Latest / לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל / פרק 104 - דופמין, תת-מודע ומשמעת עצמית

Transcript

פרק 104 - דופמין, תת-מודע ומשמעת עצמית · לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל

0:00
היי חברים יקרים מה המצב פרק 104 כבר כאן בפרק הזה דיברנו על
0:03
דופמין, תת מודע ומשמעת עצמית. אז אם בא לכם לשמוע ולהבין מה זה
0:09
באמת כוח רצון ואיך בונים הרגלים חיוביים ונמנעים מהרגלים שליליים
0:13
או לא נמנעים כל אחד ואיך שהוא ממנח את זה.
0:16
פרק 104 מתחילים. גדלתי בשומרון קשב וריכוז, המון
0:23
כדורגל מקום ראשון העיקר לא לישון אני בן 10 הלם סבא אעשה קסם.
0:29
בעצם שתיים 10. שלוקים קרים מכירות של החיים המצב
0:34
אנוש היצע וביקוש 13. פליירים כל היום בקור, בחום קברתי
0:39
בחול פוטרתי למדתי אמון מעל הכול 16.
0:44
קוסם אמיתי עסק פגזים 70,000 ש"ח בחודשי השיא קוסם זה לשחק, לשחק
0:50
זה לשווק מקל הקסעים מתפרק עורכי דין התחלתי לשווק בפודקאסט שלי
0:55
אשתף מניסיוני לשווק ולמנכל ממש כמו 10 בלי פילטרים או עריכות
1:00
אין. סודות שימו אוזניות פרק של
1:02
השמחות. טוב פרק 104 יחד איתי נמצאת יובל
1:07
יובל מה שלומך? בסדר גמור, מה העניינים?
1:09
הכול מצויין היום אנחנו הולכים לדבר על דופאמין, תת מודע ומשמעת
1:14
עצמית. אז אני אתחיל באיזשהו סיפור את
1:16
זוכרת שעשינו איזה יום שישי צהריים כזה כיף אצל מאיר והדסה
1:20
בטח. יופי.
1:21
לפני כמה זמן זה בערך היה? שבועיים משהו כזה יכול להיות.
1:24
שבועיים 3 לדעתי משהו כזה. וכאילו בסוף כולם התפזרו.
1:31
כאילו בואי תספרי לנו בחצי מילה מה היה שם.
1:33
אז עשינו מין איזה חצי יום גיבוש כזה.
1:36
יום כזה כיפי של שישי בסוף שבוע של עבודה והיה מאיר אירח אותנו
1:42
מהמם, עשה שניצלים וכלות ודברים ואלכוהול וג'קוזי ומה לא ובסוף זה
1:48
שישי אז חלק כבר התפזרו קידושים עניינים היו עוד כאלה שנשארו,
1:52
ולקראת הערב כבר התמסמס נורא. בדיוק.
1:55
הקשרתי שמה באמת אחרון ולפני שיצאתי כבן אדם שיוצא אחרון אז
2:00
פתאום היה לי שמה איזה שהוא דיון כזה עם עם אח של הדסה שבעצם אמר
2:07
לי משהו בסגנון של תשמע אתה אתה מאוד מיוחד או משהו כזה אז אמרתי
2:12
לו מה? מה הכוונה?
2:14
אז הוא אמר לי אני רואה אותך, אתה יושב צחוקים, הכל סבבה מעשן, עושה
2:21
מה שבא לך וזה לא נראה שזה פוגש אותך זה לא נראה כאילו עכשיו זה
2:25
משפיע עליך. בצורה חזקה מידי או שלילית או
2:29
משהו בסגנון הזה ואמרתי לו בחזרה שכאילו למה הוא אומר את זה?
2:33
זאת אומרת איפה זה פוגש אותו? והוא אמר לי שהוא מאוד מאוד משתדל
2:37
ככה לא לעשן בכלל וכזה כי כשהוא מעשן אז זה ככה מוריד אותו והוא
2:43
לא עושה כלום והוא נהיה בטלן כזה והוא נהיה כאילו שהחיים שלו לא על
2:48
המסלול או משהו בסגנון הזה וניסיתי כזה בחצי בחצי מילה או
2:53
בכמה דקות שהיו לי איתו לנסות ממש להתעמת איתו על זה.
2:56
כאילו באמת ניסיתי להבין האם הוא מאמין לעצמו, האם הוא חושב נגיד
3:00
שאם עכשיו הוא לא היה מעשן אז פתאום הוא היה עם הרגלים?
3:03
לא יודע, עם עם יכולת לעשות דברים מדהימים וכי איך שאני תופס את זה
3:08
האנשים שאומרים אני לא עושה דברים כמו שהייתי רוצה כי אני מעשן כי
3:13
אני אוכל כי יש מקרר כי יש סיגריות כי יש זה בדרך כלל כשנניח
3:18
שעכשיו מצליחים להפסיק עם אותו הרגל רע אז למחרת הם יאשימו
3:21
איזשהו הרגל אחר או איזה שהוא דפוס אחר, זה לא באמת בגלל הוויד
3:25
וזה לא באמת בגלל האלכוהול וזה לא באמת.
3:28
הסיגריות או אלה זה כאילו סוג של להאשים או להיאחז באותו עניין
3:32
עכשיו הוא לא הוא, כאילו הוא משוכנע שהבעיה היא שמה זאת אומרת
3:36
כאילו זה מה שהוא מכיר. זאת המציאות שהוא מכיר, ומתוך
3:39
השיחה הזו, שזה לא פעם ראשונה שאני מנהל אותה אז כאילו כזה עלו
3:43
לי המחשבות על הפרק הזה של כמה אנחנו באמת מושפעים מאיזה שהוא
3:49
הרגל נקרא לזה הרגל שאתה מגדיר אותו ומנח אותו מול עצמך כשלילי
3:53
או שזה בכלל יושב על דברים אחרים. אז בפרק הזה אני רוצה לדבר על אחת
3:59
האשליות הכי גדולות של עולם ההתפתחות האישית, האמונה שאם רק
4:03
היה לי קצת יותר כוח רצון, החיים שלי היו משתנים.
4:06
אבל אולי הבעיה היא בכלל לא בכוח רצון אלא בהרגלים הדופמין והתת
4:10
מודע שמנהל אותנו מתחת לרדאר, כוח רצון.
4:13
בסופו של יום זה לא קסם וזה גם לא איזה אופי חזק.
4:17
זה תוצאה של הבנה של הרגלים, דופמין ותת מודע.
4:22
עכשיו למה אני בעצם מתכוון? אז בגדול כוח רצון.
4:28
זה היכולת לעשות משהו, סוג של בניגוד לרצוני.
4:31
אבל מה הכוונה בניגוד לרצוני? אז אז אני אסביר.
4:36
בחיים כאילו המון המון דתות והמון המון מסגרות רוחניות וכאלה.
4:41
לקחו את זה למקום כזה של שזו העבודה בחיים של בעצם סוג של
4:47
ללמוד לדחות סיפוקים. אוקיי כי כאילו כל כל דת לקחה את
4:52
זה למקום אחר אבל נגיד סתם נקח את הסנטולוגיה ששמה אני גם במקרה קצת
4:55
הייתי לא הייתי שמה יותר מידיי אבל כן יצא לי לחוות.
4:58
הייתי בן זוג של מישהי שהייתה חזקה בזה והכל.
5:02
שעדיין חזקה בזה ובעצם שמה אפשר לראות איך הם מדברים.
5:06
השפה של כל אחד יש לו סוג של שני מוחות או שני מערכות במוח, שתי
5:12
מערכות במוח, כאילו מערכת שהיא נקראת מוח ריאקטיבי ומוח שהוא
5:17
מודע או משהו בסגנון הזה ואז כאילו הם באים ואומרים שהמוח
5:21
הריאקטיבי זה כמו מוח שהוא בנוי על טראומות.
5:24
הוא כאילו עובד בצורה שהיא לא לאו דווקא רציונלית, אלה שהוא די סוג
5:28
של אוטומטי כזה לעומת המוח הרציונלי שהוא עובד כאילו בצורה
5:32
חכמה. גם הדת היהודית זה אותו סיפור.
5:34
הם באים ואומרים שכאילו עדיף שלא תהיה בשעמום כי שעמום מוביל.
5:39
כי שם הוא מוביל לבטלה ובטלה מובילה לחטא או משהו בסגנון הזה
5:42
כאילו כולם בסוף מדברים סביב אותו עניין.
5:46
שהטבעי שלנו הרגיל שלנו, וזה גם לא דבר שהוא כזה שלילי זה פשוט
5:50
האמת זה לעשות מה שכיף זה לעשות מה שטוב או במילים אחרות לקבל את
5:55
הדופאמין. וכשמישהו עכשיו לצורך העניין רוצה
5:58
להשיג משהו גדול בחיים שלו, הרבה פעמים זה עובר דרך לעשות משהו
6:03
שהוא לאו דווקא לקבל את הדופאמין עכשיו, אלא זה איזה שהוא נקרא לזה
6:07
צד אחד אחורה כדי לקבל בעצם שני צעדים קדימה.
6:11
אז ככל שיש לך יותר הרגלים בחיים ככה בעצם הסיכוי שלך להצליח להשיג
6:16
את הדברים הגדולים האלה רק עולה ועולה ועולה.
6:19
ולמה? כי?
6:22
מה זה בעצם הרגל? הרגל זה משהו שאתה עשית אותו כבר
6:25
כל כך הרבה פעמים שאתה כבר לא שם לב שאתה עושה אותו?
6:28
אני אתן דוגמה נניח עכשיו אני צריך ללכת ולהוציא את לאבה לטיול
6:33
כמו שאני עושה כל בוקר יחד עם דבש וכל זה.
6:36
אני אגיד לך את האמת אין לי מחשבה על זה, זאת אומרת זה פשוט משהו
6:39
שקורה בין אם אני עייף, בין אם אני לא עייף, בין אם בא לי, בין
6:42
אם לא בא לי, בין אם ישנתי הרבה, בין אם ישנתי קצת, הילדה צריכה
6:45
להגיע לגן, הכלבה צריכה טיול. זהו, אז לוקחים את הרצועה, שמים
6:49
אותה על הבא, לוקחים את דבש, שמים את התיק על הכתף ויוצאים.
6:53
זה בעצם במילים אחרות, הופך להיות סוג של זה.
6:56
הפעולה הזו בעצם הופכת להיות סוג של משהו שהמוח לא משקיע בו אנרגיה
7:00
בכלל. למה?
7:02
כי זה כאילו קורה על אוטומט. זה המוח, הלא רצון הלא מודע נקרא
7:06
לזה ככה. אז ככל שאני אצליח להעביר יותר
7:10
דברים שהם טובים לי, לא דברים שהם מבחינתי הם מזיקים, אלה דברים שהם
7:14
טובים לי. שהם יהיו בעצם הרגל.
7:17
אז ככה בעצם המוח שלי לא מבזבז אנרגיה על לעשות אותם ואז שמישהו
7:21
אומר לעצמו אני רוצה הרגל כל בוקר לקום להתאמן אז.
7:25
בפעמים הראשונות שאתה תרצה לקום ולהתאמן זה יהיה מורכב.
7:28
זה יהיה קשוח כי אתה עדיין לא רגיל.
7:30
זה אומר שהמוח הרגיל שלך, המוח הקוגניטיבי הרציונלי, הוא זה
7:36
שעכשיו צריך לבחור לעשות פעולה שהיא בניגוד לרצונו של המח השני
7:41
של המוח שרוצה תקף ואת הטוב. אז כאילו ביהדות גם מדברים על יצר
7:45
הטוב יצר הרע כאילו זה הכל כזה על אותו מודל, אבל ככל שאני אעשה את
7:50
זה יותר פעמים ככה הפעולה הזאת תהפוך להיות משהו שכבר קורא לא על
7:53
בסיס מוח. הרציונל לתסוס המוח השני.
7:56
ואז זה פשוט הופך להיות הרבה הרבה יותר קל עכשיו.
7:59
מה זה יותר קל? זה גם לא באמת הופך להיות יותר
8:01
קל. זה פשוט קורה.
8:02
זה קשה, אבל זה קורה. אני רוצה להסביר נגיד סתם דוגמאות
8:06
לתחושות שקורות לי בגוף כשאני יודע שאני צריך לעשות משהו ואני
8:10
לא באמת רוצה לעשות אותו, אבל בסוף אני כן עושה אותו.
8:13
לדוגמא אתמול בשעה 4 בצהריים אז ידעתי שאני ככה עבדתי באמת קשה כי
8:19
כל הסוף שבוע הזה הייתי בהאני בחנות וככה עבדנו קשה והכל ואמרתי
8:24
בוא הנה אני רוצח ללכת הביתה. ואז הסתכלתי שניה על הקלוד שלי
8:28
וראיתי שהוא עדיין רץ והוא על בסדר פעולות של 9 שלבים הוא על 5
8:33
מתוך 9 ואז אמרתי לא אני אסיים את התשע פעולות ואז אני אלך הביתה
8:38
עכשיו בלב שלי כבר יקצץ לי הקטע הזה של הוואי אבל כאילו אם אני
8:42
אלך עכשיו הביתה אז אני גם רוצה לאכול וגם לא אכלתי וגם פה וגם שם
8:45
ויש לי איזה משהו לעשות ויש לי והבנתי כאילו למה אנשים הרבה
8:50
אנשים כן יקומו וילכו אבל אני לא כי אני רגיל לבחור.
8:55
בסבל. לחבק את הסבל מה שנקרא כי זה גם
8:58
הרבה הבודהיזם מדבר על זה שוב. זה הדתות תמיד לוקחות את אותו
9:02
עניין ופשוט מביאות כל אחת את הזוית שלה שבסוף אנחנו לא אמורים
9:07
נקרא לזה להתרחק מהסבל או לא לרצות בסבל סבל זה חלק מהחיים, זה
9:11
חלק מהעניין וככל שנלמד לחבק את הסבל שלנו יותר ככה נצליח להגיע
9:16
להישגים גדולים יותר. זו גם הסיבה שאנשים הרבה פעמים
9:19
ממשיכים להתאמן בחדר כושר אבל אבל למה הם עושים את זה?
9:23
כי אם תלך למישהו שעכשיו בחדר כושר הוא לא באמת סובל, הוא כבר
9:25
סיים את השלב של. אבל מי שסובל זה מי שעושה את זה
9:28
היום פעם ראשונה או מי שלא רגיל לעשות את זה והיום הוא באמת עושה
9:31
את זה אז הוא מגיע והוא מרגיש את הסבל אבל ככל שזה נכנס לנו למערכת
9:35
של הרגל ככה בעצם אנחנו מרגישים יותר ויותר טוב.
9:39
איפה זה פוגש אותך? הסיפור הזה יש דברים בחיים שלך
9:42
שאת אומרת לעצמך בואנה הייתי רוצה לעשות אחרת או אני עושה היום אחרת
9:45
ואת יודעת מול עצמך שזה כאילו מורכב לעשות את זה אחרת אני רואה
9:49
את זה הרבה בחברה פה ואולי במקומות אחרים.
9:53
האמת שלא יודעת. אני ממש מרגישה שאני לא בוחרת
9:57
בסבל. האמת כאילו אני.
10:00
פשוט לא מרגישה שזה סבל כי את רגילה לבחור בזה.
10:03
אני לא יודעת או שזה סתם איזה נקודת השקפה, אני מרגישה שאני
10:07
עושה דברים שנעימים לי גם. אוקיי, לא תמיד הכל מושלם.
10:10
ברור שיש דברים גם אפילו בעבודה יש משימות שבא לך עליהם, יותר
10:14
משימות שבא לך עליהן פחות. אבל גם המשימות שבא לי עליהם
10:17
פחות. ברגע שאני מסיימת אותם דווקא גם
10:19
אז יש איזה שהוא דופמין כזה של איזה כיף סיימתי עם זה וואו איזה
10:22
תחושה זה אפילו יותר כיף לסיים כזה משימה שפחות אהבה לך עליה
10:25
מאשר. מה שאנשים אומרים שהם כבר רגילים
10:28
לעשות ספורט. ואגב הרבה מהימים פה אני רואה
10:31
אותך מגיעה מאוד מוקדם בבוקר. מה באמת אני שואל?
10:34
זה באמת עכשיו כיף לך לקום באיזה 6 בבוקר או אני לא יודע מתי.
10:39
אני חושבת, אבל זה בדיוק הדבר הזה אז זהו.
10:42
אז כנראה שזה עניין של פרספקטיבה, כי אני מצד אחד אומרת איזה כיף
10:45
אני לא בוחרת באיזה סבל מסוים במרכאות, כאילו כי אני מגיעה
10:49
מוקדם ואני יוצאת מוקדם ואני אחרי זה לא יודעת.
10:51
הולכת לים נניח. אז אני אומרת איזה כיף כאילו אבל.
10:56
אז הוא היה נכון. אני קמה מוקדם אז.
10:59
צעד אחד אחורה בשביל שניים קדימה, זה בדיוק העניין עכשיו את יודעת
11:03
כמה אנשים היו חולמים לקום בחמש בבוקר?
11:05
אנשים ששומעים אותנו, אני בטוח אומרים לעצמם שהייתי מאנשי החמש
11:09
בבוקר, אבל בשביל להיות אנשי החמש בבוקר צריך להיכנס ללוק של 5
11:13
בבוקר, להיכנס ללוק של 5 בבוקר. בהתחלה זה סבל, וצריך להבין שאם
11:18
אני רוצה להשיג משהו גדול אני צריך ללמוד לאהוב, לסבול.
11:23
אני צריך לחבק את הסבל, את היום לא רואה את זה, כי לחבק את הסבל
11:27
כי יש לך הרגלים. מהם שהם חיוביים, שהם טובים, שהם
11:31
משרתים אותך אבל בן אדם עכשיו שרוצה לעשות את זה והוא דווקא
11:34
מרגיש שההרגלים שלו הם יותר שליליים.
11:36
כן, זה מורכב להשיג את ההרגל הזה כי זה קצת כמו שאומרים שהעשירים
11:41
נהיים יותר עשירים אז אותו דבר גם פה מצווה גוררת מצווה, עבירה
11:45
גוררת עבירה, לכן יותר ויותר מורכב להתחיל את הלופ החיובי הזה.
11:49
אבל אחרי שהתחלת את הלופ הזה זה דבר שהוא מאוד מאוד.
11:53
מזין את עצמו והופך ליותר ויותר קל.
11:54
זה כמו איזה גלגל שברגע שהוא מתחיל להסתובב מה שנקרא החלק הכי
11:58
קשה בלצאת לריצה בבוקר זה לא לשים את הנעליים.
12:01
אז ככה דחיית סיפוקים היא מיומנות מפתח והיכולת לוותר על תגמול
12:06
מיידי לטובת הישג עתידי גדול יותר.
12:09
זה דבר נפלא וזה דבר גדול. עכשיו.
12:11
אני אישית אני גם יש לי אי די אייצ די שזה יכול להיות של קשב
12:15
וריכוז והרבה פעמים אנשים שיש להם קשב וריכוז אז הם עוד יותר
12:19
דופמינים זאת אומרת הם עוד יותר אנשים שצריכים את הדופאמין כאן
12:24
ועכשיו, ודווקא מתוך המקום הזה של בן אדם שצריך את הדופמין שלו כאן
12:29
ועכשיו. דווקא מהמקום הזה.
12:32
אני מרגיש שלאור דברים שעשיתי בחיים שלי, הצלחתי יותר להתאהב
12:37
ברעיון של דופמין כמו שאת אומרת כאן ועכשיו, אבל, אבל אני עושה
12:42
צעד אחד אחורה בשביל שניים קדימה, ואני גם משתדל שכן יהיו לי הצלחות
12:45
בדרך. לדוגמה, אתמול היה היום הראשון
12:48
שבו עשינו פתיחה שקטה להני מותג הבגדים שלנו והכל, ואני מגיע
12:52
לחנות עכשיו. הייתי שמה כאילו אני נגיד עשיתי
12:56
עשיתי כזה מאיזה 6 וחצי בערב עד איזה 9 9 וחצי משהו כזה ומאוד
13:01
מאוד רציתי שיכנס שתיכנס מישהי לחנות ותקנה כי לא בשביל השלוש
13:06
מאות לא יודע 300 50 ש"ח שלה אלא כי זה היה באמת נותן לי את הקצת
13:10
דלק הזה שאני צריך כדי לבוא ולעשות את זה עוד יותר חזק ועוד
13:14
יותר חזק עכשיו זה לא קרה בסדר כאילו נכנסו אנשים לחנות והכל
13:17
התעניינו אבל מסתבר שבהתחלה רק נכנסים ומסתכלים ולומדים את
13:21
המיקום שלך ואת הבגדים שלך ואת הסחורה שלך ופתאום מדברים על זה.
13:25
יחד עם השניה והכל בשכונה ולאט לאט זה תופס.
13:27
עכשיו זה לא קרה. האם בסוף זה גרם לי נגיד להגיע
13:31
הביתה ולהגיד אה, זהו. לא וואלה לא עכשיו למה זה לא כי
13:37
היום אני חושב שכבר אני מספיק חזק ומספיק כבר.
13:40
אני יודע שאני מסוגל להתקדם ולהצליח גם אם לא קיבלתי את
13:44
הדופאמין באותה שנייה, אבל עדיין אנשים שיש להם איי די אייצ די
13:48
הרבה פעמים יהיו הרבה יותר דופמינים והם יצטרכו את ההצלחות
13:52
הקטנות האלו. אז מה עשיתי, למשל?
13:54
וואלה לא קנה אף אחד. סיפור אמיתי.
13:56
אתמול בלילה את מוזמנת לשאול את ברי גם פה אני חוזר הביתה ואני עם
14:01
שתי עם שני גביעים של מקדונלדס של גלידה 5 ש"ח ואני מביא לבר גלידה
14:07
ואמרתי לה בילא המילים אמרתי לה אני חושב שאחרי היום הזה מגיע לה
14:11
מגיע לנו גלידה ככה אמרתי לה כי ככה הרגשתי.
14:14
הרגשתי שהתאמצתי כל כך הרבה ושהמציאות לא נתנה לי בחזרה את מה
14:19
שציפיתי אז יצרתי לעצמי דופמין מסוג אחר.
14:21
אמרתי מה אם הדלת סגורה אז אני קופץ מהמרפס אני אכין לך מרפסת
14:25
כאילו זה לא. אז כן חשוב גם לדעת לייצר לנו את
14:28
השגרה הטובה הזאתי, את הסייטי א. את הכל כמו שצריך ובסוף זה קצת
14:31
פקקת פה קצת לא הלך כמו שבאמת רציתי.
14:34
אני בכל זאת מתגמל את עצמי בצורה הנכונה.
14:37
עכשיו הדופמין הוא שחקן מרכזי בבניית הרגלים.
14:40
זאת אומרת שהמוח שלנו, באופן טבעי, הוא תמיד ירדוף אחרי מה
14:45
שעושה לנו טוב כאן ועכשיו, גם עם זה פוגע במטרה שלנו שארוכת הטווח
14:50
וזה דפוק רצח כן, אבל זה המצב והרבה פעמים אנשים.
14:54
לא מבינים את זה שהמוח הוא יותר כלי הישרדותי ויותר כזה שעכשיו
14:58
יהיה טוב מאשר. להתחיל לתכנן את המשך החיים שלי
15:01
או את אפילו שבוע הבא. עכשיו, ברגע שאני מבין את זה ואני
15:06
בונה לעצמי הרגל, ההרגל הוא בעצם עוקף את שלב קבלת ההחלטות.
15:11
זאת אומרת שברגע שאני רגיל לעשות 1, 2, 3 או רגיל להתנהל בצורה
15:16
מסוימת אז אני בכלל לא נכנס לשלב הזה שהמוח אומר רגע, מה אני אעשה
15:20
עכשיו? אני אלמד בדיוק.
15:22
זה מערכת עקיפה שהיא מאוד מאוד טובה וככל שבן אדם.
15:27
יותר יסבול ויותר יעשה דברים או יותר נכון.
15:30
כאילו יהיה דחיית סיפוקים זאת אומרת שהוא ידע לדחות את הסיפוקים
15:35
שלו. ככה זה יותר ויותר טוב.
15:37
ושוב כל המסגרות הרוחניות הדתיות, כולם כבר עלו על זה מזמן.
15:41
כולם מדברות על זה, זה לא דבר שהוא חדש עכשיו התת מודע זאת
15:45
החילונים נגיד, אני נגיד סתם דוגמה, אני מגדיר את זה כתת מודע
15:48
מה זה תת מודע? זה המוח השני, זה מה שמאחורי
15:51
הראש. כאילו אנשים מנחים את זה אוונה
15:54
קדמית, אונה אחורית, כל כל מסגרת ממלכת את זה בצורה אחרת, אבל
15:57
בסופו של יום התת מודע מנהל חלק עצום מההתנהלות היומיומית.
16:02
וזה הכל קורה כמעט תמיד דרך הרגלים כמעט תמיד שעכשיו בן אדם
16:06
עושה משהו שהוא נקרא לזה הרגל שהוא ממנח אותו מול עצמו כהרגל
16:10
שלילי אז זה יהיה הרגל. זה לא שהוא פעם בחודשיים מרשה
16:15
לעצמו לאכול גלידה נגיד והוא לא אוהב לאכול גלידה כי אם זה הפעם
16:18
בחודשיים הוא בכלל לא היה מתייחס לזה.
16:19
העניין הזה קורה כל הזמן כי בסופו של יום התת מודע הוא מנהל המון
16:24
המון המון מהחיים שלנו. עכשיו כוח רצון לבדו לא מספיק כדי
16:30
לבנות הרגל, הכוח רצון צריך להיות זה.
16:33
שמאפשר לי לבנות את ההרגל ככל שיש לי יותר הרגלים בחיים שלי ככה זה
16:37
מראה שכוח הרצון שלי חזק יותר. זו הסיבה שהמון אנשים שהם מוצלחים
16:42
יש להם המון המון הרגלים ממש ברמת של רוטינות נגיד.
16:46
סתם דוגמה אני לא מגדיר את עצמי אני לא נותן את זה על עצמי כאילו
16:49
להגיד אני אדם מוצלח אני רק אומר שבחיים שלי אני אתן דוגמה להרגלים
16:54
שהם מאוד מאוד מסייעים לי לייצר איזשהי מסגרת שאני בעצם כבר רגיל,
17:00
קצת לסבול קצת לדחות את הסיפוקים שלי.
17:03
לדוגמה, וזה דברים ממש קטנים שחלק מהאנשים יגידו לעצמם בואה אז גם
17:06
לי יש הרגלים. נכון זה באמת נכון.
17:09
לדוגמא אני קם בבוקר כל בוקר אני מצחצח שיניים.
17:13
עכשיו זה נשמע מובן מאליו. מה זאת אומרת איך לא תצחצח שיניים
17:16
זה מובן למי שיש לו את ההרגל הזה אני יכול להגיד שאני עד גיל באמת
17:20
מאוחר. עד איזה גיל 16 לא הייתי רגיל
17:23
לצחצח שיניים, הייתי קם בבוקר, לא יודע, לא, לא ראיתי בזה איזה משהו
17:27
ככה מאוד חשוב או ורק בפנימייה, כאילו ראיתי את כולם קמים בבוקר,
17:31
מצחצחים שיניים? אני היחיד שלא.
17:33
כזה כאילו גם פעם אחת כזה רציתי. ממש.
17:37
ממש זה טוב להיות בחברה טובה, חד משמעית זה אני מאוד מאוד מסכים,
17:41
אבל השורה התחתונה לא יודע. אני לא הייתי היחיד.
17:43
גם ראיתי שעוד אנשים שמה לא תצטרכו שיניים.
17:45
אז כאילו ויום אחד פתאום החלטתי את יודעת, זה התחיל התחיל רופא
17:48
שיניים וזה. ואז הבנתי ששווה לי מה שנקרא לקחת
17:52
צעד אחד אחורה בשביל שניים קדימה, זאת אומרת שווה לי כל בוקר לקום
17:55
ולצחצח שיניים כדי שאני לא אשב עוד פעם על הכיסא הזה של הרופא
17:58
שבו מתעללים בי ברמות אחרות. חשוב לצחצח בערב.
18:02
אם יש פה מישהו שעדיין. בדיוק.
18:05
עוד הרגלים כאלו ואחרים אז לדוגמה אני כל ערב עושה לדבש את המקלחת
18:10
אוקיי, אני כל ערב מחליף לדבש את הבגדים.
18:14
אני כל בוקר עושה טיול עם דבש ועם לבה ושם דבש גם איך זה נקרא בגן
18:21
כל יום שבת אנחנו נוסעים להר קפה בגלילות בביג פשן וככה אנחנו
18:26
רגילים. זאת אומרת אין פה איזה המון,
18:28
אנחנו לא חיים בבוקר ביום שבת ואומרים מה נעשה היום אלא.
18:32
זה ברור לנו מה אנחנו נעשה היום כל יום שישי בר ואני עם דבש הולך
18:36
ולפעמים גם עם לבה הולכים לאכול ארוחת שישי אצל ההורים של בר.
18:40
אם כל שבוע היינו עושים דיון האם אנחנו יוצאים השבוע לנסוע או לא?
18:44
וואלה לא בטוח שכל שבוע היינו נוסעים אבל ברגע שמה שהופך להיות
18:47
הרגל זה אומר שהוא גם הופך להיות חלק מהזהות שלי ברגע שהוא חלק
18:51
מהזהות שלי, אז אני בשליטה על החיים שלי וברגע שההרגל הוא מה
18:54
שגם אני אוהב אותו אני מחבק אותו. אני בעדו.
18:57
זה דבר מאוד חיובי עכשיו בוא נדבר שנייה על הרגל כי בסוף יש הרבה
19:01
הרגלים. שאני אומר וואלה זה חיובי ומישהו
19:04
אחר על אותו הרגל יגיד זה שלילי אז הדבר הכי חשוב בהרגל זה שהבן
19:08
אדם עצמו יחליט האם זה טוב לו או רע לו כי הרבה פעמים הסביבה מנסה
19:11
להגיד לך שזה שאתה עכשיו עושה 1 2 3 זה דבר שלילי לא בטוח יש הרבה
19:17
הרגלים למשל שבאים ממקום חזק שהבן אדם אומר בוא הנה אני לצורך
19:21
העניין עכשיו כל יום כל יום כל יום שותה שתי כוסות יין סבבה
19:25
לצורך העניין. אבל מי מי מי בדיוק בא מי?
19:29
מי חושב שהוא עכשיו יבוא להתחיל לי אם זה טוב או רע אם זה רע רגע
19:32
רע מה קרה? מה הכוונה רע?
19:34
בוא נעשה בדיקה, אתה ואני, מה עשינו באותו יום.
19:37
אני גם סיימתי עם שתי כוסות יין ונראה כמה הרגלים חיוביים יש לי
19:40
לאורך היום שכביכול אתה אומר לי שההרגל של כוסות יין הוא לא טוב.
19:45
בסוף מישהו יגיד את זה מעשן פאקט. ובדרך כלל אני אפילו לא מדבר על
19:49
המעשן פקט אני מדבר על זה שהיום שלו הוא לא רצוף הרגלים חיוביים
19:53
בכלל. זאת אומרת בדרך כלל כאילו הרבה
19:55
פעמים הבן אדם שבסוף הערב גם ישב וישתה שתי כוסות יין.
19:59
זה אותו בנאדם גם שעובד כמו מטורף.
20:02
הגלידות שלך שהוא הרוויח את זה. בדיוק יפה מאוד הוא הגיע לזה מקום
20:07
חזק זה לא שעכשיו הוא לא עושה את המשימות שלו או לא עושה את מגשים
20:13
את היעדים שלו, את החזון שלו, אלא כמו שהוא כל כך חזק בחיים שלו,
20:18
מכל הבחינות, כל מה שהוא מצליח לעשות, בין אם זה עכשיו שהוא אבא
20:21
מאוד נוכח ובין אם עכשיו שהוא חבר נוכח ובין אם עכשיו שהוא לא יודע
20:25
מקדם איזו אג'נדה שמאוד חשובה לו בחיים או הטבר באותה מידה חשוב לו
20:29
גם לשמור על זה שבערב או בבוקר או בצהריים אני לא יודע מה.
20:33
הוא יעשה את מה שהוא יעשה אז מאוד חשוב שהבן אדם עצמו הוא היחידי
20:38
שרשאי להגדיר מול עצמו האם דבר הוא חיובי או שלילי.
20:41
את מכירה את זה? יש?
20:42
אתה הולך לטיקטוק, אתה רואה סרטון ראשון שאומר בוא אני אלמד אותך
20:47
איך לאכול רק 4 שעות ביום ועשרים שעות להיות בצום וזה יגרום לך
20:51
לדבר הכי מדהים בעולם ואז סרטון אחד אחרי אתה גולל ומישהו אחר
20:54
אומר לך תקשיב, אתה חייב להקפיד על 3 ארוחות ביום בזמנים קבועים
20:58
בבוקר בצהריים בלילה הדיאטה שלי עולה רק כך וכך המחזור הראשון
21:01
מתחיל מחר בוא תירשם כאילו בסוף כל אחד.
21:04
מנסה למכור לך את האגנדה שלו, כשבפועל היחידי שיכול להגדיר
21:09
לעצמך לך מה נכון בשבילך זה אתה. אז לא ליפול לכל החירטוטים האלה
21:15
של המנטור שמסביר מה נכון לך ומה לא.
21:18
אין נכון ולא נכון. כל אחד מחליט לעצמו מה נכון לו
21:21
ומה לא נכון לו עכשיו. חשוב להיות גם אמיתיים עם עצמנו
21:24
בסוף אם אתה עכשיו רואה שהחיים שלך לא במסלול הנכון ואתה לא
21:27
מרוצה מהחיים שלך אז לבוא ולהגיד אבל הכל טוב אבל הכל סבבה.
21:32
אם הכל סבבה אז זה הכל סבבה יכול להיות גם אבל אבל אם באמת לא הכל
21:36
סבבה בתחושה הפנייה. כי אתה החלטת שלא הכל סבבה, אז
21:40
בוא תתחיל לייצר לעצמך הרגלים אחרים והכוח.
21:43
הרצון זה בעצם היכולת ליצור את ההרגלים שאתה באמת רוצה זה כוח
21:49
רצון. וכמו שאת אומרת בסוף זה גם מאוד
21:52
משתלם. בסוף אתה אתה מרוויח היקרים מה
21:54
שנקרא. אני אשמח לשמוע מה זה אומר.
21:59
סתם אני פשוט היתה לי תקופה של חצ'קונים ואמרתי מה אני אעשה?
22:03
מה אני אעשה ולא היה לי. כוח באיזה גיל?
22:05
עכשיו, כאילו עכשיו בשנה האחרונה הייתי רגילה כזה לשטוף פנים עם
22:09
סבון של הגוף. רוב הלבנות כזה יש להן סבון פנים
22:12
ואת הקרם הזה ואת הקרם הזה ותקרם הזה ואת קרם ולא אהבתי את זה אז
22:15
תמיד הייתי כזה עם סבון של הפנים, קרם גנרי כלשהו הייתי זורמת וזה
22:19
עבד לי עבד, לימדתי, לא יודעת מה קרה שנה האחרונה, הפנים שלי
22:22
השתבשו, אז אמרתי טוב, אני אעשה סקינקר שזה עכשיו את כל הקרמים
22:26
ולא היה לי כוח לזה ובהתחלה זה היה קשה כאילו לא הייתי מקפידה על
22:29
זה כל כך. זה דוגמה קצת מצחיקה אבל כאילו
22:31
מעולה אבל כאילו לא היה לי כוח לזה זה לא היה לי כוח לשים גם את
22:34
הקרם הזה וגם את הסרום הזה וגם ובאיזשהו שלב.
22:36
פשוט נהיה הרגל, ועכשיו אני אפילו ממש אוהבת את זה.
22:38
אני רוצה מקלחת ואני אומרת איזה כיף נשים את הסרום הזה אני אעשה
22:41
את זה. אז כן.
22:42
זה למשל זה מה שקופץ לי. כאילו אז שני דברים דבר ראשון
22:45
הייתי רוצה להתייחס למילים שבחרת להגיד את איזה כיף לי ואיזה שאני
22:51
רוצה לבנות הרגל חדש אני חייב לעטוף אותו בהרבה מילים חיוביות
22:55
וזה לא כי אני באמת עכשיו מרגיש של איזה כיף לי אבל עצם זה שאני
22:58
בא ואני אומר יואו איזה כיף עכשיו אני אצא לריצה ואני ארגיש נהדר
23:03
ועוד רבע שעה הריצה תסתיים ואני אגיד לעצמי יהיה.
23:06
זה אלוף אני שיצאתי וגם עשיתי את זה מהר אז כן הבחירת המילים פה
23:11
היא מאוד מאוד מאוד טובה ולגבי הסיפור הזה של שמפו עם תכשירים
23:16
תראי משהו מטורף אם את רוצה עכשיו למכור כמו שאת אמרת בדרך כלל
23:21
לאישה לנקבה תכשירים כאלו ואחרים. מה תעשי?
23:26
מה תגידי לה? נגיד ניקח את הסבון פנים הספציפי
23:29
שאת מדברת עליו. מה תגידי לבחורה שהסבון הזה עושה?
23:33
וואו שעושה לך עור מדהים ותחושה. מדהימה למה הוא מיועד לפנים
23:38
עפעפיים? אני אגיד סתם בשיווק שלו אני
23:41
יכולה להשתמש בסבון הספציפי הזה כדי לנקות את הרגליים שלי למשל
23:46
יפה זה מיועד לדבר שאת. הכי צריכה בעולם.
23:50
יפה מאוד עכשיו את רוצה למכור את אותו שמפו את אותו סבון לגבר?
23:54
מה תגידי לו? יפה מאוד.
23:57
זה ההבדל אותו אותו דבר, אותו תכשיר אותו הכל.
24:00
תסתכלי על עדן שולדר תראי את הווומן תראי את המנז בווומן וואלה
24:05
תקשיבי זה מיועד רק לסנטר של אנשים שיש להם לא יודע מה ותקחי
24:12
את אותו דבר עכשיו תסתכלי למנס פייב אין וואן סיקסי וואנס
24:16
טרינוואן בסופו של דבר הפנים. שלהם נראות הכי טוב.
24:20
מה קורה? אז בקיצור בסוף זה הקטע של השיווק
24:24
שנכנס כאן לתמונה שאתה בסופו של יום אתה.
24:27
כאילו את יודעת המילה אושר באלף אז אני מגדיר אותה ככמה חיים עמדו
24:33
במה שציפית שיקרה נגיד אם ציפית להוציא 80 והוצאת 90 אתה מאושר?
24:38
אם רצית להוציא 100 והוצאת 90 אתה לא מבסוט בכלל אותו ציון במקרה
24:43
אחד אמרת בוא הנה אני אלוף במקרה שלי התבאסת רצח אז אבל אבל בסופו
24:47
של יום אושר זו כאילו זו מילה שהוא על ידי אנשי שיווק.
24:51
שמנסים בעצם לתת לך את כל הסיבות ללמה לקנות את זה ולמה לקנות את
24:55
זה ובוא תהיה מאושר ובוא תהיה שמח כמה קל להיות מאושר קבוצת קניוני
24:59
עזריאלי, כל מיני כאלה דברים אז אז מה זה מאושר כאילו את יודעת,
25:03
זה משהו מאוד מאוד נקרא לזה מסחרי שיווקי אבל זה עובד וזה גם את
25:07
יודעת, זה גם בסוף הביזנס שלנו, אז גם אנחנו עושים את השיווק וגם
25:10
אנחנו מוכרים את החלום ועושים כל מה שצריך כדי לעטוף את זה בצורה
25:14
טובה. זה לא אומר שאתה לא נותן ערך לבן
25:15
אדם, אבל זה כן אומר שיכול להיות שהשמפו הזה דווקא מאוד מתאים לעור
25:19
הפנים של הבן אדם, אבל אתה אומר לו לא זה מתאים רק לקרק.
25:22
זה מתאים רק לכל מיני סיפורים, נקרא לזה מהסוג הזה.
25:25
אתמול היה לי דיון מרתק עם בר שאני בסופו של יום במהלך הדיון
25:29
כבר אמרתי יאללה סבבה וזרמתי ולא, לא היה לי כוח יותר להמשיך אותו.
25:33
כנראה הייתי מותש, אבל היה לי ויכוח מאוד מעניין איתה, דיון
25:36
מאוד מעניין איתה דיברנו על על תוספי תזונה של חברה מאוד מסוימת,
25:43
לא נגיד את שמה מפאת הנושא, אבל הייתה איזה שהיא חברה מאוד
25:46
מפורסמת שעושה טלוויזיה. שמוכרת את תוספי תזונה ואז אמרתי
25:50
לבר תראי, זה עסק טוב. תראי מה זה, מוכרים לך תוספי
25:54
תזונה, אתה לוקח איזה כמה כדורים שאתה מאמין שיש בהם משהו.
25:57
אולי יש בהם תבלינים, אתה לא יודע והם אומרים לך שזה יחזק לך את זה
26:01
ויחזק לך את זה ואז היא אומרת לי מה פתאום זה ממש לא עסק טוב.
26:05
אתה יודע מה זה עכשיו להיות אחראי על אנשים שמכניסים דברים לתוך
26:08
הגוף שלהם ואני לא הייתי קונה כזה דבר מחברה שהיא לא מוכרת וחברה
26:13
שהיא לא עושה ככה ולא עושה ככה ואני מסתכל על אומר את יודעת הם
26:16
כאילו קונים את זה מאיזה מפעל גנרי כזה או אחר, סתם מפעל זה
26:19
אחות בסין בארצות הברית, ביפן בכל מקום.
26:22
עוטפים את זה בשיווק שלהם והנה עכשיו והיא אומרת לי לא, מה פתאום
26:27
זה, אתה יודע כמה הם משקיעים על מחקר ופיתוח ועכשיו לא ניכנס לעצם
26:32
הדיון. אני פשוט בא ואומר שבסוף כל מותג
26:35
במילים אחרות מוכר לך את האושר שהוא רוצה לתת לך את הפתרון שהוא
26:40
רוצה לתת לך ולפעמים גם אתה באמת מרגיש שאתה מקבל משהו יותר טוב כי
26:44
זה של מותג מסוים וזה לא באמת עכשיו משנה את הרי שוב השמפו
26:48
מתאים גם לראש וגם לרגליים, כנראה באותה מידה, אבל לפעמים הם באים
26:52
ואומרים לך לא זה. מתאים רק לזה וזה רק לזה.
26:55
ולבחורה ולגבר הם עושים את ההפך. אני פשוט אומר זה לא תמיד במאה
26:58
אחוז מהמקרים גם ככה פשוט צריך להכיר את הנקודה הזאתי שוואלה
27:02
אנחנו לא הכי רציונליים. כל אחד חושב אחרת, לכל אחד יש
27:06
נקודות אחרות שיגרמו לו לקנות. הנה אני אתן דוגמה נוספת עליי
27:10
לפני מלא שנים. באיזה גיל 22 השתחררתי מהצבא,
27:13
רציתי לעשות מנוי לזאוס לחדר כושר זאוס זה היה ברמת גן.
27:19
במגדל משה אביב אם אני לא טועה. עכשיו זה כבר הולמס פלייס.
27:21
פעם זה היה זאוס. ואני מגיע לזהאוס ומגיע.
27:25
בחורה בשם כרמל ואומרת לי. מה נשמע?
27:31
מה קורה תוך עושה לי סיבוב קצר? מקצוענית חבל על הזמן אין מילים.
27:35
תוך פחות משתי דקות של סיבוב היא כבר מבינה מה אני מחפש, רק על
27:40
בסיס זה שהיא כל כך מנוסה מלעשות את זה והיא אומרת לי תגיד, אתה
27:44
בזוגיות? אני אומר לה לא, היא אומרת לי, את
27:46
תקשיב פה. אני.
27:48
נותנת לך חודשיים. אתה כבר בזוגיות משהו כזה והמשיך
27:52
את הסיבוב והכל. רגיל כניסה.
27:55
כן, ולא התעסקה בזה יותר כלום נשבע לך קניתי מנוי לשנה הייתי שם
27:59
נראה לי 3 פעמים בכל השנה ביחד. רק בגלל המשפט הזה מבינה את
28:03
הכוונה. היא הצליחה להבין מה יזיז לי, מה
28:07
יעשה לי את הטריגר שאני אשים את הכסף ואגיד יאללה, אני קונה, אז
28:11
זה ככה. זאת אומרת למישהו אחר הייתה אומרת
28:13
את זה והוא היה אומר לעצמו בלב סיבה לא טוב, כאילו לא אני לא.
28:16
אין לי כוח להקים, הכרתי מישהי בחדר כושר אחר וזה היה גרוע.
28:20
אז עכשיו גם אני לא רוצה כאילו כל אחד בסוף בדיוק כל אחד בסוף יש לו
28:24
את מה שבעצם ישווקו לו כדי שהוא באמת.
28:27
יעשה את זה אז עכשיו, איך אני לצורך העניין?
28:30
עכשיו אני מאוד מאוד אוהב להתרכז בלייצר הרגלים.
28:33
חיוביים, זאת אומרת, זה שיש לך הרגל שלילי לצורך העניין שאתה
28:36
מגדיר אותו כשלילי. אז אם אתה מגדיר אותו כשלילי, אז
28:39
תפסיק איתו קודם כל, אבל אם אתה לא כזה, קשה לך להפסיק איתו לצורך
28:42
העניין. אז אז בסדר, כאילו אני יותר מאמין
28:45
בשיטה של ברזיל שמנצחת 4 3 מאשר אנגליה שתנצח 1 0 2 0 כאילו אני
28:50
מעדיף לנצח 435253 כי 1000 מה שווים כל החיים אם בסוף הכל צריך
28:55
להיות כזה מאוד בריאותי? ובריא וכזה קלורי וכאילו לפעמים
29:01
גם אתה בא לך קצת להנות מהדופמינה הקשוח והכל.
29:05
אבל יותר מזה, בסופו של יום, הרבה פעמים הנקרא לזה המוטיבציה הזאתי
29:11
של לעשות את הדבר הזה שאתה כאילו תמיד נגיד אני אומר לבר אם אני
29:16
אוכל מלא ירקות באותו יום אז אני יכול לדפוק גלידה, זה בסדר מה
29:19
שנקרא עכשיו לא בטוח שזה באמת בסדר ברמה של פרופסור שהוא מומחה
29:22
לתזונה, אבל במוח שלי זה נותן לי את היכולת גם לאכול דברים בריאים
29:26
ולכן מבחינתי בטוטאל זה דבר שהוא חיובי אז אני מאוד אוהב להתרכז
29:30
בלבנות הרגלים שהם הרגלים. חיוביים, אבל צריך גם להבין שאם
29:35
יש הרגל בסוף שאני ממנח אותו כהרגל.
29:37
שלילי, אז אני צריך לשנות אותו והשינוי שלו הוא לא עכשיו, משהו
29:42
שאני אתאמץ כל יום עד סוף החיים כדי להפסיק אותו, אלא זה עניין של
29:47
תקופת זמן מסוימת שאני צריך להתעלות על עצמי.
29:52
כמו. לעבוד על הדחיית סיפוקים שלי
29:56
ולייצר טריגר אחר. לדוגמה אם אני עכשיו רגיל להגיע
29:59
הביתה בערב לצורך העניין ובשעה 8 בערב לא יודע מה לעשות 5 כוסות
30:05
בירה? לא יודע, אני רגיל לזה.
30:07
אז הדרך הכי טובה לבנות הרגל אחר זה להגיע הביתה ולייצר לעצמי משהו
30:13
שהוא אחר, למשל לצאת לחוג שחמט כל יום או לצאת לעשות ריצה, או עכשיו
30:18
בפעם הראשונה זה איפה שאתה נמדד בכוח הרצון שלך.
30:22
אם אתה מסוגל עכשיו להיות. זה קיצון, זאת אומרת, זה לא איזה
30:26
שהוא הבדל של אני מתחיל בלשתות 3 כוסות בירה במקום 5 זה ממש ההפך.
30:31
במקום להיות בבית בצ'יליחר מקלחת עם 5 כוסות בירה אתה בחוץ פה חום.
30:36
מלכות ובגדי ספורט ורץ אז. הראשונה זה יהיה מאוד לא נעים אני
30:39
חייב להגיד אבל אבל זה כוח רצון, זה ההבדל.
30:44
זה מה שמבדיל. בן אדם שמצליח לבן אדם שלא מצליח
30:48
כי או שקשה עכשיו וטוב אחר כך או שטוב עכשיו וקשה אחר כך אתה לא
30:54
יכול שיהיה גם וגם וגם או שכן זאת אומרת אם אתה עובד מספיק על יצירת
30:59
הרגלים בריאים, חיוביים, טובים, מאוזנים אז הכל בסדר.
31:02
שוב אני אומר יכול להיות בן אדם. שהוא כל כך מבסוט על החיים של
31:06
עצמו לאורך כל היום שמבחינתו 5 כוסות בירה.
31:10
זה דבר שהוא נהדר ומצויין ואף אחד לא יגיד לו שלא כי חוץ.
31:13
מהרופא שלו. אז לא בטוח.
31:15
גם כי בוא נניח רגע שאותו בן אדם מוכן לאורך כל היום לעשות דברים
31:19
שיכפו על זה שהוא שותה 5 כוסות בירה ואולי 5 כוסות בירה זה באמת
31:23
מוגזם? אז שתי כוסות בירה בסדר?
31:25
כאילו גם את זה אפשר למנן. אבל בסוף הדבר שלי הכי מתנגד
31:28
אליו. זה כל הקטע שמישהו מגדיר לך מה
31:31
טוב לך ומה רע לך. אין דבר כזה.
31:33
יכול להיות שהבן אדם שמנסה להגדיר לך או שהוא מנסה למכור לך משהו,
31:35
או שהוא ספציפית לא טוב לו הסיפור הזה.
31:37
אבל כאילו הוא מה שנקרא אנחנו מראות בסוף הוא מדבר.
31:40
מדם מליבו, אבל זה לא אומר שזה המציאות שלי.
31:44
יכול להיות שלי משהו אחר, יעבוד הרבה יותר טוב ואני באופן אישי גם
31:47
מאוד מאוד מאמין בלהתעסק בלבנות הרגלים שהם הרגלים חיוביים.
31:52
עכשיו אנשים בסופו של יום לא חסר להם ידע.
31:56
כולם יודעים בסופו של יום מה טוב ומה לא טוב, וכולם יודעים שהכי
32:00
טוב זה להתאמן וללמוד ולישון טוב ולא לדחות דברים.
32:04
אז למה בפועל אנחנו בוחרים בדברים שהם דווקא בדיוק להיפך?
32:08
למה שאנחנו יודעים כי הפער הוא לא בידע אלא במנגנו?
32:12
לעצמם את המנגנון הזה של לקחת אחריות על החיים שלהם, את המנגנון
32:17
הזה של לייצר הרגלים אני לא. עכשיו כל ערב, שני או כל ערב
32:22
שלישי הרצה מרצוני המדהים לשים נעלי ספורט ולצאת לריצה.
32:27
לכן אני צריך להבין שאם זה חשוב לי אז אני מכניס את זה ליומן.
32:31
יש לנו פרק שמדבר על יומן שאני אז אני מכניס את זה ליומן של יומן של
32:35
מנכל אם אני לא טועה הכרנו זה משהו כזה ואני עושה את זה ובפעם
32:38
הראשונה זה נקרא כוח רצון. אני יודע שיותר קל המ?
32:44
כי מה לעשות, אנחנו יצורים פרימיטיביים שכזה.
32:46
הכל נקרא לזה חצי אוטומטי, בטח במוח הריאקטיבי במוח הלא רציונאלי
32:51
בתת מודע. אז ברור ברור שכאילו כמו ילד קטן
32:54
כזה, הוא תמיד רוצה את את הדבר הכי כיף שיהיה עכשיו.
32:57
אבל אם אני קצת יותר בוגר מזה ואני מבין איך החיים עובדים, אז
33:00
אני יכול לקחת שליטה ולהגיד היי. אומנם עכשיו ממש בא לי לעשות את
33:05
זה אבל מהיום אני עכשיו לצורך העניין חודשיים מנסה דרך אחרת
33:09
ויכול להיות שאחרי שעשיתי את הריצה בערב אז אין בעיה, אז אני
33:12
אשב ואני אשתה את הכוסות. בירה שלי בסדר אבל יכול להיות גם
33:15
שאחרי שנתחיל לעשות את ההרגל החדש, פתאום ההרגל הישן פחות
33:19
יעניין אותנו, פחות יהיה פחות יקסום לנו כי המון פעמים ההרגל
33:23
הישן הוא גם יושב על כל מיני דברים שלא קשורים באמת לבירה.
33:26
לפעמים זה פשוט שמשעמם לך, שאתה בודד, שאתה משועמם שיש לך קולות
33:30
בראש, רעשים בראש כל אחד ומה שבעצם עושה לו טוב.
33:34
ובעצם כל אחד זה מה הסיבה שהוא בעצם.
33:36
עושה, בין אם זה עכשיו מה שמביא לו דופמין או מה שבאמת טוב לו,
33:39
הוא גם. יש הרבה אנשים שברגע שהם עוברים
33:42
צד הם גם הופכים להיות קצת גוריים כזה במובן מסוים, כמו למשל יש
33:46
הרבה. סתם אנשים שרדו במשקל ופתאום הם
33:50
נותנים טיפים על ירידה במשקל או מגיפים או מלמדים או סדנאות
33:55
קורסים. איך אני עשיתי?
33:56
איך זה? כל מיני דברים כאלה.
33:59
מהפרקטיקה, תמיד הכי טוב ללמוד. ודבר שני, את יודעת, הפושע הכי
34:03
גדול, הוא יכול להיות גם החוקר הכי טוב.
34:05
נכון חד משמעית. בגלל זה אני אומרת כאילו דווקא
34:07
מהמקום הזה הם הופכים להיות בסוף. מלמדים.
34:13
זה גם מאוד עוזר להם בהתמודדות שלהם עם עצמם.
34:15
את יודעת, הרבה מכוני גמילה וכאלה.
34:17
הבעלים זה מישהו שפעם בעצמו היה מכור וזה עובד כאילו זה מוכיח את
34:21
עצמו. אז אם אני רגע מסכם את העניינים,
34:25
אז קודם כל אנחנו חייבים לפרק את המיתוס שכוח רצון הוא, אני פשוט
34:30
מחליט שלא. לא לא לא לא.
34:32
בן אדם שיש לו כוח רצון, זה בן אדם שכבר איך אני יכול לדעת אם יש
34:36
למישהו כוח רצון או אין לו כוח רצון קודם כל לבדוק האם יש לו
34:39
הרגלים. היום ברגע שבן אדם יש לי הרגל
34:41
הרגל זה דבר ענק. ענק ענק אז ברגע שיש לבן אדם הרגל
34:47
זה כבר הופך אותו לבן אדם מאוד מאוד מאוד מוצלח ברמה הכי בסיסית
34:51
שיש יכול להשיג את רוב מה שהוא ירצה בחיים שלו.
34:55
ואגב הדתיים נגיד הם אלופים בזה תחשבי יש אחרית יש מנחה יש ערבית
35:00
יש כל כך הרבה הרגלים שאת לא מכירה נגיד ידעת שבן אדם דתי
35:03
עכשיו מתעורר מה הוא עושה דבר ראשון מודה אני לפניך ואז הוא גם
35:07
נוטה לידיים ידעת שיש לאבא שלי נטלה מתחת למיטה?
35:10
יפה. יש כל או בן אדם דתי עכשיו יוצא
35:13
משירותים מה הוא עושה? חלולים חלולים.
35:16
כאשר יצר את האדם בחוכמה הוא ברא בונה קווים נקבים חלולים, חלולים,
35:20
גלוי וידוע לפני. בקיצור יש כל כך הרבה סוג של
35:25
סיבת. תוצאה באמת כל כך הרבה התאמות,
35:29
ולאורך היום זה. נכון?
35:32
אני תמיד אומר שמי שהכי צריך דת זה החילונים, לא הדתיים הדתיים
35:36
בסדר החילונים צריכים דת. ממש ככה אז קודם כל אנחנו מפרקים
35:41
את המיתוס הזה שכוח רצון זה אני יכול להחליט מה שאני רוצה.
35:45
לא כוח רצון זה בן אדם שכבר בנה לעצמו ויודע להמשיך לבנות לעצמו.
35:49
הרגה לי. זה מתחיל קודם כל ביכולת לדחות
35:54
סיפוקים. אם אני עכשיו כל דבר שאני רוצה
35:56
אני באותה שנייה עושה אותו ולא יודע לעשות אפילו 5 דקות של עצירה
36:00
או איזשהו מאמץ סביב זה יהיה לי מאוד מאוד קשה אחרי זה להיות עם
36:05
כוח רצון או לשלוט על החיים שלי, וזאת גם הסיבה למה כל כך חשוב
36:09
לחנך ילדים לדחיית סיפוקים. אם הילד כל דבר שהוא רוצה, אתה
36:13
אומר לו בטח קח בטח, בטח הנה הטלפון הנה הזה הנה פה, אז אחרי
36:17
זה הוא באמת יוצא, בן אדם שלא מבין איך מתמודדים עם החיים, כי
36:20
בחיים האמיתיים זה לא בדיוק עובד ככה, לא?
36:22
דבר שאנחנו רוצים, אנחנו מקבלים באותו באותה שנייה.
36:26
זה גם עוד מתקשר למשפט שאני מאוד מאמין בו שההזנחה מובילה להצלחה.
36:32
זאת אומרת שבסוף בן אדם שהוא מוזנח אז לא מוזנח ברמת רווחה אלא
36:35
מוזנח בקטע שלא מקבל כל מה שהוא רוצה.
36:37
הוא בסופו של יום זה שמצליח. כי מה לעשות, הוא כבר התאמן על
36:40
השריר. הכי חשוב שזה השריר של דחיית
36:43
סיפוקים המוח תמיד תמיד תמיד יעדיף את התגמול המיידי על פני
36:49
התגמול העתידי ולכן ההרגל הוא פשוט עוקף את המנגנון.
36:54
וצריך להכיר את זה. לפעמים אנשים פשוט לא מכירים את
36:56
זה, לא יודעים את זה ולכן הם לא עושים את זה.
36:59
אז הנה כל מי ששומע את הפרק עכשיו יודע, אין לו תירוצים, אחרי זה יש
37:03
לנו את העניין של המוח שלנו. צריך להבין את העניין הזה שהוא
37:08
בנוי להישרדות, לא להגשמה עצמית. אנחנו רוצים את ההגשמה העצמית כי
37:13
אנחנו יודעים מה יצא לנו מזה ואת הערך העצמי שיצא לנו מזה.
37:16
ואיך נרגיש עם זה וכל זה אבל ברמה הכי בסיסית שיש המוח שלנו קודם כל
37:21
מה שהכי מעניין אותו זה לשרוד. יש לזה המון המון.
37:25
כמובן התפלפלויות כל אחד והדת שלו והקהילה הרוחנית שלו.
37:29
ובאמת והבודהיזם מדבר על זה בצורה מטורפת ואסיינטולוגיה מדברת על זה
37:33
בצורה מטורפת וכל אחד ועדת היהודים מדברת על זה.
37:37
אבל בסוף בבסיס אנחנו צריכים להבין שמה שבאופן טבעי מנהל את
37:42
המשחק, זה הדופמין ואם אנחנו רוצים שמשהו אחר ינהל את המשחק אז
37:45
אנחנו צריכים לייצר הרגלים. זה קצת כמו שאני מקבל עכשיו למשל
37:50
לא יודע. לגו אני קיבלתי עכשיו לגו של.
37:54
של לא יודע מה של כלבים וחתולים אז אני יכול תאורטית פשוט לקחת את
37:58
כל החתיכות ולבנות מה שבא לי ולא אכפת לי שיש הוראות לבנות כלבים
38:02
וחתולים ואני גם יכול להגיד אוקיי, האם נצמד עכשיו להוראות
38:05
מסוימות? והנה בסוף ייצאו לי הכלבים
38:07
והחתולים כל אחד יבחר מה הוא רוצה אם הוא רוצה ללכת לפי ההוראות
38:10
שבסוף יבילו אותו לתוצאה הידועה והמוגדרת מראש או שהוא רוצה פשוט
38:14
לעשות מה שבא לו וייצא מה שבא לו. אני ממליץ על האופציה של דחיית
38:18
סיפוקים ושל להבין שהדופאמין זה דבר מעולה אבל זה צריך להיות
38:21
מנוהל. זה לא יכול להיות ככה לפי מה.
38:25
באותה שניה זה מה שאני עושה אחרי זה יש לנו את העניין של הרגלים
38:29
שבסופו של יום מה שאני רגיל לעשות, התת מודע שלי.
38:32
מה שאני כבר עשיתי המון המון פעמים הוא בסופו של יום זה שמכריע
38:37
על מה באמת אני אעשה עכשיו בן אדם שיש לו הרגלים חיוביים טובים
38:42
מוצקים יהיה לו הרבה יותר קל כביכול מאשר בן אדם ש שאין לו את
38:47
ההרגלים האלה כי באמצעות הרגלים אני בעצם עוקף את השלב של הבחירה.
38:52
אז שמישהו עכשיו למשל רגיל לשתות שתי כוסות בירה בערב הוא רואה
38:55
מישהו. שלא עושה את זה אז הוא אומר לעצמו
38:57
בלב אבל הייך בן אדם מולי לא רוצה את זה זה כזה כיף זה כזה טוב משהו
39:01
לא קולט זה שהבן אדם מולך אין לו בכלל את השלב שהוא בוחר אם לעשות
39:05
בירה או לא, כי הוא פשוט תוקף את זה כי הוא רגיל לעשות בערב משהו
39:07
אחר. הוא בכל ערב למשל פותח ספר וקורא
39:10
אותו כי הוא פשוט עושה את זה כל ערב וזה כבר לא בשלב של זה כמו
39:14
שאני יוצא לוקח את דבש וט לבה לטיול בקיצור אני לא עומד ואומר
39:17
לעצמי מה אני עכשיו מעדיף לעשות מקלחת ארוכה או להוציא את דבש ולא
39:22
אם אני רוצה לעשות מקלחת ארוכה אני לא אומר שאני לא אעשה את זה
39:24
אבל אני אעשה את זה ובכלל אחשוב על זה אחרת.
39:27
שני עשיתי את המחויבויות שלי ואת ההרגלים שלי ואת מה שאני עושה כל
39:30
יום. אז ככה הדבר הזה בסופו של יום
39:32
קורה עכשיו. למה זה בעצם קורה ככה?
39:35
כי אם המוח שלנו כל היום היה צריך להפעיל את האנרגיה ולחשוב מה
39:39
עכשיו אני עושה מה עכשיו אני עושה?
39:41
זה היה שורף המון המון אנרגיה, היינו נרדמים בארבע בצהריים, נראה
39:44
לי בזכות, בגלל זה הוא בעצם מייצר מנגנון של סוג של אוטומט כמו
39:49
הילוכים שאתה יכול לדני אתה יכול אוטומט אז האוטומט זה בעצם
39:51
ההרגלים שלך, מה אתה רגיל לעשות? איך אתה רגיל לעשות אז ככה הדבר
39:55
הזה בעצם. עובד אז אם אני ככה בעצם.
39:58
מסכם את זה, אז המוח הוא לא מוח טיפש, אף אחד לא טיפש, הוא פשוט
40:02
מוח חסכוני. הוא מעדיף את המוכר, את המיידי
40:06
מאשר את מה שעכשיו לך תתאמץ ולך תעשה את זה.
40:08
פעם ראשונה שפתאום הגוף שלי החליט שהוא חשוב לו פתאום לצאת לריצה,
40:13
לא? וואלה, אם הוא רגיל לשבת לו לעשות
40:15
כלום אז הוא תמיד יעדיף לקבל את הדופאמין באופן מיידי.
40:18
אבל אם אני מרגיל אותו למשהו אחר, ההרגל פתאום יראה לו הרבה יותר
40:22
אטרקטיבי והרבה יותר טבעי מאשר לעשות את מה שלפני.
40:26
שיצרתי את הרגל. על ההשוואה, אבל הרבה פעמים
40:31
חושבים שלפרוק אנרגיה למשל לכלב זה לזרוק לו כדור, לרוץ איתו
40:35
דברים כאלו ובסוף הרבה פעמים כלב מתעייף הכי הרבה למשל שמשחקים
40:40
איתו משחקים שטיפה מפעילים את הראש שמחביאים לו חטיפים והוא
40:44
צריך למצוא או דברים כאלה גישוש מסוים מהירח או או פקודה שאומרים
40:49
לו עכשיו למשל יש לי חטיף אסור לך אסור לך אז אל תזוז אל תזוז.
40:54
הדבר הזה שהוא מפעיל את הראש הוא הרבה הרבה יותר קשה מאשר המצב
40:57
האוטומטי הזה של אני זורקת כדור אתה מחזיר אני זורקת כדור אתה
41:00
מחזיר. מגניב וגם זה כלב אז יש לו בהרבה
41:03
מהגזעים יש להם באמת כל כך הרבה אנרגיה שהריצה הזאת היא בכלל לא.
41:06
יזם וזה בדיוק כאילו על הנקודה הזאת של המוח הוא לא כאילו העבודה
41:11
היינו נמים בארבע בצהריים, זה מרגיש לי ממש כאילו בדיוק על זה
41:14
עם כל. דבר, אז.
41:15
לגמרי. בוא נסכם ככה את החלק האחרון.
41:18
אז איך אחרי שלצורך העניין הבנתי שכוח רצון הוא לא היכולת להגיד
41:25
אני מחליט שא אלא הבנו שזה בעצם היכולת לבנות הרגלים?
41:30
והבנו שמלכתחילה המוח שלנו עובד על בסיס מה נותן לו דופמין יותר
41:35
מהיר? כי מבחינתו זו הישרדות ולכן צריך
41:38
לשנות את זה, והבנו שכשיש עכשיו תת מודע שיש עכשיו מה שנקרא הרגל
41:43
אז זה גובר על הדופמין כי. זה עוקף אותו.
41:47
זאת אומרת זה בכלל לא עובר דרך המוח שנקרא לזה שככה חושב מה מה
41:52
מעדיף או לא, אלא זה פשוט הרגל. אז בסופו של יום איך אני אז משנה
41:56
את ההרגל. אז קודם כל אני צריך לזהות את
41:59
הטריגר. נגיד אני עכשיו רגיל שכל יום בשעה
42:02
כזו וכזו, אז אני צריך להבין רגע למה זה קורה.
42:05
זה קורה כי אני לבד בבית כי אני משועמם כי אני הוא הטבר ואז מה
42:09
שאני בעצם עושה זה שאני בעצם רוצה להחליף את הפעולה ולהתרגל להחליף
42:13
את הפעולה ושמה בנקודה הזו זו הנקודה הזאת, הנקודה היחידה.
42:17
שבאמת מתבטא בה כוח הרצון והיא גם המכרעת.
42:20
האם אני ממשיך ועושה את מה שאני רגיל שזה הכי טבעי לי והכי נוח לי
42:24
והכי הישרדותי לי? או שבאותו רגע אני מתחיל לשנות
42:27
ואז אם גם למחרת אני משנה וגם למחרתים אני משנה +3 ימים וארבעה
42:30
וחמישה ושישה וכן הלאה. כל פעם שעשיתי את זה, זה הופך
42:33
להיות יותר ויותר קל. אני אתן דוגמא עוד נוספת ככה
42:37
מהחיים שלי. אז אני לצורך העניין מאוד הייתי
42:39
רגיל במשך המון המון שנים. לעשן וויד עם טבק של של סיגריות,
42:47
אוקיי. עכשיו לאורך החיים, לא פעם ולא
42:50
פעמיים החלפתי או לעשן נקי לגמרי או הייתי מעשן כל מיני תחליפים
42:57
כאלה. זה היה פחות מפותח מהיום.
42:59
אני חייב להגיד יום אחד אמרתי לעצמי וואלה, נעשה את זה עכשיו
43:03
כשחזרתי הביתה אז הזמנתי באמת את התחליף הזה או משהו כזה.
43:07
ואז הגיע אליי הביתה ואני כזה מחליף ואני מנסה את זה וקלטתי שזה
43:12
מגעיל זאת אומרת זה לא באותו טעם כמו של.
43:15
הטבק של שאתה מפרק סיגריה. מצד שני קלטתי שזה יותר בריא.
43:21
לי. זה יותר נכון לי כי הרבה פעמים
43:22
שאתה מעשן וויד עם סיגריות אתה מתחיל לעשן יותר ממה שאתה רוצה.
43:26
ממה שאני עצמי האמיתי שלי רוצה כי אתה בכלל הגוף שלך צריך את
43:30
הניקוטין, הוא לא צריך את הוויד אז מול עצמי החלטתי באותו יום
43:35
שאין בעיה הוויד זה אני מגיע לזה מקום חזק אני נהנה מזה זה מי
43:40
שיראה אותי מעשן ווייד לא יראה בן אדם שיושב ולא, אתה יודע, זה פחות
43:43
נראה ככה זה יותר דווקא להפך היצירתיות והחדוות עשייה וגם אם
43:47
זה מנוחה זה מצוין. אני תופס את זה כדבר מאוד חיובי,
43:50
מאוד טוב, מאוד בשליטה, אבל החלטתי שזה יותר נכון לי לעשות את
43:55
זה בלי הניקוטין, אז התחלתי לדבר על זה כמשהו חיובי.
43:59
התחלתי להגיד לעצמי וואי, איזה טעים זה, איך זה מרגיש טוב, איך
44:02
אני פתאום בלי ניקוטין, ופוי טופיל בלי הזה ובלי אפ הפה ובלי
44:05
אשם. ומתוך זה שזה הגיע לי ממקום חזק
44:08
ומתוך זה שאני אומר לעצמי זהו אז גם דאגתי בעצם להעיף לפח את כל.
44:14
הסיגריות שעוד היו לי ואני דואג שיהיה לי רק את.
44:18
הטאבו ללא כל, ללא הניקוטין. מיום ליום זהו היום אני יכול
44:22
להגיד לך שאני כשאני יושב עם מישהו נגיד עכשיו הוא מעשן ג'וינט
44:26
ויש בו לא יודע את הטבק של הסיגריה אני לא רוצה עכשיו זה לא
44:30
שאני חושב עם עצמי ואומר מה את אומרת אני אקח או לא אקח אלא
44:33
אוטומטית יוצאת לי תגובה שלא מה פתאום אני לא רוצה זה עם ניקוטין
44:37
כי כאילו כי באמת במוח שלי אני באמת לא רוצה את זה כשאני רגיל
44:40
להגיד לא לא לא לא ושלי זה הכי טוב ושלי זה הכי מוצלח ושלי זה
44:45
הכי שווה ושלי זה הכי בריא ושלי זה הכי הכי.
44:47
אז זה הופך להיות באמת כזה. אז זו דוגמא לאיך שיניתי משהו
44:51
בחיים שלי שהנה יש בו, יש בו משהו שהוא התמכרותי ברמה, את יודעת,
44:55
גופנית. כמה הפרק שלנו יהיה קשה לאנשים
44:59
שההתמכרות שלהם היא בדיוק מהמקום הזה, שהיא גם פיזיולוגית, שאנשים
45:03
שהם רגילים לעשן קופסה ביום כאילו זה זה.
45:06
שווה לפרק את זה אז לצעדים לשאול את עצמך אוקיי עזוב את כל החיים
45:11
עזוב אני לא עכשיו מחליף את זה לכל החיים בסדר אבל היום אתה
45:13
מסוגל להחליף את זה במשהו אחר. תחליף למחרת לשאול את עצמך היום.
45:18
רק היום אני מסיים. כן, יש לי כוח רצון חזק אני אשנה
45:22
את זה למחרת היום אני מסכים. כאילו אני מסתכל על התהליך כיום
45:26
ביומו. כל יום זה הופך ליותר קל כי שוב
45:29
הכל בנוי על הרגל גם כשאתה עכשיו למשל מתחיל לקחת כדור מסוים כמו
45:34
הטנט, ריטלין, קונצרטה, כל אחד ומה שהוא לוקח.
45:37
לצורך העניין בפעם הראשונה שאתה לוקח את זה, אתה בכלל לא מרגיש
45:40
כאילו אין לזה הבדל גדול, ואז הפעם השנייה השלישית פתאום אחרי
45:43
שבועיים, אתה מרגיש איזה חבל על הזמן, ואז גם כשאתה עוצר עם זה,
45:46
זה לא ביום הראשון שעצרת, אתה אומר, עכשיו אני לא מרגיש כלום,
45:49
אלא זה תהליך. בקיצור אז בשביל.
45:51
אדם שיש לו כוח רצון חזק, אני חייב להיות בן אדם שמסוגל לבנות
45:56
לעצמי את ההרגלים הנכונים. לי אין טוב ואין רע.
45:59
אף אחד לא ישכנע אותי שלשתות אלכוהול זה טוב או זה רע או לא
46:03
יודע מה לאכול בורגרנט זה טוב או זה רע, זה הכל עניין של מכלול של
46:07
איך הבן אדם תופס את המציאות מול עצמו.
46:10
עוד דוגמה זה הפוצ'יוולי שוואלה, אני כאילו כל פעם שיש פוצ'יוולי
46:14
זה בדרך כלל בשבע בבוקר או משהו כזה ותאמיני לי אני לא כמוך אין
46:19
יום אחד בחיי. שקמתי בשעה כל כך מוקדמת ואמרתי
46:24
לעצמי איזה יופי היום אני אחזור הביתה מוקדם יותר למה 1000 אני לא
46:28
חוזר הביתה מוקדם יותר ובית גם אם הייתי חוזר מוקדם יותר אני לא
46:32
אוהב את זה. אני לא בן אדם של בוקר, אני בן
46:34
אדם של לילה, אני מעדיף להישאר עד 3 4 בבוקר מאשר להיות ער בשש
46:39
בבוקר זה כאילו מטורף בעיניי לחלוטין, אבל שאומרים לי פותחים
46:43
את ההרשמה לפוצ'יולי. קודם כל אני מגיע קודם כל אני
46:46
מסמן שכן, אחרי זה לך תעשה לעצמך פדיחות.
46:50
שאתה מגיע ולא מגיע יעיפו אותך מהקבוצה יסתכלו עליך בעין לא טובה
46:54
בצדק אגב אז אז גם כאן. הכוח, הרצון, הוא היכולת לשנות את
47:00
ההרגלים. לבנות הרגלים זה לא שבן אדם עכשיו
47:04
קל לו להחליט כי יש לו כוח רצון חזק.
47:05
ואם אני רגע מחבר את זה לתחילת הפרק אז האח של הדסה, זה לא שאני
47:11
לצורך העניין, יש לי כוח רצון כי הוא אמר אתה זה כי יש לך כוח
47:15
רצון, כוח רצון. ככה הוא אמר לי אתה לא, זה לא
47:17
משפיע כי יש לך כוח רצון. אני כשאני מעשן אין לי כוח רצון
47:20
ככה הוא אומר. לא, לא חביבי לא אני פשוט דואג
47:24
לבנות לעצמי את ההרגלים הנכונים, וכחלק מזה שאני יודע לבנות לעצמי
47:28
את ההרגלים הנכונים אז גם אין לי בעיה לבנות הרגל של לעשן כל יום
47:32
לצורך העניין בערב אחרי העבודה, לצורך העניין.
47:34
למה? כי אני יודע שזה לא יזיז אותי
47:37
מהסנטר שלי, אני יודע שאני אמשיך נכון כי אבל איך יש לי סנטר חזק?
47:41
כי כמו שאני יודע לבנות לעצמי הרגל של יאללה בוא נעשן כי זה
47:45
נחמד לי כי זה עושה לי שקט כי זה כיף לי כי זה כי זה מגניב לי או
47:48
מכל סיבה כזו או אחרת אז אני גם יודע באותה מידה במהלך יום העבודה
47:51
שלי לבנות. מה זאת אומרת?
47:54
הלוז שלי הוא מלא? אני לא עכשיו עושה פגישה ואז יש
47:57
לי 10 דקות הפסקה ואז פגישה ועשר אין דבר כזה יש פגישה ולפני שהיא
48:01
מסתיימת מתחילה הפגישה הבאה ותוך כדי הפגישה הבאה.
48:04
נכון ככה זה עובד כי אני רגיל גם לזה אז זה קצת כמו בג'ודו שאתה
48:10
יכול להתנגד לכוח של היריב שלך ואתה יכול לקחת את הכוח של היריב
48:13
ולמנף אותו כדי להפיל אותו אז זה ככה אני מסתכל על זה אני לא רואה
48:17
את זה עכשיו כמשהו שהוא שלילי כי אני אוהב לאכול מגנום בלילה מה מה
48:21
זה השטויות האלה? אני אוכל מגנון בלילה אבל אני
48:23
מגיע לזה ממקום חזק של בן אדם שלאורך כל היום שלו יתנהל באותה
48:27
מידה אני לא רק אחרי הנקרא לזה התאוות או רק אחרי המה לי
48:31
והדופמין אלא מבחינתי גם יודע לעשות דברים שהדופמין מגיע הרבה
48:34
יותר מאוחר. זה חלק מהסיפור של כוח רצון, כוח
48:37
רצון. במילים אחרות זה הכוח לבנות
48:39
ולשנות הרגלים. אז אם אני רוצה חיים אחרים, אני
48:44
לא יכול להמשיך להילחם רק בהחלטות.
48:46
אני צריך לשכתב את ההרגלים שלי, את הדפוסים שלי, כוח, רצון אמיתי.
48:51
לא מתחיל ברע של מוטיבציה, אלא בהנדסה שקטה של בניית הרגלים.
48:58
ההרגלים זה הדבר הכי הכי הכי חשוב, במיוחד לאנשים שיש להם את
49:02
הקשר והריכוז, כי בסופו של יום מה זה קשב וריכוז, קשב וריכוז.
49:06
זה אומר שהבן אדם הקולטנים של הדופמין לא עובדים כל כך טוב ואז
49:12
אומר שאני צריך להתאמץ הרבה יותר כדי לקבל את אותה מנת דופמין.
49:16
את אותה הרגשה דופמין כמו שבר תקבל מהדבר הכי קל כמו לשתות כוס
49:20
מים אז עצם זה שבן אדם יש לו קשב וריכוז זה יכול להוביל אותו למקום
49:24
הכי מדהים בעולם כי במילים אחרות הוא לומד לעבוד יותר קשה בשביל
49:28
לקבל דופמין שמישהו אחר רק שותה כוס מים יקבל את אותה רמת דופמין.
49:31
מה זה אומר? זה אומר שהוא מתחיל להתרגל לעבוד
49:34
קשה להתאמץ ובגלל זה. המון המון אנשים שהם דווקא מאוד
49:38
דופמינים הם אלו שמצליחים הם אלו שמנהלים את העולם, מנהלים חברות,
49:43
מצליחים להגשים את היעדים ואת הדברים חשובים להם, כי להם זה לא
49:48
בא בקלות. מה שנקרא, יש משהו שהיית רוצה
49:50
להוסיף להגיד? נראה לי שהיה אחלה פרק שווה לשבת
49:56
לעשות רגע רשימת הרגלים להבין. ולבנות כל יום לקראת הדברים הבאים
50:02
לראות מה. חשוב שלהיות אותנטים כלפי זה לא
50:06
להגיד אה שהרגל כזה וכזה אז כנראה שגם אני צריך את ההרגל הזה.
50:10
או יובל אמרה שכך וכך וכך אני אעשה.
50:14
כמו שיובל לא לא לא אין טוב ואין רע חברה כל אחד מה שמתאים לו איך
50:19
יודעים מה מתאים לך דבר עם עצמך מה בא לדבר עם עצמך בסוף אתה
50:23
יודע, את יודעת, כשהחיים הם בריאים וטובים אז אתה לא שם לב
50:27
למחשבה יותר מידי עכשיו אין לך עכשיו תשומת לב מאוד חזקה.
50:31
למחשבות שלך אתה פשוט חי את ההווה שלך והכל כיף והכל מגניב והכל
50:34
נחמד והכל זורם. ואתה, אתה באיזה מיינדפולנס כזה
50:38
מאוד נקרא לזה חזק ומתי אתה יודע שאתה לא במצב הכי מדהים שאתה כל
50:42
הזמן הכי לחשוב ולחשוב, להיות במודעות למחשבות שלך?
50:45
זה קצת כמו שנגיד אתה נפגש עם חבר טוב אז אתה לא יושב ומתחיל לחשוב
50:49
על מה תדברו או על מה, על מה תעשו או כי אתה יודע שאתה לא צריך את
50:53
זה כי זה פשוט זורם וגם עם שניכם תשתקו את מי זה מעניין בכלל נשתוק
50:56
נו יאללה אחלה כאילו ניכנס לבריכה או אני אלך לשמוע שיר או מה זה
50:59
משנה שאתה עכשיו מתחיל להיות במוד כזה של רגע.
51:03
מה? מה מה עכשיו?
51:04
מה עושים? איך אני אדאג שלא יהיה שקט?
51:05
מביך. איך אני אדאג שלא טוב אגב, גם
51:08
כשמקליטים פרק אם זה פרק שהוא על נושא שהוא מעניין שהוא זורם, שיש
51:12
מלא דוגמאות. פוגש אותי ממלא מקומות זה פוגש
51:15
אותך וכזה מאוד קל לי את הפרק. לעומת זאת אם עכשיו זה זה נושא
51:18
שהוא קצת יותר רחוק מאיתנו, אז אנחנו פתאום מתחילים למצוא את
51:21
עצמנו חושדים וכותבים מלא נקודות ומלא ואז זה מראה שגם הפרק קצת
51:25
בדרך. כלל יוצא הגיב בפרק האחרון שהרגיש
51:28
את האנרגיה שלך למשל, דיברנו על האני בפרק הקודם, אז זה משהו
51:31
שמרגישים. נראה לי גם קשה לזייף את זה.
51:33
גם שיחות של חברים, גם בפרקים הפודקאסט.
51:35
אני שמח מאוד לשמוע. גם אני אגב, קיבלתי לא מעט
51:38
פידבקים על החלק של במיוחד על החלק האחרון שדיברתי קצת על.
51:43
הקטע שהייתי שמח לראות קצת יותר השפעה.
51:45
בזכות הפודקאסט והרבה חברה שלחו לי הודעות כזה.
51:48
וואי תקשיב אף פעם לא שלחתי לך הודעה אבל רציתי שתדע שכאילו
51:51
הפודקאסט הזה הוא משמעותי בשבילי והוא חשוב לי וזה כן אז היה ככה
51:56
אפילו לא שלחתי לך את ההודעות שזה בדרך כלל אני עושה סתם כי זה היה
51:58
כנראה בסוף שבוע אבל כן זה זה באמת קורה.
52:02
והנה זו עוד דוגמה. גם הפודקאסט הזה הוא באמת דוגמה
52:04
של צעד אחורה בשביל שניים קדימה לא תמיד אנחנו יושבים פה והדבר
52:09
שהכי מדהים או מתחשק לי לעשות זה לשבת ולהקליט פרק לפעמים זה קצת
52:13
יותר מורכב, לפעמים יש לוז כבר שהוא מלא, לפעמים זה בא על חשבון.
52:17
אבל כשממשיכים ובונים את ההרגל הזה שבוע אחרי שבוע, זה הופך
52:20
להיות יותר ויותר קל. הנה היום הגעתי אלייך עם נקודות
52:23
בזמן, מה שנקרא. זהו.
52:25
אז תודה רבה שהאזנתם ותודה רבה על כל ההודעות והחום ואהבה ואנחנו
52:30
נתראה בפרק הבא יאללה ביי. גדלתי בשומרון קשב וריכוז, המון
52:37
כדורגל מקום ראשון העיקר לא לישון אני בן 10 הלם סבא אעשה קסם איך
52:43
בעצם 12 שלוקים קרים, מכירות של החיים, המצב אנוש, היצע וביקוש
52:50
13. פליירים כל היום בקור, בחום קברתי
52:53
בחול פוטרתי למדתי אמון מעל הכל. 16.
52:57
קוסם אמיתי עסק פגזי 70,000 ש"ח בחודשי השיא.
53:02
עושה עם זה לשחק, לשחק, זה לשווק מקל הקסעים מתפרק עורכי דין
53:06
התחלתי לשווק בפודקאסט שלי, אשתף מניסיוני לשווק ולמנכ"ל, ממש כמו
53:11
עשהאל, בלי פילטרים או עריכות. אין סודות שימו אוזניות פרק של
53:16
השמחות.