Latest / לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל / פרק 98 - אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

Transcript

פרק 98 - אלוהים נמצא בפרטים הקטנים · לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל

0:00
היי חברים יקרים מה המצב? 98 כבר כאן בפרק הזה דיברנו על כך
0:03
שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים אז אם בא לכם להעלות את הסטנדרט פרק 98
0:09
מתחילים. גדלתי בשומרון קשב וריכוז, המון
0:16
כדורגל מקום ראשון העיקר לא לישון אני בן 10 הלם סבא אעשה קסם איך
0:22
בעצם 12 שלוקים קרים, מכירות של החיים, המצב אנוש, היצע וביקוש.
0:29
13. פליירים כל היום בקור, בחום קברתי
0:32
בחול פוטרתי, למדתי אמון מעל הכול 16.
0:37
קוסם אמיתי עסק פגזי 70,000 ש"ח. בחודשי השיא קוסם זה לשחק, לשחק
0:43
זה לשווק מקל הקסעים מתפרק עורכי דין התחלתי לשווק בפודקאסט שלי,
0:48
אשתף מניסיוני לשווק ולמנכ"ל, ממש כמו עשהאל, בלי פילטרים או
0:52
עריכות. אין סודות שימו או אזניות פרק של
0:55
הסמכות. טוב אז פרק 98 בפרק הזה אנחנו
1:03
הולכים לדבר על כך שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
1:05
יחד איתי נמצא עדי אלעזר שלום מדהים מה נשמע?
1:08
בסדר גמור, מה שלומך? בסדר גמור מצויין.
1:10
מה שלום מייקל? מייקל אחלה מייקל.
1:12
ספרי לנו קצת מי זה מה יקרה לטובת המאזינים של הילדים.
1:15
ילד שיצא לעולם מה שנקרא בן 9 חודשים ועכשיו גם הוא עוד לא
1:22
שיניים אז נהנים מכל התהליך מה שנקרא.
1:26
איזה יופי. קמים בלילה קצת מדי פעם קצת סבבה
1:30
לגמרי התחלתם ללכת קצת עוד לא התחלתם ללכת להצגות ודברים כאלה
1:33
איתו? לא, אבל היינו איתו בבריכה והוא
1:36
ממש אוהב את זה. ממש אוהב.
1:38
יפה. אז האמת היא שאנחנו עם דבש.
1:42
ואני יצאנו מדבש כבר איזה 3 4 5 פעמים להצגות, הצגות של ילדים.
1:47
וקודם כל זה כזה די זורק אותי אחורה.
1:49
זאת אומרת פתאום אני קולט שאני אשכרה בקהל ולא זה שעל הבמה כמו
1:53
שעשיתי פעם. אז זה באמת נחמד שאתה מסיים את
1:56
האירוע ואתה הולך הביתה. אתה לא צריך לקפל כלום, אתה לא
1:58
צריך להתעסק בשום דבר. זה באמת כיף גדול.
2:02
אבל מה שקרה זה שבעצם היינו בכמה וכמה הצגות שונות ובהצגות האלה
2:08
היה לי קצת זמן לנסות להבין למה בהצגה אחת אנחנו מאוד נהנים, גם
2:14
בר, גם אני וגם דבש ובהצגה אחרת אנחנו כאילו חצי מחכים שהיא
2:17
תסתיים. חצי מרחמים על השחקנים, חצי
2:21
מובכים וזה אף פעם לא בגלל שלצורך העניין לא יודע, ההצגה כאן הייתה
2:29
תאורה וכאן לא הייתה תאורה. זאת אומרת, בכל ההצגות יש תאורה,
2:32
בכל ההצגות יש שחקנים, בכל ההצגות יש שירים, בכל ההצגות יש בגדול
2:36
כמעט אותו דבר, אבל המילה כמעט היא בעצם החלק המרכזי של העניין.
2:43
וכשניסיתי קצת לחקור ולנתח עם עצמי למה לצורך העניין ההצגה
2:47
שנקראת לא יודעת, לא יודע. הפיל שרצה להיות אחי או משהו כזה.
2:52
למה ההצגה הזו הייתה מאוד מאוד מאוד גרועה ברמה כזו שהם אמרו מי
2:56
התיאטרון שמפעיל את ההצגה? אז אמרתי כזה לבר, אולי כדאי שהם
3:00
לא יגידו את השם ובאמת המביך לבין ההצגות אחרות כמו מעשה ב-5 בלונים
3:05
או תירס חם, תירס חם, כאילו היינו ממש לאחרונה וזה באמת מטורף.
3:08
וגם ספר מאוד מוכר. כל הספרים האלה מאוד מאוד מוכרים
3:13
אז גם זה מוזר שכאילו דווקא מה? כאילו מה?
3:17
מה היה שם שלא התחבר? יפה, אז אני אתחיל רגע.
3:21
כאילו ההצגה של הפיל הייתה כל כך קיצונית?
3:24
לא טובה שבמהלך ההצגה כבר אמרתי לעצמי טוב להנות מההצגה.
3:28
אני לא הולך להנות, הילדה בקושי גם לא כזה כאילו הייתה מרוכזת אבל
3:33
לא כמו שהייתה מרוכזת בהצגות האחרות אמרתי אז לפחות אני אנסה
3:36
לנתח בזמן אמת מה לא עובד פה, למה זה נראה רע?
3:40
אז נתחיל מכמה דברים קודם כל שהיו בהצגה של הפיל שבעצם כל המטרה היא
3:45
בעצם לראות יחד. שזה לא שהדברים הם נקרא לזה.
3:51
שונים. הרבה אחד מהשני, זאת אומרת ההצגות
3:53
זה לא שם עכשיו שונות ברמה מטורפת, אלא הן מה שנקרא הפרטים
3:58
הקטנים שונים. הפרטים הגדולים הם אותו דבר.
4:01
אז דבר ראשון עולה השחקנית לבמה בהצגה של הפיל והמדונה שלה לא
4:06
עובדת, פשוט לא עובדת ואז אתה אומר אוקיי קחי תא גודל, שים אותו
4:11
מאחורי הגב תיחצי על הכפתור של המיוט והמדונה תעבוד והיא לא
4:16
יודעת לעשות את זה והיא לא עושה את זה והיא יוצאת מאחורי.
4:20
היא יוצאת. בשלב מסוים היא יוצאת אל.
4:22
הקלעים ומנסה לחזור כאילו שמישהו יעזור לה והיא לא מצליחה להפעיל
4:26
את המדונה והילדים כאילו מתחילים כבר לצעוק.
4:29
גם המבוגרים לא שומעים כן שומעים וזה מסוג הדברים שאני שואל את בר
4:34
איך הם מיקרופון ידני גיבוי לידה למקרה שמישהו מהשחקנים המועדון לא
4:39
תעבוד. הרי שנינו מבינים שהמדון היא
4:41
יכולה לא לעבוד לפעמים, אבל זה שאין גיבוי זה באמת אחד הדברים
4:45
ההזויים. עכשיו אתה מסתכל שניה מאחורי
4:48
הקלעים ואתה רואה כל שניה שחקנים כאילו.
4:52
נחשפים לפריים. בצורה כזאת מאוד קרובה לפריים
4:56
עצמו, ואתה רואה אותה מאחורי הקלעים כאילו מדברים ומתעסקים,
5:00
ואתה אומר לעצמך כאילו מה הולך פה בכלל?
5:03
למה אין פה שום במאי שעושה סדר בכל הדבר הזה?
5:06
גם גב במה? אוקיי, יש להם גב במה.
5:09
אבל הגב במה כולו מטושטש, שרוט, חצי קרוע אתה אומר לעצמך כאילו
5:15
סבבה, יש גב במה, כמו בכל שאר ההצגות.
5:18
אבל למה גב הבמה נראה כמו שהוא נראה?
5:20
זה דברים. שר ההצגות זה לא היה.
5:21
ככה. כאילו זה היה הרבה יותר איכותי
5:24
וגם השחקנים היו כאילו. זה היה פשוט עם הקפדה על הפרטים
5:27
הקטנים. אני אפילו לא אמרתי פה משהו
5:29
שבעיניי הוא איזה שיחוק מאוד גדול, אלא רק לא לעשות פאדיחות
5:33
בעיניי. שחקן לצורך העניין נכנס והוא אמור
5:36
כאילו להתחבא מאחורי איזה עץ כזה בתפאורה.
5:40
לא מצאתם שום דרך שהוא יכנס בלי שיראו שהוא נכנס והוא פשוט מתחבא?
5:44
זה כאילו הזיות, אתה יושב ואתה אומר לעצמך סבבה, זה הצגה לילדים
5:48
קטנים, בסדר אבל אבל לא היה פה אפילו מינימום חשיבה על פרטים
5:51
קטנים קטנים. או שנגיד.
5:53
הקטע של ההצגה זה שהפי לאט לאט מקבל את הצבעים הוא בוכה על זה
5:58
שהוא אפור רוצה להיות צבעוני ואז לאט לאט הוא פוגש כל מיני יצורים
6:01
ביער שבעצם נותנים לו את הצבעים. עכשיו נגיד סתם דוגמה יש לו צדק
6:06
ואז פתאום החלק נצפה לאיזשהו צבע אז איך הם צובעים את זה?
6:09
הם פשוט מורידים סקוטים עכשיו אחרי שהורדתם את הסקאוטים אז
6:13
רואים שפתאום יש צבע, אבל כל הסקוצ'ים נמצאים על החדק אז אפשר
6:17
לבוא ולהגיד. בסדר זה ילדים קטנים מה זה משנה
6:21
אבל בחייאת רבא כאילו זה דברים כל כך קטנים.
6:24
מה הבעיה לעשות שהכי שמורידים את הסקוטש לא יראו את הסקוצ'ים
6:27
שיחזיקו? זה נשמע לי כמו משהו מאוד מאוד
6:29
פשוט. הסקוטין לא היו באותו צבע.
6:31
אפילו בכלל לא הם היו. פתאום אפילו השקיעו לעשות את
6:35
המינימום ההכרחי, לצבוע את הסקוט עצמו.
6:37
כלום ואתה מסתכל על הקהל ואתה רואה ילדים מדברים בקולי קולות
6:41
ולא מרוכזים. ואתה רואה הורים כבר שמרשים לעצמם
6:44
לעבור כאילו ממש בשורה הראשונה, לפני הכיסא של השורה הראשונה הם
6:48
פשוט עוברים לא מעניין אותם. וזה לא בטעות שרק בהצגה הזו זה
6:52
היה נראה כמו שזה נראה כי כשה. קהל כשהמופיעים כשהצגה.
6:57
שנותן את מי שעושה את השואו, מה שנקרא, לא מכבד מבחינתי את הקהל,
7:02
אז גם הקהל לא מכבד אותו. כאילו כן ראית, בטח באותו מקום
7:08
הצגות אחרות, וזה לא היה המקום, אלא זה היה מי שאירגן את האירוע
7:13
זה. פשוט פרטים הקטנים היו שחקנים עם
7:17
גב לבמה כאילו את זוכרת אם את זוכרת היינו עושים פעם הופעות
7:20
קסמים והייתה לי בדיחה שהייתי מביא מתנדבת מהקהל ואז כזה עומד
7:24
מולה בצורה כזו שתמיד אני מוודא שהיא תהיה עם הגב לקהל ואני מול
7:28
הקהל. אני אומר לה תחזרי אחרי לא, לא
7:31
מפנים מפנים גב גב לקהל, לקהל ואז אני אנסה לכזה תסתובבי ומצחיק,
7:37
אבל כאן זה לא היה כזה מצחיק. היו פשוט שחקנים עם גב לבמה כאילו
7:42
גב לקהל מה שנקרא ולא מעניין אותם.
7:45
הם אפילו לא יודעים שזה לא בסדר. זה משהו באמת באמת הזיות או שהיה
7:48
קטע? שוב שהם מנסים לצבוע את החלק,
7:52
מנסים לצבוע את הידיים, את הרגליים, אבל זה לא נראה כמו
7:55
צביעה. זה נראה כאילו הם פשוט הולכים
7:57
וממש מורידים ממנו את את הסק הזה שמסתיר את הצבע ולא יכלתי למצוא
8:02
דרך נורמלית שהדבר הזה. יראה קצת יותר קסום, קצת יותר
8:08
פחות טכני ויותר כזה. מין משהו מג'יקלי שקורה, זה הכל
8:12
בפרטים הקטנים. או שהיה קטעים שפתאום הבמה ריקה
8:17
זה 10 שניות? לא יודע פשוט לא קורה כלום.
8:19
מחכים שאני לא יודע שזה שחקן יתעורר על עצמו או שזה מישהו
8:22
יכנס. יורדת כאילו.
8:24
פשוט חובבנות. תאורה ואף אחד לא.
8:26
כלום. כלום.
8:27
באמת חובבנות? או שהיה כזה קטע שנגיד פתאום הקהל
8:30
סליחה השחקנים עצמם? אז אמרתי לעצמי אוקיי, כאילו איפה
8:35
הקשר לקהל? יעני יש פה קהל שצופה אתם מדברים
8:38
ביניכם לבין עצמכם כאילו אין קהל בכלל, אז זה היה פתאום איזה שלב
8:41
שאחד השחקנים שאל שאלת הקהל עכשיו הקהל אפילו לא הבין את השאלה והוא
8:46
כבר ימשיך כאילו הוא קיבל תשובה כאילו זה בכלל לא הרגיש שיש שהוא
8:49
בכלל מתעניין בקהל שלו. זה היה כמו איזה משהו צק ליסטי
8:52
של. היה רשום לעשות ככה אז עשיתי ככה
8:56
אלתורים אין פשוט אין אמרתי לך את הקטע של השחקנית של המדונה לא
9:00
עבדה אז שחקן אחר נשאר על הבמה בזמן שהיא הלכה רגע לתקן את את
9:05
המדונה. אחרי כמה דקות שהיא המשיכה
9:07
והמשיכה ולא הבינה למה אף אחד לא יודע, לא יודע מה היא הבינה או
9:09
לא, זה פשוט היה נראה רע, אז בזמן הזה היה שחקן על הקהל אז את האלתר
9:14
שניה כאילו מה אתה רציני? סתם לא יודעת, שאלת את הקהל שאלה
9:18
תגיד להם תחזרו אחרי תשים איזה שיעור ברקע לא יודע משהו במקום
9:22
זה. אני הולך להסביר לך פשוט אתה שחקן
9:24
אומר. פשוט מחכה שמשהו יקרה כאילו פשוט
9:27
עומד ומחכה ומחכה וזה היה מאוד מאוד מוזר.
9:31
לא היו אלטורים בכלל היו מלא הפרעות סאונד מלא כל שנייה פתאום
9:35
אתה שומע כאילו מישהו מקרב את המדונה לרמקול וכזה יש איזה מין
9:39
הוא כזה איזה קולוניים איום מלא כאלה היה קטע שהיה שם צו אז הצו
9:45
היה לו קטע שהוא כאילו הולך לאט לאט לאט לאט ואז כאילו בסוף לקראת
9:49
סוף ההצגה הוא יוצא מהפריים וכשהוא יוצא מהפריים פתאום הוא
9:52
רץ. כאילו אתה אומר רגע אבל אתה צב
9:54
אתה לא אתה אמור גם את היציאה מהפריים לעשות לאט לאט אבל פשוט
9:57
אין אף אחד שצריךשב על זה או אין אף אחד שמקפיד על זה זה ירגיש
9:59
כאילו הם עושים הצגה. שאין להם חשק בכלל ושההורים לא
10:02
בבית, זה היה פשוט באמת נראה לא טוב.
10:05
ההצגה היתה ממש משעממת ואנשים בקהל שתרשו לעצמם לעשות פחות או
10:10
יותר מה שהם רוצים הייתה שחקנית שברגע אחד היא הייתה צו ואז היא
10:15
הפכה להיות פיל ואז היא הפכה להיות ציפור והכל כאילו בסצנה
10:18
אחרי סצנה זאת אומרת אותה שחקנית משחקת 3 דמויות בשלוש סצינות
10:23
מקבילות ואתה אומר לעצמך לא יודע זה זה לא אני לא יכול להגיד שזה
10:27
לא יכול להתקיים, אבל זה. יכול להתקיים עם היא עושה איזה
10:30
שהוא שינוי. מינימלי בשיער.
10:35
אז היא עושה שינוי מינימלי, אבל זה פשוט לא מספיק מושקע.
10:38
כאילו כשהילד מזהה ממש בקלות שבלי אפילו משהו בבן לבן שזה פשוט פשוט
10:44
אותה שחקנית בכל שניה שהיא עכשיו כזאת ועכשיו זה היה באמת פשוט לא.
10:48
לא ראיתי את החשיבה על הפרטים הקטנים.
10:51
עכשיו תראי משהו מדהים הרי אמרנו שטעויות יכולות לקרות לכולם, גם
10:55
לנו קרו טעויות, גם לנו המדון לא עבדה בטח איזה הופעה והסתדרנו
10:59
בצורה. אפילו הסתדרנו ברמה של.
11:01
להגיד את הדברים בקול וואלה ילך לקצת הכל מה נעשה פעם?
11:05
הבאה היא תמיד, אבל. בוא נניח שבן אדם תאורטית שנינו
11:10
יכולים להסכים על זה. שטויות קורות במיוחד בסקייל גבוה
11:13
אם אתה עושה הרבה הופעות יהיו הרבה טעויות.
11:15
נכון, וגם אם הגיבוי לא עובד אז נגיד.
11:18
אז איך שהוא באורח פלא, הציפור שהמדונה שלה לא עבדה בתחילת
11:22
ההופעה פתאום חזרה אחרי כמה סצנות ועוד פעם המדונה שלה לא עבדה ואני
11:28
הסתכלתי על בר ואמרתי תקשיבי, זה פשוט זלזול, בוא נקום.
11:32
כאילו די כמה אפשר לזלזל זה עכשיו הילדה היא לא מרגישה עד כדי כך את
11:37
ההבדלים. מבחינתה זאת הצגה וזאת הצגה, אבל
11:41
איפשהו בפנים, כשסיימנו את כל ההצגות ושאלנו את דבש טוב, את
11:45
רוצה שבוע הבא לאיזה הצגה נלך? אז היא לא אמרה את הפילינג היא
11:49
אמרה בוא נלך לתיירס חם בוא נלך לחמישה בלונים את הפילים היא לא
11:52
כל כך אהבה וגם היא בעצמה אפילו לא יודעת להסביר למה היא לא אהבה
11:56
התחפושות של הפילים עצמם, מתחת לכל ביקורת, עשו כאילו שיהיו
12:00
עיניים. כמו עיניים כאלה בתחפושת, אבל גם
12:03
למציג יש עיניים כי גם את הראש שלא רואים אז כאילו יש לו.
12:06
במילים אחרות 4. עיניים הריקודים עם מלא זה היה
12:10
מטורף. יש ריקודים שהפעילים עושים, אין
12:12
אחידות בכלל, זה מרגיש כאילו הם בפריסטייל, כל אחד רוקד איך שבא
12:16
לו הוא מרים את רגל ימין, זה מרים את רגל שמאל המוזיקה אין דרך
12:21
למחוא כפיים למוזיקה כזו הם עושים לך מוזיקה שאתה כאילו כקהל רוצה
12:24
להצטרף רוצה להיות בקצב ואתה קולט שכל הקהל לא מצליח להבין איך
12:28
מוחאים כפיים עם הקצב הזה כי אף אחד לא באמת חשב איך לעשות את זה.
12:32
אז אז כאילו בטוטאל שילמנו כנראה את אותו מחיר לכרטיס.
12:36
כנראה שראינו את אותו אורך של הצגה.
12:39
בכל ההצגה היו שחקנים בכל הצגה, הייתה תאורה בכל הצגה.
12:42
אגב, במה בכל הצגה היה תסריט והיה קולות והיה אבל הצגה אחת הייתה
12:49
וואו והצגה אחת הייתה באמת מתחת לכל ביקורת.
12:51
בוא נדבר שניה על ההצגה של תירס חם בהצגה של תירס חם זה היה
12:55
היסטרי. כמה נקודות שבאמת היו הראו את
12:58
ההבדל. דבר ראשון הרושם הראשוני אנחנו
13:01
נכנסים להצגה איך שנכנסים לאולם. רואים תפאורה מושקעת ברמות
13:06
מטורפות, כאילו 1000 רואים את הגב במה שהוא בדיוק.
13:09
הכריכה של הספר של התיירס חם. דבר שני רואים ממש מיצגים
13:14
מושקעים, עצים על הבמה, דברים שהם חיים כאילו שאתה רואה שהולך להיות
13:19
פה מעניין, והרושם הראשוני הזה לא סתם אומרים אין שני לרושם ראשוני
13:24
אז גם זה עשה את ההבדל האנרגיה. וואו, אני רואה שחקנים בתירס.
13:30
מזיעים, מזיעים, אני אומר לבר או זאת האנרגיה לא יכול להיות שאתה
13:34
עושה מופיע לילדים. אתה כאילו בכיף שלך בקושי זז,
13:38
משאיר את הבמה ריקה. אנרגיה מטורפת עשירים היו מקוריים
13:45
הם יצרו שירים מקוריים סביב תירס חם.
13:47
כן כן, שירים מקוריים לגמרי, לא כמו בפילים האלה.
13:51
זה היה כאילו באמת בקושי היו שירים, וגם כשהיו שירים זה היה
13:54
באמת חלש ביותר. היה איזה קטע שזה היה כזה מרשים
13:59
על דבר כזה קטן שבתירס חם פתאום הוא מוציא גיטרה כאילו מנגן גיטרה
14:03
עם כל השיר שהן שרים התירס חם בימ וכל זה ואז פתאום בסוף השיר.
14:09
מהגיטרה מהסוף שלה יצא זיקוק עכשיו זה קצת מה זה קל לעשות את
14:12
זה אתה לוקח אז זיקון אתה מחבר אותו לגיטרה לסוף שלה עם זיקוק
14:16
ואתה מדליק את יודעת ויוצא זה לא קשה לעשות את זה אבל הייתה חשיבה
14:21
ואז זה כמו גיטרה חשמלית כאילו אז שהוא עושה כזה את כל הג'ם ואת כל
14:25
התנועות ופתאום יוצא גם מהזיקוק את כל המאחורי מהסוף של הגיטרה את
14:29
הזיקוק. זה היה.
14:30
וואו והילדים עפו על זה וזה היה כזה דבר קטן.
14:34
אבל זה עשה כזה פער גדול. שתי ההצגות בסופו של יום נקרא לו,
14:37
או 3 ההצגות הם ב-8 אחוז מהמקרים. אבל אלוהים נמצא ב-20 אחוז השונה
14:43
אפילו דבש ידע להעדיף את תירס חם ואת למעשה ב-5 בלונים על פני
14:48
הפילים ואת מה שאני בא להגיד פה זה שהפודקאסט שלנו לא מדבר על
14:52
הצגות. הוא מדבר על עסקים, על שיווק, על
14:54
דברים כאלה. אז גם בעבודה היומיומית שלנו
14:57
ההבדל בין עובד מעולה לעובד בינוני זה בפרטים הקטנים, כי
15:01
בפרטים הגדולים הם שניהם מגיעים לעבודה ולשניהם יש אצבע והם
15:05
נותנים פחות או יותר את אותה כמות שעות.
15:06
ושניהם באמת סך הכול. כמעט אותו דבר, אבל ההבדלים הם
15:11
במקומות כמו איך הוא מגיב ללקוח, כמה אכפת לעובד ממה שהוא עושה,
15:16
כמה מוטיבציה יש לו, איזה דברים, מה שנקרא.
15:20
כאילו רוב הדברים של ההבדל נמצא בהם.
15:22
זה הם בכלל לא פיזיים, הם יותר במוח של העובד וזה מתבטא פשוט
15:26
בדברים שלפעמים זה אפילו ברמת טונים, לקוח או ברמת כאילו שמה
15:30
יותר הדברים יושבים. אני אתן לך דוגמה, אנחנו עכשיו
15:34
מקימים את המותג שנקרא האני, זה מותג בגדים וכזה.
15:38
והזמנו בעצם ניסו. ניסינו, עשינו ניסיונות עם כל
15:41
מיני סיבות. לגבי לבחור את הבגדים הכי טובים
15:43
באיכות הכי טובה עכשיו אתה רואה נגיד ספק אחד שהוא באמת עילוי
15:48
בתחומו מביא לך בגדים וואו ואז אתה רואה, נגיד ספקים אחרים, שאם
15:53
הם לא בכיוון אז הם לא בכיוון סבבה, אבל יש כאלה שהם מאוד דומים
15:57
כמעט באותה איכות. ואתה שואל את עצמך רגע, אבל אבל
16:00
מה ההבדל? הרי זה איכותי וזה איכותי, ואפילו
16:02
רק מלהסתכל על הבגד הזה והבגד הזה של שני הספקים השונים אתה אומר
16:06
הימני בטוח יותר טוב. אתה שואל את עצמך למה?
16:08
ואתה אפילו לא יודע להסביר את זה עכשיו.
16:10
בתכלס זה מדברים קטנים. זה כי על השקית שכל בגד מגיע אז
16:14
גם רשומה עמידה בצורה ברורה לעומת הצד השני שיש איזה מדבקה שאם הוא
16:18
עושה לך טובה הוא שם מידה ואם לא אז הוא גם אומר תתפוצץ, תבין
16:21
בעצמך. או שהבד כאן הוא כזה מרגיש יותר
16:24
טוב וכאן הוא מרגיש גם טוב אבל פחות טוב זה תמיד יהיה בדברים
16:29
הקטנים ולא בדברים הגדולים גם בשיחת מכירה.
16:32
עכשיו אני עושה שיחת מכירה עם לקוח עכשיו בואי הוא כנראה שמה
16:35
כמה שיחות מכירה ובסוף הוא מחליט ללכת עם מישהו אבל למה הוא הולך
16:39
עם המישהו הזה ולא עם המישהו הזה? זה תמיד יהיה בפרטים הקטנים זה
16:42
יהיה משהו בסגנון. של כוס קפה שנתנו לו חניה שסידרו
16:46
לו איזה שהוא סבר פנים שקיבלו אותו בצורה הרבה יותר טובה והרבה
16:49
יותר יפה זה לא יהיה עכשיו ברמת המוצר עצמו שהוא כל כך שונה במאה
16:54
80 מעלות ולפעמים כן אבל הרבה פעמים גם לא.
16:57
וגם שאתה לוקח 10 הצעות מחיר אז כנראה שיש שתיים הטובות ביותר הם
17:01
מאוד דומות ובכל זאת אתה מחליט ללכת על אחת מהן כי כנראה שבכל
17:04
זאת בפרטים הקטנים משהו שמה היה הייתה איזה שהיא היה איזה שהוא
17:08
הבדל או שאם עכשיו אנחנו בהאני באתר אנחנו כזה רוצים להלביש את
17:11
הדוגמניות? בבגדים שלנו לצורך העניין, אז.
17:16
אפשר לעשות את זה בצורה שזה יהיה סבבה ואפשר לעשות את זה בצורה שזה
17:20
יהיה מעולה. ומה ההבדל?
17:21
ההבדל הוא שבסבבה זה בסוף הדוגמנית כן, קצת השתנו לה הפנים
17:25
כן, קצת השתנה לה פתאום אין לה משקפיים, יש לה משקפיים, למרות
17:28
שהמקור אולי לא היה לה או כן היה לה ובמצויין זה כשאתה רואה ששום
17:32
דבר לא השתנה בין תמונת המקור חוץ מזה שעכשיו היא לובשת את הבגדים
17:36
שאתה רוצה, זה דברים קטנים שהם עושים את כל ההבדל.
17:39
באופן כללי מה שמפריד בין פרומפטאי טוב שאני טוען שפרומטאית
17:44
או לפרומפטם אני יודע איך קוראים לזה.
17:46
זה המקצוע הכי חשוב שאלפיים 26 זה יותר חשוב מכל תואר אחר בעיניי.
17:51
אז מה שבסוף מפריד זה הפרטים הקטנים זה האם רשמת לצ'אט אל תשנה
17:55
שום פרט בתמונה חוץ מ תלביש אותה בצורה בבגד הזה והזה או שאמרת
18:00
פשוט תלביש אותה בבגד הזה והזה שצירפתי לך.
18:03
זה ההבדל זה בדברים הקטנים, לא בדברים הגדולים וככל שהפרטים
18:08
נהיים קטנים יותר ככה החזקים מתגלים.
18:11
זאת אומרת זה לא שבדברים הגדולים מישהו לא יודע, כולם יודעים להגיד
18:14
לצאת, תלביש את בבגד הזה, אבל השאלה היא אם.
18:17
אני באמת יודע גם להגיד לו אל תשנה שום דבר תשפר את התאורה לא
18:21
יודע כאילו. שאתה לומד תוך כדי אתה פתאום
18:25
פרומפט אחד לא טוב אז אתה אומר רגע בוא נחזור אחורה נבין שנייה
18:28
מה הפרומפט עשה לא מה עשיתי לא נכון.
18:31
כאילו נכון מאוד יש לי עוד בקושי 7 דקות לכן אני ככה רצה על
18:35
הדברים. יש לנו היום יום עמוס, השאיפה היא
18:37
פשוט כל הזמן להעלות את הסטנדרט שלנו.
18:40
ככל שהסטנדרט שלנו יהיה גבוה יותר ככה נצליח לציין טוב טוב יותר
18:45
בפרטים הקטנים. מה זה סטנדרט?
18:47
זה כמו בצבא? סטנדרט זה אומר מה מה העדיף שלך?
18:51
כי נגיד עכשיו אתה מסדר את המיטה בצבא.
18:53
אז מה הסטנדרט שלך? שהכרית פשוט תהיה איך שהיא תהיה.
18:57
יום אחד היא תהיה מעל עצמך יום אחד מתחת.
18:59
או שאתה אומר אני מקפיד שכל יום היא תהיה מתחת, אז אם אתה כל יום
19:02
מקפיד על אותו דבר זה סטנדרט גבוה יותר מאשר אם פעם ככה פעם ככה
19:06
להגיד לך שאם מישהו מהצד יבוא ויראה שהכרית מעל לו מתחת יגיד
19:09
וואו, זה חייל טוב, זה חייל, לא, לא בטוח, אבל אם אתה מקפיד ואתה
19:13
פתאום מסתכל כל יום שיש חיילים שמקפידים ויש חיילים שלו, פתאום
19:16
אתה דווקא כן יכול להתחיל להתרשם גם מהדברים האלו.
19:19
השאיפה היא להציב לעצמנו את הסטנדרט, ככה שכבר בדיפולט אנחנו
19:22
תמיד נקפיד גם על הפרטים הקטנים. אני לא מדבר על
19:24
היפוליפרפקציוניזם, זה משהו אחר, אני מדבר על זה שהסטנדרט שלי.
19:28
אפילו הסטנדרט של השמונים שהוא יהיה כמו שצריך, לא.
19:31
הסטנדרט של מעפנים גם בצבא, אגב, תמיד היו ספרינטים.
19:36
היה לנו קרב מגע והקרב מגע, אחוז מאוד גבוה ממנו היה פשוט לעשות
19:40
ספרינטים ואף פעם לא הצלחתי להבין למה אני מצליח להגיע לפני כולם,
19:44
כי תמיד הייתי מגיע באמת באחוז מטורף מהפעמים של הספרינטים הייתי
19:47
מגיע לפני כולם. עכשיו בואי עומדים לך שם מלא.
19:50
ביחידת דובדבן יודעים מה הם עושים לא פראיירים, יש הרבה שרצים מהר,
19:53
לא רק אני. יש גם צוות מקביל לפעמים ועדיין
19:56
עקפתי את כולם. ולמה זה?
19:58
כי זה בפרטים הקטנים כי היציאה שלי מהמקום הייתה הכי מהירה, אבל
20:01
בפועל בריצה עצמה לאורך כל הדרך גם הלוך וגם חזור באמת לא רצתי
20:05
יותר מהר מכולם. פשוט ביציאה מהמקום היה לי איזה
20:08
משהו שהייתי מצליח לצאת יותר מהר מכולם, איך שהייתה שריקה אז תמיד
20:12
זה יהיה בפרטים הקטנים וגם כשאני עכשיו בא ואני רוצה לבחון אפילו
20:16
קידום של אתר או שיווק של איזה עסק כמעט תמיד הדברים מלמעלה.
20:21
אותו דבר אבל הפרטים הקטנים הם אלו שמשתנים אנשים.
20:26
אם אני רגע חוזר עכשיו לכל מספרים רגע, את כל הדברים שלמדנו בפרק
20:29
הזה אז אנשים הם לא זוכרים את המסגרת.
20:31
הם זוכרים את הצרימה. מה הכוונה?
20:34
אני לא באמת זוכר רק שהייתי באיזה שהיא הצגה אני זוכר את הרגע שמשהו
20:39
לא עבד, זה מה שבסופו של יום אני זוכר המדונה שלו עבדה, השחקן
20:44
שהתחבא בצורה מביכה הסקוטשים שפשוט.
20:47
ראו אותם הצו שפתאום רץ החוצה מהפריים, או במילים אחרות.
20:51
החוויה לא נמדדת רק לפי מה שהיה טוב, אלא לפי כמה רגעים קטנים
20:56
ששברו לי את האמון. זאת אומרת, זה לא שאני עכשיו אומר
20:59
הייתה הצגה, זו הייתה הצגה, אלא כל פרט קטן, כזה שהוא לא במקום
21:02
הוא לאט לאט. צודק לי את האמון במה שאני בעצם
21:05
רואה וזה בדיוק ככה גם בעסק. לקוח יכול לקבל שירות סבבה, מחיר
21:10
מצויין והכל אפילו המוצר יהיה טוב, אבל אם היה רגע צורם, אם הוא
21:14
הרגיש שמזלזלים בו, משהו שלא היה מקצועי בסוף זה מה שנצרב וזה מה
21:18
שנחקק ולא הדברים הטובים. פרט קטן הוא אף פעם לא באמת קטן.
21:23
הרבה אנשים לפעמים חושבים נו יאללה, מה זה משנה.
21:26
אז ראו את הסקוט לא היה מיקרופון גיבוי.
21:28
שחקן נכנס מהצד לא משנה. אבל האמת היא שזה בדיוק ההפך.
21:32
הפרטים הקטנים הם הסימפטום לתרבות הגדולה.
21:36
לתמונה הגדולה למה בעצם? ראיתי?
21:38
כי אם אני בעצם רואה סקוט שאני לא אמור לראות אותו אז זה לא הסקוטש
21:42
הבעיה זה פשוט אומר שמישהו זילזל בי קצת.
21:44
מישהו אמר יאללה, זה מספיק טוב, גם ככה זה ילדים, אז מה זה משנה
21:48
אם המיקרופון כבוי והוא לא עובד? ואין מיקרופון גיבוי, אז זה לא
21:52
המיקרופון הוא הבעיה. הבעיה היא שאני אומר לעצמי בואנה,
21:55
אף אחד פה לא חשב על כלום כלום. מבחינתם זה אולי פעם ראשונה שהם
21:58
בכלל עושים את זה. ואם אני עכשיו רואה שחקן שמנסה
22:01
לתקשר עם הקהל ואפילו לא מקבל תגובה והוא כבר ממשיך את הסצנה כי
22:04
כי מה זה משנה בכלל, אז אני אומר לעצמי אין פה נשמה, אין פה כלום,
22:08
אין אין אין, אין פה שום אמת או סתם הוא פשוט מריץ את זה טוב טוב.
22:12
בכלל, טוב שיש קהל, הוא מרגיש כאילו בחזרה בלי קהל וזה קצת מביך
22:16
הילדים. משהו אחד אז היית אומר כאילו
22:19
סבבה, אבל אם אנחנו מדברים על כל כך הרבה טעויות אחת אחרי השניה,
22:22
אז אתה מבין שכבר משהו פה לא? הם עוד עכשיו בקהל, הילדים ממש
22:26
השתגעו ודיברו וצעקו וכל זה. ואתה אומר לעצמך מה הולך פה עכשיו
22:29
כמו כמוני כמונו, אנחנו כבר יודעים שהילדים הם לא כמו
22:32
המבוגרים, מבוגר ומנומס מבוגר. אם אתה עכשיו נגיד עושה משהו
22:36
שמשעמם אותו או משהו כזה, הוא יכול מה שנקרא לסבול את זה בשקט.
22:39
ילדים לא מחרטטים ילד שמשעמם לו הוא פשוט קם וזה בדיוק אותו דבר
22:44
גם בשיווק אנחנו כאילו באיזשהו מקום הקהל שלנו הוא לא תמיד
22:49
מבחינתנו. אם המסר לא מדוייק או המודעה לא
22:52
מדוייקת אז אנחנו בטוחים שכאילו יהיה כמו מבוגר כאילו יגיד.
22:55
בוא נזמין למרות שלא הורדתי את את הוטר מרק של שאטר סטוק או שטעיתי
23:02
שיש לי שגיאות כתיב במודעה אני אומר אנחנו אומרים לעצמנו לא משנה
23:06
לי, יאללה זה מספיק טוב. אבל זה לא באמת מרגיש מספיק טוב
23:08
כי הלקוח שלנו שהוא מסתכל הוא לא מוכן לחרטות האלה.
23:11
הוא רואה דבר קטן, הוא אומר רגע, אם הקופי פה, אם הטקסט פה יש פה
23:15
שגיאות כתיב אז כנראה שהמוצר יהיה בוחרים או שהוא לא יראה טוב.
23:18
המוצר האמיתי הוא האנרגיה. ובתירס חם לא רק שהיה תוכן טוב,
23:24
אלא שהייתה אנרגיה. והרבה פעמים אנשים מזלזלים.
23:28
בסיכום שבוע האחרון עשיתי סימולציה לאיך עושים שיחת מכירה
23:32
או שיחת שכנוע של לקוח שיסכים להעלות איזה אתר בעיצוב כזה או
23:35
אחר. אז הראיתי איך ההבדל הוא לא
23:37
במהות. במהות אני אמרתי את מה שמישהו אחר
23:40
אמר, אבל באנרגיה שהבאתי לשיחה וכמו שאנחנו יודעים גם זה יסתיים
23:44
בזה שהוא אומר סבבה, אז יאללה תעלו את זה, זה מה שבעצם היה
23:48
ההבדל אז האנרגיה זה גם זה פרט קטן שמשנה הכל.
23:53
המקצועיות היא לא בסצנות עצמן. המקצועיות, מבחינתי זה במעברים,
23:58
אם אני רואה. בין המעברים, שחקן יוצא, שחקן
24:01
נכנס, יש תקלה, פתאום יש במאיקה, אין קצב כמו שצריך אז זה בסופו של
24:08
יום מה שגורם לי להרגיש שהמעברים גרועים וזה דופק לי את החוויה.
24:12
אותו דבר בדיוק גם בעסקים את מכירה את זה שאתה מגיע לשיחת
24:16
מכירה? מבטיחים לך הרים וגבעות ואז
24:18
אומרים לך נשלח לך הצעת מחיר ולא שולחים הצעת מחיר.
24:21
זאת אומרת במעברים נופלים או אחרי הצעת המחיר נגיד שקיבלת אותה, אז
24:26
עכשיו אתה ככה אמור נקרא לזה להכתיר אותה חתומה, אתה מחזיר את
24:29
ההצעה. חת.
24:30
בוא נניח ופתאום חוזרים אליך אחרי 3 ימים אתה אומר לעצמך בואנה, אם
24:34
לקח להם 3 ימים לחזור אליי אחרי שהחזרתי להם הצעה החתומה, זה קצת
24:37
לא מרגיש לי טוב או לצערי עכשיו חתמו ואז אתה מטעמים שיחה של
24:42
התנעה ואומרים לך שהם יגיעו מוכנים לשיחה ופתאום אתה קולט שהם
24:45
לא יודעים כלום על העסק שלך, שמה אנחנו נופלים או מנצחים אם אנחנו
24:49
מקפידים על הדברים הקטנים ועל המעברים אנחנו מנצחים.
24:52
אם אנחנו מחפפים אנחנו מפסידים. אם אין תשומת לב לפרטים הקטנים,
24:56
האמון נשבר. האמון הוא לא נקבע לפי התמונה
25:00
הגדולה כי בתמונה הגדולה. גדול, כולם מאמינים וכולם טובים
25:03
וכולם עושים את אותה הצגה או מוכרים שירות כזה או אחר.
25:06
הסיפור הוא בפרטים הקטנים. זה לא שעכשיו אני צריך לעשות איזה
25:11
טעות מאוד גדולה כדי שהלקוח יסיים איתי התקשרות, אלא זה הרבה פעמים
25:14
טעות קטנה ועוד טעות קטנה ועוד טעות קטנה ככה הדבר הזה עובד.
25:17
עכשיו כשמישהו בא ואומר אני מוכן לשלם פרמיום, אני מוכן לקנות.
25:21
נגיד מותג או כאלה אז זה לא נבנה מאיזה שהוא לא יודע רגע אחד גדול
25:27
או איזה מוצר מאוד מאוד, אלא זה תמיד הכל קשור לפרטים קטנים
25:30
שקוראים בצורה טובה. בגד ממותג רציני אתה מצפה שלא
25:35
יהיו שוין, שלא יהיה כזה חוטים שיוצאים לך וברגע שיש חוט שיוצא
25:39
זה לא אומר שהבגד לא טוב אבל זה אומר שנפגמה לך החוויה אתה אומר
25:42
בואנה, אני משלם פה על הבגד הזה 700 80 ש"ח והם אפילו לא יכלו
25:46
לדאוג שלא יהיה את השוונצים האלה אז כאילו לא תמיד השוונץ בכלל
25:49
רואים אותו. יכול להיות שהבגד רואים אותו נהדר
25:51
גם בלעדיו, אבל זה בסופו של יום מה שמפריע עכשיו אם מסתכלים מרחוק
25:56
אז גם בינוניות וגם מקצועיות נראה הם פחות או יותר נראה, זה הכל
25:59
נראה אותו דבר. זה לא שאם מישהו מהצד יבוא לשתי
26:02
דקות להצגה הזו ושתי דקות להצגה הזו יגיד בואנה, פה יש הצגה טובה,
26:05
פה יש הצגה גרועה, אבל הדברים שמשנים זה דווקא כמו שאמרנו
26:10
בפרטים הקטנים. זאת אומרת שאם למשל מרחוק אני
26:14
רואה שכל העסקים פחות או יותר נראים סבבה, כמו אלה שאומרים לנו
26:17
נגיד אה, קיבלתי הצעת מחיר לקידום בהרבה פחות כסף מרחוק הכל נראה
26:22
אותו דבר. השאלה היא מה קורה מקרוב, השאלה
26:25
היא מה קורה. בשירות האישי הרי כולם אומרים יש
26:28
לנו שירות אישי, השאלה אם באמת אתה מרגיש שאתה מקבל שירות אישי.
26:31
או אנחנו הכי איטיים השאלה אם באמת אחרי שקנית אחרי שחווית האם
26:35
אתה באמת מרגיש את זה הכי איכותי? כי אם לא זה ייגמר מהר מאוד.
26:40
הלנסות ששום דבר לא יהיה עם טעויות, שהכל יהיה מושלם, זו לא
26:44
המטרה. המטרה היא שיהיה אכפת לך מהצד
26:48
השני מהלקוח. זאת אומרת שגם אם עכשיו המדען ה
26:50
לא עובדת בסדר זה יכול לקרות. אבל אם לא הכנת גיבוי, ואם זה קרה
26:54
לך פעם שניה באותה הופעה זה כבר מרגיש זילזול, אז מבחינתי אין
26:58
בעיה, זה יכול לקרות לטובים ביותר.
27:00
גם שלמה ארצי, עומר אדם המדונה יכולה לא לעבוד.
27:04
אבל אם עכשיו רבע שעה הם ימשיכו לשיר בלי מדונה ואף אחד לא יפתור
27:07
להם את זה, זה כבר יראה קצת יותר חובבני ובסופו של יום, וזה החלק
27:12
הכי חשוב מבחינתי בפרק ההקפדה על הפרטים הקטנים זה בעצם כבוד
27:18
שאנחנו עושים ללקוחות שלנו. אני בעצם מניח להיות אומר לו אני
27:22
מכבד אותך. חשוב לי שתראה שחשבתי על הכל ושזה
27:26
לא פעם ראשונה שאני עושה את זה וזה לא הבגד הראשון שאני מוכר וזה
27:30
לא פעם ראשונה שאני גם עושה את ההצגה הזו וברגע שהלקוח מרגיש
27:33
שמכבדים אותו. אז החוויה הכללית שלו היא חוויה
27:37
טובה. זה כמו לצורך העניין עכשיו
27:40
בשיווק, נגיד בשיווק. אז אם אני עושה מודעה טובה אז
27:44
הלקוח ילץ על המודעה, אבל אם אני עכשיו אצורך העניין אעשה מודעה
27:48
טובה ולצורך העניין נכנסים למודעה זה כבר לא יראה מספיק טוב, אז
27:53
נפלתי במעברים, זאת אומרת המעברים חייבים להיות גם כן טובים, אותו
27:57
דבר גם במכירות. אני יכול לשאול את השאלות של
28:00
הבירור כמו שכולם עושים, אבל אם אני לא יודע גם להקשיב, למה הלקוח
28:04
אומר לי ולשנות את הטקסט ולה? בהתאם למה שהוא מבקש או בהתאם למה
28:08
שהוא שואל. אז זה שוב פעם זה נכנס לאיזה
28:10
תהליך של פס ייצור עם אפס אכפתיות וכשאין את האכפתיות, אין מה עכשיו
28:14
בכלל להתפלל? למה אנחנו לא מצליחים למכור כל
28:17
האנשי מכירות מדברים בצורה של הנה היתרונות וזאת הסיבה.
28:21
שווה לך לקנות והכל. השאלה היא כמה באמת אתה יודע
28:24
לדייק את הכאב של הבן אדם שמולך? יכול להיות שהוא ספציפי, צריך
28:27
משהו שהוא קצת אחר ואם אתה יודע בנו טיים במהירות לשנות את מה
28:32
שאתה מדבר לטובת מה שהלקוח הזה צריך שמה באמת מצליחים לעשות?
28:36
עסקאות, לסגור את העסקאות. גם בניהול כולם נותנים משימות כל
28:40
מנהל מוציא משימות. השאלה אם אתה יודע להוציא משימות
28:43
שהצד השני גם מבין מה המשימה או שאתה מוציא משימות והצד השני לא
28:47
מבין מה המשימה או שכולם מוצאים משימות.
28:49
השאלה אם אתה יודע לעשות בקרה או שאתה לא יודע לעשות בקרה כאילו זה
28:52
פשוט בכל דבר בעסק וגם כמעט כל דבר בחיים אז אם אני רגע מסכם אז
28:58
אני אגיד כמה ככה נקודות לסיכום זה שהקהל לא תמיד יודע, יודע
29:03
להסביר מה עבד ומה לא עבד, אבל הוא תמיד יודע להרגיש, להרגיש מה
29:08
היה טוב. זאת אומרת אם היה טוב.
29:10
ההצלחה היא נבנית באמצעות פרטים קטנים הכישלון זה כאילו כאילו זה
29:16
מלא תירוצים שלא נורא לא משנה. נו אז רואים את הסקוצין יאללה לא
29:19
משנה וההצלחה היא בדיוק הפוך. ההצלחה היא להקפיד דווקא על
29:22
הפרטים הקטנים, כי אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, בינוני ומעולה, הם
29:27
כמעט אותו דבר. כל ההבדל הוא פשוט מה שנקרא
29:30
בכוונה ובאכפתיות. כשאני רוצה לעשות משהו שהוא מעולה
29:33
ואני רוצה להצטיין במה שאני עושה זה פשוט יצא יותר טוב.
29:37
אמון הוא לא קורס בגלל דבר אחד, הוא קורס בגלל רצף של דברים.
29:41
שמראים על חוסר באכפתיות, הלקוח לא תמיד יבחר את מה שהכי טוב לו,
29:46
אלא הוא הרבה פעמים יבחר את מה שהרגיש לו הכי נכון בשבילו, על
29:51
בסיס אכפתיות, על בסיס הקפדה על פרטים קטנים הפרימיום שאני עכשיו
29:55
אומר ללקוח אצלי אתה תקבל שירות פרימיום.
29:57
זה לא כמעט אף פעם. זה לא יהיה כי עכשיו אתה תקבל
29:59
מוצר יותר, לא יודע יותר פיצ'רים או יותר זה כמעט אף פעם לא שם
30:03
הפרימיום שאני מגדיר את עצמי כי אני מותג זה כמעט תמיד יהיה כי
30:06
אתה נכנס נגיד לחנות שלי ואצלי יש ריח טוב ואצלי שואלים אותך מה
30:10
נשמע אם אפשר. לעזור לך ורגישים איתך ולא דוחפים
30:13
לך מוצרים שאתה לא צריך וחדר ההלבשה הוא לא עם וילון מסכן שאתה
30:17
3 פעמים פותחים חווה טראלל שלפחות אם אתה בת אז שבת פתחה לך וכאילו
30:22
באמת זה חוויות שאשתי מספרת לי אז פרימיום זה שיש דלת ואפשר גם
30:26
לנעול את הדלת זה פרימיום בעיניי פרימיום זה כשאני נכנס לתא ההלבשה
30:30
של חנות אופנה ויש גם שרפרף קטן או שיש מראות נורמליות או שזה
30:35
הדברים הקטנים זה כאילו להרגיש כאילו הבן אדם שעכשיו מוכר לך או
30:39
נותן לך שירות שהוא באמת פעם היה בסיטואציה שלך ובאמת.
30:42
אמרתי לו שתצא עם חוויה טובה, אז באמת הדברים נמצאים בפרטים
30:46
הקטנים, ומבחינתי כל אחד או אחד ששומעים אותנו בפודקאסט הזה,
30:50
המטרה שלי שהוא יצא יסיים את האזנה ויגיד לעצמו איך אני מעלה
30:54
את הסטנדרט של עצמי? איך, מהיום מבחינתי דברים מסוימים
30:58
יכלו לעבור ואמרתי לו משנה, אף אחד לא שם לב.
31:01
אני מתחיל שלהם להתייחס לזה כאילו כן שמים לב כאילו הלקוחות שלי,
31:05
הקהל שלי כן חכמים, וכן יודעים להרגיש מתי יותר ומתי פחות, ואני
31:11
בסך הכל רוצה שהסטנדרט. עלה ככל שנעלה את הסטנדרט יותר
31:14
ויותר, ככה נקבל תוצאות יותר טובות, נמכור יותר, נרגיש בתחושה
31:19
טובה יותר, נקבל שביעות רצון גבוהה יותר ונהיה יותר מצויינים
31:24
במה שאנחנו עושים משהו שלח לסיום. פשוט בחיים.
31:29
באופן כללי אני מרגישה שיש אנשים שמעמידים לעצמם סטנדרט באמת שהוא
31:36
מאוד בינוני, ויש אנשים שמעמידים סטנדרט שהוא טיפה יותר גבוה.
31:40
ובאמת, כשאתה איתם, באינטראקציה עם האנשים.
31:43
אתה באמת מרגיש את זה? ולא בגלל שהוא פחות טוב הוא יותר
31:47
טוב אלא זה בגלל הסטנדרט שהם מציבים לעצמם, כי שני אנשים הם
31:50
באותה רמה פשוט. פה הבן אדם כנראה למד משהו ומינף
31:56
אותו והרים אותו לסטנדרט יותר גבוה.
31:58
ופה הבן אדם החליט שמספיק לו איך שהוא.
32:03
עדי תודה רבה שהצטרפת אליי תודה רבה נתראה בפרק הבא יאללה ביי.
32:10
גדלתי בשומרון קשב וריכוז, המון כדורגל מקום ראשון העיקר לא לישון
32:16
אני בן 10 הלם סבא אעשה קסם איך בעצם 12 שלוקים קרים, מכירות של
32:23
החיים, המצב אנוש עצה וביקוש 13. פליירים כל היום בקור, בחום קברתי
32:29
בחול פוטרתי למדתי אמון מעל הכל 16 קוסם אמיתי עסק פגזי 70,000
32:36
ש"ח בחודשי. קוסם זה לשחק, לשחק זה לשווק מקל
32:40
הקסעים מתפרק עורכי דין התחלתי לשווק בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני
32:46
לשווק ולמנכל ממש כמו 10, בלי פילטרים או עריכות.
32:49
אין סודות שימו אוזניות פרק של הסמכות.