Latest / שכר לימוד / שכר לימוד | פרק 2 | 10 טעויות בתלוש השכר של מורים
Transcript
- שי: ערב טוב לכולם, אנחנו בפרק 2 בפודקאסט שכר לימוד. אהלן דן. מצוין, מצוין, מקליטים ככה בערבים. אז בפרק הקודם נגענו בשאלה האם משתלם להיות מורה, במה אנחנו נעסוק היום? דן: נדבר על טעויות נפוצות בתלושים, בתלושי השכר, ואיך אפשר לתקן חלק מהם יחסית בקלות, ומה שלא בקלות גם נסביר. שי: יאללה, מצוין, פידבק קודם, קיבלתי מאשתי פידבק שאני אומר הרבה אז שים לב, אם אתה רואה שאני אעשה יותר מדי, תעיר לי. עדיף לשתוק. דן: לא נהיה חפים מטעויות, אני אמשיך להיות ככה שי: אוקיי, בסדר גמור. אז אנחנו מדברים על הטעויות הנפוצות במשכורת של מורה. כמה טעויות יש? כמה נעבור היום? דן: נעשה עשר פלוס אחד, זה לא הכל, זה חלק גדול, ומה שלא נספיק נעשה בהמשך. דברים שלא נכנסו לפה גם נדבר. בעצם תלוש השכר מורכב בבסיס שלו מוותק שאתה צובר, ככל שאתה צובר יותר שנים מוותק, אתה עולה בדרגות, לא עולה בדרגות, זאת אומרת צובר עוד ועוד אחוזים, בתחילת הדרך זה שני אחוזים לכל שנת וותק ומתקדם משם לאחוז אחד, זה תלוי ברפורמה בין אופק חדש לעוז לתמורה, מתי אתה עובר את הסף של השני אחוזים ועובר לאחוז אחד, אבל בכל מקרה... כל שנת ותק שלא נספרת לך, היא נחשבת להרבה כסף, כאילו שאתה לא תראה אותו. אז גם פה אפשר לחלק את זה לשניים, יש ותק שלא דווח לך, שזה הרבה פעמים קורה אם מורה יוצאת לשנת שבתון, ואז הוותק בשנת שבתון לא נספר לה. שי: אהה דן: יכולה לעבור חמש, שש, שבע שנים ולא לשים לב לזה. שי: רגע, אתה אומר בעצם הוותק, הוותק זה מספר השנים שאני מורה בפועל או בשבתון או... דן: לא, בתוך הוותק יש כל מיני דברים. יש ותק בצה"ל, יש ותק בהוראה, ויש גם ותק של שנים קודמות שעשית עבודה דומה. אז ותק בצה"ל, יש בו לפעמים טעויות, אם זה נספר לנשים באופן אוטומטי הרבה פעמים כ-24 חודשים, אבל הם שירתו יותר, או לפעמים נרשם להם אפילו פחות מזה. זה ותק בצה"ל. ותק בהוראה, יש שם פחות טעויות, אבל כן טעויות שיכולות לקרות, זה לצורך העניין, אם יצאתי לשנת שבתון ומילאתי את כל החובות שלי, השנה הזאת אמורה להיות לשנת ותק. זאת אומרת, בשנה השביעית יצאתי לשנת שבתון, בשנה כשאני חוזר ממנה אמורה להיצבר לשנת ותק, והרבה פעמים זה לא קורה אוטומטית. ואם לא בודקים את זה, זה יכול להיות להיגרר שנים קדימה ולהפסיד כל חודש לא הרבה כסף, אבל זה מצטבר בסוף ללא מעט בסכומים. שי: אז בעצם מורים שהיו בשנת שבתון בתקופה האחרונה ולפני כן הם בקבוצת סיכון בואו נקרא לזה יותר גדולה לטעות כי שנת שבתון יש בדרך כלל טעות לפעמים הבנו אז שימו לב מה עם צה"ל שאלה אם הייתי קצין יש לזה השפעה האם עשיתי חמש שנים דן: חודשי שירות בצה"ל נחשבים, שוב פעם יש הבדל בין הרפורמה, בין אופק חדש לעוז לתמורה על הדברים האלה, לא ניכנס לדקויות, אבל גם זה משהו להסתכל עליו, כאילו אם זה... זה לא משהו שהוא ישתנה משנה לשנה, זאת אומרת אם אוזן לך בשנה הראשונה משהו נכון, זה לא פתאום יורידו לך או יעלו לך, אבל לשים לב לזה, אם שירת את השלושים ושישה חודשים, לוודא באמת שזה מה שירשום שי: אוקיי, וזה לא בתלוש, בנתוני ההעסקה. דן: זה באישור נתוני העסקה וזה נמשך שם מהתלוש, כאילו התלוש מושך מאישור נתוני העסקה את האירוע הזה שי: אוקיי, אז יש לנו אירוע מספר 1, לראות שיש התאמה בין הנתוני ההעסקה לתלוש, שזה תמיד צריך להיות תואם, ויש עוד אירוע שיכול להיות שנתוני ההעסקה לא מעודכן, שזה האירוע שאתה מדבר עליו. דן: נכון. בכלל, יש שני סדרים של טעויות, בוא נגיד, שעם אישור נתוני העסקה לא נכון, ואז שם צריך לפנות למשרד החינוך בכל מיני דברים, זה ילווה אותנו בעוד כל מיני טעויות. ודבר שני, זה חוסר הלימה בין אישור נתוני העסקה לתלוש שכר עצמו, שזה קורה ברוב המקרים בעלויות, זאת אומרת, בעובדים של תיכון. שי: אוקיי, יש עוד סוגי עבודות חוץ משיכול ל... זאת אומרת, איזה עוד סוגים של שנים שהשקעתי במה שיכול להיחשב לי כוותק מעבר למורה או צה"ל? דן: יפה, אז גם פה זה תלוי באיזה רפורמה אתה, רפורמת אופק חדש היא קצת יותר קשוחה בעניין הזה, בעוז לתמורה אפשר לאשר לך כל דבר שהוא קשור למקצוע, אותו אתה מלמד, זאת אומרת אם הייתי מהנדס תוכנה ואני עושה הסבה להוראה במחשבים או במתמטיקה נגיד, אז הוותק יכול להיצבר לי או אם הייתי מדריך בתנועת נוער, ותק כזה יכול להסבר לי. אם הייתי עורך דין, ואני מלמד אחרי זה משהו מהעולמות האלה. שי: הבנתי, זאת אומרת, גם מדריך בתנועת נוער? מה, אם אני הייתי מדריך בתנועת נוער, אני חשבתי עכשיו שלוש שנים של ותק? לא באמת. דן: אם היית מדריך בוגר כאילו, זאת אומרת אם היית מרכז בשכר, אחרי צבא כאילו, לא כמד"צ, לא שי: הבנתי, אוקיי, לא כמדריך בנוער, הבנתי, כי אתה יודע, מתחילים לחגוג על זה. כן, רשג"ד וכאלה, כל העולם הזה של אחרי צבא. דן: כן, אז רשגת זה עוד לפני, אבל כן, מרכזים בסחרקים. שי: הבנתי. אוקיי, אז שימו לב, כל מי שהיה פה רשגד או צופיפניק גאה, יש פה... דן: לא, רואים שלא היית בצופים. רשגד זה הי"אים, י"בים הם רשגדים. שי: נכון, לא הייתי, זה חבר, זה תמיד נזכר פה שאני שומע את המילה רשגן. אוקיי, סבבה. עוד איזה קבוצה, עוד איזה משהו ש... עוד איזה משהו, אם הייתי נגיד בחו"ל, בחוויה, זה גם נחשב דברים בחו"ל, אם הייתי עכשיו... דן: זה דברים שיכולים להיחשב, יש פה דברים כאילו... זה יותר אישי וכמה אתה מתפלפל ועל איזה יום אתה נופל של מי שבודק את זה, אבל... שי: זאת אומרת, יש, זה כזה ועד, כאילו ועדה כזאת, אתה יכול להגיד, שמעו, הייתי עכשיו סוכן יהדו, של הסוכנות היהודית בחול, ולימדתי שם תנ״ך, ואין לזה באמת איזה משהו, ויכול להיות שיקבלו את זה, יכול להיות שלא. דן: כן, וגם יכולים לא לקבל את זה, ואז אתה תערער, ואז יכולים בפעם שי: אהה דן: השנייה, כן, כאילו, השאלה עד כמה זה באמת אמיתי עוזר לתחום שאותו אתה מלמד, אבל בעיקרון מקבלים. זה לא כאילו, לא נותנים את זה סתם ככה, אתה ממש צריך להראות את זה, אבל אתה עושה את זה פעם אחת וזה נגמר. זאת אומרת, בדרך כלל, בתחילת ההעסקה. כן, הדבר הבא שהוא קריטי באותה מידה כמו הוותק זה הרמת השכלה חלק משכר הבסיס הוא בנוי מרמת ההשכלה ומהוותק, זאת אומרת האם יש לי תואר ראשון או תואר שני או אני בלי תואר או תואר דוקטור, שכר הבסיס שלך משתנה לפי זה ואז אם אני התחלתי את ה... את ההעסקה שלי בתור מורה בלי תואר ראשון לצורך העניין, וקיבלתי את התואר רק כמה חודשים לתוכו, יכול להיות שהתואר הזה לא אוזן לי באיזשהו שלב, ואני ממשיך כאילו אין לי תואר. ואז שכר הבסיס שי: סטופ דן: שלי הוא נמוך יותר. שי: בעצם, וזה תרחיש שהוא סביר, שאנשים מסיימים תואר תוך כדי ולא מודעים מה... דן: כן, זה קורה קודם כול כי זה יכול לקרות כי אתה לא יודע איפה לראות את הדרגה שלך בתוך התלוש. יש כמה תלושים שהם יותר מסובכים, יותר מורכבים, או אנשים בכלל שלא פותחים את התלוש שלהם כדי לראות את זה. זה יכול לקרות אם אני תוך כדי העסקה עשיתי תואר שני, נגיד, ולא דיווחתי על זה למעסיק, בעיקר אם אני עובד בתיכון. ואז זה לא נקלט, זה שאני בתואר שני ואני מפסיד פה לא מעט כסף. באופן עקרוני, על טעויות אפשר לקבל שבע שנים אחורה, כמובן שאם השנים קצת יותר קשה, מסובך להביא מסמכים רטרו, ספציפית בתואר זה מאוד קל כי יש לך את התואר עם התאריך קבלה שלו ואז אפשר לחשב אחורה, אבל עדיף מוקדם ממאוחר, לצורך העניין שנה של מורה שהשכר שלו הברוטו הוא סביב 12,000 שקל בתואר ראשון, והוא עשה תואר שני וזה לא דווח לו, זה יכול להיות קרוב לעשרת אלפים שקל בשנה. הבדל. כן. שי: הבנתי. אוקיי, אז בעצם יש פה את הקבוצה השנייה שזה השכלה, שבוא נגיד, אולי זו טעות נפוצה, אבל זה יחסית קל, כי אתה יודע בדיוק איזה השכלה יש לך, ואתה בדרך כלל יודע באיזה שנה סיימת את זה, ואתה תמיד יכול ללכת ולהוציא את המסמך מהאוניברסיטה, מהמכללה, בקלות, ופשוט לתקן את זה ולקבל רטרו יחסית שכיח, אבל נשמע לי פשוט. דן: כן, בסוף גם מאוד פשוט לתקן את זה, כמו שאתה אומר, מאוד פשוט לבדוק את זה, ומרבית המורים הם גם כבר עם תארים, או ראשון או שני, צריך לוודא באמת שלא כתוב לך משהו כמו מורה מוסמך או מורה בכיר, אלא ממש BA או MA, ולפי מה שאמור להיות לך ולפי זה לדעת. כן. החזרי הוצאות לעיתים לא רחוקות קורה שמישהו לא יודע שמגיע לו החזר על הוצאות טלפון או החזרי נסיעות ולא מקבל אותן. או לפעמים אפילו מקבל החזר נסיעות אבל לא בגובה שמגיע לו. אז החזר נסיעות אמור להיות לפי החופשי חודשי שאתה... שלוקח לך להגיע מהבית לבית הספר, מהכתובת מגורים שלך לבית הספר. עכשיו, בתוך חופשי חודשי יש כל מיני מעגלים וזה, אז צריך לראות, באמת לעשות ממש סימולציה, כמה עולה לך חופשי חודשי, גם אם אין לך רב קו או אתה מגיע בעצמאית לבית הספר ולבדה את זה. אפילו אם אתה גר קילומטר מבית הספר, אבל נוסע באופניים, מגיע לך את ההחזר הוצאות האלה. שי: זה מה שנקרא החזר נסיעות, שזה מעוגן בחוק הישראלי, אני מכיר את זה גם מתלושים רגילים, שיש מינימום, שזה החופשי חודשי, ומורים פה על המינימום במקרה הזה. אז זה פשוט, יש תבחין כזה של אתה שם את הכתובת, ואתה רואה כמה יוצא לך הדבר הזה, אני בטוח שגם יש אתרים שאתה יכול לבחון את זה או משהו כזה, אם לא נעבוד על זה. דן: כן, כן, יש. שי: אני בטוח שיש, ופשוט להשוות, זה גם פשוט, וגם זה לא סכום גדול, אני מניח, ההבדל בין חודשי-חודשי, בין עירוני לעירוני, זה לא אירוע דרמטי. דן: שבאמת תלוי כמה רחוק אתה מעבודה, אבל אצלי זה סדר גודל של 130 שקל לחודש. שי: בין מה למה, בין כתובת אחת לכתובת אחרת. דן: כן, זה לא באותה עיר, אבל זה כזה עשרים דקות נסיעה. שי: לא, אומר 130 שקל זה כל ה... זה ההחזר. אה, אבל אוקיי, תמיד יש דן: כן, כן, כן. שי: החזר, לא הגן לי שאין החזר, אף אחד לא משתגר. זאת אומרת, פשוט יכול להיות שיש טעות בכתובת. דן: לא, גם יש... לא, יש כאלה שלא מקבלים החזר. שהם לא... שי: איך? דן: אולי לא מילאו איזה טופס שהיה צריך למלא שי: אהה דן: בהתחלה, יש טופס שאתה ממלא איזה קו אתה נוסע, ואז אתה שולח אותו. שי: הבנתי, אוקיי, זאת אומרת, יש פה חשש שאם לא מילאת טופס, איזה משהו בירוקרטי כזה, אז בכלל אתה לא מקבל את זה. ואחרי, סליחה, ואחרי שאני אגיד שמילאת, לשים לב שזה תואם את הכתובת העדכנית שלך, וההחזר הראשון שקיבלת תואם את הסטנדרט של חופשי חודשי באזור. זה מהבחינה הזאתי. זה רטרו, לא רטרו? דן: כן, אפשר לקבל את זה רטרו, פשוט צריך גם לעבוד על זה. כאילו להסתכל על כל תלוש, האם קיבלתי, לא קיבלתי. נשים פה דגש שביולי-אוגוסט לא מקבלים את ההחזרי נסיעות. שי: כי לא נוסעים בעצם, על פניו. הבנתי, בסדר. דן: כן, תראה חופשה. ויש עוד איזה משהו חדש, שאם היו הרבה חופשים באותו חודש, שהנסיעה החופשית יומית עולה פחות מהחופשית חודשית, אז ההחזר יפחת. לצורך העניין? כן, אז יכול להיות שבספטמבר, כי היו הרבה חופשים, אז קיבלתם מעט פחות. שי: הבנתי. בסדר גמור, זה כמובן גם אנחנו נבדוק אצלנו באתר, תמיד תוכלו להסתכל על זה, כל תלושת העלון, אנחנו נבדוק שיש התאמה בעצם מלאה. אוקיי, נעבור לטעות הבאה. דן: כן, מורים הורים, בעיקר מורה אם, ואז גם כמה מילים על מורה אב. בעצם, יש פה בעצם איזו מיסקונספציה כזאת אצל חלק גדול מקהילת המורים, על מהי משרת אם, על דיבור, על משרת אם, אני רוצה להיות עם משרת אם, אני רוצה להוריד שעות, להרים שעות. אז כל אם... לילדים מגיל 14 ומטה זכאית לתוספת של 7 % למשכורת שלה. אז מהיום נקרא לזה תוספת אם ולא משרת אם. זאת אומרת אם שי: אהה דן: אני עובד או אם היא עובדת 100 % משרה היא זכאית בתלוש שלה לקבל 107%. אם עד כה היא עבדה 80 % אז היא תקבל 87%. שי: שבע על כל ילד או על ילד אחד. דן: לא, שבעה אחוזים, כן, עד הילד האחרון שהוא יהיה בגיל ארבע עשרה. כן יש מורות שמתאים להן ברגע שנולד להן ילד או באיזשהו שלב להפחית טיפה, הן מפחיתות שעתיים, ואז הן עומדות על מאה אחוז משרה. אבל שימו לב, זה לא חובה. זאת אומרת, יכולתם לעבוד באותו היקף שעבדתם לפניכם ולקבל את השבעה אחוזים הנוספים האלה למשכורת. שי: הבנתי, אז יש לנו פה, ומה הטעות הנפוצה ש... דן: אז הטעות היא התפיסה, זו לאו דווקא טעות שקורית, הטעות היא התפיסה של המורות שהן כדי להגיע ל-100 % משרה, מורידות את ה... מפחיתות את האחוזים שלהן. אבל למעשה יכלו לקבל יותר אם היו עובדים אותה כמות משרה. שי: הבנתי, זה בעצם התוספת הזאת שקוראים לזה משרת אם, אז זה בעצם העלאת אם, כמו אמרת? תוספת, תוספת, דן: העלאת שכר, כן, זה תוספת, כן. שי: כן, אז צריך להתייחס לזה ככסף ממש, שמקבלים אך ורק על היותה אימא לילד או ילדה מתחת לגיל 14, ואם היא רוצה לעשות 100 % משרה, 120 % משרה, 90 % משרה, זה לא משנה, היא תקבל את ה-7 % הזה בלי קשר לאופי העבודה. אני מניח שהרוב חושבים שיש איזו תפיסה כזאת של לצאת שעה קודם בשביל לאסוף את הילדים וכל הדיבור הזה שבעצם אולי בשביל זה זה נוצר על מנת לפצות להורים קטנים על מנת להגיע למאה אבל זה לא רלוונטי זה עוד נתון להתייחס אליו רוצים לצאת מוקדם תצא מוקדם לא רוצים אפשר לעבוד יש בייביסיטר יש פתרונות תלוי בזה. אוקיי, וזה... זה רטרו? כל פעם אני אשאל את זה, זה המוטיב החוזר ב... דן: כן, זה רטרו. פה פחות יש בעיה, כי לצורך העניין זה נשאב מהטופס 101 שאנחנו ממלאים ו... אני שי: לא שמע אותך טוב, תהיה דן: אומר, זה נשאב מהטופס 101 ברגע שאימא ממלאה בטופס 101 שיש לה ילד בטווח הגילאים, זה יוזן לה במשכורת. חשבות שכר שגם חותרות קצת יותר למגע, ישר יעשו את זה עם החזרה מחופשת לידה. שי: כן, גם טופס 101, צריך לשים לב שממלאים אותו וממלאים אותו נכון, הוא לא טופס כזה אינטואיטיבי, הוא קצת מעצבן. דן: אוקיי. מאותם עולמות נישאר עדיין עם האימהות, ותכף נעבור לגברים. אז יש גם מענק מעונות, שהוא מענק חודשי, לילדים מתחת לגיל חמש. על ילד אחד מקבלים 370 ומשהו צמוד למדד, זה משתנה כל שנה, ועל ילד נוסף מקבלים, שני ילדים ומעלה מתחת לגיל חמש, מקבלים... 613 לדעתי עכשיו זה עומד, שוב פעם, צמוד למדד, וגם פה האימהות מקבלות את זה יחסית אוטומטית, עם החזרה מחופשת לידה בדרך כלל, ואם לא, זה משהו שאפשר לקבל אותו רטרו אצל אימהות. איפה הטעות מתחילה בגדול? אצל האבות דווקא. לצורך העניין, א', הטעות הזאת נובעת מחוסר ידיעה של האבות שמגיע להן דברים דומים, אז רק נעשה סדר קצר, ואולי נעשה על זה מתישהו פרק אולי קצת יותר מתקדם. גם מורה אב זכאי להם לתוספת אב, אבל עם כמה הגבלים. זאת אומרת, הוא צריך שאשתו לא זכאית לזה במקום עבודתה. זאת אומרת, אם אשתי גם מורה, אז אני לא אקבל. שי: אהה דן: והוא צריך לעבוד מעל שבעים ותשעה אחוזים ולא מעל מאה זאת אומרת אם אני עובד מאה אחוז משרה אני לא אקבל למאה ושבע אבל אם אני אעבוד תשעים וחמישה אחוזים זה כן ישלים לי למאה או אם אני אעבוד שמונים אחוזים אז זה יהפוך להיות שמונים ושבעה אחוזים שי: מה הלוגיקה המסדרת של הדבר הזה? יש לך רעיון? היה להבדל בין גבר לאישה? אני יכול להבין את הרציונל, אבל זה קצת מיושן. דן: היה על זה איזשהו בגץ, שבעקבותיו אפשרו גם למורי אב לקבל את התוספת הזאת, אבל אמרו שזה לא מעל 100%, זאת אומרת, הוא לא מקבל את התוספת, אלא הוא יכול... אם הוא צריך לצאת מוקדם יותר, כי יש לו ילד מתחת לגיל אז שיצא מוקדם יותר, אנחנו נשלים לו ב-100%, כאילו, נשלים לו את מה שהוא צריך. שי: כן, הבנתי. הגיוני, אז זה בעצם, אתה אומר לאבות שיש את ה... וגם מעונות. דן: כנ"ל לגבי מעונות. צריך להוכיח את הדבר הזה, לחתום על עוד איזה טופס ולעשות את זה, צריך להיות אקטיבי לזה, ופה יש בעיה כבר יותר רצינית עם רטרואקטיבית. בעוז לתמורה, קשה מאוד לקבל את זה רטרואקטיבית. לא הצלחתי עדיין לקבל את הדברים האלה. באופק חדש זה פחות קשה, אבל עדיין, לקבל את זה בתור אב. לגברים, לקבל את זה רטרואקטיבית. שי: מה מה מה מה מה הלוגיקה שזה אמור להיות קשה לעומת דברים אחרים או שזה סתם פחות נפוץ אז הם דן: קודם כל זה פחות נפוץ, אבל אני לא יודע אם זאת הסיבה. אני מניח שהיו על זה ברגע פחות הזדעקויות, וגם יש פה משהו שצריך, כאילו, אתה צריך להראות מעבר לזה שאתה עובד ומגיע לך את זה, גם שאשתך במסגרת של העבודה שלה לא מקבלת את ההחזרים, ויכול להיות שהיא עברה עבודות מאז, או שהיא בחופשת לידה ודברים כאלה, אז יש פה... יש פה מורכבות יותר גדולה בתור גבר להראות את זה. שי: זאת אומרת, יש פה אלמנט של תוכיח שלא משהו, שהוא יותר קשה מאשר להוכיח שכן, ואז זה הופך את כל האירוע ליותר מורכב, כי יכול להיות ריבוי עבודות שהאישה עבדה בכמה עבודות, ולך תשיג עכשיו תלושים אחורה, ולמרות שאם אנשים מסודרים, בדרך כלל יש את התלושים ויש את המיילים, היום גם הכל במייל, ו-106 וכאלה, אבל לבדוק את זה. בכל מקרה, אם אבא, אם אתה שומע אותנו, אם אתה מורה ואשתך לא מורה והיא לא קיבלה את הדבר הזה, שים לב, יש פה לדעתי כסף על הרצפה, שזה נראה לי גם לא כזה אינטואיטיבי לחשוב על הדבר הזה, זה נשעתי מאוד. דן: מאוד לא, מאוד לא. חברים שלי שעובדים איתי, אבות עשור לא ידעו על דבר כזה, הפסידו עשרות אלפי שקלים. באמת. וכאילו עכשיו להוציא את זה מחדש זה עניין, וגם לא בטוח שיתקבל. פה הרטרואקטיבי הוא לא משחק לטובת הגברים. שי: בסדר גמור. אוקיי, נקודה הבאה. דן: נקודה הבאה, נדבר על השתלמויות. גם פה יש הבדלים בין הרפורמות באופן שבו עולים בדרגות או מקבלים גמול השתלמות, אבל בכל אחד מהרפורמות, כדי להתקדם בשכר, אתה צריך לעשות השתלמויות, וזה גם בסוף מאוד מתגמל בשכר. יש לדבר באיזה רפורמה יותר, אבל ככל שאתה עושה השתלמויות, אתה צריך לבדוק, א', שזאת השתלמות שמוכרת לרפורמה בה אתה עובד, אם זה מוכר לאופק חדש או לעוז לתמורה, ואתה צריך לראות שאתה עומד בתנאי הקורס, ולאחר מכן גם שההשתלמות מוזנת לך בפורטל עובדי הוראה. זאת אומרת, יש פה כמה בעיות שיכולות לקרות. אחד, תשלים את כל החובות שלך בהשתלמות. ושהיא מוכרת לרפורמה שאתה נמצא בה ואז שמישהו שם לחץ enter כדי שזה יופיע אצלך בפורטל ואז גם תצליח שזה יופיע לך באישור נתוני ההעסקה שי: הבנתי, אני הייתי הופך את הדברים, אבל אולי יותר אינטואיטיבית, הייתי אומר, לא הייתי הולך בכלל, הבדיקה הראשונית שלי בהשתלמות, היא לראות אם בכלל זה רלוונטי לנתונים שלי, זאת אומרת שאני מקבל על זה גמול. ואני אשאל שאלה פה, אני אשאל שאלה, אם אני עובר בין, אם אני עובר בין מסלולים? דן: נכון, אז הרבה עושים את זה, או הרוב עושים את זה. אז יש הרבה שמתאימות גם וגם, שמוכרות גם לאופק וגם לעוז, זה הרוב המכריע. בעוז לתמורה, לדוגמה, זה משהו דווקא שהרבה לא יודעים אותו, יש השתלמות מוסדית, השתלמות שבית הספר עושה. אז בעוז לתמורה אתה יכול לעשות השתלמות אחת בשנה שהיא מוסדית. אם בית הספר מחליט לעשות שתי השתלמויות, אחת מהן לא תחשב לך. זאת אומרת, רק 30 שעות יוכרו לך מתוך ה-60 האלה שעשית. ואז מופיעה לך ההשתלמות הזאת, אבל בלי גמול. זאת אומרת, עשית את ההשתלמות אחלה, השתלמת, וזה חשוב, להתפתחות המקצועית שלך, אבל גמול אתה לא תקבל. שי: הבנתי, אז שימו לב גם לנקודה הזאת בעוז התמורה וכמה זה, כמה גמול זה השתלמות, יש מתמטיקה כזאת מסובכת, כל גמול זה... דן: נכון, אז כאילו כל רפורמה זה משהו אחר, באופק חדש זה לא גמולים אלא דרגות, אתה עולה בדרגות, אתה צריך להגיע גם לכמות שעות השתלמות מסוימת וגם לפרק זמן בין כל השתלמות, זה נספר בחודשים, לפעמים זה 18 חודשים, לפעמים זה 24, תלוי בדרגה, עד לדרגה 9 שהיא הדרגה הגבוהה ביותר והרמת שכר הגבוהה ביותר גם, ובעוז לתמורה כל 112 שעות השתלמות שאתה עושה, הם מעלות אותך בדרגה, ואפשר לעלות בדרגה רק פעם בשנה. זאת אומרת, אני יכול לעשות שי: אהה דן: עכשיו בשנה, אם אני בעוז לתמורה, אלף שעות, הם נצברים לי בצד, וכל שנה אני עולה רק בדרגה. שי: הבנתי. אוקיי, זה מסדר, גם שלא תיסחף וגם שיהיה פה משהו הגיוני שעולה בצורה הדרגתית. וזה בעצם... כן. דן: גם פה אנחנו נעשה על זה לדעתי מתישהו פרק שלם על ההשתלמויות בכל אחת מהרפורמות שי: פרק עומק. בסדר גמור, אז בואו נשמור את זה ברבע, ומה הטעות הנפוצה פה? איפה הרוב נופל? דן: אז יכולים להיות כמה דברים. קודם כול, שלא כתוב לכם בכלל השתלמויות, בנתוני ההעסקה. ואז יש שם איזה קצר בין מה שכתוב בפורטל לבין אישור נתוני ההעסקה. צריך לפנות שם למשרד החינוך, מאוד נחמדים ומאוד עוזרים יפה. כאילו לפתוח פנייה בפורטל, והם מסדרים את זה די טוב, ואז אחרי שזה מסודר ואישור נתוני ההעסקה, לפנות למעסיק ולבקש רטרואקטיבי, לחשב את השכר ולמנהל. שי: אוקיי, זה הכי שכיח, בעצם נתון הסכמה, מה אחרי זה? דן: ודבר שכיח מזה, זה בעוז לתמורה, שלמעשה ברגע שהתחלת להיות מועסק, אתה לא מתעסק בדברים האלה ולא מעביר אף פעם אישור נתוני העסקה. אישור נתוני העסקה שווה להעביר, לחשב את השכר כל שנה, מתישהו בתחילת חודש ספטמבר, שאז מעודכנים הדברים שלך. אם לא העברת לה את זה, אין לה שום דרך לדעת שעלית... שעלית בדרגה, או שאם אתה באופק חדש, או שקיבלת גמול נוסף בעוז לתמורה. זאת אומרת, אני יכול עכשיו להיות זכאי לשבעה גמולים, אבל מוזנים לי רק שניים, כי כבר חמש שנים לא העברתי לחשב את השכר את אישור נתוני ההעסקה שלי. שי: הבנתי. אוקיי, אז יש פה שתי נקודות לתורפה. אחד בין התלוש לנתוני ההעסקה, ושתיים לשלוח את הנתוני ההעסקה על הזה כל תחילת שנה, על הדברים שאולי הצטברו, ועל... דן: זה פותר הרבה מהבעיות. שי: כן, ואז שים לב ממש מה, בחודש אחרי אני אמור לקבל את כל ההחזר? דן: כן. עכשיו לוודא שבאמת קיבלת את זה רטרואקטיבית וחשבת השכר לא יקטין הראש ולראות שזה... שי: בסדר, בשביל זה גם בוא נגיד יש היום כלים, מעבר לשירות שלנו, גם אם יש לך איזה משהו, אתה מעלה אותו מן הסתם ל-GPT, ל-Cloud, הוא יכול לחלץ לך קצת לעזור לך, לסדר את הדברים. חד משמעית היום זה הרבה יותר פשוט. אוקיי, נקודה מספר. דן: חמש אנחנו כבר... שש שש שש שי: שש, חמש, אוקיי, שש, שש. דן: גמול פיצול, גמול פיצול זה משהו שכבר יש עליו קצת יותר מודעות אבל עדיין לא המון, לא כל המורים יודעים עליו ולפעמים זה מורים שזכאים לזה, למעשה אתה זכאי לגמול נוסף אם אתה מלמד מעל מספר מסוים של קבוצות לימוד וזה גמול אחוזי של בין חמישה אחוזים לשמונה אחוזים בטופ שלו. כשמורים לשפה עברית ואנגלית, או שפה שנייה, זאת אומרת אם זה בתי ספר ערביים אז זה ערבית ועברית, זכאים לקבל את זה על ארבע קבוצות ומעלה. אם אני מורה לעברית ומלמד ארבע קבוצות אני זכאי לגמול פיצול. שי: אהה דן: או אם אני מורה מן המניין וממנט שש קבוצות ומעלה. גם כאן אתה זכאי לגמול פיצול. עכשיו, זה לא אחוז גבוה מהמורים, זאת אומרת, זה משהו כמו 20 או 30 אחוז מהמורים זכאים לזה. שי: אחד לשלוש, מה? דן: כן, וגם פה צריך... לא, אחד ל... כן, אחד ל-4-5 אולי. זה 20-25 אחוז. תלוי בית ספר. שי: אבל רגע, אומר, אחוז פיצול זה בעצם קודם כל הלוגיקה, לפי מה שאני מבין. היא באה לפצות אותך על הכאב ראש, אתה צריך להתעסק עם כל כך הרבה קבוצות, ולעבור בין כל כך הרבה תלמידים, ומבחנים, וכל אחד זה קצת בתחום שונה. אז באים לתת לך עוד גמול על הקשב הזה, שלכולנו הוא ברור, ובעצם... דן: כן, זה נפוץ אצל מורים לחינוך גופני, אצל מורים שמלמדים מעט שעות. זאת אומרת, אם מורה לספרות מלמד רק שעתיים, קבוצה רק שעתיים, אז מן הסתם יהיו לו הרבה קבוצות. או מורים לתעבורה, נגיד, לחינוך תעבורתי. שי: איפה שבדרך כלל השעות השבועיות במקצוע הן נמוכות, לא כמו מתמטיקה, אנגלית. דן: כן, אז הוא יכול לראות גם 10-11 קבוצות בשבוע, כאילו זה... שי: הבנתי, אבל זאת אומרת יש רף עליון, זה בינארי, זה או שיש לך גמול פיצול או שלא, אין כמה רמות של גמול פיצול. יש דן: יש כמה רמות, שי: כמה רמות? דן: כן, שזה בין חמישה לשמונה אחוזים, כאילו, תלוי ברמה שאתה נמצא, כן. שי: בסדר גמור, זה גם רטרו, הכל, אתה יודע, נצא מכל הדרכה שהכל רטרו, כל עוד לא תגיד אחרת. דן: כן, הבעיה היחידה עם הלא רטרו זה מה שאמרנו עם ה... שי: בסדר גמור, יאללה נקודה 7 דן: הפקדות, עכשיו נדבר על ניקויים שיש בתלוש. עד עכשיו דיברנו על מה לא מגיע לנו. עכשיו יכולים להיות גם טעויות בהפקדות שביצענו, זאת אומרת, או לא ביצענו. נבדוק בתלוש גם שאנחנו מפקידים לקרן פנסיה העובד, וגם שהמעביד מפקיד עבורנו את מה שהוא צריך ולאן שהוא צריך. זאת אומרת... אנחנו נמליץ לכל מורה שיהיה לו קרן השתלמות, וגם על זה אנחנו נדבר בהרחבה מתישהו, על קרן השתלמות, אז לוודא שפתוחה לי קרן השתלמות ואני מפקיד אליה את הסכום הנכון. ואותו דבר על קרן הפנסיה, שיכול להיות, דיברתי עם חבר היום ששנה שלמה לא הופקדה לו פנסיה מהמעביד. שי: איך זה יכול להיות? דן: לפעמים שיניתי את קרן הפנסיה אבל לא דיווחתי על זה למעביד, או הסוכן שעשה לי את זה התרשל, או שהוא הפקיד למקום לא נכון, זאת אומרת, יכול להיות כל מיני מקומות, אגב שמעתי בכל מיני פודקאסטים שזה קורה אגב לא רק בהוראה, כאילו שיכול פתאום לא להיכנס כסף לקרן שבה אתה מנהל את הפנסיה שלך ולך תחפש אחר כך. שי: כן, נכון, כי הם צריכים להפקיד, החובה החוקית היא להפקיד עד סוף שנה, אז כביכול בדצמבר יכולים להפקיד לך את הכל. מבחינת זאת. דן: כן, אז פה זה, בהוראה זה טיפה שונה. כן, ההפקדות הן יותר גדולות מבשוק השכירים הרגיל, אבל שים לזה לב, גם שהאחוזים של ההפקדות הן נכונים וגם המיקום. זה לא כסף שאני שי: ובעצם צריך להיכנס דן: אפגוש אותו היום, אבל זה המון כסף שאנחנו נפגוש אותו בעתיד. שי: ואפשר להיכנס גם למה שנקרא לבק אופיס של הקרן פנסיה שלך, לראות חודש בחודשו, אולי זה גם המקום להגיד, מי שלא עושה את זה, חובה חובה חובה, לראות את המסלול, לראות שנכנס הכסף, לראות כמה תשואה, לא בשביל משהו, בשביל להיות על זה. אנחנו לא, אנחנו צריכים... כן. דן: מהדמי ניהול שמשלמים, זה פה למתקדמים, אבל אנחנו גם על זה באמת חובה. שי: אין לנו, זאת אומרת, יש הרבה דברים שאפשר לעשות ולהרוויח כסף בעולם הזה, אבל פה לפעמים בכמה דקות או תשומת לב של כמה שעות אפשר לקבל החלטות שהן משפיעות בצורה משמעותית על החיים. אז לתת לזה תשומת לב, להסתכל על זה שנותנים לכם הכל ולדרוש את מה שמגיע לכם ומה שמפקידים לכם הכל בזמן וכמו שצריך. אתה צריך להקדיש לזה לדעתי, לפחות פעם בשנה, לשבת לעשות דוח שנתי, לראות שקיבלתי הכל, בדרך כלל סוף שנה קלנדרית זה הגיוני, כזה בתחילת במרץ, לראות שקיבלתי הכל ולנהל, לנהל את זה מעקב, זה א' ב'. דן: קורא לכם את חופשת חנוכה ותיכנסו לזה שי: יאללה, נקודה מספר 8. דן: נדבר עכשיו על כמה דברים שהם טעויות בינך לבין המנהל, יכול להיות, או דברים כאלה. שי: אהה דן: אז אחד, זה לראות שהתפקיד, אם קבעתם שאתה רכז מתמטיקה, לוודא שאתה אכן רשום כרכז מתמטיקה. ואם יש פה טעות, יכול להיות טעות או קצב בתקשורת בינך לבין המנהל, שקבעתם את זה בתחילת שנה ובסוף. זה לא קורה, או באמת טעות אנוש שזה לא הועבר. אז דיברנו על תפקיד רכז מתמטיקה נגיד, אבל יכול להיות גם אם אתה מורה חונך, אם התבקשת לחנוך מורה חדש, גם על זה אתה זכאי לגמול. הגשה לבגרות, יש גמול לבגרות שאתה מגיש אליה. אז גם פה לוודא... שהדברים האלה שאתה עושה בפועל, תאכל מקבל עליהם כסף. שי: וזה מידע שחי בגם במסמך שנקרא נתוני העסקה? או שזה... דן: אין אותו באישור נתוני ההעסקה של משרד החינוך. אנחנו מדברים על מול הגשה להתבגרות, זה בעיקר... מה זה בעיקר? זה רק בתיכונים, אז זה לא יופיע שם. וגם יש הרבה דברים שהם הסכמים בעל פה שאתה עושה עם המנהל. זה כן יופיע בתפקידים, זה כן יופיע בפורטל עובדי הוראה, בתפקידים שאתה ממלא, רק צריך לוודא שזה אכן שם. שי: יש דוח כזה שנקרא דוח התפקידים שלי או איזה משהו כזה, בבק אופייס אני רואה מה התפקידים שמוזנים לי. דן: כן, בפורטל אפשר לראות את הדבר הזה, ולפעמים זה לא מוזן שם, אבל אתה כן מקבל את זה כי המנהל או הגזבר עושה איזשהו אירוע וזה מתעדכן רק אחר כך, רק באמת לוודא שאת התפקיד שאתה עושה בפועל, אם אתה מגיש לבגרות, לוודא שאתה מקבל גמול בגרות, אם אתה עושה תפקיד של רכז ביטחון, לוודא שאתה אכן מקבל עליו כסף. שי: הבנתי, והייתי אומר גם, אם סיכמתם עם מישהו משהו בעל פה, תמיד שזה יהיה מגובה במייל או באיזה מכתב, שאם לעתיד לבוא, תצטרך לבוא ולבקש רטרו, והוא אמר והוא עשה, שכל דבר שהוא קשור לשכר ולהסכמים, לא בגלל שלא סומכים על אנשים, בגלל הטבע של הדברים, שהכול יהיה רשום ומסודר. דן: כן, התיעוד הזה יעזור גם אם פתאום עלית רק בחודש מרץ על זה שלא קיבלת את הגמול, אז לראות שזה באמת, אתה מקבל אותו רטרואקטיבית מיום הסיכום ומהיום שבו אתה עושה את העבודה בפועל. שי: מעולה. מה עוד בין המעסיק, מה שנקרא, למורה? דן: אז באופק חדש יש לנו את השעות נוספות. בעצם כל מורה שמועסק באופק חדש זכאי ל-20 שעות במחצית, על שעות מעבר לשעות הלימודים, אם זה אספות הורים או ימי כיבוש כיתתיים, כל דבר שאפשר לחשוב עליו. אין לדעתי מורות שלא עושות את זה. כאילו עובדות מעבר לשעות. עכשיו, לא מדובר על עבודה בבית של לבדוק מבחנים, בשביל זה יש את שעות השהייה, זה ממש על פעילות בית ספרית מעבר לשעות בית הספר. עשרים שעות במחצית, זאת אומרת ארבעים בשנה, מקבלים על זה מאה עשרים וחמישה אחוזים על השכר השעתי שלך, וזה צריך לקבל את אישור המנהל, זאת אומרת שי: מה התהליך עובד? יגיע עכשיו, באיזה חודש אני מבקש את זה, אני שואל איך אני מעביר את זה למנהל, איזה אישור אני צריך לקבל בחזרה, ומה אני עושה עם האישור הזה. דן: אז בדרך כלל ברוב בתי הספר סומכים עליך שתעשה את זה. זאת אומרת, סומכים עליך שאתה עושה את ה-20 שעות האלה, ומעבירים באיזשהו יום, המזכירה תעביר את הדפים למילוי, אתה ממלא אותם, המנהלת חותמת ומעבירה הכול, ומקבלים אישור על זה. שמעתי לאחרונה על בתי ספר שפתאום לא מאשרים. כי איזושהי סגירת חשבונות בין המנהלת לבין המורות, או כי יש מורות שלא עושות בכלל ומורות שכן עושות, אז כדי שלא יהיה איפה ואיפה אז הם מדקדקים על השעות האלה. בכל מקרה, רגע, המלצה, כל שעה שאת עושה בפעילות בית ספרית מעבר לשעות, שאת מלמדת, לכתוב לך אותן, למלא את זה בטופס. ואת הטופס הזה בסוף להעביר לאישור. באמת, ב-95 % מהבתי ספר שאני מכיר, זה עובר בלי הרבה בעיות. כן, יכול להיות פתאום, לא יודע, לא הייתי ביום הזה שהעבירו ואז לא מילאתי, והמנהלת לא שמה לב, או לא היה חשוב לה מספיק בשביל להעיר את תשומת ליבי, אז לא מקבלים את זה. שי: ומתי אני מקבל את הכסף הזה? דן: באחד במחצית, במשכורת ינואר או פברואר, תלוי בשנה, ובמאי או יוני במחצית השנייה. שי: אוקיי, אז שים לב, ככלל, אתה אומר, רוב המורים מקבלים את זה, המנהלים יוצאים לנקודת הנחה שכולם עובדים שעות נוספות, כמו שאנחנו מכירים, וכולם צריכים לקבל את המקסימום שמגיע להם, אז הם מעבירים את זה בדרך כלל בצורה אוטומטית, בואו נקרא לזה ככה, כי ברור שעובדים, רק לשים לב שהם מקבלים את זה, ואם לא קיבלתם, להרים דגל, ובלי קשר, בלי קשר. דן: לא, לא ימלאו את זה בשמכם, זאת אומרת, אתם כן צריכים למלא את ה... כן. שי: אה, צריך לחתום. לא אמרת, הבנתי, אוקיי. צריך למלא את הזה. ואתה אומר, בלי קשר, אתה עשית אירועים, ישבת על משהו, ארגנת את הכיתה, תכין לך איזה אקסל קטן. אפילו בתחילת שנה של מה שאתה הולך לעשות, השנה, כמה זמן זה אמור לקחת לך, שיהיה לך כמסמך. דן: והדבר, אנחנו בנקודה עשירית כבר, לא? נקודה עשירית. שי: אנחנו ב... לא נתת פה שמות של נקודות, אתה אמרת שזה יחסים, מה שנקרא, בין מורה למנהל. דן: אז היה לנו פה שנקודה אחת, אמרנו שזה התפקידים, הנקודה השנייה זה השעות הנוספות באופק חדש, והנקודה השלישית בתוך זה, שזו נקודה עשירית סך הכול, זה הדברים החד-פעמיים. זאת אומרת, אם אני לקחתי יום מחלה או יומיים מחלה, לוודא, קודם כול, שהגשתי את אישור המחלה, ולראות שזה אכן קורה. פה, שוב, זה הורדה, כאילו, אם לא הורידו לך היום מחלה, אז כאילו הרווחת באיזשהו אופן. אבל הצד השני של זה, זה בילוי מקום. אם ביקשו ממני להיכנס למלא מקום, אז אני אמור לקבל את זה גמול. עכשיו, אם אני פותח עכשיו את התלוש של מישהו שביקש שאני אבדוק לו עכשיו את תלוש השכר, אין לי שום דרך לדעת האם הוא ביצע שעות מילואי מקום או לא, אלא אם כן הוא יגיד. זאת אומרת, אם... אז גם פה, לוודא שאם מבקשים ממך לעשות מילואי מקום, שזה מדווח, ושאתה מקבל את זה בתלוש העוקב. החבר של מילואי מקום, שהוא שי: את ה... את הדבר הזה. דן: גם כן תוסף את זה, זה ליווי טיולים. גם ליווי טיולים, אם אתה מלווה טיול שחוזר עכשיו ב-17:00, אתה אמור לקבל עליו תוספת. בטח ובטח טיולים עם לילה. שי: כן, דרך אגב, אתה יודע מה, אני אמליץ פה משהו בכללי, אפליקציה שאני משתמש אצלי בעבודה, קלוקיפיי, זה אפליקציה לטלפון, זה גם אתר באינטרנט, אתה נרשם, זה פשוט הדבר הכי פשוט בעולם, אתה לוחץ on ו-off, זה סופר את השעות, אתה יכול לרשום מה עשית בזמן הזה, אז אני אומר, זה יכול להיות רלוונטי גם לטיולים, גם לדברים שעשית. לא עכשיו ברמה של להיכנס לצאת כמו עובד במפעל, אבל בכללי זה מנהל לך סוג של שעות, שעה, שעתיים, שלוש, ארבע, ואתה יכול לרשום במשפט מה עשית. זה יכול לתפוס גם למה שדיברנו, להחלפה, גם להשתלמויות, גם עם מחלה. זאת אומרת, זה כלי שהוא פשוט, שוב, גם דף ועט יתפוס פה, אבל אם כבר מדברים, גם זה נחמד, כי זה מציג את בצורה יפה. את יודעת, הפילוח של שעות וכל מיני דברים כאלה. אתה יכול להסתכל שנתי, חודשי, רבעוני, סתם כטיפ, קלוקיפיי, תוכנה חינמית, לכזה לנהל מה עשיתי במהלך החודש. דן: כן, אז שוב פעם להיכנס למה הגובה, מה הגובה שמגיע על כל טיול, ליווי טיול ומתי חזרנו, אולי ניכנס בפעם אחרת, אבל וגם בדרך כלל, כאילו הרכזת שכבה, או אם יוצאים עכשיו לטיול שנתי, אז בדרך כלל הם דואגים לזה, אבל לוודא שזה קורה, ולא להפסיד את זה. שי: זה כסף קטן אבל בוא נגיד יחסית, ניווי טיול. דן: לא, זה מגיע לכמה מאות שקלים שי: מאות שקלים לליווי טיול? מ... זאת אומרת על... דן: כן, תראה אם זה טיול שחזר ב-4-5 אז זה לא המון כסף, בסדר? לא, כי חזרת אחרי השעה שהייתה אמור לסיים בה. זאת אומרת, אם חזרת אחרי שלוש וחצי, אתה תקבל על זה סחרור. שי: וזה שכיח, הטעות הזאת? דן: תשמע, יש כאלה שלא מסתכלים על התלוש שלהם בכלל, אז הם לא יודעים שהם לא קיבלו את זה. הם אומרים, אני סומך על מישהו שעשה את זה. ויכול להיות ש... שוב, יכול להיות מלא טועות, יכול להיות פתאום, לא יודע, מזינים את זה רק שלושה חודשים אחרי, ואתה מקבל את זה בשלושה חודשים, כאילו... ואז אף אחד לא זוכר האם היית בטיול הזה, ליווית, לא ליווית, היית חולה באותו יום. שי: כן, תמיד תרשום לעצמך מה עשית. הבנתי. בסדר גמור, אז בעצם כיסינו את עשרת הנקודות, נתחיל לדבר עליהן, אמרת שיש לך איזה נקודת בונוס. דן: כן, עכשיו זה לא ספציפית לעובדי הוראה, אבל את עניין מס הכנסה שיורד מהתלוש, מס הכנסה הוא מחושב שנתית. ואם יש איזשהו שינוי סטטוס במהלך השנה, אם עברת לגור באזור עם עדיפות לאומית, אם נולדה לך ילדה או ילד, אם קרה משהו רפואי, חס וחלילה. שמזכה אותך בנקודות זיכוי, אז לוודא שזה קורה. פה העבודה היא מול מס הכנסה, אבל לא מול המעסיק, זה בכל הארץ, זה לא קשור לזה שאם אתה מורה או לא. ואפשר לפנות לחברה שעושה הכזרי מס. או תאומי מס שהם יעשו לך, הם בדרך כלל גוזרים אחוז לא קטן של... שי: נגמר האירוע, יש AI שעושה לך החזרי המס לבד. דן: ומי שמאותגר בזה או לא רוצה להכניס נתונים אישיים לאינטרנט לקחת ניילונית ולגשת לפקיד מס הכנסה לעשות את זה, אבל זה המון כסף, המון כסף, שש שנים אחורה, על שנת 2020 אפשר להגיש עד החודשיים הקרובים החזרי מס. אז אם למישהו נולדה ילדה בשנת 2020 באיזשהו שלב או שהוא סיים תואר ב-2019 מקבל נקודות זיכוי 2020 שי: אני אגיד משהו טוב למס הכנסה שהם שלחו לי מכתב אחר 4 שנים יש מצב שמגיע לך כסף על שנת 2020 ובאמת עשיתי בדיקה וקיבלתי למרות שקיבלתי כבר שנה דן: אני אחזק ואגיד שכל החוויות שלי עם מס הכנסה בהקשר הזה של החזרים וזה, היו טובות. באמת. כאילו, מקבלים את זה, אתה מקבל, אומרים לך מתי אתה תקבל את זה, לפעמים זה לוקח כמה חודשים, אבל מקבלים את זה בסוף, ובאמת, באמת, שזה לא מסובך לעשות את זה, בטח ובטח אם העבודה, אתם עובדים רק כשכירים ורק בעבודה אחת, זה ממש כמה דקות למלא על כל שנה. ואין סיבה לא לעשות את זה, או בחופשת חנוכה שאתם גם ככה עושים יום אחד שאתם נכנסים בו לפיננסים, ללכת לפקידת השומן ולעשות את זה יחד איתה. שי: מצוין. טוב, אז עברנו על כל הנקודות, אז באמת יש פה מה שנקרא, לפעמים יש כסף על הרצפה, זה בדיוק הפרק מסוג זה. אז אנחנו יכולים לעזור ב-70-80 אחוז מהטעויות, מוזמנים להיכנס ל-paygrade.co.il, להעלות את התלוש, להעלות נתוני העסקה, תקבלו דוח מפורט של הפערים שאנחנו רואים, ואיתו תוכלו ללכת ולעשות את מה שצריך. מה שלכם, גם דרך אגב, גם רכזות וכל הדברים האלה, אנחנו תומכים. בבדיקות האלה, כל מה שקשור למעבר, אתם מול המנהל, כל ה-20 שעות, כל הדברים האלה, פחות, תדאגו, תרשמו לעצמכם, וכמובן מס הכנסה, יאללה, לפעול. יאללה דן, שיהיה לילה טוב ונמשיך להילחם. דן: לילה טוב, ביי. שי: יאללה. דן: יאללה