זאת אומרת מה זה אומר להיות מורה איך מתקדמים מה זה אומר להיות מנהל מה קורה אחרי מנהל איפה המנהלים עובדים אחרי זה זאת אומרת יש פה איזושהי קריירה מה שתוכל לתת לנו איך נראית קריירה של איש חינוך דן: כן, אז גם פה בטח יש הרבה. לצורך העניין, אם מורה מתחיל, נכנס לעבודה, במאה אחוז משרה, ירוויח סביב ה-9,000 שקל. גם פה יש הבדל אם עובד ההוראה הזה הוא זה גננת, או עובדת ביסודי, או בחטיבת ביניים, או בתיכון, אבל פלוס מינוס 9,000 שקל. וההתקדמות, אם אני מתחיל מורה ומסיים מורה בקצה אחרי ארבעים שנה, היא לפי ותק וצבירת גמולי השתלמות. כשבסוף, אם אני נשאר מורה למתמטיקה, מגיש לכמה בגרויות, אפשר גם להגיע לסביבות ה... בין עשרים לעשרים וחמש אלף שקל משכורות לוותק מקסימלי והשתלמויות מקסימליות. שי: זאת אומרת, כמורה מקצועי. דן: כמורה, כמורה, כמורה, כן, כן, בוא נגיד עם גמול, גמול אחד נגיד של ריכוז ו... שי: זאת אומרת אם אני נשאר במקצוע הזה שנקרא מורה כל שנות חיי לאורך הקריירה שזה תרחיש שתגיד לנו אחרי זה אם הוא סביר או לא סביר אבל אני מתקדם עקב אלמנטים של ותק וצבירת גמולים דן: כן, סביר או לא סביר? תשמע, אני מכיר אנשים שזה הפשנט שלהם, זה המקצוע שלהם, כאילו זה ממש מקצוע, כאילו ללמד משהו ספציפי, כאילו גם זה, זה... שי: כן. אבל יש, זאת אומרת, גם ללמד משהו ספציפי, יש איזשהו רכה, אז יש, יש, זאת אומרת, יש אנשים שנמשכים לאיזשהו מסלול, ויש אנשים שאוהבים את ה... אבל אתה אומר שיש אנשים שאוהבים את ההוראה, להיות, נגיד גם סתיו אשתי כדורי, היא רוצה להיות במפגש עם התלמידים, זה ה... זה, זאת אומרת, זה הנקודה שלה. דן: כן, אז כן, ומי שהולך לכיוון הזה, אז הוא הרבה פעמים יהיה מחנך הרבה שנים, או רכז חברתי, וגם פה יקבל על זה גם כן גמולים, וגם שם אפשר להגיע לסביב ה-20,000 שקל בסוף האירוע. זאת אומרת, אתה תצטרך ללמד מקצוע כלשהו, אתה צריך ללמד איזו דיסציפלינה, אלא אם כן באמת אתה הולך למקום של... יש לא מעט מורות שהופכות באיזשהו שלב ליועצות, עושות לימודים וליועצות, או מורות לחינוך מיוחד, שם הכספים הם מעט יותר גבוהים. בקצה, זה לא בטירוף, לא מגיעים למשכורות של 50-60 אלף שקל כמובן. כן. שי: יש איזה פיצוי על ה... על ה... לעודד אנשים להיכנס לתחום היותר קשה ומאתגר, בואו. דן: כן, וכנ"ל סגני מנהלים ומנהלים. ההבדל בין מורה מקצועי שהוא חרוץ ויש לו גם ריכוז, לבין סגן מנהל בשנים הראשונות הוא לא מאוד גבוה. זאת אומרת, חבר מעבודה הפך, השנה הזאת עבר להיות סגן מנהל. בפועל השינוי הוא לא מאוד גדול. על סגנות מקבלים איזשהו אחוז מסוים של תוספת, סביב ה-20 אחוז, לא נכנס כרגע למספרים המדויקים, אבל יורד לו חינוך כיתה, גמול של חינוך כיתה, והוא היה רכז חברתי, וגמולי הגשה לבגרות, זה יורדים, אז בסוף זה יוצא תוספת של משהו כמו 2-3 אחוז, להיות סגן מנהל, שזה, סגן מנהל ומנהל, זה עבודות שהן כבר מאוד מאוד קשות. וגם יש בזה כמובן עניין וזה, אבל אתה כבר מתחיל להתרחק מעבודה עם נוער או עם ילדים ויותר עובד עם הצוות והמבוגרים, יש לזה המון קסם ויתרונות ובאמת גם זוכה להוביל מדיניות, אבל זאת עבודה סופר קשה ו... שי: כן, אתה בעצם מתרחק מהשוני, זה עדיין, בסוף, אם אתה מנהל, אתה מנהל כביכול מבוגרים במתחם זה, זה דומה יותר לעבודות סטנדרטיות, בוא נגיד, אין לך את היתרון של המגע עם התלמידים, ובעצם ההשפעה הישירה, בוא נגיד את זה. למרות שלמנהל יש, כן. דן: כן, כלכלית יש שם קפיצה בתור מנהל, אבל גם זה לא, בסוף מנהל בית ספר זה ממש כמו לנהל תאגיד, יש מתחתיו איזה 120 עובדים ועוד 600, 700, 800 ילדים, לפעמים גם 1200 ומעלה. זה, הוא לא מרוויח כמו סמנכ"ל בגוגל, כאילו... שי: מה נדע? נפלת על גוגל. האמנתי דן: אין לי מספיק דוגמאות מתחום ה... מתחום הקדמה. שי: אותך, האמנתי אותך. תגיד ריברסייד, הסם של האפליקציה. אוקיי, אבל שאלה עכשיו, האמת שאני לא יודע, אבל עכשיו נראה לי פתאום... יש, לפי מה שהסברת לי לגבי השכר, בעצם כל שנה, או כל פעם שאתה מחליף עבודה, מרכיבים מחדש את הפאזל של המשכורת שלך. אין צבירת ותק ב... במשהו מסוים, זאת אומרת אם הייתי מחנה חמש שנים ואחרי זה הפסקתי אין לי דן: הגילה. שי: משהו על זה שהייתי מחנה חמש שנים וכאילו צברתי ניסיון דן: לא, יש איזה שהוא, שוב פעם תלוי אם זה, כן אני מבין מה אתה אומר שי: אתה מבין מה מתכוונת השאלה? אם הייתי מנהל בית ספר, ועכשיו אני חוזר להיות מורה, אז כביכול מורידים לי את הכל, אבל כבר הייתי מנהל בית ספר, צברתי איזשהו ניסיון במערכת שהוא לא ותק נטו, שהוא איזושהי מיומנות, לא יודע. דן: כן, זה לא מגולם כמו שהיית חושב, כאילו שזה יגולם. כאילו, אם מנהל עכשיו מגיע להתראיין במקום עבודה, זה לא יהיה באותו אופן. זניח. יש תוספות, זאת אומרת, יש תוספות בשכר, אבל זה לא מאוד גדול. זאת אומרת, לא זה מה שישנה את ה... זה לא Game Changer מהבחינה הזאת. שי: אני מסתכל פה, עשיתי תוך כדי שהפרק, עשיתי גוגל כמה מרוויח מנהל בית ספר, סתם ג'מנאי אומר לי, פה מנהל תיכון גדול חוצה את השלושים אלף. דן: כן, כן, כן, למנהלים זה יכול להגיע לדברים כאלה, ממש יש טבלה, כאילו ממש טבלה מודפסת שהם מפרסמים עם הטבלאות שי: כן, אין פה... דן: שכר כאלה, וזה אתה כזה רואה כמה ותק יש לו כמה שנים, איזה רמת מורכבות בית ספר, ושם אתה... שי: אוקיי, עכשיו, אז דיברנו על כמה העובד, זאת אומרת, דיברנו על המורה כשכר ורכיבים פנימיים, דיברנו על האפשרות בגדול להתקדם בתוך בית ספר, אני חושב שאולי נעשה על זה עוד איזשהו פרק, נדבר על מה זה אומר לרכז, מה זה אומר זה, זה יעשה סדר, אבל בוא נשאר רק שנייה ב-high level, והייתי רוצה לדבר על משהו שאני חושב שהוא מאוד משמעותי והוא לא מתומכר ב... בעולם הזה שנקרא להיות מורה, אשמח לדעתך. אז יש פה שתי דברים. אחד, מה שכבר הזכרת, זה הכסף שנחסך, לא הכסף שלא קיבלת. אתה מבין מה אני מתכוון? לפעמים הכסף הוא לא זה. אם בחנוכה, אז שם קוד, סגנית גוגל, צריכה לשלם קייטנות לארבעה ילדים, מורה יכול לייצר תוכן לארבעה ימים עם האוטו ולנסוע ולקחת את הילדים שלו לימי כיף או להיות פשוט בבית וזה כסף שנחסך, זאת אומרת זה שלא, החופש של מורה יש לו הלימה לחופש של התלמידים אז יש פה קשר ישיר בדבר הזה ואנחנו רואים את זה כל שנה יש את כל העניין הזה, מה קורה, כולם מחפשים מסגרות עזוב רק את הכסף, יש את הלחץ, מה אני עושה באוגוסט, מה אני עושה בזה, שאנחנו, אני רואה, זאת אומרת, אני מאוד מאוד רגוע. הפקטור הזה, שלפחות אחד מבני הזוג הוא מורה, הוא מעבר לפן הכלכלי, הוא מרגיע את הפניקה של מה עושים עם הילדים. דן: נכון, כאילו מבחינה כלכלית לכמת כמה כסף זה יוצא, זה כאילו כל אחד יכול אולי לעשות חשבון אצלו כמה הוא משלם על הקייטנות ודברים כאלה, כי פה יש מנעד מאוד מאוד רחב, אבל מעבר לזה זה גם, זה זמן איכות עם הבנות שלי, כאילו אני איתן כל זמן שהן לא בגן, הן איתי כאילו, וזה משהו שהוא, אי אפשר לכמת אותו בכסף, כאילו זה זה זיכרונות שאנחנו צוברים ביחד וזה כאילו גם קשה כמובן, זה כאילו עוד עבודה, אבל זה גם... זה משהו שהוא שווה יותר מכסף בעיניי. שי: לא, חד משמעית, חד משמעית, אני מסכים איתך לגמרי, פשוט, אתה צריך גם מתחילה את זה, אמרנו, אנחנו לא מדברים על האידיאל וזה, אין ספק שאנשים, כמו שיש מנעד בכל דבר, יש אנשים שבזמן הזה עם הילדים יעשו את the most out of it, כאילו, וימקסמו את הכל, ויעשו קמפינג וזה ופה ושם, ויש אנשים שישבו בבית ולא יודע, יבשלו ויראו סרט, ואולי אחרי הצהריים או פעם בשבוע ילכו לסרט. אין טוב מה לא טוב, יש מה אתה בוחר לעשות. כרגע אנחנו מדברים על הרובד דן: כן, כן. שי: הכי בסיסי של הכסף שנחסך ברמה הכי הכי בסיסית שלו, ושתיים, הלחץ. זאת אומרת שגם אם אתה סופר עם הילדים ורוצה לאיתם, יש משהו מרגיע בזה שקודם כל אני בבית. עכשיו נראה מה נעשה, אולי יום נלך לפה, יום נעשה עם סבתא, יום נעשה קמפינג, יום נעשה זה, אבל קודם כל אני בבית, אני לא בסטרס הזה שאני מרגיש שהמון המון אנשים מסביבי נמצאים בו, ביולי-אוגוסט. דן: כן, כן, אני מבין מה אתה אומר. יש לזה אולי צד שני שהוא מאוד שולי, יכול להיות, אבל אולי זה כן משהו שווה לשים אותו על השולחן, זה שאתה לא יכול לקחת בתור מורה חופשה מתי שאתה רוצה. זאת אומרת, את החופשות אתה תצטרך לעשות תמיד כשהכי יקר, כאילו, תמיד בחופשי. מאוד מאוד שולי, הצד השני של זה בעיניי, בטח לעומת הפרופיט שאתה, שהצגת. שי: מסכים, מסכים לגמרי, זה לא כזה מהותי, אז בסדר, אז לא טסתם, זה לא איזה משהו מהותי. עוד משהו, שטוב, אנחנו גם לוקח הרבה זמן, מעניין, אבל נמשיך טיפה את הפרק הזה, כי כבר נסגור את הזה. מה אתה חושב על העניין הזה של השינוי בעצם, היכולת לשנות, במידה, ואתה רוצה להיות בחופש? אהלן וסלאנן, תהיה בחופש. אבל אתה יכול גם לעשות דברים אחרים בזמן הזה. אני יודע שאני הכרתי, סתם בסיפור אישי, הכרתי איזה מורה, שבקיץ הייתי בסאמרקם בארצות הברית, אחרי הצבא, והייתי מורה שם שהתחברנו, ישראלי, גם היה מגיע כל שנה, והיה לו שם בית, והיה לו שם את העבודה, והיה לו את האוטו, גם אפילו היה לו אוטו כזה שם, שהוא חודשיים בשנה, אתה יודע, בארצות הברית, אוטו זה 3,000 דולר, יש לך אוטו, אז אתה כולם עם אוטו. והיה לו איזה שהוא, כן זה גם מן הסתם שילמו לו כסף על זה, אבל גם היה לו איזה שהוא עומק תעסוקתי שונה, שאתה, לא רק שברור שיש עבודות שהן ממש דינמיות, ואם את סגנית של גוגל אז את טסה ויש לך מלא עומק תעסוקתי, אבל ברוב האנשים לא מצליחים, לא חיים תעסוקתיים כאלה מסעירים, והיכולת לעשות שינוי, במידה ואתה רוצה לעבוד, לעשות משהו קצת שונה בקיץ, הוא מהמם בעיניי. דן: כן, קודם כל זה גם מאפשר לך באמת להוסיף עוד הכנסה, זאת אומרת אתה יכול לבחור להיות בחופש ולהתאוורר וגם להוסיף לזה עוד הכנסה שזה גם כסף לא רע, אני לדוגמה בונה מערכות במהלך הקיץ, בונה את המערכת שעות כאילו לבתי ספר זה עוד כמה אלפי שי: אתה? דן: שקלים כאילו בתוך איזושהי תוכנה, כאילו לא יושבים עם דף ועט, אבל זה עוד כמה אלפי שקלים שזה מצטבר וזה נהדר, וזה גם אותי ספציפי, יש אנשים שיכולים להשתגע מזה, אבל אותי זה גם באמת מעניין ומאתגר מחשבתי. שי: בואו נפתור גם את זה, בואו נדבר אחרי ה... כן, תשמע, זה גם דברים שונים. גם בקיץ הרבה פעמים יש מפעלים כאלה של טיולים וקבוצות, אתה יודע, מדריכי טיולים. יש המון עניין סביב הדבר הזה, ואהבתי גם את מה שאמרת, היכולת לבחור, גם זה שווה כסף. אני יכול השנה לעבוד, שנה הבאה לא לעבוד, השנה אני רוצה להיות עם הילדים כי זה מה שאנחנו עושים, ושנה הבאה אני אעשה משהו אחר, ועוד שנתיים אני אעשה משהו אחר. וזה מדהים. היכולת בחירה כשלעצמה כיתרון. זהו, אז דיברנו, לא, אני רואה, יש לי פה נקודות, זמינות, לא קשה למצוא עבודה, התחרות כביכול נמוכה והמחירים שלו. טוב, אז זהו, בגדול אני סיימתי את הנקודות שלי. אני חושב ש... כן. דן: אז אני רוצה להתייחס על עוד שתי נקודות שקצת אולי שמרנו אותן לסוף זה שתי נקודות שגם יתרון או חיסרון זה אנחנו אולי נפתור את זה מתישהו אבל זה יכול לבוא לכאן או לכאן וזה בעצם הדבר שאנחנו נתעסק בו אולי גם במהלך הפודקאסט וזה מה שאנחנו עושים בעצם ביחד זה אחד זה איך לקרוא את התלוש הזה אני חמש שנים, לא אפילו, כל פעם שפתחתי אותו לא הבנתי, רק שורה תחתונה, לא יודע מה לעשות עם זה. שי: אהה דן: הרמת סיבוכיות של זה ומה אני אמור לקבל ויכול לקבל, היא מאוד גדולה, שזה חיסכון, זה לא חיסכון, זה חיסרון, והרבה מורים גם ככה מפסידים כסף, כמוני וכמו עוד חברים שלי לעבודה, אבל יש פה איזשהו יתרון שכללי המשחק הם ידועים מראש. זאת אומרת, אתה יודע איך, החוקים כתובים, איך להגיע למקסימום המשכורת שלך, או איך למקסם את המשכורת שלך. ואז זה משהו שאתה יכול לתכנן אותו. אם בעבודה אחרת אתה אומר, אני צריך לעמוד באיזה שהם יעדים שהמנהל הציב, אבל אני לא בטוח איך לעמוד בהם או מה לעשות. פה זה הרבה יותר... זאת אומרת, אני יודע כמה אני ארוויח שנה הבאה וכמה אני ארוויח עוד שלוש שנים, ואם אני אעשה את זה, אקח את הבחירות המקצועיות שלי, איך זה יגולם בתלוש שכר, אבל זה מאוד מורכב להגיע לשם, לא מאוד מורכב, זה לא פיצוח האטום עכשיו, אבל זה משהו שצריך לחקור וללמוד, ובעיניי זה איזשהו יתרון ושווה לכל עובדי ההוראה באשר הם להתעמק בזה ולמצוא את דרך המלך שלהם בתוך הדבר. שי: יאללה מול למען הנקודה השנייה דן: זאת אומרת, אחד הסיבוכיות של התלוש וזה, כשבתוך זה, מה זה? שי: אה, כחיסרון. זה כחיסרון, החוסר יכולת שלך להבין את התלוש. זה... דן: כן, או מה מגיע לי, לצורך העניין. ישבתי לפני שלוש שנים עם חבר לעבודה, הוא אמר, תביא לי רגע לראות את התלוש שלך, הוא אומר, איפה גמול פיצול. לא ידעתי מה זה בכלל, מה זה. הגיע לי רטרואקטיבית, משהו כמו שמונת אלפים שקל, וכאילו ש... כאילו, הוא ממש פלוליס. אח שלי, לא. שי: זה מגיע צמוד למדד? דרך אגב. איי, דן: אח שלי באחת המשכורות קיבל ארבעים ושתיים אלף שקל רטרואקטיבית על גמול חינוך מיוחד שלא קיבל ואין לו מושג שי: זאת אומרת לא, אני אומר, בוודאי שזה יכול להיות מאות שקלים, אבל זה יכול להיות גם דברים קיצוניים, מדברים על עשרות אלפי שקלים, יכול להיות שאנשים כאילו עובדים כמה שנים ולא ידעו איזה משהו, ולא תגיד אנשים שעכשיו ראש בקיר, אנשים שקמים, עובדים, מסתכלים על התלוש, פספסו פה איזה משהו ויש פה טעות נגררת. דן: יש לנו חבר משותף, שנקרא לו א', שהוא לא קיבל דמי מעונות עבור הילדים שלו, הוא עובד כבר עשר שנים במשרד החינוך בבחורה שלו בת עשר. על פני עשר השנים האלה הוא היה צריך לקבל כחמישים אלף שקל. והוא לא מקבל אותם נכון לעכשיו רטרואקטיבית, בגלל שהוא היה צריך להיות אקטיבי כלפי זה. זה אחד הדברים הבודדים שאתה לא יכול לקבל אותם רטרואקטיבית. ועכשיו או שהוא צריך לצאת ולהילחם על זה ואולי לא יצליח ואולי לא, או שזה כסף שהלכו להיות כספים קואליציוניים באיזושהי ממשלה. שי: מובן. אז אתה אומר הסיבוכיות כחיסרון, אתה יכול להיות מפסיד הרבה כספים שעל פניו היו מגיעים לך, והיתרון הוא שאם אתה על זה, אתה יכול לתכנן לך קריירה. אתה יכול לבנות לך ולדעת כמה תרוויח עוד שנה, עוד שנתיים ועוד שלוש עם הצעדים הנכונים, ואתה יכול גם אקטיבית, לא, הייתי אומר את זה, לא מהתחנכנות לבורס או מאיזה משהו כזה, אקטיבית אתה מול... למידה אקטיבית אתה מול תואר, מול העמקה, להגדיל את השכר שלך בלי קשר ל... בוא נגיד, בלי קשר ישיר לאיכות העבודה. דן: נכון, נכון, נכון, זה חלק אולי מהביקורת של ה... כאילו על המורים, זה לא אומר שאתה יכול להיות בינוני ולקבל אותו כסף כמו שאתה טוב או חלש, אבל זה... כן. זאת אומרת, המנהל שלך הוא לא המעסיק שלך, זאת אומרת, יש פה איזשהו פער, זאת אומרת, אתה אומר להתחנחן לבוס, לבוס... הוא יכול למרר את החיים שלך באיזה שהם מופנים, אבל הוא כאילו לא זה שמשלם לך את המשכורת בזאת. שי: מצוין, בסדר גמור, אז אני מאמין שבימים הקרובים נעלה עם ה... זאת אומרת, קודם כל אנחנו, יש מזכיר, אנחנו, כל הפודקאסט והתוכן הזה הוא בחסות פייגרייט, שזו תוכנה מדהימה שבה אתה מעלה את המשכור, מעלה את התלוש השכר שלך, נתוני העסקה, ואנחנו עושים בדיקה בחינם לראות איפה יש לך פערים, ועל מנת לעזור ולמקסם את השכר. נשים לינק בפרק, כרגע זה רשימת המתנה, בימים אנחנו עובדים קשה מאוד על הלוגיקה ובימים הקרובים הראשונים כבר יזכו לפענוח הזה ומפה והלאה נמשיך ונגדיל, יש לנו המון רעיונות מה לעשות עם זה. דן: כן, ואני אומר, תצאו, שלב ראשון, תדפיסו את התלוש שכר שלכם, תמרקרו את כל הנתונים שאתם לא מבינים, ומשם לאט-לאט תתחילו לפענח. נשמח לעזור, תכתבו שי: יאללה מבול דן: לנו בתגובות, ונשמח לענות על דברים. שי: יאללה, דן, ערב טוב, תודה רבה. דן: יאללה, ערב טוב, ביי ביי.