Latest / נקודות חיבור / תורת הרב קוק לדור הטיקטוק - האם היא עדיין רלוונטית? | רה"י הרב יצחק סבתו & הרב חיים גרינשפן
Transcript
- 0:00[SPEAKER_01]: אם את המסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל אסל
- 0:19[SPEAKER_02]: אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב
- 0:41[SPEAKER_00]: שלום לכולם, אנחנו בעיפרק חדש של פות כסת הנקודות חיבור מבית אישיבה גבוה שנמצפה הלכו, אנחנו כאן אם הרבה נימוש אישיבה, הרביטחק סבטו ומראה בין איך שובים של האישיבה, ערב חיים גרין שפן, מה שלמראה בינים?
- 0:59[SPEAKER_02]: הראשם בצפים לי שוח, אבל התקופה הזאת בצפים לי שוח, סבחים מראשי, שבצפים לי שוח.
- 1:10[SPEAKER_01]: שראינו שזכינו בניסקל בזרדושים להפית להשפיע לראות, לראות תגיעולה השלמה שצורדת להסכה.
- 1:26[SPEAKER_00]: המען לנה את העבר מעלה להפית זה אולי מתחבר ככה לנושש שלנו.
- 1:30[SPEAKER_00]: אולי קצת בהמשך ורונקיה הנושש שלנו.
- 1:34[SPEAKER_00]: של הפות כסטעיום, אנחנו נדבר על אחד היסודות, אולי היסוד המנקזי של אולה מעציונות הדתית וזה תורת הרפקוק נקרא לזה.
- 1:47[SPEAKER_00]: שזה תורה רחבה עמוקה, יש הרבה סוגיות שהיא נוגעת מהם וולי באמת בתור התחלה צריך לשאול כשחום דברים פה על התורה הזאת שערב קוק אביות הלכיינו שערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הלכי, וערב קוק אביות הל
- 2:14[SPEAKER_00]: תורת הרב קוק עושה ערב קוק הוא לא מחדש משהו הוא בעלר עוד לנו לא אליה עיר לנו מה שושא אנחנו הוא ככה היא בעדנו אולי בדרך הישי סטקלות על דברים שכבר קיימים אצאנו רק צריך התבונן עליהם מחדש תורת אולי אפשר לגדר את השאלה בעצם האימזה זה מידה חדש, זה נפורמת שחדשה שהוא מביא לנו או שזה שוב מבט מחדש על הדרך ולטורת ישראל
- 2:46[SPEAKER_01]: אחד, אני חושב שערבי בעצמו, יציק סטירה בין שתיים אימרות על רביל ישר.
- 2:58[SPEAKER_01]: מצד אחד רבילה איזה רלא אמר דבר שלושמה מפירה בומי עולם.
- 3:02[SPEAKER_01]: כל מה שהוא אמר מפיר שמורה.
- 3:05[SPEAKER_01]: מצד שני קטובל רבילה איזה ראשי השב ודרך דברים שלוש מטנוזן מעולם.
- 3:12[SPEAKER_01]: אז באמת סטירה חזיטית ומסבירה רב שני הדברים נכונים.
- 3:20[SPEAKER_01]: גם מושמעות המערבו, ואפל פיכן, לא שמתן עוזן מעולם, כי זה אותן דברים, זה אותן נסודות, זה משהו שמה, משהו קיבריקון, משהו קלט, אבל מעובד, בפנים חדשות, והבנה, והבנה מחודשת, בפרט מפרט כשליח של השגחה לוקית לתקופה של שיבת סיון של הגיעולה, שליח ברבה מובנים.
- 3:48[SPEAKER_01]: אז ודאי, שיש לזה יפסדות, ודאי שזה גילוי בתוך הדברים, הקטובי, ומכרות החלמטורה שבכתב, תורה שמי הלפי חזל וכמובן כמהיין המתגבר חידושים של הרב ושוב כשלי עכשיו של השגחה הלוקית,
- 4:13[SPEAKER_01]: הרבה היא דל עצמו פעם הרבה נשאל, הרבה נוזר מביא את זה מבין אולי ואין בעל התניה
- 4:21[SPEAKER_01]: כן, וערב אומר, שבה על התניה בנה נשמות של יחידים, ספרם של בעינונים, ספר התניה, והרב בעצמו בונאה הומה, בונאה נשמת הומה.
- 4:37[SPEAKER_01]: זה גם שאלה שליכות של דרות לפי הדור, אין ספק שהרב נשלך,
- 4:48[SPEAKER_01]: ממהרום כשאליח כאה מודאי שלפני המחנה לאורות יתדרך ובאמת כמו שצויה הנה זה מזה אנחנו לומדים, ממשיכים, מתקדמים, לאורו כאה מודש כאה מודש לפני המחנה.
- 5:09[SPEAKER_00]: זאת אומרת אם אני מבין אחונה רב, זה נכון לגבי כל תורה.
- 5:14[SPEAKER_00]: כל תורה יש בהם קורות וגם את החידושים של אותה נשמה נקרא לזה שביע את זה לעולם, נכון גם אתורת את העניית נושא רב את זכיר והחידוש המאוחת של הרב זה שזה לעומע ולא להיחידים כן אבל יש גם חתשנות דו לב בדברי הרב, הרבוחת שם הרבוחת הזאת לא הרעד מסוכן אתם מפחידה לפעמים
- 5:39[SPEAKER_00]: הוא היינו סיטואצד בהיסטוריה שכתשנות איך לה להרתיה.
- 5:45[SPEAKER_01]: נגמרי, ודאי שכתשנות הלולה חליל החלילה בקיצון לפוך לרפורמה.
- 5:57[SPEAKER_01]: אז כמהכתשנות נאמן כל המקורות.
- 5:59[SPEAKER_01]: אז כמה אםכתשנות ואימפריצה הרבה יפורץ ומאבחן,
- 6:06[SPEAKER_01]: אבל התקמה נאמנות שלמה למקורות לבסיס להיסודות ונראה לי שפשוט שני הדברים ימצאים אצל ארב ולכן החתשנותי חתשנות של ברחה שאני חושב איבת עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד עובד ע
- 6:25[SPEAKER_01]: פנים חדשות מהיין חדה של איתים להתחדשה שם עולם המסראה לו עמד בפני רואים שקעילה ניסונות שקעילה שאלות שקעילה שורה
- 6:38[SPEAKER_01]: מראה איזה דור, צמח משועה, משועה לתקומה, איזה דור, צמח מגלות על פיים שנה לגעולה ולשאיבת סיון, כיבוץ גלויות, הפרחת שממות הארץ, דור כזה צריך דבר השם, ומי שמסר את דבר השם לדור, ולהשליחות של הדור, זה בדייש אירב.
- 7:07[SPEAKER_00]: אה, הרבה צריכה קורה רוצה להוסיף?
- 7:09[SPEAKER_00]: נכנדן.
- 7:10[SPEAKER_02]: סקורנו כול לפני שנפתה חלטוך, אני כל הכול וכתוב שיבה לשמוע ומד לפניך.
- 7:18[SPEAKER_02]: אז ישנה לא מטורה, שיבה לשמוע ולפניו.
- 7:21[SPEAKER_02]: אז צריכה לדעת מזה בל השמוע לשלנו.
- 7:25[SPEAKER_02]: וכתוב את השם הלאה חתירה, לך בואו את המדך חמים.
- 7:29[SPEAKER_02]: אז זה ברן, אגב, קוק את זה חצדיק לברחה.
- 7:32[SPEAKER_02]: שהיה, יש לו כמקדש, הגדשה שהם חובד היה אדם בתחמת צור מפלג גדול הדור מאוד צמתור אותו, אני גלב, אני סטר, אני אמונה בקבלה היה נשמע עצומה, מה זה גוד של רוחה קודש, מה זה גודאים היה נבואה הזוכל לנבואה זה חלם, מה זה גוד קובות לנבואה
- 7:59[SPEAKER_02]: ומצמור בהקשיב ההשמע את זה הרשם בתוך מתחיל לבבי ודעי הלאורי הורכנית עצומה פקדימה הוקרה ללא תחת ישראל לפני, מה שנה לפני כל מה שקרא עם השואה ועזובה ליחת ישראל לבטה לכברת ישראל
- 8:17[SPEAKER_02]: הוא קיינס למה?
- 8:18[SPEAKER_02]: על מה אתה רוצים שיית להרביות חם לפור, שווה קיינסות, רשמרבה, את המדחם ממלור, לא היו שתפים לקיינסות, הוא את זה בדרך אחרת, והערב קראת הקירה מן האמת לבו והמציאות מהעשורה, רענחון, וזה לא רק היה של חוחמה, זה היה רוחנית זה היה פנימית רנישמתית, אז כל רצח דת החוסקים מתורתו ודמותו השצדית כסודונה,
- 8:45[SPEAKER_00]: חוזאת הרבה נישה על הרב פה מתיירתי אורים מיוחדים, על הרב קוק, איך הגיע מצב שהדמות כזאת שהיו עומן שהיא מטעה נבואה הייתה נבואה, הייתה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נבואה נ
- 9:15[SPEAKER_02]: כי אפשר לקחת אורטר אבקוק למקורת על הנכונים, אבקוק בסביבה ודבר על כל תנועה שיבציון הוא ראה בעת נועה, הוא חנית הלוקית, הוא ראה בעת ידע שם מקמצד חייסה אז הציונות כמה בישהו מקום לייד היהדות
- 9:29[SPEAKER_02]: במוצה במדעות שלה.
- 9:31[SPEAKER_02]: לידע ידות או היו חלקים נשראו את זה כנתיטז, כבו נחיב על המעשן, משוונות על המכדש.
- 9:38[SPEAKER_02]: ואף הוא כמה פתאום, זה יונק לגעורם.
- 9:40[SPEAKER_02]: מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי
- 9:47[SPEAKER_02]: שעבמירה הזאת, ככה את דנועציבציון ונעבין שייסודה וקודש וייסודה בדבר השם וייסודה בדברה לבין שכמוצא גם להיות זה אמירה עצומה שהפעים מבירה כזאת יכולה גם כן לגודה פילקה, כי הנשם, של מופילים לאו, מקמה רבוק מדבר.
- 10:05[SPEAKER_02]: אחלנו להגיד כן, אפרוק את על גמות או באופן,
- 10:09[SPEAKER_02]: כאן איזה כיצור חילוני, הציוני חילוני, כמו שיציוניות ודברת על התנארות ולמיידות חלקה.
- 10:14[SPEAKER_02]: אז גם מאוד המרכח, הוא מהמצא את כל המכלפיזי, לרומם אותו, מהמצאו, מהמצאו, מהמצאו, מהמצאו.
- 10:21[SPEAKER_02]: גם היום הציולדדית, אפשר תוצאו את זה, זה נדדית עצמא, אתה רואה את המוקבות הדירים שלה.
- 10:26[SPEAKER_02]: ככה לכם יעתוע הזאת, אתה קטע, אתה סקנה בעירבו ומול המחילוני,
- 10:36[SPEAKER_02]: אז ברור שאני אמירה כל כך משמעותית שיכולה באמת אנשים ישראל גם להחיק אותם צריכה בתקדים שיעזנו אותה והפוכמה על עצמו הדברים דיפה עם אמרים לה לי בדקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן לבית דקדים הייתי סוכן ל�
- 10:54[SPEAKER_02]: לבוא מידו מקום של קודם שווה להיות חלק ושווה ציועדים.
- 10:57[SPEAKER_02]: פרשאר את פרשאר את הזו ביטקדים, או כותה וגראת הקנה שענה שימה לשמות, שבאמת יכולת להגיש להתחק מהתמה שיתה של מיגלה שיתה שלו, אז יש לה שיתה אחרת, וזה בסדר יאו, לתפיסה, אוקיי, יש לתתכל כדי לשמור עליה, ידוד באופן מלא ושלם, אז שמרוסף לכל זה, נוסף לזה, יש גם מאוד דברים, יש גם קטמות מוכן,
- 11:19[SPEAKER_02]: יש גם מג... לפעמים נקרא לזה, רושא מידור טובות, רושא פתיחות.
- 11:26[SPEAKER_02]: קודם, חלקים, מוסרים, שנספחים למהות של מה שמה תרשב.
- 11:32[SPEAKER_02]: שרשוייזה המהות של ההתקדות.
- 11:35[SPEAKER_00]: אם אני מבין אחון חלק מהפח את זה הרבה מרסקירת הרעונות הגדולים שערב קופמשה אחות המאהלתורת ישראל וזה בשביל שהוא פעם אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי
- 11:54[SPEAKER_02]: כן, אני לא יודע מה את המשך אותם דורת ישראל, אני לא ממה משפט של כבר את הלגיד, הרב למה לתורת ישראל, מטוח תורת ישראל?
- 12:01[SPEAKER_02]: לא, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, א
- 12:22[SPEAKER_02]: וזה ברור שם ישראל הוא גאי קדוש, ישראל שכתה ישראל הוא רצחת גאייה שרחזי בגווה, למה, כי אנחנו כל כול אמנ, ואימנו יש לו בלור, למה זה השטורה.
- 12:33[SPEAKER_02]: אז הרפקו בעצם לכם מוסגים הטיקים ששל התורעת של ידע צמן שמירוב גלוד ורוב פסטות של התורע יכולים מי שכך ונכם חלק אז התקריזי שיהיה חולושי החופשות אירה הילה ומהכים של התורעת צמן להתורעת של התנך של היהדו של האמונה תומע את החפה מושהו שבגדול, זה לא חידוש בכל כי תומע לגבל שאלה ששענו בתחליים זה חידוש מה שזה איסטקלות מחדש, אולי תבוא נינו, תולא לי לזכר בדברים ששכךנו
- 12:57[SPEAKER_00]: אז הבא במה?
- 12:58[SPEAKER_02]: זה... -זה הצדיחה, הצדיחה, צדיחה של המתביעה.
- 13:01[SPEAKER_02]: אבל חיים להגיד חידוש, אין להגיד חידוש, אין להגיד חידוש.
- 13:06[SPEAKER_02]: אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד, אין להגיד,
- 13:27[SPEAKER_02]: תורתהרי ולמדותה ובינותה ותרגים אותה באופן שאותה גם אותה לפנה.
- 13:34[SPEAKER_02]: גם ברמה היסטור שבוייניק בתורת הגרע ותורת ההוכל.
- 13:38[SPEAKER_02]: מגמה חסידות רבין האחריהם כנבולייניק הכל הקטוב ביבפני אבל כבר צריך רואה הקודש.
- 13:43[SPEAKER_02]: וצריכה נקיבות של תורא בשביל הגלות תורא ודעזו בתורת הסוד ותורצ ישראל.
- 13:48[SPEAKER_02]: אז הכל יונק מה שראשים עקדומים, ולפתח לא למות חדשים.
- 13:52[SPEAKER_02]: הייתי וזה כמה שעל אפחים להסכים בכל נפורמה.
- 13:56[SPEAKER_02]: זה מה שכמה שר גרין של עץ?
- 13:58[SPEAKER_02]: גרין של עץ?
- 13:59[SPEAKER_02]: עצר סקיין הגרין אתה רואה את העץ עם הפירות?
- 14:01[SPEAKER_02]: לא.
- 14:02[SPEAKER_02]: אבל חי ששוטל אותו.
- 14:04[SPEAKER_02]: לא טר אותו מה דמה.
- 14:04[SPEAKER_02]: מה שכיר אותו.
- 14:05[SPEAKER_02]: אף פירח אותו.
- 14:06[SPEAKER_02]: עץ על הקשיקו להם אותו חגי.
- 14:08[SPEAKER_02]: אבל כגרין לכל תלראות את זה חיניים.
- 14:11[SPEAKER_02]: שמקירות הפני מרבשלירות את איך, הייצגדו על יצא בטוח הגרין.
- 14:14[SPEAKER_02]: אז באופן כלי נארו מסכימים שאיש את שיור חידוש.
- 14:17[SPEAKER_02]: באור שיש חידוש.
- 14:18[SPEAKER_02]: -באור שיש חידוש.
- 14:19[SPEAKER_02]: חידוש גדולה, אוקיי, חידוש, חידוש גדולה.
- 14:21[SPEAKER_00]: -חידוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש, חדוש,
- 14:39[SPEAKER_00]: זה נישל שאלה אחת שנסגור פתנוסי, הרבה מרשי החידושים הם טובים, כשהם נובים מתוך המקורות היסודות שלנו ואני שאלה איך נדע איפה לשים את הגבול, איך אני יודע שחידוש ותורה אדם פשוט, כלל המסרל איך נדע שהחידוש הוא במקום ואני חולחים אתו, לא אומרת, כבר יצאו נגד הרפקוק בדיוק על הנקודה הזאת, אז אנחנו רואים אולי לאוכיח גם מנגד שבתוך הגבולות
- 15:10[SPEAKER_01]: אני ארכן כל הגבוה התנגדות באמת לא יעה גדול וענה כשלא יולומית נגדים, הרם באמרמחה, גדולי עולם שלגוד על שיעור הקומה כך שיעורית נגדות.
- 15:27[SPEAKER_01]: לא כל התנגדות מידה על גדלות, אבל ודה שפוסקך,
- 15:33[SPEAKER_01]: אולי היהרות קצרות, שרו שביקוח, אפשר לומר על רגל אחד תורה גלוטית ותורה תרוטי ישראל.
- 15:51[SPEAKER_01]: התורה שהוא עסק בטורה גלוטית, תורה של פירות, תודה של תורה שקמו שרף כותף פירות של תורה שבחתב תורה שבה על פי ישראל מלשולכן ישראל מרצישראל גלומי של חנושל מקום הכל הכל נפרד הלכה והגדה כודשבכל לאום המשרל בגלות אין לאום בודדים, כאילות לא לאום.
- 16:21[SPEAKER_01]: כל החידוש של תורה שטורת רציסראל, של שערב הוא נושא דג על זה זה חיבורים, לחזור בלחבר, זה מתחיל בחיבור של ישראל, להרציסראל, וערב בעצמו שמסביר שהחיבור של ישראל, הרציסראל זה בעצם חיבור של ישראל, לקדוש ברוך, זה ממת של תשובה יש כאן.
- 16:44[SPEAKER_01]: זה בעצם זה שראש המחלוקת, תורא גלותית תורא תרציאל והרפקותב על תורא תרציאל וכל תורא תרב באמקה היא בעצם תורא תרציאל תורא שמחה ביר את תורא שכזכיר
- 16:58[SPEAKER_00]: על קודם שבכור, על השייחות של התורה לגכול תחומי החיים שרק את היוגם נויישקר להם ישראל, יהיוו כאלה שאית ימרו להגיד שהם תורתרת ישראל ונכוון הוא מזה, אז זה חידן הוא להגיד ולהזמי פחן המתיות, זה רואים שזה צליחו מהאחריו כאילו מוכיח את הנקודה הזאת שבאמת זאת תורתרת ישראל המתית ולא כל הקלישהות שהוא לפני זה האמת תראה דרכה
- 17:25[SPEAKER_01]: ישמת ובסופור של דבר הקדוש בחור בראית האדם יושר שפשר, אפשר להפחים בנמת לבין שקר ערב ערב מדבר הרבה, מוסק של משיחיות גם היום משמש כמילת גנאי משיחיות, ערב מדבר הרבה, משיחיות משיחיות שורזת שוזרת
- 17:55[SPEAKER_01]: וזה מתחיל מחזל, הוא חושל משיח, ודה יש גם בצד משחיות שקר, בתוי המשחיות שיון, שמשתמשים בו כמילת גנאי, כנאי במשחיות שקר, ודה, וכנא בין משחיות שקר, למשחיות תמיד.
- 18:14[SPEAKER_01]: הרב, הוא הביטויה מובעק של משחיות אמת.
- 18:18[SPEAKER_01]: המתיית שהוא שזה מחובר למקורות זה נעמנה, אני מנות המוכלת את למקורות.
- 18:27[SPEAKER_02]: מהגמלה אתם מספר גם מסתבר אחד?
- 18:30[SPEAKER_02]: בקשר הזה שבשירות שקר ועמת.
- 18:32[SPEAKER_02]: שואתי פעם אבי עושה השפירה המשפט שמורד המדויה כנראה שבנושה הזה שעודי בארמז זה משחיות שכי עושה שכי עוד זה ארירות המשחיים של גאולה של תקונולם, קונולם משחיים, מה זה המשחיים שחלק מטנועה של תקונולם, חלק מטנועה של תקונולם, חלק מטנועה של הולך את התקונולם, בן גוריון, וכי מטנועה משחי, בגבע גדרה או אומר, אנחנו חלק מטנועה את תקונולם, כל מי שרוצה על הולך את אלפתיד טוב יותר,
- 18:59[SPEAKER_02]: ורוסל לפה למה נתיתו ויותר חובי שכי.
- 19:02[SPEAKER_02]: ורחם שכי זה מילה מדעים מה זה שווחצו להם היהודי זה טבעו שאמר היהודי.
- 19:06[SPEAKER_02]: ללכת את יקונו למה שכר שקרו זה בזמן.
- 19:11[SPEAKER_02]: זה פר בני אידיאל, אידיאל גדול של תיקון לבין המציאות האם זה מתאים למציאות העולה.
- 19:17[SPEAKER_02]: למשל אם אתה עכשיו הדבר עכשיו לשלום עכשיו.
- 19:20[SPEAKER_02]: שחשב יש שלום עם כל שכןנו.
- 19:22[SPEAKER_02]: זה ידיע רבתי, זה ידיע על יודי.
- 19:25[SPEAKER_02]: אבל איזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עיזה עי�
- 19:46[SPEAKER_02]: החלום הזמן הנכון, לא בהקשנה נכון, זה משהו חושב כך, וזה מייצא ניפוץ השלעייה, כועב את מאוד שזה משם ישראל חווה, משהו חיישה כאלה מנהת, לא מעזות, משהו חלק בתועת יקום עליו, וזה מתיימה מציות, זה עמד, ולכן דווקא הרב שכרר לא נגד ישראל, וזה בדיוק האמת זאת המציות, דווקא זה הרון, בזמן הנכון הפוך, משת נגד, גילה שהוא יחד הרכם, ותשוב, הגיע מוכר, או גבע מהוי, נמולה עשיתי זה קודם, למליתי להציע את קודם,
- 20:13[SPEAKER_02]: לכן, האמת של המשיכיות זה הכיבור בנהידיאל, לבל כועה חמציות, בנהידיאל, השלוב הזה מייצא האמת שתנועת ההשנועה גיולית שכולנו שאכים עליה, ברור האחרמציות.
- 20:26[SPEAKER_00]: זאת אומרת, אם אני ככה סקם את הדברים בירשותכם, אז יש לנו פשטיין הקודות, אחד זה השמירה למקורות בעצם, זאת אומרת, הרב, היה שם, לא סתם המקורות, הכל נובע המטוך מקורות תורת ישראל, ובנוסף אנחנו מורים זה שיפות גדולות בעת אמה לזמן.
- 20:47[SPEAKER_02]: שפות ישראליות, שפות ישראליות, לא שם שפות בלמד.
- 20:50[SPEAKER_02]: שפות ישראליות הכחיות.
- 20:52[SPEAKER_02]: שמת בעפות יהודיות.
- 20:53[SPEAKER_00]: אני מנקות מתוך התורכת.
- 20:55[SPEAKER_02]: תורכת לציר תיקון העולם, לציר את קדמות ההיסטוריה.
- 20:58[SPEAKER_02]: שזה נכם שככה היא קלמות תיקון העמציאות.
- 21:01[SPEAKER_02]: בזמן על אחות, זה היה אידיאלי נחשב זה קורה.
- 21:04[SPEAKER_02]: רעבירה הצורה.
- 21:05[SPEAKER_01]: הייתי מוספל גבר נמנות.
- 21:08[SPEAKER_01]: זה ודאי נמנות למקורות.
- 21:10[SPEAKER_01]: אבל זה גם נמנות לעמת, האמת באשר היא, גם לעמת הפנימית של הרב.
- 21:17[SPEAKER_01]: חלק מהית נגדו, זה באמת דברים שרפקתב הוא ידע מראשית נגדו כאן מפורסה המפסקרות הלית המלות של בחורי ישראל שרפציות הפקפק ובצדק לא בואו תוך חצרה על המשלונקר את המפסקר כאן שוק קודם היה חושב עם קודש לחולך איך הקודש נמצא במקחול כאן התמלות של בחורי ישראל שישי קודש ככה זמירות דווי דמלך
- 21:45[SPEAKER_02]: שמחסקים כוכן ורופן, להיות בנים המצא כוח לאומה, וזה תקו את השזות, יקמוע השירות ושבו חוץ אבים על החסרי רקו, הוא כמו ייחודים שאנחנו קובלים, רקם מרית השכינה הפלמית ואת השכינה, אתה גבר החיצוני של השכינה, זה כמו שום.
- 21:59[SPEAKER_02]: ואת התחייה למדע לתמד יעדה.
- 22:01[SPEAKER_01]: וזה רעיון המוק, ומכודה שבלב כל מוך עשה וילדה, וערב יעדה,
- 22:08[SPEAKER_01]: שיצאו על זה, ויצאו על זה, ברפצו יהודה שו, לא שרפצו יהודה פיקפיק, ככהו זה במשן נכתב, אבל זה שוב, ואטמה של הרעיונות הגדולים.
- 22:18[SPEAKER_02]: אבל הפכתב הזה כל חובר את זה, מאטובים יראו את זה, אגב.
- 22:21[SPEAKER_02]: שמע, על העבין את כל במלחי את המלוצינחוב.
- 22:27[SPEAKER_01]: ארפח עליו שהוא גם פילה כתלמית שראה את עצמו תלמית של ארב, מתלמית של רצבי מי חלשפירה שהיה עולם אחר לגמרי ארפח עליו פייה שם למאס שערב, חרלה פיקיר את ארב, דווה כחריו פילה גדול... -ציו לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא,
- 22:50[SPEAKER_01]: ורפח עלה בעצמו, חייש אולך אחרי ערב, גם אימנו התנתקור וגם אותו לא התנתקדור וביזו, אבל גם אוהנה אימן במשהו אימן.
- 23:01[SPEAKER_01]: והנה מנות הזאת לעמד, שוב, לכתוב, לפרסמת הדברים, למרות הקשעים, למרות מה שצפו, ייתנגדות עצפויה, זה נמנות לעמד ושוב, מהלך של דורות של תלמידים, תלמידי, תלמידים.
- 23:21[SPEAKER_01]: הרב נריע בזמנו עוד עד לכתוב, אז הוא נשאל, כן, למה רב בעצמו לוקותב, אז הרב נריעמה ערושה כדי לכתוב צריך קוראים, אז לא, הוא לא עם שיר, חבר להמשך, הוא שהצחלמיד כאן כל דור שלום דים,
- 23:41[SPEAKER_01]: שיוכלו לעסוק ולהבין אותו רטר ערב ועז לי חתוב, שייה למילי חתוב.
- 23:47[SPEAKER_02]: דור שלה?
- 23:48[SPEAKER_01]: עדור שלהנו שתלמידע הערב, עבצו יהוד הערב נראה בעצמו, כי מגדודים של תלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותלמידים ותל
- 24:01[SPEAKER_00]: אלא זמן, אלא דור שלנו.
- 24:03[SPEAKER_00]: זה מתחבר לי בדיוק לך אתם קודות שרצינו לדבר עליהם היום.
- 24:07[SPEAKER_00]: היום מאוד נפוצה המירה שבשבילה גשת לדור שלנו ולדבר עליו, בספשוט.
- 24:13[SPEAKER_00]: כל כל זה מתחיל מה שנקרא אחד המערים הישודים אולי היום קרים ויותר בתורת הרב קוק, וזה מה אמר הדור.
- 24:22[SPEAKER_00]: ולב שרק בקצרה למשלום מכיר, משלויה מספיק למה דיתה.
- 24:31[SPEAKER_02]: הוא לא צריך שאני חוני חוזרה מה הערב קוקנה ככה מה.
- 24:34[SPEAKER_02]: אני אומר, זה לא מדעסתם, זה מלעש שבעצם זה הקרע פרימית שהרב קוקולו עוד רב לעורמורד רך.
- 24:44[SPEAKER_02]: וזה מתחיל מי קשר נשמתי, מתחים מי קשר פנימי של הדור, וגם שלי בפנישי, דך רבותי, אבל את המעגיש, את הנשמה עצומה הזאת את עצומה של הטוחה של הבירות של הטוחה שלה.
- 24:57[SPEAKER_02]: בדך העוחנית שהיא מטוה, את המעגיש שזה הדך,
- 25:01[SPEAKER_02]: אף חוק אומר, ואמר, אף חוק אומר, שאומר, אני בעוני לא רוליקה בשביל צדיק, ועל אוהי שזכר לומר, עצמי בפה מלא קלגון על הבינוני, כך אומר, אבל הדרך שאני עולך בבה, אומר, דרך צדיקים בלי ספק וכל מי שהתחברתי, יראה את האור ואת האמת שיש בדרך ישרים סטולה זו.
- 25:22[SPEAKER_02]: יחום, אז אולי אנחנו זוכים, הכתנים להיות לראות את האור וטיימת שיש בדיוק שלה זו אני זוכר מאוד ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב ירוב י
- 25:41[SPEAKER_02]: אז זה מצדה, אני אומר, אמושה גדולי כלומר, אמה כלומר, אז זה לא סתם.
- 25:45[SPEAKER_02]: אני לא אבטה, שאורים ברן, שגדילי שלה.
- 25:48[SPEAKER_02]: וכזה, אם תלו, בשהו סוציאולוגי, כזה, אם תשאר תמידי, הארות שרדה רבו, ואנחנו חיצוני.
- 25:53[SPEAKER_02]: שארה עושה גדולי, אבל אני דבר עומד הפלימי, שארה עושה גדולי, שאטה באמת מכיר, הקרא פלימית, ונשמתית, שיין יש פה מורידי הרך.
- 26:01[SPEAKER_00]: מרודריך שוב, אנחנו זה גם לה... אבל אומר, גם בדור שענו, שזה כמה דורת אחר כך.
- 26:06[SPEAKER_00]: -כך, אתה יודע שאי בדורת.
- 26:06[SPEAKER_00]: -כך, אתה יודע שאי בדורת.
- 26:07[SPEAKER_00]: -כך, אתה יודע שאי בדורת.
- 26:08[SPEAKER_00]: -כך, אתה יודע שאי בדורת.
- 26:09[SPEAKER_00]: אנחנו הזה רגע למה את למעת למה.
- 26:10[SPEAKER_00]: -כך, לדור.
- 26:11[SPEAKER_02]: ארה בכל תתנות עם סוד קצא, איפה שאנחנו... כן, כצילה היא לא משהו עושה, הופכן, במה מי קודם, אתה מדעת אורגלותית, שזה משפט שצאיך להביא לתוב במלא, ול
- 26:31[SPEAKER_01]: אז זה אולי שאתה עופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם, אופכם,
- 26:58[SPEAKER_01]: מה שכות פירות ונטוראה שבחתה וטוראה שבאלפה, ומה שכותי ברב נתפרדו הטעומים.
- 27:07[SPEAKER_01]: ודאי שוב, אנחנו נראה רבותינו, הםיקו, אין... תוראה תמי, תוראה תקודש.
- 27:13[SPEAKER_01]: ודאי שזו הטוראה שמשסורה לנו, אנחנו ודאי נמנים לטוראה הזאת, ודאי לא זה סימן שאלה.
- 27:20[SPEAKER_01]: עדיין אותם חיבורים שאנחנו זוכים עליהם פה זה לא היה קיים, פשוט לא היה קיים, במהציגות הגלוטית, עכשיו גדולים ועדיין גדולים יכול לשלב, אבל חוץ מה שרגדולים זה לא נקלת, זה לא נקלת פה, יהיה אפשר אחרת, פה על מרשום תורה אחרת בסופו של דבר, יהיה
- 27:44[SPEAKER_01]: היא לא תצלך, היא לא תקום, היא לא תחזיק מהמד.
- 27:48[SPEAKER_01]: אהה, הוא להיזה חוזר לדור.
- 27:49[SPEAKER_01]: כנדור, דורי שטורת הרציסראל, ותמצית.
- 27:57[SPEAKER_00]: אוקיי, אז אישוב, אני חוזרים אלה, כמו שאנחנו אמר, אני נושא שאנו...
- 28:01[SPEAKER_00]: רוצים להספיק פה איזה נושא ככה גדול שקורלנו, מדבר עלינו, ומה אמר, מה אמר?
- 28:08[SPEAKER_02]: עכשיו, לתימצעות אותי קצת דולטה, עכשיו, לתימצעות אותי קצת אותי, לגדולטי קצת ככה, מה שמה שמה שמצאית?
- 28:15[SPEAKER_02]: עכשיו, מדבר בעצם, המעדול מתחיל, מהמוד וחצי, של שאלה.
- 28:20[SPEAKER_02]: איך לא שאלה נוקב את מה קורה למקורה למקורה למשל, זה בעצם המעדול פותח, מה המקורה למשל המקורה למשל המקורה.
- 28:26[SPEAKER_02]: כל כך הרבה יהודים עזבו את התורה, כל כך הרבה פירות יש בנהואים ובנים, עבות ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים, ובנים,
- 28:45[SPEAKER_02]: הוא מה מה קורה להושא לנו, מה המוזכת סביבות האלה, תקיעה והצום, שהם משלמצב בדרו, תוסיף על זה את החובנות שהיה הוא את הפעות בקישנה ופעות דכנן, את המצבירוסיה, הוא... הוא זה ככה הוא קודם, המוזכת סביבות, ואז הוא ליקח מה המון שלם, שמקצת שלו המון אור, זה נפוך חושך לאור.
- 29:05[SPEAKER_02]: והוא בעצם אומר שאיגנו לשלב העם היהודי יליש להבשלת פתחות, נבולה רצישראל התחנת הגיעולה ולכן צריך עוצמה של תורה ברמה חדשה.
- 29:18[SPEAKER_02]: בגלל שהעוצמה הזאת לא מופיע.
- 29:21[SPEAKER_02]: לכן בים הכי יבים על השלדור, אומרי, כארה בעיה זה לא הלב על המוח זאת, לא תעביו אפקירות שותה.
- 29:27[SPEAKER_02]: למוד שגם זה קצת קיים.
- 29:29[SPEAKER_02]: זה לא יקארה בעיה, אומר, אטורי אנשים ידי הליסטים.
- 29:31[SPEAKER_02]: תראו את התור שכים את המנהנה.
- 29:33[SPEAKER_02]: נראו את השלדור, אנשים ידי הליסטים, אמוקים, חושבים בופי כאלה.
- 29:42[SPEAKER_02]: ואטורת אנשים האלה שמקשימים הארות עצומים ופתומיה אנשים האלה באים להכתלמות ראה ואם התורה קורטורת חוות אליווות כל התורה עם מונית שלנו.
- 29:52[SPEAKER_02]: הם התגלה אליהם באופן מאוד פרטים ומצולצם, הם לא עושה להתחבר עליהם, הם הגישים שמחניקאות המשפט סמת אותם, למשה להראה טרון יש וסכר, וכל מלכת ראה אחד תורה מטקרת נעולם את האדם,
- 30:10[SPEAKER_02]: זה מכתינת הרוח, שם, התורה עצרון, זה מכתינת הרוח, אבל עדיין וגלות, זה היה מוטיבא עציאמר כזית, נכיאות רמצות, סחר ואונש, ובערב גוגבור מרטירו, הרשמות האלה, יש להם תפקיד כל כך גדול, בדור כל כך משמעותי, לא מסוגלות, זה מאוד תורא באופן הזה.
- 30:29[SPEAKER_02]: לכן מצריך, צריך למלפתוח את מהנותיה של תורה.
- 30:33[SPEAKER_02]: את עומקה הגדעה, עומקה המונה, התוך גדות לפשבירו אחרי מישה למתורה, התורה כזאת, היא תתחבר להדור הזה מדים, הדור הזה מוכשר ללמות תורה מאה עבר באותר מירה, ככה בעצם ערב קוק לה, לא עוצמות שעיליו את הדור שלו.
- 30:47[SPEAKER_00]: סתובדים אני מבין הרבידי הכותי, האמרנו, מתסק בנקודות כועבות שקעמוד בדור, ו------------------------
- 30:56[SPEAKER_00]: המדע ממות של הדו.
- 30:58[SPEAKER_00]: אני ככה.
- 30:59[SPEAKER_02]: לא רק נקודות זה, ושבהר בטוחף, ושבהרחילות, שבה המסשחיות כבר תעסקר, לפתר חושב שבשנה.
- 31:04[SPEAKER_02]: ביד גבר, ביד גבר, ביד גבר, ואת הרסצת רמדה וסמולה.
- 31:06[SPEAKER_02]: רוב האמודי לשם אותו המצות, זה משביר שלה הקמולפ.
- 31:09[SPEAKER_02]: כי מבטלות ישראל?
- 31:10[SPEAKER_02]: -לא, יש לנו אזרחים.
- 31:11[SPEAKER_00]: אז זה כאן שאתה נכון, איגה בעיה מהמשך, אבל לא.
- 31:15[SPEAKER_00]: השיאני חושבים בקסת הראשונה.
- 31:17[SPEAKER_00]: סובעת אמרנו, אמר אמר, מדבר על המשיבר הגדול, או נקודות הכועבות, ובעצם, ארב קוק מזביר שזה, היה כל נובע המתוך עציור עצון לא עומק וגדלות, נכון?
- 31:27[SPEAKER_02]: תוך זה שהבישה להגיע לשבל על השלב הזה, שכבר הזו, הכותב עליו.
- 31:31[SPEAKER_02]: שיבת רמת החרומה השגר ויכביט על כותב על המקדם על לצחיים שהגיע הזמן שבלי תורה פנימית הנה הרמאסי יחרו והשעתורה מהסית אז הפקום המשת צעקו כל המקובלים ועזור הקטם הזה שמדורות האחרונים צריך לפתוח את מהמתת תורה פנימיים זה מדע עכשיו לא נוראי סקלו לכן לצחי לצחי לתרפים לכן מטחקים בוא נפתח את המענה עצום הזה אל הדור כל כול בעצבנו לכן זה לדור הזה נראה לך דור הזה יחי
- 31:59[SPEAKER_00]: אוקיי, אז אני חושב שאלה הראשונה מדבקשת כמובן שאת המידי אולי נקודות שהמתעימות ואני חכון לוקחת אותם ליחיינו אבל חול זאת, ארב קוק, מרן ארב קוק אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי,
- 32:25[SPEAKER_00]: והשאלה שוב המדבקה שאתה יעים זה באמת ברחך גם מתאים לדור שלנו היום זה ממש אמירה נפוצה שזה הבסי סבסי סלילה לצאת החוצה לגעת בדור לחינוך להכל זאת הבנה אני שואל גם שאלות על תמיות נקודת המשבר אבל מה זה המשבר הגדול של הדור וגם עליו תשובה שעוני היום כל המעמר ברחך מתחז גם לדור שלנו עבור כבר כמה גלגולים אז כמה דורות וכמה דורמנים
- 32:56[SPEAKER_01]: וכוח הטיק.
- 32:59[SPEAKER_01]: כמדווה שקשרה בצביעו דנישה על זה אז הוא יחריש שזה נכון, זה נכון נדור של הרב, זה נכון נדור של היום.
- 33:10[SPEAKER_01]: שוב, אולי, כמו שרבית חכיציג, זאת אומרת, מה נקודה, מה שורי שקיקי, ערב מסביר שם שקדאי לרפי, שריך הפרנה, שריך פרנה מדוייקית, אחרת, תרופה שאתם פספי קצת, תפספי סקול.
- 33:28[SPEAKER_01]: ועדיוק בהפכנה, שבסופו, שדבר זה עדיולוגיה העתור ובאמת דור של אידיאליים.
- 33:39[SPEAKER_01]: שבאמת, וממממממממממממממממממממממ�מממ�ממממ�מממ�ממממ�מממ�מממ�מממ�מממ�מממ�ממ�מממ�מממ�מממ�מממ�ממ�מממ�ממ�מממ�מממ�ממ�ממ�מממ�ממ�ממ�ממ�ממ�מממ�ממ�מממ�מממ�מממ�מממ�ממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממ�
- 33:48[SPEAKER_01]: אבל שזו מתבשורי שואני חושב שאין כמו הדור שלנו היום דורם ילכמה דור אני צריכון רואים רואים איזה אידיאליים רואים מסירות נפש רואים רואים שזה זה קיים זה זה לא לכל שום מקום זה לא נעילם זה הדור זה הדור שיהיה זה גם הדור שלנו שם מלא ב-
- 34:11[SPEAKER_01]: בביידיאליים במסירות, בברוצה, שואלף משתוקק, וזה בדיוק מה שערב אומר, אנחנו צריכים לתת לו, אנחנו התפקיד שלנו, זה בדיוק עצמה, כן, הנה ימים בעים.
- 34:27[SPEAKER_01]: לא רב ללכם ולא צמר למעיים כאים לשמוע לדבר השם הצמאה זה בדיוק התפקיד שלנו לעתפקיד שלנו זה להרבות את הצמאה זה להרבות רביטחק הזכיר, הרמדבר הרבה לרזיות, ביטוי של הרב רזיות טוב, יש ש...
- 34:48[SPEAKER_01]: דאות מהאומק פשעת הדברים של הרב ורזיות, העים אחרי נערמית כבין לקבלה לכולם.
- 34:58[SPEAKER_01]: ערמית גבל הריונות האמוקים, ברור שזה חווי כולם, ברור שזה לא פרט כזה או אחר, ברור שזה תורה שלמה.
- 35:09[SPEAKER_01]: תורא השינימה, שבסרו זה נורא שמרנו מחבר את בן מכלו לדברים לימודה נגלו, לאורמת בפני עצמו זה מחובר אלה ניסטר, לימודה על החלו מהם נפתנו, זה מחובר אלה אגדה חיבור המטי שדברים השינימים, אלו את אלו
- 35:25[SPEAKER_01]: כן וערב אומר שאנחנו צריכים להגיד הדברים העוצר גדולים ועוצר המוקים, בספי יותר פשוטה ועוצר מובנת, הספי מאוד נשמעותית, זה נכון הזו לנכון גם היום.
- 35:35[SPEAKER_00]: זאת אומרת, אבל ערב דבר על תורת ערב קוק באופן כללי.
- 35:39[SPEAKER_00]: ואני שואל ספציפי את רגע על מהמארדור.
- 35:42[SPEAKER_00]: אני אצורה שהוא נכתה פגע משוב, המשיבר שערב התחקי זכיר.
- 35:47[SPEAKER_00]: שערבי מובחך גם רלבנטי לעמנו, לא קטורת ערב קוק באופן כללי.
- 35:53[SPEAKER_00]: מהמארדור?
- 35:55[SPEAKER_01]: בצורה שהוא נכתב בה הבעת שובה שמובעת שם כן כן הרב מתחיל דורינו כן אז ודה יש לי עם דורינו מנאין לנו שדורינו זה כל מי שקורא את דורינו וזו מטרגם את זה היה שעול את דורינו הרב לא דיבר על דורינו הרב דיבר על דורו
- 36:13[SPEAKER_01]: דורא הדורינו, זה אותו דורינו שרם דבר עליו, אני מזכים, השאלה היא שאלה, אני לא חושב שם מקום לשאלה, אני חושב שגם נשום קום לתשובה, זה נושא התקוון, הוא שזה נכון, זה נכון לעזר נכון לעיום, שהוא אני אומר, חושב, שהוא איך, איך רואים אותם נקודות שרם דבר עליהם בזמנות בדורא גם בדורינו, זה נשניסינו לומר
- 36:41[SPEAKER_01]: ושוב, נגענו בזה שאת הדברים האלה יותר גדולים והאמוקים וגרויים בספפ הפשוטה ומובןת, ערב מדבר גם על המשלים והמחשוט האנוע.
- 36:55[SPEAKER_01]: להמשיל ולהמחי שהמחשות שניצרחות גם להתתקן, שיש מקום להתקן גרסה, הן בספה, ון בהמחשה, זה חלק מהתחתות.
- 37:10[SPEAKER_02]: פות כסתות, פות כסתות.
- 37:13[SPEAKER_02]: כבר צריך להם נורצי לסיפות, מה שאתה דברים על זה, השאלה היא שאלה גדולה היא לא שאלה פשוטה, השאלה שמתחידה גם אחד מה זה נקרדור, דור האם דור, מזרחת עצבי ושיעורה לפתולה היא דיבר מה זה פעם, כותב דעפ לאצמי שאלה מהמגדור וחד מה שאלות שאלתי את עצמי, כבר חוצאיר זה הדור, זה רק עוצאירופה,
- 37:35[SPEAKER_02]: וצאירופה, שבאו, אלא, בו, וצאירוסיה, מהים, הדות המזרח, מהים.
- 37:39[SPEAKER_00]: אבל אוקח אתם, כבר, אני נקודת באו את זה.
- 37:41[SPEAKER_02]: כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן
- 38:04[SPEAKER_02]: טוב, אז זה הרבה ישראל, מה נכנס?
- 38:09[SPEAKER_02]: זה, אז שאני תשאלה הזאת רגע, ותחס אלה בהם, שכמו שתור אוהב על השאלה היא האם התורה הזאת בטימה וצמליקולה.
- 38:17[SPEAKER_01]: או לא, השחלקים שלא על השמשלות מהחכמתים עליהם.
- 38:21[SPEAKER_02]: אז קודם כל אני חושב שיש שנשמות בדור הזה ושנשים שמתים להם דברים דגשים אחרים.
- 38:27[SPEAKER_02]: לא כל המשך סדות, יש הרבה כבנים בואו, באבן של תורה.
- 38:31[SPEAKER_02]: והיא כבר אף קוק שומר, מה עצמו עצמו עצמו עצמו, עצמו עצמו, עצמו, עצמו, כי לא כל המשמעות עצריות מאות עצריות סיגנון, הוא עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו עצמו
- 38:46[SPEAKER_02]: התורנית ודברת הרמדנות, המקות, ויש כאלה שדווקא, הספה הלכתית יותר מזפה גדיד דווקא, אתה רואה ששנשים, ששנשמות שדגישים שונים, אתה רמד ודברת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הרמדת הר
- 39:03[SPEAKER_02]: דבר שני באופן קולל ארבע דבר על מי שמוביל עם מעניון המזדור מי שמוביל את הדמוביל את טלקטואלי מוביל את תרבותי מוביל את תרבותי מוביל מהסה באמת מי שקיבלת ישראל זאת זה אנשים מסוימים זה קבוצה מסוימת אחת נוצרוסיה שם פעלו והקימות המדינה מתוך האנות דולים ומתוך התמסות התמסות
- 39:33[SPEAKER_02]: היליטות שהייקה היליטות סומני שמובילד האתקה על אין באמת אנשים בדרך על אמוקים.
- 39:39[SPEAKER_02]: שמחפסים דברים אותי אמוקים וחמות יותר גבוהת של אבנה וידה ידע עולם אבנת מציעות פלוסופיה מוקה.
- 39:46[SPEAKER_02]: אנשים יש אנשים שם לא מובילד האתקה על מסדר אבל אם אנחנו דברים על אמובילים אז בפירות צריכה עומק.
- 39:52[SPEAKER_02]: ובדור הזה ככל שדום מתפתח מתקדם הרבה יותר אנשים צריכים עומק דוגמה היא דבות.
- 39:58[SPEAKER_02]: ככה היא תגוש גולה היא דבות.
- 40:00[SPEAKER_02]: אם דבר היה לגון הרכים, שאתה רליטהי, וגם שעוד איברוע דברים עוקי, דיברוע היום עוקי בשתמנה הציבור הכי לא להידיבת עוד איבת זה היה דבר יורק.
- 40:10[SPEAKER_02]: בדעקר, אני בעור מקר, אני בעור מקר, אני בעור מקר, אני בעור מקר, כתבי שצחתי בעור מקר, חשבה גבר, בעור מקר, ערצוות שאנחנו ערכים בעור מקר, מפחדית כאן כשנגעבות, נר שעתבית שנגעב קוק, שבא השפעתו בעצם כתב סידה השלמה, לחבות על יבבות, תבו דברים עורקים אגדים בעצם, אבל אני חושלתי את העיר ילניתי, עשה חיבור מון נוחד, היהי שבו בו חדגב העור מקר, מתיור אותה פ
- 40:40[SPEAKER_02]: הכל פנים האבנה הזאת שכך הגוגמתי גמועי דבות שהפילו או פולצים או תמסורטי נקרא לו יחסית אתה רואה שאומשכי הרבה בשורה תורה אגדה ברמה גבוה?
- 40:53[SPEAKER_02]: יחסית ישר מאוד עוד את הגבוהות אבל יחסית תראה מפירוש עליה מאוד נשמעותית
- 40:59[SPEAKER_02]: ברמת הפניאת סקל לספרים וחובות תשוב במעמר ומפוזינווה מרצון של הדור מתברור לשיר רצים להעבין דרמות ריבה, אז שזה מה שעדור מחפה כן, זה לא חנדים ורמי שאתה תרספה איזו מה שענם עמי אני אתי פעם החייתי בזה בזה, בזה, בזה, בזה, בזה, בזה, עליי, זה דרשה ועדדו הייתה, אוקיי, חליפה, אוקיי, אז הקנה רוך מתחיל דבר דבר את תורה ואני מלא חניתי שם, ואני תסתמרתי אם הייתי חילוני, הייתי בורח משם
- 41:24[SPEAKER_02]: לא הייתי יכול לשמוע נראה לזה דיבורי מלטלמה מלטלך לך מדברים ככה דיברת תורה זה בכלל לא זה כל כך ידוטי זה כל כך מה אני יודע כאן זה משפיל לא יודע כאן הייתה דברים כך יפים מה זה מה שהיה תלווי נכון בואו זקר לבדבא והסימו שמיה שמה הבחוץ הייתה דבר המגבוע שמיה זה או לא רוצה להיות שם לא רוצה קשום לזה מחלן
- 41:41[SPEAKER_02]: ויש הרבה מאוד אנשים, אולי המסורטי, זה כאילו כזה, חלוקה, אמר מי די השחת לכולם, שומעים, סובגים, קוראים, לומדים, אמר, אולי, אמר, אולי, אמר, אולי, אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אולי אמר, אול
- 42:07[SPEAKER_00]: זאת אומרת, אם הבנתי נכון, הרבומל שקשארב, כתב, את מהמה רדור, ובמיתי תיחס יותר להתנות שמחבנות את המסרל, אז היליטה הרב כלל איזה נגע אולי, למות שבכוז אותה כותה של המילה, זה נכתר את עם מהמה רדור, אתה חוז אותה, זה נביא מהכבדה, זה לא כזה פשטלית, ואני מזה אבל אז הרבומל שעדור שלנו, הוא כן יותר כבר הולך למוקום הזה, זהדור שבארבו, הוא רוצה את התורה זאת רוצה ומקורצה את כל-ה, שבש כבני, ויש כבני, יש כבני, יש כבני, יש כבני,
- 42:35[SPEAKER_02]: הוא לא קולה אותו דבר, וגם, יש לו שושאים על החרבתי.
- 42:38[SPEAKER_02]: לא קולה, לא קול.
- 42:39[SPEAKER_00]: -טרסיק שיהיה כותם מעמר הדוב, הארבו מרבל מדובר פה על גבנים מסוימים, שבדו.
- 42:45[SPEAKER_02]: אז אני רוצה להוביל דוב, המובן הזה, שאתה רוצה להליג את הדוב, אתה רוצה לתת תופה להרבה מאוד אנשים, האמוקים שבדו, אז זה עדייזה, אתה נמצא מענה.
- 42:54[SPEAKER_00]: אז עכשיו אני עושה מנת לגד במקודה, זו יש פה עדיברנו הרבה נקודות ששווה אולי תסג בהם אחר כך, אבל זאת הרבה אומרת שבדור שלנו, זה עושה, זה הפנציזו שבו היה רדו.
- 43:05[SPEAKER_02]: סיפה עוד הווי חדו, ראשות חוות הווי חד, שזה בין האישילוי, גם בין הדור הקודם הדור הזה.
- 43:10[SPEAKER_02]: אין ספק של החבדור אחר במובן של עוצמת על היום מיוט, זאת אומרת, בזון של רפקוק, אףוק במהרור היום פרוסם אהבת את חיוט חט, הקודש, האומה ונשיאות, בצמדבר על השלוש, הגבלים בחברה, גבל שיהיה הקודשו המקד שלו, כזיה יותר רמחד נקרא הזה, גבל שיהיה לא מיוט היא המקד שלו, אולי זה על יקודיו, אני יודע מה שוק הזה,
- 43:33[SPEAKER_02]: וגוון שליברליות, ואין השיות זה המקל שלא שולא הזאת, אין שיהיה סמול היום.
- 43:38[SPEAKER_02]: הטיל, הטיל, הטיל, ודמוקרטיים, עוד הטיפיצוני.
- 43:41[SPEAKER_02]: אז זהו את זה עושה גברים, הקודם שהאומה ומשיות.
- 43:44[SPEAKER_02]: בדורא שלה רפקוק, האומה, כמה אנשים, שנשו ידג אל האומה, אימא יואליטות.
- 43:50[SPEAKER_02]: זה היה הדווה האחים השמותי הייתה, רוצה להסבירה האונטורנית, הסבירות ואיך זה מועילה.
- 43:54[SPEAKER_02]: תצרנות בקותרות של איתוני, אני ראיתי כדעתה רוני משנים, פלון איזשה שע
- 44:01[SPEAKER_02]: תחוש מועיפר כזה, אותך כסקים בגב-הוא מה, הבידע אומה וחלר מה, יש שרותך חברה ושב-הוא מה, אז אפילו אמרכן, המשל יהיה, שב-הוא, אז כל המדל לאומי.
- 44:12[SPEAKER_02]: ברמה, של היליטות, היא הרד בהרבה, מה שבזן העובכוק, הרמה אין עושית ולהיברלית על תה בהרבה, מה שבדו, שבזגם השפיעה עליה נוכנא אוכנית אוכנא מהסית, גם התורת העובכוק, זאת אומרת שצריך את את לצד, ממד העבנה המוקה, שאנחנו חלק מהם היהודי, חלק מהכלל, הנפים הכל העובכוק העורי, חי מסכיר, הפוגבוני העומע, שזה באמת תובנה היסודית מאוד שהם ישראל חוזר לעצור, ובוני מי יחדים להם, לחשוב ברמה לי עומד, היינו היה עכשיו יחדים, מפוזרים
- 44:40[SPEAKER_02]: כן יודעים שלך הוא חלק מהויסרי לעגדו עליו על פרמה מופשתת.
- 44:44[SPEAKER_02]: חזרנו להיות אמ בפועל, אמ בפועל, דורש, תורה שתתים להם הזה בפועל.
- 44:48[SPEAKER_02]: זה יותר אמוק, אמ בפועל זו מרשע שחינה חוזרת הציון.
- 44:53[SPEAKER_02]: זה אומר שהקדושה על הוא מת שנה מוכזרת מפוקת אותנו.
- 44:56[SPEAKER_02]: בגללה אנחנו נעים אמה ממינה חוזרים, תורה כזאת שמתים על אמה כיהם.
- 45:00[SPEAKER_02]: ולא רק לפתים כפרטים.
- 45:01[SPEAKER_02]: זה תפיסה אחר, זה אומר כך זה גוף אחר, ישראל תחידו של אפקוק, חידו של אפקוק.
- 45:06[SPEAKER_02]: זה אומר של אפקוק של א�
- 45:10[SPEAKER_02]: ואם כל מה שאמרתי עכשיו, בדור שלנו יש רגישות, גם עבודה רגבנה אישי של אדם, לא למה אישי של אדם פרטי שלו, לא רק כולם מתבטלים על העומה כמו פעם,
- 45:22[SPEAKER_02]: ואני רואים את זה בכלל, שיש לי רואים את זה כנלה, שאני עובדים את זה בעיה, אני רואים את זה בעיה, אני עושה ככה אני זה בזג מאוד טוב, יש כלל פרד וכלל, זה טוב שיש כלל ופרד וכלל, יש כלל בנים של האומה, יש פרד כל חלישיות של האומה ושם של האומה ומאו ומאו ותחמות של האומה פלימית של האומה ויש איזה חזרה על הכנלה, מה?
- 45:40[SPEAKER_02]: הפרט הזה בעימצע זה מה שבדור שאנחנו הרבה יותר התפתח וטור שיתפתח ולכן האפחם כאלה זה להתכן קרסות, אני רוצה להגיד רואים אתכם ולזה או לא, אז זה הרבה אותם מגרסה, זה ממה, זה פן שבתכתב עם האינושיות וכן יגע לבער עליות וכתב עם הרבה ממדים שבדור שאפשרות צריכים לתת למה הנה ודגש שעבבי נצא בטוחות האפחו כמה, הרבה מהם נצא כבר פשוט פחות נתנדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
- 46:05[SPEAKER_00]: אז אם אני מבין החוין שוב, אני נסרגל לסקם בקצרה על השאלה שכן שאלנו.
- 46:08[SPEAKER_00]: מה שככת?
- 46:08[SPEAKER_00]: מה שככת?
- 46:08[SPEAKER_00]: מה?
- 46:08[SPEAKER_00]: ככת, ככת אבל לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא
- 46:21[SPEAKER_00]: אמרנו, כתשובה הקללית, בדעי שזה נכון, וב חולדות יש דברים שעברים שעברו מה שזה כן, צאני חותרת המעלה דור, עדור התפתח מה אז, דברים השתנו מה אז, גשים שערב קוק, אמרנו עב קוק סם אז, כפוב הדגשים שעליה מובןה את המעמה, ראיום הם השתנו קצת, ואצחישים אחרים אולי.
- 46:40[SPEAKER_02]: נוספים, לצידה, לצידה, אמרתי שבמהות זה כך הכי חזרו להיות אומה, וחיים בתור אומה ואו, אפרי מסכי, אני חושא לו צווה, וצריך לך לי נכם, כאהם, זה ברור, זה לך בתוך זה שרבות תרגבנים, זה בוטר השיר, זה בוטרחב, זה בוטרכלל, וצרשים לב לזה.
- 46:55[SPEAKER_00]: אז דברים שתנו בכל זאת, מעמר אדור לצד עד גישים, דגישים שהפוץ הכי מפרדות.
- 47:01[SPEAKER_00]: ועמר את מיפה אנחנו תליך הרבנים דיבור על צמה, על כמה שהדור רוצה את התורזות, רוצה את התורם הוא כזאת, ואני בערת רב להסקיר פה איזשהי נקודה, הרב דיבר עלי דברות וערכים, וערב להסקיר גם שזה אפילו ינה כבוד שום עוקום מתורת הרב.
- 47:17[SPEAKER_00]: כי בין השראה, לא יודעת, כי שראה להקיפיל את הבידער, וחול את פיורת, אבל... ולכור על שאלה, מדברים.
- 47:23[SPEAKER_00]: הרבה לסרים שלא נראה את אימפת.
- 47:24[SPEAKER_00]: אנחנו מדברים פה על תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה
- 47:38[SPEAKER_00]: יש פרחי אוכרים, אה, אני חושב שמבינים את השאלה, אבל השאלה ימיד בקשת מהמציאות, נראה שנועת חזרה בפשובה של הדור שלנו, אם נמצאת יותר במקומות שהם פחות מדברים את תורת הרב, ואולי אפילו הרבה נמדי קורא, אבל גם היהציה בשאלה נמצאת נוכחת יותר במקזר שלנו,
- 48:06[SPEAKER_01]: קודם כל תשובה, חדפסיסית, לשטר שאלות, הנה תנועת עד שובה ואין עוד הקלשיות.
- 48:17[SPEAKER_01]: אין ספק שדרך קצה יותר נוכה, יותר סגורה, יותר מוגנת סוג של גתו.
- 48:28[SPEAKER_01]: דרךם צעים מורכב את מהסוקן את זה שבה בעצם היותה דרךם צעים מובני הסיכון, הסיכונים, בדיже כמים סיכונים הוא ממה אלא נכון זה הפלא יוצא של הסיכונים זה נכון גם לגבי החזרה ביטשובה
- 48:55[SPEAKER_01]: היא יותר קל להבין לקלות לישהיו לתפיסה תוטלית.
- 49:08[SPEAKER_01]: כצה, בלי סיבוכים, בלי מורכבויות, הכל נראה פשוט.
- 49:17[SPEAKER_00]: מסורסו את המאמרה בתקוון שהוא אומר כצה תוטלים, למה תורה זאת נחשבת תוטלית.
- 49:23[SPEAKER_01]: כי, אנחנו אחרירים אתכם.
- 49:24[SPEAKER_01]: כן, כן, שלנו, אנחנו אחרירים, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן
- 49:46[SPEAKER_00]: זה... זה דרך קצה, זה לא... חזאת רוב הדור בוחר, בדיין חזות, זאת אומרת, שוב התנועה שלהחזר הבית שוב, אז נחורים שהיא ממוקדת יותר שם, הדור לא יודע מה רוצה, אז אני אומר, אז אני אומר, דבר ראשון, זה יותר נורך, זה יותר נכון, פחות מסוכן, זה...
- 50:05[SPEAKER_01]: מובן למה לא מעט פולים נקיפו נשאפ כרגע בצאיך להסכיר לבערכה, שנים שאני אעיה הסימן שאלה איפה תנועת התשובה שלנו, איפה, וכינו אולמה ונתנועציבה כזאת תשובה אחר, תמאת שובה מתי זה נועת התשובה שלנו שצמחו, ברור חשם.
- 50:32[SPEAKER_01]: שהוא להגידי שרקוח גדול, הלגריניים ופעל הגריניים של הרבית חק בכלל אין ספק שעושים חרישה מוק, אין ספק בזה ולאנסקיר פרויקט אחד בשרוב, זה משנה, זה משנה מציות, זה משנה מציות.
- 50:49[SPEAKER_01]: נעזקים למשל פרויקט אחד, ראום כל כשהוא דיבור של אבות ובנים ומאמר הדו ובכלל עמד אבר הרבה על אבות ובנים הישוב היה שענה, הישוב וחדש, אחיבורים, אבקותיו, עד כמה הוא תוך סוגיית עוד שובה עד כמה הוא
- 51:09[SPEAKER_01]: בתוך זה עד כמה חושב, זה עד כמה הוא לא מרפיל הרגע מילך שוב על זה עד כמה זה מהסיק אותו בטמצית ליבור ודמור, כי נראה ומרז סוגייה שהיא לא פחות כבדם עם יכולה סוגיות והרפשם, רב כל הזמן ונוגי על התשובה, הרב מדבר על תשובה תבנים ותשובה תעבות
- 51:32[SPEAKER_01]: שזה, מה שאנחנו יומר, ושיב לפעבות על בניים ולבנים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפענים על הפע
- 51:50[SPEAKER_01]: הוא אני אומר, גם הגישה חרידית, שבסור שלמה המגישה גלתי, תודה שאתה תיקום.
- 51:56[SPEAKER_01]: נשאתה תיקום?
- 51:56[SPEAKER_01]: בדה שזכת שובה, שוב מה זה תשובה?
- 51:59[SPEAKER_01]: תשובה זה, לשוב, בסור שדבר, אדם שבל עצמו, אומה שבל עצמה, זה בסופו של על תשובה.
- 52:07[SPEAKER_00]: סובעת הרבום על שמי ורלמכונים לחזרה ביטיבה, צריך להפתח מכונים להכן או אחרדים, להשיב גם מותם ולהתאים להם את ההתנגדה, אבל אני רוצה עוד פעם לחזרה לשאלה שערב אומר שבעצם הבעיה שלנו זה הנגשה, חסר להחברה, חוזרת ביטיבה, חסר להתן גשה של תורת הרב קוק וכתותם, כך יכול לכת למה קומנוע חברת או של תותליות כמו שרבה במה, שלה
- 52:34[SPEAKER_00]: התשובה נקרא לזה אחרדית.
- 52:38[SPEAKER_01]: שנים שזה באמת היחסר.
- 52:40[SPEAKER_01]: שנים שבאמת אציבור שלנו... -שברץ.
- 52:47[SPEAKER_02]: סק משברת את זה.
- 52:51[SPEAKER_01]: אני אומר, עבורו שאני אומר, עבורו שאני אומר, עבורו שאני אומר, עצמחתנו מהרורו חושבים זה, בקשר זה מה שרציל להסכיר, נקרא פן, פן בגרניינטרונים ובכלל מכונאי ברמית צוה.
- 53:04[SPEAKER_01]: שונאי ברמית צוה, מימוש דברי הנווי, שזכרנו, ושיב לא רוצה מלדים על הפותם, דרך ברמית צוה, זה הברמית צוה, זה הברמית צוה, זה הברמית, זה הברמית, זה הברמית, זה הברמית, זה הברמית, זה הברמית, זה הברמית, זה הברמית, זה הברמית, זה הברמית, זה הבר
- 53:21[SPEAKER_01]: אני אומר, פעם הייתה בעי אפשר לנגשה, היום זה צומה חיותר ויותר שוב, והדי שצריך עדיין לסולל את הדרך ולמצאית הדרך ולמצאיתה נתיבות, אני אומר, גם את חברים הזה ספרים, יש לנו את זה השתורה שביה על פייגם תורה שביכתב, אני אומר, צריך להסקור.
- 53:39[SPEAKER_01]: זה נכון בכלל, זה נכון גם לגבי ספרי הרב, דיברתי על הנגשה.
- 53:43[SPEAKER_01]: דיברנו על מה שרב אומר היונות גדולים בספר פשוטה, הרבה מאוד ספרים שנכתבים היום נכתבים, על תורת הרב שבאמת בצורה יותר פשוטה, יותר מובנת, זה פשור הגדולה.
- 54:02[SPEAKER_01]: דברים שירה, אני חושב למשל עוסקים ושתדלים, כמידה זה חולתם להפי את תראה עבור ובוגע שנה.
- 54:12[SPEAKER_01]: הרב רובן כן, והלשון ובסיגנון ובדרך של הרב רובן וחלט, אני מזפסורה וזה הפסורה וזה.
- 54:23[SPEAKER_00]: עכשיו מתנקודה של כל העניין הזה ששוב, אנחנו רואים במציאות שחזרה בפשובה היא כרגע פחות נמצאת במקום הזה של תורת הרב קוק, זה איניין של אנגשה.
- 54:33[SPEAKER_00]: ואם הזמן ככה שאנחנו מנגישים את זה יותר, אז אנחנו נצא חירות במציאות תוצאות.
- 54:42[SPEAKER_01]: אני חושב שבדעי שרואים, צריך סבלנו, צריך רורך הוא עכשיו, אני אפשר למוד עם סטופר, אני חושב שבדעי שרואים.
- 54:52[SPEAKER_02]: נעידי, כן, אני מוסף כמה דברים על זה, אטחיל כלם כל במשמת על התנות התשובה, הצרחדת שהתנועת התשובה, גם שנצלב על המכרדי, לא קלה, מאוד לא קלה, את כדי כך שהיא המשגבר הזה, מפני עצמו של בלת תשובה, זה גם שלם, של הרפה בלת תשובה, שיחזו חזרה מול המכרדי, לא עולם שלהם.
- 55:17[SPEAKER_02]: אבל משביע מאוד גדול, כלומר, התחלה את הסחוות גדולות פנימה, ואז אחרי עשרים שנה רוב, חלק דתלשם, בנישה דתלשם, חלק דתליך מאוד מאוד מורכב, כי החברה חרדית מתקשם מאוד לקבל אליה את בעלי עתשובה.
- 55:32[SPEAKER_02]: בלעת שווה נושאים דיניי של חירות ושל חוף ושל עצמאות שם החברה חדיל קשה לקבל אותו וכאילו כמלת אותו מהמידה רבה ולכן מולת נועלה בלעת שווה רגיד יש תנועה פוכר המאה אין השמעותית על הפים על הפים שהבלעת שווה שמצאים במקום העימצד שם מלוח היה לי תחדת איזה
- 55:51[SPEAKER_02]: דווקא, עולם של אימא היום, הרבה הרבה אותך קרוב, לתפיסות.
- 55:54[SPEAKER_02]: האומק של הרפקור כמה שם על המכרדית, זה משהו אימצע, תחזקור את זה, להבין את זה, להבין את התפעה הזאת.
- 55:59[SPEAKER_02]: זה כמו תופעיידועה, יש משתנועות שלא מאוד מורגנות.
- 56:02[SPEAKER_02]: שהגבר בדייה חזות.
- 56:04[SPEAKER_02]: כל השחזו לברס לברס לברס לברס לברס בקולה, גבנים שם על המכרדית גם החסידים וגם על איתי.
- 56:09[SPEAKER_00]: חוזאת, אני חוזאת מבחן המציאות.
- 56:10[SPEAKER_00]: פחן המציאות, חודנו גלן.
- 56:12[SPEAKER_02]: מבחן המ�
- 56:20[SPEAKER_02]: זה טוב, זה ראה, אני... הוא לא עושה את החלוליות הזאת, את תליחה הדיות, שזה בעצם עצה לשליש על המדבי, אז בפנטיבי יש משהו בטנות, בלטשובה, גם באופי שבלטשובה.
- 56:29[SPEAKER_02]: פי, גם בטנועה מי, תקצה לקצה שיתנו הטרטיבי התוכנית, אבל עובדו, אז עוד בית אומרים, סם מבינים שזה קצה לקצה, זה למרתיים.
- 56:38[SPEAKER_02]: יש הרבה חויות, בוא למה קודם, וא למה חילוני, שמלא חליבתר על המצדק, זה חלק מה
- 56:48[SPEAKER_02]: זה לצוצר, זה לא הכלוניות, זה לצוצר, זה דברים מסוים של נצאים שאנשים שקדלו שהמרוצים את זה
- 56:54[SPEAKER_02]: ום לא יכולים לבטר ולא תחלר עושים לבטר, איך זה לא יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר, איך זה יכולים לבטר
- 57:19[SPEAKER_02]: יש הרבה מאוד מלטיבת סיוניים.
- 57:21[SPEAKER_02]: הבלתי מה שחושבים.
- 57:23[SPEAKER_02]: אפילו, הטסף עולכתיים דתיים, כרבו במקרוים, הרבה מאוד אנשים, אני גינטיזיה שיתי פוזר הוא ששבתי חונית כופם, השבא ששבת פה אינטיבתיוסף, פתוב גילטיזיה, שיש עשרה חוז, מתוך שמלטיבא, אתה לא יודע שמלטיבא, אין סימוון.
- 57:40[SPEAKER_02]: הגינטיזיה, אידיבא, אוהוא, הוא, אולי שמלטיבא, שמלטיבא, לא יודע אין למוסה,
- 57:47[SPEAKER_02]: כסת שלה בשליבת, בבטל, יש שחבים אותה, יש שחבים על התשובה.
- 57:48[SPEAKER_02]: שן, חלק מהבתי בטכנסת, אתה לא יודע?
- 57:49[SPEAKER_02]: אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא יודע
- 58:07[SPEAKER_02]: אלא מטבעים באופן טבעי, בגלל הזה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את
- 58:31[SPEAKER_02]: כמעט צריך סכיר בין היינו הרבה עמות איך עבות ערבות איך עשירות, אלף על המציאות עכשיו בית לטליך שקורה לבקב את תוך על המחדי, וזה שציית דברים חוץ מנטייה הזאת שמתליקודם מהתחלה.
- 58:43[SPEAKER_02]: נוסף הדבר אני רוצה להגיד, עוד עבר, מאוד חשוב ברנוסייה זה בין היי.
- 58:47[SPEAKER_02]: שואלים על השפה של תורת הפוק בדור שלנו בפועל.
- 58:50[SPEAKER_02]: דבר תחשו על זה, מה לדעתי, זה דבר עדים על שאני אמר עכשיו, הוא עדים כי אפשר לפחות על הפפוליסטי חיצוני, אבל אני חושב הוא רואו איתי.
- 59:00[SPEAKER_02]: היום תחשוב מי בוא נדבר רגע בוא למה פוליטי.
- 59:04[SPEAKER_02]: מצביע הזאת את התית, מי שמעמים בדרך הזאת את התית.
- 59:07[SPEAKER_02]: מדמים בדרך הפנימית הזאת.
- 59:08[SPEAKER_02]: למי הוא מצביע.
- 59:10[SPEAKER_02]: נמי המצביע, אז זה כדוחה, זה לא דתית, אבל כן רק, מהים עצוע יהודית, ואחר אתכה מי שבשים אחוז, שבים אחוז, כן, מהים על יקוד, ותוכל יקוד עצמו, יש את זה היה כמה קיבודיה, סוגות עשם, בזעגות שלו, שלהם עלו, של גודדיה של אום מגושן, על הלדיים, ותומרת, זה מתפזה, מהמה פוליטית, אישה ביותר עם השניין הזה מתפזה, ולא רק זה, גם מוראים של שעס,
- 59:33[SPEAKER_02]: יש לא מעט לבת סוגות, גם שם, גם שם יש לבת סוגות תחשו על איזה מידעה, דבר, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מידעה, איזה מ
- 59:41[SPEAKER_02]: היום, אולה מליקודי, השכות השדרה, היידיולוגי שנות זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו
- 1:00:08[SPEAKER_00]: גם שוב לקוד ובאמת זה מגיע לא יודע, אני גדלתי בברשם, גדלתי בתוך חברה של כיפות סרוגות, שלא צריך להמיד אותם לא ציונות ולא נהילד גסת עצבא, ועדיין את רב כוגעתי שקרתי שקרתי להישיבה.
- 1:00:24[SPEAKER_00]: כן, ספרים של מרנף קוקלונים את זה.
- 1:00:26[SPEAKER_00]: כן, יש לי.
- 1:00:26[SPEAKER_02]: כן, יש לי בואו למה.
- 1:00:28[SPEAKER_02]: אני כזה המסורתי, וזה הספרתי עציונות.
- 1:00:31[SPEAKER_02]: וצאת בבטיבי.
- 1:00:32[SPEAKER_02]: איתי ועמבה ועל יקודו או אנשים האלה נכון ועם זאת גם על יקוד סריך די אין אי צליחות שדרה אדיולוגי על יקוד האחר הלכת לעצד הסמלי נצד החילוני יחר הלכת אם קומני המאירות וגם הולכת עצבי וריבוס שם היזה צערינו קטרון היום ברמה פוליטי אתה רואה שבת המשפט אולי המשפט אוהג עקציה הסמלי החילונייה כשיח
- 1:00:57[SPEAKER_02]: וברובו, ויא לא אולה מליקודי, אתה רואה אולה מסורתי דתי שמחובה לא, שדו, מנותן לא הייתה את האומק את המשנה שאוהר אנשים בלי האומק, בלי משנה ואורים עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם עליהם על
- 1:01:26[SPEAKER_02]: איך רק לעולםית, לכן הרבה דבר מהם יעמי יעמי, אלא גידי לבי עומע סמון, אתה ככה התפילה?
- 1:01:31[SPEAKER_02]: אז אני לא חושבי שעשה שגוונים, בסגוון החרדיותר, הכוון המסוטיותר, אבל האונטציה של הרבה מאוד מבסבי שעשי, אונטציה סיונית ולאומית וגם הם.
- 1:01:41[SPEAKER_02]: יש עמושפיים במדה רבה, מה מסרים, מה מסרים של תורת רב קורא קורא קורא קורא קורא קורא קורא קורא קורא זה המחר ושרים, המחר ושרים, המחר ושרים, המחר ושרים, המחר ושרים, המחר ושרים, המחר ושרים, המחר ושרים עליהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיה
- 1:02:11[SPEAKER_02]: אז אני אצליטון שישנה עוד הרבה מה יש נסתה ומה גני השפעה, חבים שמה גני ושנים ושתישים ולא הכמה גני ושוני.
- 1:02:20[SPEAKER_00]: נגענו פה וכם נקודות דיברנו על הנגשע, דיברנו על מעברים שאתה הליכים, נקרא לזה תהליכיות, גם שלנגשע וגם שעמרנו תהליכיות לקראת התורא הזאת וגם נדיברנו זה שזה הרבה יותר לך מה שאנחנו רואים וזה לא נותנים לזה תשם, אז אולי זה אולי חליבוד במספרים.
- 1:02:37[SPEAKER_02]: כמה אופוק לא חסה של החסידים, הוא לא אמר שמה שאני קותב,
- 1:02:45[SPEAKER_02]: מה עכשיו, עשור, יש, זה מה שאתה וזה ערפוק שיקח המתחסים, זה עורים הערפוקות, ואני אגמר, אבל ערפוק עצמו לא אמר כך.
- 1:02:53[SPEAKER_02]: על תיו קוקיסטים.
- 1:02:54[SPEAKER_00]: וידוק, עליות לקוקיסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על תיו קוקסטים, על ת
- 1:03:11[SPEAKER_00]: ובכול זאת, אני שואל, יש את העמירה שאיתה לפני מה ומה שושנה, ויש את נפכה נמציא אותה, אם אנחנו באמת לא חסידים.
- 1:03:19[SPEAKER_00]: כן, אנחנו לא בין הנופול צייחס.
- 1:03:21[SPEAKER_02]: אז אתה לא ייש, יש כאלה שבנו חסדות.
- 1:03:23[SPEAKER_02]: יש, יש ביטמדי הרפקוק, שאחן, בין עושות יחסדות, בסבילתוותוותוותוותו.
- 1:03:29[SPEAKER_02]: יש כן, ואני מבין אותה.
- 1:03:31[SPEAKER_02]: אני מבין אותה.
- 1:03:32[SPEAKER_02]: אני מבין אותה, אני מבין אותה.
- 1:03:34[SPEAKER_02]: אבל יש שעבר מה, האמר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, אימר, א
- 1:03:45[SPEAKER_02]: גם לראה ומובבי הרברי חיל את הפתיחות הפנימית הזאת.
- 1:03:50[SPEAKER_02]: שהייתי נה, בחווה אישי והמטל הרב כאה את התנות הזמן הרב ונה חומני לא מתחב על הרפציות.
- 1:03:56[SPEAKER_02]: אני קורה מלמת צריכת חמר, אבל ההפחה להפכן, מה אתה אומר?
- 1:03:59[SPEAKER_02]: אחרי רבור במורון שלה, רבורי חדזר הציעודה, מזאו, יאללה, הכי מזאו, סקר מוליטור?
- 1:04:04[SPEAKER_02]: תדע שעושה להגידו, תדעו, תדעו על ההפחה, תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך תדע לך
- 1:04:16[SPEAKER_02]: הוא ימשך של אהפל, אהפקו, כזה אהפקו, כי זה אהפקו, כזה אהפקו, כי זה אהפקו, כזה אהפקו, כי זה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כי זה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כי זה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה אהפקו, כזה א
- 1:04:42[SPEAKER_00]: ברור שיש עושה חיימטה וחד במהי בישות אי, חוק הבא את הלצור את אולי אולי אולי אולי אנחנו גם תהיה, תהיה, תהיה אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי אול
- 1:04:55[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:04:56[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:04:57[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:04:59[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:04:59[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:01[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:02[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:02[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:03[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:04[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:08[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:09[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:10[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:11[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:11[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:13[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:13[SPEAKER_00]: אבל אני חושבים.
- 1:05:14[SPEAKER_00]: אבל אני חושבים.
- 1:05:15[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:15[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:16[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:17[SPEAKER_02]: אבל אני חושבים.
- 1:05:19[SPEAKER_02]: אבל
- 1:05:22[SPEAKER_01]: טוב, אני חושב שליכול לזה חסידו, לא יודע, לא יודע, מה גדר של חסידות, או יודע, הרב מגדיר את החסידו חסידות החדשה.
- 1:05:36[SPEAKER_01]: הרמחל מגדיר את החסידות, טוב, מה זה חסידות, מה זה... אני לא יודע, יש פה חסידו, יש פה חצר, יש פה רב, לא יודע, שואו, לא יודע מה, מה מגדיר את זה חסידות?
- 1:05:48[SPEAKER_01]: שוב, הימה רב הוא גדול של אורא, לאור משנתו, אנחנו הולכים את שוב היקן, את שוב הין חושב שכולנו תלמידה, תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה תלמידה
- 1:06:09[SPEAKER_01]: עכשיו, שוב, זה לא אומר, וזה בדייג גם הרבה מהר, שלא, ישראל תראה, אבל תראה כזכיר, לימודי חסידות, לימוד חסידות, בין עושב, לקתבי הרב, לומדים כבר חסידות, עושה הרבי עושה, עושה הרבי עושה רבי עושה רבי עושה רבי עושה, כן, מוצא שילובים, שילובים מעניינים, בין תורת הרב, משנה תחסידות ולשלב בין אהם,
- 1:06:37[SPEAKER_00]: אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
- 1:06:58[SPEAKER_01]: יש מקום, ויש מקומות, יש סימני שאלה, שיש באמת, שאלה שאלה בסימני שאלה, אז תלנר זה לא, אני חושב שערב בעצמו כן עודד, מה שעוזקר, עצמו עוד שמחשבחירות, ראות, אמש הלכירות, הוא עולם שלם בתורה, בצלרב חירות מחשבתית, לא, אדם במחותו בן חורין,
- 1:07:26[SPEAKER_01]: וזה לא נכון נכפות עליו, שום עדיין ראשי, ראשי לפחו, ראשי לשאלות, שאלי שאול, אפשר גם לשאלה בסגיניי שלה, אפשר לשאלה בסגיניי שלה, אפשר לשאלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בסגיניי שלה בס
- 1:07:50[SPEAKER_01]: אדי נראה ששוב התורה הדרך השיטה ושוב זה לא רק בלימוד.
- 1:08:03[SPEAKER_01]: זה בעולם של דרך הגאולה, של ירח, סכרון, של ירח, יש ככה היא לוקית לדור של גאולה, אנחנו עדיין ביצומה של גאולה, כן, רק סיבתי האומי הראשי, פעם היה התחלט הדגאולה, אנחנו פרוור הרבה שלבים מאבר לה התחלט הדגאולה,
- 1:08:29[SPEAKER_01]: הלמרווודאי שהמגדלו זה הרב, שכאילו כל מושא אמר, שזה שברור לי, שרב עצמו היה חותם על זה.
- 1:08:42[SPEAKER_02]: נראות סלוסי ולגודה הזאת, כתוב החולה כלך בוקר חולה כלשכן, עדם לא חולה כלך בור ומרני, חוטורי ואני צריכזה לא עגישה נכונה, של תלמיד לרבב, לא צריך לתחסית, תלמיד.
- 1:08:52[SPEAKER_02]: וראו, כבר כתב, כמה שהיא מזכם פסק דין שאתם רואים שכתבתי.
- 1:08:57[SPEAKER_02]: ואתם לא ונימותו.
- 1:08:58[SPEAKER_02]: אז על תקראו אותו, ועל תפסקו איתו על אחר, על תקראו אותו, כאולי, חשבתי, לא חשבתי, מה למה, אתה קוראה את זה, כי אתה מבותה.
- 1:09:11[SPEAKER_02]: וצד שני, אל תפסוק על ביזה הלכה, זאת אומרת, אתה לא מבין את זה, עשה לא יכול לסוג בזה הלכה, זאת אומרת יכול להיות שם משפשת כתאר כתב העווקו, זה הלכה להיות, אתה לא מבין אתו, כשהלכה עליו, אז לא תקח אותו ואת תפסוק אתו הלכה, כי אתה מר כתאה, אתה לא מציח להבין אתו, אתה לא מציח לזאות איתו, עשה לא יכול לסוג בזה הלכה, אז אתה יכול לקרוא תקדנו ואת כשה לי, יהיו שורכה הלכה המהרת, תקיד כאן שלי, צריך להיות לא זכיתי למון על דעת על ד
- 1:09:41[SPEAKER_02]: יש אחרו, ויש חייסד העוד, ויש חשאלות, ואת לא כל דבר את המצטטט באופן לפשני, אתה אתה ממשיך, כי אתה מחובר, ואת המעמים, אתה לא מנ, אתה בצחלומד, אז זה כן, אם יש קושי, אז יש קושי, הם צריכים?
- 1:09:52[SPEAKER_02]: שהיא יכול להיות שממקביל לראו אחר, ממשו אחר, שביזה הייתו, וכל יעה, זאת אותו להכיתו, יכול להיות, כאילו מה אנחנו, כושה מה רבו לא, לקרוא את אחרו את הפוך, הוא דיבר בו, ואוצא שניהם בנכורין, ואני מתוך זה אנחנו מחוברים לגב כוכלו מתוך,
- 1:10:06[SPEAKER_02]: איזשהו מסור את חיצונית שכפתה לנראות המדערוב גוכלו, אלא הפוך בתוך הבור נשמתי ותודעתי ולימודי ותורני מזעזל אחור תלמיד העבלו, לוקי ככי חיבו אותה.
- 1:10:16[SPEAKER_00]: זאת אומרת לבוא ממיקום של הנווה כן, כן, בלשול תשאלות, לשים סימן של רק מושא הרבה במה, הוא חודות לבואים מקום של הנווה, מרן עובקוק, אז אנחנו לא נחלוק עליו, אבל נתמה וננסה מתוך זה לגלות דברים חדשת.
- 1:10:30[SPEAKER_02]: כן, אבל כמו שצריךיון,
- 1:10:32[SPEAKER_02]: אל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל תאל
- 1:10:51[SPEAKER_02]: עולם הדרעה שיר כל כך ורחב כל כך ובבורך כל כך קרובה, בשנה מה לתורה לא יודע מה לך פנשיבים וחד פנשיבים פנשיבים פנשיבים פנשיבים פנתורה סקוק הכנפלה ולא רק איזה לחו בדורות התקדמים, או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או או
- 1:11:11[SPEAKER_02]: שהוא שהוא מוכוון, הוא מוכוון לדור לסלבים הבאים, הוא מוכוון לדורות מתוך ירד שאמרים, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו, מתוך אני אמרנו
- 1:11:38[SPEAKER_00]: אז נגענו פה בערבה נקודות באמת כאן הוא מתמאת חלה את הדמות של מרנאפק ונגענו פה בעוד כאן הנקודות דיברנו על עצמה של הדור ואני רוצה ככה אולי נקודה לקראת הסיום דיברנו על עצמה של הדור כמה שום חפש את התורזות
- 1:11:58[SPEAKER_00]: וגם דיבר המוקצת נגענו.
- 1:11:59[SPEAKER_00]: אסתורה בכלל.
- 1:12:00[SPEAKER_00]: גם בשאה, גם את המחב הזה.
- 1:12:02[SPEAKER_00]: וגם מוקצת במחב הציבורי, אני רוצה לשאול רק על הנקודה הזאת, שאנחנו בעים עכשיו להנגיש את תורת מעלה נעב קוק.
- 1:12:09[SPEAKER_00]: לציבור, גם לפרטים אבל במיוחד מהסדה שהציבור, האם הדרך הנכונה שלנו ועדרך שלנו כגישה.
- 1:12:16[SPEAKER_00]: ידרך שלה.
- 1:12:17[SPEAKER_00]: כרוב לבבות, אנחנו בעים מתוך כאילו, כן, זה רקות כזאת, או שאנחנו בעים חדים עם העמירה שלנו כדי להביאה איזה משהו בציבור, וכדי להנחיל את הדרך הזאת, ככה בקצר על פני שאנחנו מסיימים מהרפחיים.
- 1:12:34[SPEAKER_01]: א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-א-
- 1:12:54[SPEAKER_01]: הלפי, ודאר, צריך לעוב לבוא, זה ברור, אבל איזה גם איזה כאילו עובד החוקים.
- 1:13:00[SPEAKER_01]: כאילו החוקים, לא שתהם מזה, על משבצות של שחמת אותם, אז ישראל מיוקום למוקום, זה לא עובד, זה לא.
- 1:13:13[SPEAKER_01]: במובן של כזה, שאין יניינו לגלות את התורה שירה עמוקה אין סופית לגלות ריבורי זו, אטבי זמנו, כמדו אין שזה חדחי גרוני הראשונים שלו לא נתנו קשאנס, שאוגדל על ריק, על זה הוא גדל, הוא להדע כלום, הוא הרגזלו ממני, גזלו ממני,
- 1:13:36[SPEAKER_01]: תורה עומק דרות מורשת לא ינתים איזה בכלל.
- 1:13:42[SPEAKER_01]: אני חושב זה התפקיד זה איניין לגלות וכמובן בך איבחר ונחום שאוכניים שהיא פחרו עציד המשרל לפרומה.
- 1:13:53[SPEAKER_01]: בעזרת השאלה מבטחים בזה, ובדח לו על התשובה.
- 1:13:58[SPEAKER_00]: תשוב חזן על קודש על הנגשה, תפקיד שלנו, זה בעצם ללכת ולהפיצ את האור הזה, אז גם ממחה בציבורי הרבה ומל שזה מקום של להגיטה מראה להפיצ את האור אבל לא לתת איזה שהוא קו וקשוח כזה שהיא נסת למחיל אותו,
- 1:14:17[SPEAKER_01]: אני אומר, עשור לנו לגמגים, גם אני חושב, כך שמרתי יש גישה של קייני בפתח אבל יכולה, יש גישה הפוכה של אינטובל התורה אנחנו באמת בין לעשות טוב, שיש טוב, אנחנו באמת אנחנו נפטורים למשך נעים בזה אינטובל התורה, בלי התורה
- 1:14:42[SPEAKER_01]: אין כיוון, אין אמת, אין, מהאין לי אין חזון, אין כלום, שום דבר לא נשאר.
- 1:14:49[SPEAKER_01]: עליה ושבתי חרפנות של ארה, אבל על יומיות, על יומיות, על יומיות להתורה, כי אנחנו אומר שמרחק של איזה דורות שהבונים יפה ולמחריבים, מחק... לא, מחק של איזה שניים, מחק של איזה שניים, מחק של איזה שניים, מחק של איזה שניים, שבונים יפה ולמחריבים וראינו בעיניינו.
- 1:15:13[SPEAKER_01]: אני אומרת גישה, לא בעית נצלות ולא קיאני בפה אתך, אלא שעקדוש ברוכו, נתן טוב לאמיסר האל ועל תמנת טוב מביא עליו ובמה את הלבאליו ואמיסר האל זה בעליו ועשור לי מנהם טוב כמטוך בריאות מתוך.
- 1:15:33[SPEAKER_01]: מתוך הזאת, מתוך עם אמות שידרה, כמובן מתוך הנווה גדולה, כמובן.
- 1:15:39[SPEAKER_00]: שמקום שצריך ללכם, למנה נמישראל להנחיל את האה.
- 1:15:44[SPEAKER_00]: את האהיר את האור הזה.
- 1:15:47[SPEAKER_01]: הייתי קצת מחלק יש עציבור הקלולי ושעזירה ציבורית והמאבקים בזירה ציבורית.
- 1:15:54[SPEAKER_01]: אני הרבה כל מה שנוגרס נראה ציבורית.
- 1:15:56[SPEAKER_01]: כפעמים, ואני אדברים אולי קצת חברים זה בזרק, קצת כאשר לעשות האפרדה.
- 1:16:03[SPEAKER_01]: אני ארמה שקשור לזה רציבורי, לסרו לפחד ממה�ק.
- 1:16:07[SPEAKER_01]: נפחו, אני אמרפעמים עם תלותי עבק, תלות עשיג, את חייו ממה�ק בזירה הציבורית.
- 1:16:14[SPEAKER_01]: אני אמרה בזירה הציבורית, אני קצת עושה הבחנה בין אזירה הציבורית לבין המגע עם אמח הישראל,
- 1:16:22[SPEAKER_01]: אם הציבור, אני אציבור, בדעי שאיניהנו להקרינטוב, האמת, אני חושב שאין שום ספק, אם ישראל, ציבורים בישראל, כשרואים טוב, מזהים טוב, מבינים שזה טוב, רואים זה טוב, זה לא סימנן שאלה בכלל.
- 1:16:44[SPEAKER_02]: אז כמו שאף חיים הזכיר, באמת, איש לנו שלכות עצום הזה, זכרות, וחיוט, שלכות, לחבר, מה זה חבר השאמונים, אמונים, עשרו, מאה אותה לפעים.
- 1:16:54[SPEAKER_02]: שנשמה יהודית, דיצד באמת, סממא, צממא, תוראה, צממא, לשאצח את חבר הזה, ממצאת הדרך, את חבר הזה, מיוחד, שלפעמים, כלפי חוץ, אז כדי שהם אליו שזה ימיקרי, ושא להשחיד, העולם היהודי, הוא עולם הטורוני,
- 1:17:10[SPEAKER_02]: ויש כאן שצריך לגיאלי הודו ויש לי תחבי המכדש ולמה יעדו תכיב בארץ מגיע למה וכימה פוליטי ולכימה אחרים, אז אני ראה להם רחוק מהם ולכן יש לנו חובה גדושה וחלק מהחותי לנו להם להתחבר עליהם ולעורר אותם, אלא כל הטובה עצום עד שעתורה גם אני מובבה בדברים, משבתו, מאמ ישראל וכל דבר הטובה שאתה רואה, ככה אותו, תלמעת תספוג
- 1:17:34[SPEAKER_02]: ויו זאת הוצמנה שקיבלנו, המסורת האדירה הזאת, הכוח, האור שבזה, המתיקות, יקודשת שבזה, תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד תחיד
- 1:17:44[SPEAKER_02]: אנחנו יודע למוחה, למה שם ישראל, לא יודע למה עמודי, על מה הוא נעבר כפה, הוא לא יודע כלו, אם אני לא יודע את זה, זה כזה כל כך מתמקש, שבי מרוצה, אנחנו מציעים, מרוצה איך לבחור לצעות ולתחב, אבל כאילו שבו את המקר יותר, אנחנו שמחים יותר, אז שבכן שבו את התנגישה כמו שאמרת, כמר גם, אפילו התכזור תואתר אבקוק, אבא על התמוקים, צריכים להתליל ביש אותם.
- 1:18:07[SPEAKER_00]: ולהגיש אותם בצורה כזאת שמותם את לעוזן ולמנטליות ולצורה ולרוח צריך לדעת לעשות את זה בזה מונות בפני עצמה סוי דרוץים פה עם קריאה באופן קריאה כך הכל הסטירה הזאת קריאה לצאת לפי צטה את האורם יוכד הזה של התורה הזאת זה התפקיד שאנזים עושה מותה ללנו וזה מה שהדור חכר לו וצמלו וכך הלסיום
- 1:18:34[SPEAKER_00]: מישהו רואה את הפות קסט הזה, שומע המעזי, ורוצה ככה קיבל תחיפה עצומה, ורוצה להתחיל ולגשת, אני משלר הבנים אולי טיפים איך נגשים ואיך מתחילים איפה ובאיזה צורה.
- 1:18:51[SPEAKER_01]: אני בזכר, אני חלק למישה שרל ונישה לא שואל.
- 1:18:55[SPEAKER_01]: מישהו לא שואל, אז אני אומר, אפשר ריקפוץ ישר למה עם האמוקים.
- 1:19:03[SPEAKER_01]: טוב, לבדה שיש מציל.
- 1:19:04[SPEAKER_02]: מה זה האמוקים?
- 1:19:06[SPEAKER_02]: מה זה היה?
- 1:19:11[SPEAKER_01]: יש מדרגות בספרי הרב, יש הדברים יותר פשטנים, יש תחומים אחרים כמו מוסר הביכה, אין היה שזה על ההגדית השבשעס, יש אין.
- 1:19:29[SPEAKER_01]: יותר אמוק כנראות הקודש ואורות, כנראה הציוט הרעבי אורות את הספר המרכזי, שבעצם הנקודה של הקודש באומה בלאום, בלאומיות.
- 1:19:46[SPEAKER_01]: אני אומר אפשר להגיש את גם ישר, אני לא חושב שיש מה לחשורש.
- 1:19:51[SPEAKER_00]: אני מפשב עליהן גיש, זה לבואים הנשקים הכבידים.
- 1:19:56[SPEAKER_01]: אני חושב שכן, אני חושב שכן, כמובן צריכה ולחולו חודאי חצבא על הדופק.
- 1:20:05[SPEAKER_01]: להידכי יש לך מובן, שיש כאלה שם, המסלולו איטיבה מדורג, מי ששואל נגע שואל לחלטחית.
- 1:20:12[SPEAKER_01]: כן, מי ששואל צואל מדורגית,
- 1:20:24[SPEAKER_01]: בסוף הספר בעיקר, ישיגרות, כנגרות לבחור אישיבות, גם, כן, כן, כן, שוב, יש נסוגיה התחלה, ישיגרות, הגרות יש עדיות, מוכרות,
- 1:20:41[SPEAKER_01]: יגלת התשובה, יגלת הכינוך, יגלת הכנה שערב התחקי שזכיר.
- 1:20:49[SPEAKER_01]: יש שייגרות שלמות, זה מתקשה גרמנו שדברנו, לא נחזור הזה, אבל כל הרגן שאתה גלירושנה עם של הרב, כל החזון שלנו הדגליר של אולי.
- 1:21:00[SPEAKER_01]: שיור שהם קובן אלמחלולת נורות, אלא...
- 1:21:04[SPEAKER_01]: אגודה, אגודה תזרל מחד גיסה, החינוניות שמעיד החיסה, ציונות חינוניות חיסה, גם המזרחי שבזמנו, היום חובן אל קולם.
- 1:21:15[SPEAKER_01]: דג ליסר על זה, דג לירושלים זה, זה גם יגרות ומאהלכים שלמים של הרב, שאנחנו רואים אותם קיום, כמים קרומים אורבגידים.
- 1:21:28[SPEAKER_00]: אז מי שיני גש לי שואל אנחנו מחר אותו ב הדרגתיות מסוימת, אז הרבה וביפור דוגמאות, והארב את החקולה היא.
- 1:21:34[SPEAKER_00]: הוא תלוסי פולה.
- 1:21:35[SPEAKER_00]: היא עשי ודגש אחר.
- 1:21:36[SPEAKER_02]: היא עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי עשי ע
- 1:21:51[SPEAKER_02]: אני אבחות, אני מנשבת המותם עוקה, מכוד יותר פשוט.
- 1:21:55[SPEAKER_02]: בסרבי, חמידות ריעה, והים זאת, אני חושב שכחלל משמתחיל קדאי שהתחיל עם ספר שמסביר, שמפרש.
- 1:22:04[SPEAKER_02]: בו חשמאה עכשיו הרבה גבנים שת ברושימים, ברושימה, צולצמים, ופסיסיים, הת ברושימה, חיבים והשירים, והיה שרבה, מצחות דקחת דקיר, אני מסכים מהוחיים.
- 1:22:14[SPEAKER_02]: שלא צריכה כות יותר בדעזמן להגיע לו לספרורות,
- 1:22:18[SPEAKER_02]: עם אזבר הקפשוט, עם ואז זה באמת פותי החלטן כיוון אותן משהו באומק ובכידוש של ארב.
- 1:22:27[SPEAKER_02]: אם זאת השמאמרים שהדראי קרבד סוך מוסי סקר מודת תלוקים ודת תלוקים.
- 1:22:31[SPEAKER_02]: אמרים בארות מהלכי דעות מהמארים עודים וגם שהוא רואים, אשם הוא גם שהוא רואים, שהוא רשמה, שהיא בכלול לצורות וגבנים וצריך לשמוע הרמאלים שונים.
- 1:22:43[SPEAKER_02]: מה זה ששמת ארב שאתה מתחבר לציון אזברה שלו.
- 1:22:46[SPEAKER_02]: אז לא בטורת הרפקוק.
- 1:22:48[SPEAKER_02]: תתחילי שמוע, התתחילי, או, כדה לספר הרסבר.
- 1:22:51[SPEAKER_02]: כלומר, שבא מורא שבספר הרסבר, כבר לפני דורא לא היה, אבל עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד
- 1:23:14[SPEAKER_02]: שבעתי בעישיבה וגם כן יוצא משהו עוצת בקשרת, כן עשבה בפקיד.
- 1:23:19[SPEAKER_00]: בישהו, ובספות איפה אפשר להזין וככה אצנו.
- 1:23:25[SPEAKER_00]: לגעת קצת בעור קצת להקיר את הדמות ומאטורה.
- 1:23:30[SPEAKER_02]: תרוצה למדים הזה שקרש מחוזיקה אותה, נוצה אטורה למדים הזה.
- 1:23:32[SPEAKER_02]: אמרה, חזישי, יאללה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, אמרה, א�
- 1:23:37[SPEAKER_02]: שזה חיינו גור.
- 1:23:38[SPEAKER_02]: -או.
- 1:23:38[SPEAKER_02]: -או, רכינו, בואו, ופשר רואה דבר, אז קודם שאתה הרבה מה לעשות בשביל, וגם בתורתם עצמו, השאום שרצום.
- 1:23:45[SPEAKER_02]: כמו, יראה, כלימוד אל הכי, ויכולת רואה דבר גוגז, מה שאו פילים, שמול חלקים, גם שגשיום לפרעת, ולהישי, עוד אל המוסע, אמון המול חלקים, שאו, עוד אל עקשים גילוי, והקרה, והסברה, והשפעה, יש מועוצה, עוצר, בלא עוצר, בלא עוצר, ב
- 1:24:02[SPEAKER_00]: אז זה הכי נוכח על יקיר את האור עצום הזה, בעזות השם שנסכה.
- 1:24:06[SPEAKER_00]: לקחת מהוצר הזה לגשת אליו בעצמנו וגם אליהן גיש אותו בעזות השם, תודה רבה לגבנים, תודה רבה לצב את וניפגש שבעזות השם מפריקה בו.
- 1:24:17[SPEAKER_02]: תודה רבה, אוכת יר.