Latest / לפרק את הבאז / 2026_29_10 כשהסוכנים מתחילים לנהל את העולם: אבטחה, כסף והקרב על השליטה ב-AI

Transcript

2026_29_10 כשהסוכנים מתחילים לנהל את העולם: אבטחה, כסף והקרב על השליטה ב-AI · לפרק את הבאז

• 0:00
  דקל: בוקר טוב שירון[cite: 1]
• 0:02
  שירון: בוקר טוב דקל, מה שלומך?[cite: 1]
• 0:05
  דקל: בסדר גמור, ברוכים הבאים ללפרק את הבאז, נדבר על מה קרה השבוע[cite: 1]. קודם כל אני רוצה להתחיל בפעילויות של אנתרופיק, אנתרופיק קודם כל לקראת הנפקה, דפדפים, קראתי באיזשהו מקום שיש סעיף מיוחד בהנפקה שלהם שמזהיר שהמוצר שלהם הולך להרוס את העולם... איזושהי הנפקה אירונית[cite: 1].
• 0:15
  שירון: חיכו להנפקה הזאת המון המון זמן...[cite: 1]
• 0:18
  דקל: כן, יהיה מעניין לראות, כאילו, מה קורה בכלל בשוק כתוצאה מהנפקה כזאת גדולה[cite: 1]. מה שאבל במקביל הם עושים, מתחילים לברר עם משפטנים על איך נכון או מה גבולות הגזרה של סוכן כשהוא עושה משא ומתן על מחירים, שהוא סוגר עסקאות, בעצם מי אחראי בכל אחד מהמצבים האלה[cite: 1].
• 0:30
  שירון: אז הם מכינים את עצמם לאיזושהי רגולציה בעצם[cite: 1].
• 0:35
  דקל: אני חושב שהם מנסים לייצר את הרגולציה, קצת מה שהם עשו עם MCP מבחינת הסטנדרט של איך מפעילים כלים, אז עכשיו להבין, לעשות איזושהי מסגרת כזו שלתוכה חברות יוכלו לייצר מוצרים[cite: 1]. בסוף מה שיפה באמת בחברה הזאת שהיא, מלבד השיווק המדהים שיש לה, היא גם מייצרת לעצמה את המציאות, היא כל הזמן דוחפת לכיוון שיהיה לה יותר נוח, כמובן כולם עושים את זה אבל לדעתי עושה את זה באמת בצורה מופלאה לגמרי[cite: 1]. ובמסגרת היוזמות האלה הם גם פרסמו כלי חדש או תוסף חדש, קלוד דואט, אה האינסטינקט, הרמס, עוזר אישי, אה ש...[cite: 1]
• 0:55
  שירון: אז זה גם להם יש עכשיו[cite: 1].
• 0:58
  דקל: גם להם, היו חייבים להיכנס לטרנד, בטח אחרי ש-OpenAI נכנסו, כבר דיברנו על זה בפעמים הקודמות... צריך לראות איך השוק הזה מתפרס להמון המון מוצרים ובסוף אני רואה את זה עובר איזושהי קונסולידציה ומתחבר בסוף לכמה מוצרים מובילים[cite: 1]. כן זה באמת מעניין מי יתפוס, כי כל אחד באמת מוציא לעצמו את העוזר האישי אבל לא ראיתי אחד כזה שממש כולם משתמשים בו, דווקא הרוב מי שאני מכיר משתמש באיזה קוד פתוח כאלה ואחרים, לאו דווקא של אחת מחברות החזית אבל זה בהחלט מעניין[cite: 1]. עוד טרנד שהולך ותופס תאוצה ולדעתי ילווה אותנו הרבה שנים, זה בעצם המודלים הקטנים שהם לא LLM, קצת כמו ג'ב שראינו אצל טייפסייף[cite: 1]. אז קלאודפלייר גם מוציאה מודל שהם קוראים לו קלייריק... שבעצם הרעיון שלו זה שאתה יכול לתת לו איזשהו טקסט ולהגיד לו תסכום לי את כל העלויות שכתובות בטקסט או תשלח לו חשבונית ולהגיד לו מה הטוטאל של החשבונית, מה המע"מ...[cite: 1]
• 1:25
  שירון: אז זה לא בדיוק מודל החלטה כמו ג'ב אבל זה זה מודל...[cite: 1]
• 1:30
  דקל: נכון נכון, לא מודל החלטה, אבל אני אומר זה דומה לזה וזה שזה לא מודל שפה שאתה מכניס לו שפה והוא מוציא שפה, אלא אתה מכניס לו שפה והוא מוציא לך איזשהו מספר[cite: 1]. יש לו פונקציונליות מאוד ספציפית שלשם זה הוא נוצר. כן, הוא גם מהיר יותר, גם זול יותר, ואז אה... שוב, אני עדיין לא ראיתי מספיק מדדים שמראים כמה הכלים האלה מדויקים, אז זה גם יצטרך לראות, אבל אני חושב שזה בכלל חלק מהתופעה הזאת שאנשים כבר מקבלים את ה-machine learning כאילו ומבינים שזה אקוסיסטם וזה לא רק LLM וכל מודל יש לו את ה-pros and cons, את האזורים שהוא טוב בהם[cite: 1]. ובסוף, בדיוק, ובסוף יהיה שילוב של מודלים שמייצרים איזשהו פייפליין כדי להביא את התוצאה האופטימלית ביותר[cite: 1]. ומה שיפה במודלים הקטנים זה שאפשר להריץ אותם על מכשירי קצה, ואז הם יכולים ממש לחסוך כאילו זמן שרת, אתה יכול בתוך איזושהי אפליקציה ב-client side כבר לשים מודל כמו ג'ב ולהגיד, לשאול רגע לאיזה מחלקה השאלה הזאת צריכה להיות ואז להפנות עם זה לעשות קריאת API הרבה יותר ממוקדת לאזור שצריך, במקום לזרוק את זה כאילו ל-backend, לעשות LLM שיגיד לאיזה מחלקה, מה התשובה ובעצם דברים שעולים הרבה יותר, אתה משתמש בכוח עיבוד של ה-client וזה הרבה יותר קל[cite: 1]. עברו כמה ימים מאז, אבל לייט LLM נפרצה שוב[cite: 1].
• 2:10
  שירון: היה מלא אירועי סקיוריטי בתקופה האחרונה, זה גם לייט LLM עם שיתוף של PHP שאולי פחות קשור לעולמות שלנו, אבל החיבור הזה ביחד הפך לרעש בלתי פוסק ברשתות וממש השפיע על המון המון חברות[cite: 1]. לייט LLM צריך לומר שזה לא פעם ראשונה שפריצה משמעותית פוגשת אותם, בהתחשב בעובדה שאנחנו רואים לייט LLM בהמון המון ארגונים כחלק מאיזשהו סטנדרט שנוצר, שבו הארגון שם לייט LLM בחזית ואז יודע לשנות את ה-backend מאחורי הקלעים, אז לייט LLM הופך להיות באמת רכיב עיקרי בארגונים והנושא של הפריצות אבטחה האלה שמתגלים לא מעט מעלה שאלה וסוגיה מאוד משמעותית[cite: 1].
• 2:40
  דקל: בהחלט מדאיג[cite: 1]. ועוד פקטור במחשבה של Build versus Buy, אני מכיר כמה חברות שבאמת הלכו על Build בגלל שכבר אומרות זה מאוד קשה לשלוט בחולשות שיש היום, למרות שאני חושב שבטווח הארוך הדברים יהיו הרבה יותר מאובטחים וזה יאפשר למוצרים להיות מובטחים ממה שיש היום, כי יהיה גם יותר קל למצוא את החולשות האלה[cite: 1]. גם Railway, חברה שמאפשרת להשתמש ב-AI דרך הענן שלה, נפרצה, המון המון API keys זלגו, מכיר אנשים שאנתרופיק הצילה אותם בזה שברגע שיש ספייק הם בעצם עוצרים אותך, אז הם ממש עצרו אותם, שלחו מייל... יש לך איזשהו שימוש חריג ואז אנשים יכלו לגלגל את המפתחות[cite: 1].
• 3:05
  שירון: אני גם שומע בקבוצות כל מיני אנשים שאומרים "אין לי כוח לגלגל את המפתחות, אני לא זה", אבל בסוף אתם יכולים לשלם על זה, כן? זה הכל תלוי כמה כסף יש לכם שם[cite: 1].
• 3:12
  דקל: מה שמוזר בהודעה זה שהם די לא פירטו מה האפקט של זה או מה המסקנות של האירוע, הם כן המליצו באמת להחליף API keys וכל secret ששמור אצלך, אבל...[cite: 1]
• 3:20
  שירון: נראה לי ברגע שהם אומרים לך להחליף API keys אתה מבין שזה היה חמור, ואולי הם לא יודעים להגיד גם דרך אגב, וזה בעיה, אבל יכול להיות שבאמת אין להם מספיק מידע בלוגים שלהם שהם הצליחו להוציא[cite: 1].
• 3:30
  דקל: כנראה[cite: 1]. עוד איזשהו טרנד שמתחיל להיות זה חברות שאומרות שיתחילו לגבות כסף על שימוש אייג'נטי, זאת אומרת אם נגיד עכשיו תבקש מהסוכן שלך ללכת לקרוא דברים ב-Salesforce, סיילספורס אומרים אנחנו נגבה ממך על הקריאות האלה עוד כסף[cite: 1]. בגדול זה נשמע כאילו שהם עוברים למודל שגובים לפי שימוש על API, מה שלא היה עד עכשיו, אז מעניין לראות איך...[cite: 1]
• 3:45
  שירון: אני חושב שחיכינו, חיכינו לראשון שיבוא ויעשה את זה ובאמת ישנה את התצורה...[cite: 1]
• 3:50
  דקל: כן, מעניין אותי כאילו עד כמה זה א' יהיה, כי הם בעצם משנים את המודל תמחור ואז אולי זה יעלה הרבה כאילו, התוכנה שלהם תעלה הרבה יותר כסף ואז ארגונים כאילו יהיה להם יותר תמריץ אולי לשקול איזשהו מעבר[cite: 1]. וגם עד כמה זה ידחוף את כל מערכות האינטגרציה להשתמש ב-computer use, כי בסוף אם יש לי computer use בטח בתוכנה שהיא web-based, אני לא תמיד צריך את ה-API המסודר, אני יכול גם לעבוד מתוך הדפדפן ולעשות אינטגרציות כאלה, ולאט לאט זה נהיה יותר טוב, אפרופו ה-computer use, אז אופן AI שחררה את טרה 6 שזה בעצם מודל שהוא הרבה יותר מכוון computer use[cite: 1].
• 4:15
  שירון: אז ממש מכוונים אותו לשם, אני עדיין לא ראיתי אפליקציות שמתעלות את זה כמו שצריך, זה עדיין גם לא טריוויאלי לפתח כאלה, אבל אני חושב שנראה את זה יותר ויותר וכן אני יודע שיש יותר סטנדרטיזציה בתחום ותוכנות ממש שמאפשרות לך להיכנס לחשוף APIים לא remote, כאילו לוקאליים, שאתה יכול כאילו בעצם להיכנס אליהם, זה קיים ב-Windows כבר הרבה עם הרבה תוכנות שמממשות PowerShell, APIים של PowerShell אבל אני חושב שנראה את זה יותר כי אז ה-computer use נהיה הרבה יותר פשוט וזה לא תמונות שתוכנות לך מלא scraping ודברים כאלה לגמרי[cite: 1].
• 4:40
  דקל: גיטהאב, גיטהאב היה כנס של גיטהאב יוניברס אתמול ויצאו כמה הכרזות מאוד מעניינות במסגרת גיטהאב קופיילוט, הראשון זה קופיילוט פיוז'ן שבעצם אה לוקח פרומפט או משימה שלמה ויודע לפרק את המשימה לכמה מודלים שונים שכל אחד יקבל איזשהו סאב טאסק והוא יבצע את הסאב טאסק הספציפי ובסוף יהיה איזשהי קונסולידציה אחת, המטרה של זה היא כמובן להוריד עלויות ולהביא לך את האופטימיזציה כמה שיותר אופטימלי, את השימוש במודל אל מול המשימה באמת כדי לחסוך טוקנים ולהביא לך את האיכות הכי גבוהה[cite: 1]. והכרזה נוספת במסגרת יוניברס הייתה קופיילוט פרוג'קטס, זה בעצם לוקח כמה רפוזיטורים שיש לך באנטרפרייז הגיטהאב אנטרפרייז שלך ובעצם יודע לעשות חיבור ואינטגרציות ממש יודע לבוא ולרוץ על כמה רפוזיטורים ובעצם להכניס פיצ'ר שרלוונטי לכמה סרוויסים שונים אז הוא יודע לקחת ולהסתכל על הכל ולדחוף את הפיצ'ר הזה באמת לכל לכל הרפוזיטורים הרלוונטיים ולעשות את השינוי שם וזה כבר לא מוגבל לסקופ ספציפי של פרויקט אחד רפוזיטורי אחד וכן הלאה[cite: 1]. אלה שני הדברים המעניינים[cite: 1].
• 5:15
  שירון: זה מעניין איך זה באמת שונה מפשוט לשים את הסוכן על רוט של איזה ספריה שממנה יוצאים איזה הרבה רפוזיטורים...[cite: 1]
• 5:20
  דקל: אז הרעיון הוא שהוא ממפה כל אחד מהרפוזיטורים ואז יודע להשתמש סוג של בריין כזה, יודע להשתמש רק בחלק הרלוונטי עם הקישוריות ביניהם, אתה יודע, שוב חוזרים לקומפני בריין אז זה אורגניזיישן בריין כזה סביב הקוד שלך[cite: 1].
• 5:30
  שירון: אוקיי, קוון Qwen 38, אה בעצם חברת קוהיר עשתה ניסוי שבו היא נתנה עבדה עם מודלים של Qwen וראתה שבאחד הניסויים היה ניסיון שליחה של מידע לשרתים של עליבאבא...[cite: 1] עליבאבא מצידם אומרים זה חלק מהאימון שלנו בעצם, זה איזשהו שרת בדיקות, זה לא איזה משהו שהוא ניסה לשלוח מידע אלא אנחנו אומרים לו לשלוח לשם את הלוגים אז בגלל זה הוא ניסה גם לשלוח, אבל זה רק מצביע בעצם על הדרך, ההשפעה שיש לטריינינג על הראנטיים בפועל וש... שוב, שלפעמים מודלים יכולים לשלוח מידע לכל מיני מקומות שאתם לא... או יכולים לנסות לשלוח מידע, פה במקרה הזה הוא נחסם על ידי השרתים של התשתית של קוהיר... אבל זה כן עוד נקודה מעניינת ש... בתוך הלוגים של המודל עצמו לא היה, הוא דווקא אמר 'אני לא הולך להשתמש בכלים בריצה הזאתי אני לא אפעיל שום כלי' ובכל זאת הוא בעצם ניסה לגשת לשרת חיצוני[cite: 1].
• 6:05
  דקל: מעניין[cite: 1]. עוד הפריצות המדעיות של OpenAI, אנחנו שומעים על כל מיני רצון לשיתופי פעולה עם חברות פארמה בעצם כדי להאיץ פיתוח של תרופות, אז כל אחת מנסה בעצם לבוא ולתת ערך באזור המדעי, מעניין מאוד לאן זה ילך ומעניין את הערך שזה ייתן אחרי זה לחברות, האם הם באמת יהיו חוץ מספקיות מודלים, גם יאמצו כל מיני אפיקים מסחריים אחרים[cite: 1]. סוכנים של OpenAI מצאו מעקף לתקשורת בין שני מחשבים מבודדים, עכשיו זה מבודדים כביכול, בעצם הייתה איזה שהיא פעילות רד טים שעשו באופנאיי שחוקרים בעצם עבדו עם הסוכנים וגם כחלק מהעבדו עם הסוכנים זה אומר שהם גם עזרו להם לחשוב על כל מיני שיטות שבהם הם יכולים לתקשר אחד עם השני ובאמת הם הצליחו[cite: 1]. בסדר, אני חושב שחוץ מהכותרת הזאת של עוד פעם סוכנים זה, זה בסוף מוצאים איזה שהוא רכיב משותף, אנחנו כבר מכירים את זה מהפריצות האחרות, יש רכיב משותף בתוך הרכיב המשותף יש דרך לתת סיגנלים, מנצלים את זה כדי לתת סיגנל אחד לשני, יש להם יכולת טובה מאוד לקלוט את הסיגנלים האלה ואז בעצם נוצרת תקשורת, אז זה לדעתי עוד נקודה מעניינת[cite: 1]. וזהו, אני חושב שאין לנו... פרק גדוש[cite: 1].
• 6:50
  שירון: הרבה עדכונים, כן לגמרי[cite: 1].
• 6:53
  דקל: אז תודה לכם, תודה שירון[cite: 1].
• 6:56
  שירון: תודה רבה. תודה[cite: 1].